שאל על פריט זה

דף גדול בכתב-יד, מכתבה של נערה שעבדה בביתו של "הבעל שם ממיכלשטאט" רבי זעקיל ליב וורמסר, ובשוליו כארבע שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו. מיכלשטאט (Michelstadt, גרמניה), מאי 1845 [ניסן תר"ה]. גרמנית באותיות עבריות.
מכתב עליו חתומה קארולינה וולף, הכותבת כי איננה יכולה לעזוב את ביתו של "הרבי" ("הבעל שם ממיכלשטאט") ולבוא לשרת במקום שהתחייבה, מאחר והרבי איננו מרגיש בטוב והיא נזקקת לעבוד בביתו כמשרתת. היא מבקשת שיתחשבו בה ויחזירו את המשכון שלה לאחיה. בשולי מכתבה הוסיף "הבעל שם ממיכלשטאט" מכתב אישור בכתב-ידו וחתימתו. הוא כותב כי מכתבה של הנערה אמת, וכי מאחר ואינו חש בטוב לא היתה אפשרות שהנערה תעזוב את ביתו. את דבריו חותם בחתימת ידו: "כ"ד אוה' הק' זעקל ליב בלא"א כ"ה מתתי' זצ"ל מפה[?]".
על חולשת רבי זעקל ליב בתקופה זו אנו לומדים מרישום ב"שיעורים פנקס" שלו (צילום הפנקס בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי מס' HM-1049) מראש חודש אדר שני תר"ה: "לולי הזקנה ותשש כוחי הייתי מייחד... מכתב מיוחד, אך אין דנין אפשר משאי אפשר" (ראה מבוא לספר בעל שם ממיכלשטאט, מכון ירושלים תשס"ו, עמ' יט).
הצדיק המקובל רבי זעקיל ליב (יצחק אריה) ווֹרְמסֶר (תקכ"ח-תר"ח) – "הבעל שם ממיכלשטאט", נצר למשפחת לוריא, ממשפחת המהרש"ל ורש"י, וצאצא של רבי אליהו בעל-שם לואנץ, המכונה "הבעל שם מוורמס". בצעירותו למד אצל המקובל רבי נתן אדלר בפרנקפורט, ולאחר מכן חזר לעיירת הולדתו מיכלשטאט. שם הקים את בית מדרשו, כיהן כרב העיר והסביבה, וייסד ישיבה, אליה נהרו תלמידים רבים. התפרסם במיוחד כצדיק בעל מופת ועושה נפלאות, ומשום כך כונה "בעל שם". המונים פנו אליו בבקשות מזור וישועה, ממדינות וארצות שונות, ורבים נושעו מברכותיו, מסגולותיו ומקמעותיו.
שמו נודע לתהילה בקרב יהודים וגויים. לפי המסופר, חיילים גרמנים שהתפללו על קברו בזמן מלחמת העולם הראשונה חזרו כולם מן הקרב בריאים ושלמים. עד היום מוצב על הבית בו התגורר לוח זכרון מטעם עיריית מיכלשטאט, ובו הוא מכונה "ידיד האנשים". חידושיו וכתביו הופיעו בספר "בעל שם ממיכלשטאט" (מכון ירושלים, תשס"ו).
[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט, שוקמו בהדבקת רצועות נייר בגב הדף.