שאל על פריט זה

"נאומו הראשון של הנציב", טיוטת מאמר בכתב ידו של ברל כצנלסון. [מרץ, 1938]. המאמר נכתב בתגובה לנאום הראשון שנשא הנציב העליון הבריטי החמישי לא"י, הרולד מקמייקל (Harold MacMichael, 1882-1969), אשר נכנס לתפקידו בעיצומו של "המרד הערבי הגדול" בארץ ישראל, והתפרסם בעיתון "דבר", עיתונה של הסתדרות העובדים הכללית (כצנלסון היה מייסדו ועורכו הראשי של העיתון; המאמר שלפנינו התפרסם בגיליון ה-6.3.1938 ונחתם "מ.ד" – "מערכת דבר"). הטיוטה כוללת תיקונים, ומספר שורות מחוקות שלא הופיעו בגרסתו הסופית של המאמר. במאמר מתייחס כצנלסון להצהרת הנציב העליון החדש כי ישליט חוק וסדר בארץ, וישתדל להשכין בה שלום, וכותב: "הודעת הנציב כי 'אלה העומדים לצד השלום ראויים לכל העזרה היכולה להנתן להם, ובאמת עלינו לתת עינינו במיוחד עליהם' – דברים אלה ראויים שישמשו מושכל ראשון במדיניות [...] לאסונה הרב של הארץ הזאת לא היה מושכל ראשון זה שולט במדיניותה הפנימית. מבקשי-השלום שבה, בין שהם יהודים בין שהם ערבים, לא היו מפונקים ביותר על ידי השלטונות, והרבה פעמים שלמו ביוקר בעד כוונת השלום, שעלו להם בעמדתם ובמצבם ואף בחייהם ". בהמשך דן כצנלסון באי-בהירויות מסוימות בנאום; בתגובה להצהרת הנציב כי "הארץ לא תהיה נגאלת על ידי תהליכים כלכליים גרידא", משיב כצנלסון: " אותם האנשים אשר הכניסו לארץ תהליכים כלכליים חדשים, אלה אשר בקשו להפריח את השממה בזיעת אפם ובלשד-מוחם, אלה שגילו מקורות מים בחרבה, אלה שיצרו תעשיות מודרניות ובתי ספר ואוניברסיטאות ועתונות ותיאטראות, ידעו יפה כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם ". המאמר מסתיים בנימה אופטימית, בקבעו כי ישנה אפשרות לשלום בארץ "על היסוד הקיים", ליחס שווה לכל תושביה, למשפט צדק ולהתגברות על האלימות, וכי לנציב חלק בהגשמת תקוות אלה. 9 דף (ממוספרים בכתב יד; כתובים בצדם האחד), 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי סיכות. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם מעט פגיעה בטקסט. מעט כתמים. מצורפת: מעטפה עם כתובת מודפסת של מערכת העיתון "דבר", ורישום בעט: "כת"י של ב. כצנלסון". מקור: ארכיון "מולד".