שאל על פריט זה

ספר קרבן חגיגה, מערכות על ענייני קרבנות המועדים, ועניינים שונים בהלכה ואגדה, מאת רבי משה גאלאנטי אב"ד ירושלים. ונציה, [תס"ד 1704]. מהדורה ראשונה.
בדף השער חתימת יד קדשו של רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרהא, בעל ה"מאיר נתיבים": "קניתי פ"ק הארדענקי [י]צ"ו, הק' מאיר בא"א המאה"ג מ' צ"ה [=בן אדוני אבי המאור הגדול מורנו צבי הירש] ז"ל".
בדף האחרון חותמות צנזורה ברוסית: חותמת אחת נמחקה בהדבקת נייר עליה. טקסט החותמת ברוסית, אך בשוליה נוספה בעברית המילה "אוסטרהא". חותמת צנזור נוספת מהעיר ראדיביליב (ראדזיווילוב), וחותמת צנזור נוספת.
רבי מאיר מרגליות (ת"ס/תס"ח-תק"נ), מגדולי תלמידי רבינו ישראל בעל שם טוב, וממקורביו הראשונים, עוד מהימים בהם טרם נודע והתפרסם בעולם. כבר בשנת תצ"ז היה ממקורביו של הבעש"ט. מסופר שרבו הבעש"ט ביקש ממנו שיכתוב את שמו בסידור שנהג להתפלל בו – כדי שיוכל להזכירו בתפילותיו, וכך עשה רבי מאיר. חתימתו בסידור הבעש"ט השתמרה עד לימינו (קבוצת יעקב, ברדיטשוב תרנ"ו, דף נב/2; מבית הגנזים, ברוקלין תש"ע, עמ' רל). רבי מאיר מזכיר את רבו הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) הוא כותב על מדרגת לימוד תורה לשמה: "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בספרו "מאיר נתיבים" (חלק ב', בסוף פר' ויגש), הוא מביא סגולה מרבו לביטול הכעס: "שקבלתי ממורי שסגולה נפלאה לבטל הכעס, לומר הפסוק במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך... ". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...". האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא כותב בספרו "נתיב מצוותיך" (נתיב התורה, שביל א'): "מרן אלקי הרב ישראל בן אליעזר... נתנו לו ששים גבורים, נשמות צדיקים לשמרו, ואחד מהם היה הגאון מוהר"ר מאיר נתיבים".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב, אזור ששטחו היה עצום, וכלל בתוכו גם את העיר ברודי [רבי מאיר היה אב"ד גליל לבוב, אך לא של העיר לבוב עצמה, לה היה רב משלה. לאחר שנחלקה פולין בשנת תקל"ב, התחלק אזור זה בין פולין לאוסטריה, אז היה רבי מאיר רבו של השטח הפולני]. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוינטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה. רוב ימיו היה רבי מאיר מחכמי הקלויז המפורסם בברודי. הוא היה מיודד בקשרי עבותות אהבה עם חכמי הקלויז ומרבה להביא בספרו מדבריהם.
ה"מאיר נתיבים" היה בזמנו מעמודי ההוראה בענייני תקנת עגונות. בשנת תקכ"ח נערך פוגרום באומן ובסביבותיה, שבמהלכו נרצחו אלפי יהודים. פרשה זו הביאה לפתחו שאלות רבות ומסובכות של עגונות. חלק גדול מהתשובות שבספרו "מאיר נתיבים" הן בענייני עגונות. בספרו זה הוא כותב: "והבוחן לבבות וכליות אלקים ה' הוא יודע ועד, ש[ב]בוא אלי ענין שאלת עגונה, אחזוני חיל ורתת וארכבותי דא לדא נקשן, ועיני זולגות דמעות, ואירא הרבה מאד" (סימן סב). מסופר עליו שהיה מקבל עליו תענית ביום שחתם על היתר עגונה (מאורי גליציה, ג', עמ' 940).
רבי מאיר כתב מספר חיבורים חשובים בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. סדרת ספריו נקראו בשם כולל "אור עולם", הכוללים את ספריו בהלכה דרוש וקבלה: ספרו החשוב והנודע שו"ת "מאיר נתיבים", שני חלקים (פולנאה תקנ"א), "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא תקנ"ד), "הדרך הטוב והישר" (פולנאה תקנ"ה) ו"כתנות אור" (ברדיטשוב תקע"ו).
החתימה שלפנינו היא, כפי הנראה, מהשנים בהן כיהן רבי מאיר ברבנות בהורודונקה, בחיי רבו הבעש"ט, בערך בין השנים תק"ב-תקי"ד [ראה בהסכמתו משנת תקי"ד על ספר "חידושי רבי זאב הלוי" (זולקווא תקל"א); שו"ת מאיר נתיבים, סוף סימן לא; אנצי' לחכמי גליציה, ג', עמ' 939]. בספר "שבחי הבעש"ט" מסופר מפיו של רבי מאיר, סיפור על הבעש"ט (על מדרגותיו בביטחון בה' ובפיזור מעותיו לצדקה) שלו היה עד ראיה, ושהתרחש בתקופה שגר בהורודונקה (מהדורת רובינשטיין, עמ' 246). רבי מאיר נהג להדר בכבוד אביו לאחר פטירתו, ובכל מקום שהזכיר את שם אביו רבי צבי הירש בחתימותיו, בתשובותיו ובהסכמותיו, תמיד הוסיף לשמו תואר קבוע: "המאור הגדול", וכפי שרואים גם בחתימה שלפנינו. ויתירה מכך, בספרו "כתנות אור" (ברדיטשוב תקע"ו), ספר שמונה את תרי"ג המצוות בחרוזים ובראשי תיבות, החרוזים של חלק העשין נפתחים כולם בראשי תיבות "מאיר בהמאור הגדול המופלג בתורה וביראה מוהר"ר צבי הירש זצלולה"ה".
נו דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות. קרעים קלים וסימני עש במספר דפים. חותמות בעלים. כריכת עור חדשה.