שאל על פריט זה

שטר בכתב-יד, עדות על הרשאה ושליחות למסירת גט כריתות, בחתימות שני העדים, וחתימות שלשה דיינים, רבי יעקב יוקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" וחברי בית דינו: רבי יחזקאל יואלזון ורבי יעקב במהר"ם כ"ץ. אלטונה, ניסן תרי"ט [1859].
כפי הנראה, טופס השטר כולו נכתב בעצם כתב ידו של רב העיר בעל ה"ערוך לנר".
הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר (תקנ"ח-תרל"ב, 1789-1872), רב ראשי של אלטונה והגלילות ואב"ד אלטונה, מהבולטים שבמנהיגי יהדות גרמניה ומגדולי הלוחמים ברפורמה. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבתו של אביו רבי אהרן עטלינגר בעיר קרלסרוא, והיה מתלמידיו המובהקים של רב העיר רבי אשר וואלרשטיין בן ה"שאגת אריה". למד גם בישיבת ווירצבורג אצל הגאון רבי אברהם בינג, והיה חברם של החכם יצחק ברנייס מהמבורג ורבי אלעזר ברגמן מירושלים. בשנת תקפ"ח בערך נתמנה כראש ישיבה ורב ב"קלויז" בעיר מנהיים, ובשנת תקצ"ו עבר לכהן כרב בקהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק), שם הקים ישיבה חשובה. רבי יעקב עטלינגר עסק כל ימיו בהרבצת תורה, וגדולי הרבנים בגרמניה היו תלמידיו, הידועים מביניהם: רבי שמשון רפאל הירש; רבי עזריאל הילדסהיימר; רבי צבי בנימין אויערבך אב"ד הלברשטט בעל "נחל אשכול"; רבי געטש שלזינגר, מדייני המבורג; רבי אליהו מונק, מדייני אלטונה, ובנו רבי יהודה מונק אב"ד מארבורג; רבי זאב יצחק הלוי דינר מקלן בעל מחבר "לכבוד עמודי התורה"; רבי משה ווייסקופ, רבה של פריז; ועוד תלמידים ידועים שפיארו את קהילות אשכנז בדורם. מחבר הספרים"ערוך לנר" על מסכתות הש"ס, "ביכורי יעקב", שו"ת "בנין ציון", "מנחת עני" על התורה ועוד. מייסד ועורך הבטאון האורתודוקסי "שומר ציון הנאמן". ספריו נלמדים עד היום בהיכלי התורה, ודבריו מובאים רבות בספרי הפוסקים. כבר בדורו נחשב כאחד מגדולי הפוסקים ושאלות הלכתיות הופנו אליו מירושלים ומרחבי העולם היהודי. רבי יוסף שאול נתנזון כתב בכמה היתרי עגונות, שאינו מסכים להתיר אלא אם יצטרף אליו "הגאון מאלטונא" ("שואל ומשיב", תליתאה, ח"ב, רט"ז; ח"ג, פ"ז). בין רבני אשכנז הוא היה הסמכות העליונה, ואפילו הגאון מווירצבורג מהרי"ד במברגר כתב עליו: "ומאז נהגתי להביא כל הדבר הקשה לאחד מגדולי הדור, המהר"ם קארגוי ז"ל ומחותני הרב הגאון מו"ה יעקב עטלינגער... לפניהם הצעתי כל דבר הקשה" (שו"ת יד הלוי, ירושלים תשמ"ח, עמ' ס). לאחר פטירתו ופטירת ה"כתב סופר" באותה שנה, כתב עליהם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש, שהם היו "צדיקי הדור" (מעגלי צדק, ח"א, פרשת וארא).
הדיין השני: רבי יחזקאל יואלזון ראב"ד אלטונה (תקמ"ט-תרמ"ה 1789-1885), מתלמידי רבי עקיבא איגר. מ"יושבי הקלויז" באלטונה משנת תקצ"ב, ולאחר כשלוש שנים החל לכהן כדיין, ולימים כראב"ד בית הדין באלטונה. ראה אודותיו בספר חכמי אה"ו, עמ' 136-137.
הדיין השלישי: רבי יעקב כ"ץ (תקס"ח-תשרי תרס"ו 1808-1905), מתלמידי ה"חתם סופר". בשנת תקצ"ד התקבל לחבר הקלויז באלטונה. כיהן כדיין ומגיד באלטונה כשישים שנה. ראה אודותיו: חכמי אה"ו, עמ' 150-152.
[1] דף כפול. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים קלים בשוליים ובקפלי הנייר.