שאל על פריט זה

כ-450 מכתבים ומסמכים המתעדים את פעילותו של הדיפלומט הציוני-אמריקני אבא הלל סילבר בתקופת הכרזת המדינה ומלחמת העצמאות – פרוטוקולים של וועדות ציוניות, התכתבות עם בכירים בממשל האמריקני, נאומים, הודעות לעיתונות ומסמכים נוספים. ניו-יורק, וושינגטון ומקומות נוספים בארה"ב ובישראל, 1948-1949 (מקצתם משנים מאוחרות או מוקדמות יותר). אנגלית, פריטים ספורים בעברית.
אבא הלל סילבר (1893-1963), רב רפורמי ומדינאי ציוני, שהיה ממובילי החזית הדיפלומטית להקמת מדינת ישראל. סילבר נודע בסגנונו הלוחמני והתקיף, ועד שנות ה-30 נעשה למנהיגה הבלתי מעורער של הציונות בארה"ב (בין היתר, שימש כיושב הראש של "ארגון ציוני אמריקה", "המגבית המאוחדת", "מועצת החירום הציונית", "הסוכנות היהודית" בארה"ב וארגונים נוספים). תחת ידו, הפכה הקהילה היהודית לגורם חשוב ורב השפעה בפוליטיקה האמריקנית, וסילבר השתמש בה שוב ושוב כדי להשפיע על דעת הממשל לטובת ישראל. תרומתו וחשיבות פעילותו התבררו במלואן זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות, כאשר זכתה מדינת ישראל להכרה הראשונה בתולדותיה דווקא מידי נשיא ארה"ב הארי טרומן.
הארכיון שלפנינו כולל תיעוד של פעילותו של סילבר בשנים המכריעות 1948-1949, בהן עמד בקשרים עם סנאטורים ובכירי ממשל אמריקנים, הנהיג אינספור ישיבות וועדות ציוניות והשמיע את כמה מנאומיו החשובים ביותר. בין היתר, מופיעות במסמכים שבאוסף התייחסויות לשאלת ההכרה במדינת ישראל, אמברגו הנשק שהוטל על ישראל במהלך המלחמה, שאלת הפליטים הערבים, הצעות חשאיות שנמסרו ממנהיגי ארצות ערב לסיום המלחמה, חילוקי הדעות בין ההנהגה הציונית באמריקה לבין הממשלה הזמנית בארץ ישראל, קשרים עם מודיעים ואנשי-חרש, ועוד.
בין הפריטים:
• עשרות הצהרות לעתונות, הודעות ונאומים: תמלול של מסיבת עיתונאים משותפת עם משה שרת ביום 6.2.1948, ובה דיווח מפורט מביקורו של סילבר בארץ ישראל; הודעה לעתונות מיום 25.3.1948, המבשרת על תמיכתו של נשיא ארה"ב הארי טרומן בחלוקת הארץ (כלומר – בהקמת המדינה היהודית); הודעה לעתונות מיום 22.4.1948, המכריזה כי היישוב לא ייכנע בשום פנים גם אם ייכנע האו"ם – מדינת ישראל תקום; The Declaration of Independence – נאום מיום 14.5.1948, המבשר על הקמתה של מדינת ישראל; ועוד.
• עשרות מסמכים: סיכום מעניין של שיחה בין אליהו אפשטיין (אילת) והגנרל דווייט אייזנהאואר (לימים נשיא ארה"ב), ובו ניתוח של שפת הגוף והבעות הפנים של אייזנהאואר; רשימת שמות של סנאטורים, בכירים בממשל וראשי וועדות שסייעו למאמצים להביא להכרה בישראל (עם המלצות לשלוח מכתבי תודה); מסמך מעניין ובו מעין "פרופיל פוליטי" של בכירים אמריקניים, עם סקירה של השקפותיהם ופעילותם; ועוד.
• עשרות מכתבים: חמישה מכתבים שנשלחו אל אבא הלל סילבר מאת סנאטורים אמריקניים (בהם הסנטורים Olin D. Johnston, Henry Cabot Lodge Jr., Arthur Hendrick Vandenberg, ואחרים); מכתב שנשלח מאת סילבר אל חברי המפלגה הרפובליקנית, ובו הצעה לסעיף חדש עבור מצע המפלגה – מדיניות בסוגיית ישראל (עם נוסח הסעיף); ועוד.
• עשרות תזכירים של הארגון "מועצת החירום הציונית" (American Zionist Emergency Council), בהם: תזכיר מיום 27.5.1948 עם הודעה ראשונה למדינת ישראל החדשה – ברכות על הקמתה והבטחה שיהדות ארה"ב תעמוד לצדה (חתומה בדפוס בידי כל חברי המועצה); ועוד.
• עשרות תקצירים ופרוטוקולים של ישיבות הסניף האמריקני של "הסוכנות היהודית".
• ועוד.
הארכיון נאסף, כנראה, בידי החוקר והסופר נח אוריין, עבור עבודת הדיסרטציה שכתב על אבא הלל סילבר.
מצורפים: "מעמדו ופעילותו של אבא הלל סילבר בזירה היהודית אמריקאית, 1933-1944, פרק ב': שנות התסכול בצל השואה (1933-1943)", מאת נח אוריין, 1971. טיוטה לעבודת דיסרטציה, מוגשת לאוניברסיטת תל-אביב (בשני עותקים); עשרות גזירי עתונים עם כתבות וידיעות הקשורות באבא הלל סילבר.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.