שאל על פריט זה

שלשה דפים בכתב-יד, ליקוטים מעניינים מאדמו"רי חב"ד. [רוסיה, המאה ה-19 בקירוב].
• דף בכתב-יד, קטע ממאמר של אחד מאדמו"רי חב"ד, שלא נדפס, ובו דברים מופלאים ולא ידועים בשם ה"צמח צדק" על בעל "באר מים חיים": "...וכמו שמצינו בצדיקים גדולים שבשבת היה מאיר עליהם גילוים עליונים עד שהי'[ו] משתנים בעצם מהותם, כמו שידוע על בעמ"ה ס' סדורו של שבת שבשבת הי'[ה] גבוה בקומתו בראש יותר מבחול, והצ"צ נ"ע [=והצמח צדק נשמתו עדן] אמר בזה"ל [בזה הלשון], ווער עס האט אים גיזעה'[ן] בחול [=מי שראה אותו בחול], לא הי'[ה] מכיר אותו בשבת, מפני שהי'[ה] משתנה בעצם מהותו..." (התייחסות בנוסח אחר של הצמח צדק לסיפור על ה"באר מים חיים", ראה: הרב י' מונדשיין, מגדל עז, עמ' רמח-רמט. שם מובא כי כאשר שמע הצמח צדק שחסידי חב"ד צוחקים על חסידי פולין שסיפרו זאת, התבטא: "אפשר להאמין בזה, שהרי בעינינו ראינו שזקנינו אדמו"ר הזקן נ"ע ביום שנתמנה לנשיאות ורבי על החסידים נתגבה קומתו במדת ראש אחד וכן נשאר כל ימי חייו").
• דף בכתב-יד, מתוך "ביכל" חב"די. בעמוד השני העתקת פסק הלכה של ה"צמח צדק" בעניין ברכת שהחיינו על קריאת המגילה ביום. בסוף ההעתקה נכתב: "הועתק מכ"י אדמו"ר (מ"מ נבג"מ) ממ"ש [=מנחם מנדל נשמתו בגנזי מרומים, ממה שכתב] על סידור שלו שנת תרכ"ה".
האדמו"ר הזקן פסק בסידורו שאין לברך "שהחיינו" בפורים על קריאת המגילה ביום, וכך נהגו בקהילות חב"ד עשרות שנים אחר פטירת אדמו"ר הזקן. אמנם בשנת תרכ"ה (או תרכ"ד) כתב נכדו האדמו"ר ה"צמח צדק" כמה שורות בכתב-ידו על גבי העותק של סידור האדמו"ר הזקן (מהדורת ז'יטומיר תרכ"ג), ובו הכריע כאותם פוסקים הסבורים שיש לברך "שהחיינו" גם על קריאת המגילה שביום (ראה חומר מצורף). שורות אלו נדפסו לראשונה ב"צמח צדק", חלק פסקי דינים (ווילנא תרמ"ד), ולאחר מכן בהוצאה החדשה של שו"ת "צמח צדק" חלק אורח חיים, סימן קיד.
• דף בכתב-יד, רשימות והעתקות בענינים שונים: מכתב האדמו"ר האמצעי שכתב בשנת תקפ"ז בעניין עבודה בחקלאות; העתקה "מגוף אגרת של אדמו"ר הזקן נבג"מ שנת תק"ע", על נפוליאון ומלחמתו ברוסיה (על האותנטיות של מכתב זה קמו ערעורים, ראה: אגרות קודש אדמו"ר הזקן, מהדורת תשע"ב, עמ' שצו); העתקות מפנקס ה"חברא קדישא" של ליאזנא, בו מופיע התיעוד הראשון על האדמו"ר הזקן; מכתבו של רבי שמעון מנשה חייקין רבה האשכנזי של חברון, נכדו של האדמו"ר האמצעי, בעניין חשיבות ההתיישבות היהודית בחברון. בשולי ההעתקה נכתב: "העתקתי זה מגוף הכתב הרש"מ... ג' אלול תרמ"ד פ"ק ליבאווי"; העתקת קטע ממכתב הגה"ק רבי גרשון מקיטוב אל גיסו הבעש"ט, לאחר בואו לירושלים, אודות ה"אור החיים" הקדוש; נוסח המצבה של האדמו"ר הזקן.
3 דפים. גודל ומצב משתנים.