שאל על פריט זה

ספר סמיכת חכמים, חלק ראשון "ברכת ה'" – "הקדמת סמיכת חכמים", וחלק שני "קדושה וברכה", חידושים על מסכת ברכות, מאת הגאון המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ, אב"ד פרנקפורט דמיין. פרנקפורט דמיין, [תס"ד-תס"ו 1704-1706]. מהדורה ראשונה. שני שערים מאוירים בתחריט עץ מפואר. בדף שאחרי השער הראשון – שיר מודפס בצורת כוכב.
בשער הספר הראשון: חתימת רבי "זלמן פוזנר", וחתימת בנו רבי "יעקב פוזנא". בדף המגן האחורי, רישום בעלות שהספר "שייך להרב המפורסם מהור"ר יעקב פוזנא בק"ק פפ"ד יע"א".
לפנינו עותק מיוחס, עם חתימות אבות שושלת רבני משפחת פוזן (פוזנא) שראשיתה בגדולי אשכנז והיא נמשכת עד היום הזה, ומצאצאיהם מכהנים עד היום כרבנים, בארץ ישראל בארה"ב ובאירופה.
אבי המשפחה – החתום בספר שלפנינו – הוא הגאון רבי יקותיאל זלמן פוזנא דיין באופיבאך ואב"ד פרידברג (נפטר תקנ"ג). בגיל צעיר עזב את פוזן עיר מולדתו, ונדד ממדינת "פולין גדול" למדינות גרמניה [באותה תקופה מחוז פוזן היה שייך למדינת פולין].
בנו – החתום אף הוא בספר שלפנינו – הגאון רבי יעקב פוזנא (תקל"ב-תר"ט) דיין בפרנקפורט דמיין, שכיהן עוד בבית דינו של בעל ה"הפלאה" ובנו בעל "מחנה לוי". בהלוויתו של רבי יעקב פוזנא, התערב ועד הקהילה בעיר פרנקפורט וסירב לתת לרבנים שלחמו ברפורמה להספידו בבית הקברות. בעקבות כך, הוקמה הקהלה החרדית העצמאית של הרש"ר הירש בעיר. בנו הוא רבי אליעזר פוזנא רב בחברת קלויס בפפד"מ (תקס"ג-תרכ"ו) ונכדו הוא רבי גרשון פוזנא שכיהן כחמישים שנה כדיין בפרנקפורט.
שם הספר הכולל הוא "סמיכת חכמים", כאשר לחלק הראשון של ה"הקדמה" הארוכה בחכמת הקבלה ניתן בשער השם "ברכת יהו"ד" (ברכת ה'), ולחלק השני של החידושים על מסכת ברכות ניתן השם "קדושה וברכה".
הספר נדפס בחיי המחבר – הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז, אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל רבי נפתלי כ"ץ בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. מיד לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה לרבה של העיר אוסטראה וכל גליל אוקראינה. בשנת תמ"ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן, בהיותו רק כבן ארבעים, נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות", תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד נתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, בירת לימוד התורה בגרמניה. לאחר השריפה הגדולה בפפד"מ בשנת תע"א, נאלץ לברוח מן העיר (עקב עלילה שהשריפה פרצה בשל עיסוקו בקבלה מעשית, השבעות וכתיבת קמיעות). לאחר נדודים שונים פנה לנסוע לארץ ישראל, אך כשהגיע לקושטא נחלה ונאסף שם אל עמיו. קברו בעיר קושטא מהווה עד היום מקום אליו מגיעים מרחבי העולם לתפילה ולישועה.
מסופר כי בעת שהגיע הבעש"ט לעיר קושטא בדרכו לארץ ישראל, התגלה אליו רבי נפתלי כ"ץ בחלום הלילה, וגילה לו כי לא יזכה לעלות לארץ ישראל כשם שהוא לא זכה, ונסתלק בעיר קושטא – ומשום כך פנה הבעש"ט וחזר על עקבותיו לעירו מז'יבוז'.
[2], ג-עט; [1], קמ, [1] דף. 33 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרעים ובלאי בשער הראשון ובשולי הדפים הראשונים. קרעים חסרים בשולי דף [2] עם פגיעה קלה בטקסט (דף זה – עם שיר הכוכב, רחב יותר משאר דפי הספר ומקופל במקצת). נזקי רטיבות וכתמי עובש בשולי הדפים האחרונים והראשונים. כריכה חדשה.
לפני דף קמ, נכרך הדף הנדיר, שנוסף לאחר הדפסת הספר, שכותרתו: "נשמט מהגהות בספר קדושה וברכה". דף זה אינו מופיע בעותק הסרוק ב"אוצר החכמה", אך מופיע בסוף העותק הסרוק ב"היברו בוקס".