שאל על פריט זה

טיוטת מכתב (לא חתום) בכתב-ידו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, אל מחותנו "ידיד עליון ויראיו, גאון ישראל ותפארתו" רבי יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלר"). ירושלים, חשון תשל"ה [1974].
מענה למכתב הסטייפלר, שהתייעץ כנראה עם הרב אלישיב האם כדאי להיכנס כמתווך בחילוקי דעות שהיו בין שני צדדים [כפי הנראה ויכוח בהנהלת אחת הישיבות], וכותב לו: "מכתב הדר"ג קבלתי... והנה כ"ג כותב שאינו מבין תועלת שיצא מזה, ורק להפצרת הר"ה נ"י כותב את מכתבו. ואמנם אף אנא נמי לא ידענא מה יוצא מזה, שהרי כבר ישבו על מדוכה זו ודשו בה רבים, וניהלו מו"מ בין הצדדים, ובזבזו מזמנם ומכוחם, וללא כל הצלחה. יתכן שיש עוד מקום לנסות לשלוח עוד אנשים אחרים ונכבדים מאלה, אנשים שיהיו מקובלים על שני הצדדים, אולי שהם יצליחו לפשר ביניהם ולהביאם לעמק השוה... וד' יתברך יערה רוח ממרום... להשכין שלום בעולם בכלל ובפרט (אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים, ומלאה הארץ דעה את ד')...". [לפי מקורות שונים, מפי השמועה, לאחר קבלת מכתב הגרי"ש אלישיב - הגרי"י קניבסקי יזם ונסע יחד עם הגרא"מ שך לירושלים, בה נפגשו עם הנהלת הישיבה וניסו לפשר בין הצדדים].
הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין את מסקנתו הברורה. בעשרים שנותיו האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל. בתו הגדולה נישאה להגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א. מחותנו הגאון הקדוש ה"סטייפלר" רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה) העריץ מאד את גדלותו של מחותנו הגרי"ש אלישיב, והיה מפנה אליו שאלות הלכתיות והזכרת שמות לתפלה ולברכה.
[1] דף. 23 ס"מ. כ-18 שורות בכתב ידו. מצב טוב.