שאל על פריט זה

ספר תורה. [אזור הבלקן, המחצית השניה של המאה ה-16 בקירוב].
ספר תורה על גוויל בהיר (בצורת עיבוד הנפוצה באזור הבלקן). כתיבה ספרדית עתיקה (סגנון מעורב, עם השפעות מאזור טורקיה ואיטליה), 48 שורות בעמודה. הכתיבה קרובה לכתיבה הספרדית במאה ה-15, והיא מתאימה באופן כללי להשפעת גולי ספרד במרחב הים התיכון במאה ה-16. שרטוט השורות נעשה מהחלק האחורי (באופן היוצר תבליט בצד הכתיבה). הספר כולל מספר שינויים מהמסורה המקובלת (ראה להלן).
מכלל הנתונים נראה כי הספר נכתב באזור הבלקן במאה השש עשרה, תחת השפעה מעורבת של מנהגים אזוריים ומנהגים ספרדיים. כפי הנראה, מקורו של הספר בקהילה הרומניוטית ביוון ובטורקיה, שהתערבה עם השנים בקהילת המהגרים מספרד.
בספר התורה שלפנינו שינויים מהמסורה המקובלת, להלן שתי דוגמאות (להרחבה – ראה בחוות הדעת המצורפת):
1. מנהג קדום בתפוצות ספרד ואשכנז למקם בראשי עמודים נבחרים תיבות הפותחות באותיות ב-י-ה ש-מ-ו. האות י' לפי מנהג ספרד היא במילה "יהודה" שבפסוק "יהודה אתה יודוך אחיך" (בברכת יעקב לבניו בסוף חומש בראשית). במקורות מזרחיים משמשת לאות י' תיבת "יששכר" (במקום "יהודה"). בספר התורה שלפנינו מופיע מנהג – שאינו ידוע ממקום אחר – ובו מופיעה האות י' בתיבת "יעקב".
2. ישנה מחלוקת קדומה האם כותבים את שירת האזינו בשבעים שורות או בשישים ושבע, אך במחצית הראשונה של המאה ה-17 הכריעו בעלי המסורה לכתבה בשבעים שורות. לפנינו החלוקה היא לשישים ושבע שורות – כפי המנהג הקדום יותר.
גובה יריעות הגוויל: 56 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, קמטים ובלאי. חורים במספר מקומות. מחיקות ודהיית דיו, עם תיקונים בכתיבה מאוחרת. במקומות שונים גורדה הכתיבה המקורית ותוקנה בידי סופר מאוחר יותר.
מצורפת חוות דעת מומחה לספרי תורה עתיקים, על מקום ותיארוך הכתיבה.