שאל על פריט זה

דף מודפס עם תפלה מיוחדת, "להנצל הוא ובני ביתו מן הסכנה", עם הגהה בכתב-יד קדשו של המקובל רבי יהודה פתיה. ירושלים, [שנות מלחמת העולם השניה]. דפוס "האות".
הדף כולל פסוקים שונים לאמירה בשעת סכנה. בכותרת שבראש הדף מוזכר החשש מפני התקפה אוירית (ארץ ישראל הותקפה אז מספר פעמים על ידי חיל האויר של איטליה הפשיסטית): " ואם ח"ו לא יבוא ולא יהיה היתה התקפת אויר יאמרו אותו פעם אחרי פעם בלי הפסק ובעזה"י לא יאונה להם כל רע". יש לשער כי הדף נדפס והופץ אז ביוזמתו של המקובל רבי יהודה פתיה.
הדף שלפנינו היה מונח בספרייתו של רבי יהודה פתיה, והוא הוסיף בשולי הדף הגהה בכתב-יד קדשו (בעפרון). בהגהה זו מבאר רבי יהודה פתיה את הפסוק "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד בהמה..." (אחד הפסוקים שנדפס בדף שלפנינו), ומזכיר את אויבי ישראל: "אדום" (הכוונה כנראה לרומא, איטליה, שמטוסיה הפציצו את הארץ) ו"ישמעאל" (הערבים ששיתפו פעולה עם הנאצים): "[כלב] גי'[מטריה] אדום ע"ה [=עם הכולל], למאיש – אותיות ישמעאל חסר עין, כי עיני רשעים תכלינה".
הגאון הקדוש רבי יהודה פתיה (תרי"ט-אב תש"ב), מגדולי המקובלים וחכמי בבל. תלמידו של ה"בן איש חי" בבגדאד. לאחר עלותו לירושלים בשנת תרצ"ד למד בישיבת המקובלים של הרב השד"ה יחד עם רעו רבי יעקב חיים סופר בעל "כף החיים". מורה הוראה ומקובל, עסק רבות בתיקונים ובקמיעות על-פי הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת "דיבוקים" ו"רוחות רעות", כפי שהוא מספר בעצמו בספרו "הרוחות מספרות". בתקופת מלחמת העולם השניה חיבר תפילות ותיקונים על-פי הקבלה, וארגן טקסי תפילה של גדולי המקובלים להצלת יושבי ארץ ישראל מידי הצר הצורר. מחבר הספרים "בית לחם יהודה", "מתוק לנפש" וספרים נוספים. רבי יהודה פתיה נפטר סמוך לאחר הדפסת הדף שלפנינו, עוד בעיצומה של מלחמת העולם השניה.
[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים רבים. הדף מודבק על גבי קרטון וכרוך בכריכה מיוחדת (עם הטבעה מוזהבת; הקרטון מנותק חלקית מן הכריכה).
מצורפת חוות דעת מומחה (מודבקת בפנים הכריכה).