שאל על פריט זה

מכתב (35 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד ראז'ינאי. [תרל"ח? 1878?].
מכתב משפחתי מעניין שנכתב אל בנו רבי יעקב. בדבריו מזכיר את בניו האחרים: רבי אליהו, רבי חזקיה ורבי צבי הירש יפה מבריסק. המכתב עוסק בעניני מסחר והלוואות בין בני המשפחה, ובעניני שידוכין לנכדתו בת רבי צבי הירש יפה מבריסק, עם אחד מקרובי המשפחה. בתוך הדברים הוא כותב על המשא ומתן בענין השידוך שהתנהל ע"י שדכן ערמומי: "...הענין מתחילה ועד סוף רק ברמאות בא עלי ע"י השדכן השקרן מפר[--]נא, שחשבתיו לאו"נ [לאוהב נפשי] ודורש טובתי... גם זה הוא רק למשכני ברשתו...".
הגאון רבי מרדכי גימפל יפה (תק"פ-תרנ"ב), מגדולי הדור בליטא בתקופת הנצי"ב ורבי יצחק אלחנן ספקטור. תלמידו של רבי יצחק מוולוז'ין, שניבא כי יהיה לאחד מגדולי הדור. כיהן ברבנות בדרעטשין, משם עבר לכהן בעיר ראז'ינאי (רוז'ינוי, ליטא), בה כיהן כ-36 שנה – עד עלייתו לארץ הקודש בשנת תרמ"ח. בבואו לארץ התיישב במושבה החדשה ביהוד, בה יסד "קיבוץ" של אברכים גדולי תורה. עם בואו ליהוד הפך רבי מרדכי גימפל למנהיגו הרוחני-דתי של הישוב החדש בארץ ישראל. בפולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט, היה רבי מרדכי גימפל מראשי האוסרים (באמרו: עם ישראל גלה מארץ ישראל בעוון חילול השמיטה, וקיום ההתיישבות החדשה בארץ תלוי בהקפדה על קיום מצות שביתת הארץ), ועמד מאחורי האיכרים בעקרון ששמרו את השמיטה במסירות נפש.
בנו – מקבל המכתב, רבי יעקב רבינוביץ מלוצין (תרט"ז-תרע"ט), מחשובי העסקנים בליטא, שהיה ידוע גם כגאון מופלג בתורה. סוחר ומנהל הבנק היהודי בעירו לוצין. מרבותיו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק [קרוב משפחתו] שבשנות נעוריו שהה במחיצתו. הרב קוק מכנהו במכתביו "רבי ואלוף נעורי".
[1] דף, כתוב משני צידיו (35 שורות בכתב יד). 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. פגיעה בטקסט בכמה מילים. הדבקות נייר דבק על הטקסט.