"דמוקרטיה מותק – מספיק לישון!", כרזת מחאה מאוירת; נדפסה מטעם דן בן אמוץ ועמוס קינן. [1970?].
כרזת מחאה נגד מעצרים מנהליים: "דמוקרטיה מותק – מספיק לישון! \ 37 אזרחים ישראליים יושבים בבתי כלא ללא משפט. \ 76 נמצאים במעצר בית ללא משפט. \ 700 אזרחים מרותקים לאיזור מגוריהם ללא משפט. \ שום כתב אשמה לא הוגש נגדם. \ כולנו אוהבים לישון – אבל בזמן האחרון \ קשה יותר ויותר להירדם. \ האשמים – למשפט. החפים מפשע – הביתה. \ ועכשיו תמשיכי לישון, מותק. \ שלך באהבה, \ דן בן אמוץ \ עמוס קינן".
תחת הטקסט, איור של אישה ישנה, שוכבת על צדה על האדמה (כפי הנראה פרי עטו של קינן).
דן בן אמוץ ועמוס קינן, סופרים ואנשי בוהמה, מהדמויות הבולטות בעולם התרבות והספרות בעשורים הראשונים למדינת ישראל. נודעו בדעותיהם הרדיקליות שנטו לשמאל האנטי-ממסדי.
49.5X35 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קמטים קלים. מעט פגמים וקרעים קלים בשולי הכרזה.
דן בן אמוץ (דב"א; נולד: מוסיה תהילימזוגער, 1924-1989), יליד פולין, מאנשי האשכולות של התרבות הישראלית – סופר, עיתונאי, מתרגם, תסריטאי, סטיריקן, איש רדיו ושחקן – איש הפלמ"ח והמוסד לעלייה ב'. בן אמוץ כתב כמה מיצירות הספרות הבולטות בעשורים הראשונים למדינה, ביניהן "ילקוט הכזבים" (יחד עם חיים חפר; 1951), "לזכור ולשכוח" (1968), "מילון עולמי לעברית מדוברת" (לצד נתיבה בן יהודה; 1972), ורבות אחרות; לצד חיים חפר העלה את מופע הבידור "תל-אביב הקטנה"; ברדיו היה משתתף בולט בתוכנית הפופולרית "שלושה בסירה אחת" (1955-59); כתב מדור פופולרי בעיתון "חדשות", והיה לדמות בולטת בבוהמה התל-אביבית עד למותו.
לאחר מותו השתנה לשלילה היחס כלפי בן אמוץ ומורשתו – תרמה לכך הביוגרפיה השנויה במחלוקת שפרסם לאחר מותו ידידו אמנון דנקנר, שהציגה את יחסו הנצלני והפוגעני של בן אמוץ כלפי נשים.
