"אָקסן" [שוורים], שירים מאת איציק (יצחק) קיפניס. עטיפה בעיצוב מארק אפשטיין. קייב, הוצאת "ווידערוואקס", [תרפ"ג] 1923.
שירים מודרניסטיים מאת משורר היידיש הסובייטי איציק קיפניס, שנכתבו בין השנים 1921–1922; שני חלקים: "רעגן–שטויב" (מילולית: "אבק גשם") ו–"פרייד" (שמחה).

23, [1] עמ'. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. החוברת נכרכה מחדש, עטיפה מקורית מודבקת על גבי הכריכה החדשה. קרע באחד מדפי הביטנה החדשים.

יצחק (איציק) קיפניס (1896–1974) – סופר ילדים, משורר יידי, ומתרגם יהודי–סובייטי, יליד אוקראינה. בשנות השלושים סבל מהתנכלויות וחרמות מצד המשטר הקומוניסטי בשל הנטיות הלאומניות (דהיינו, ציוניות) שאפיינו כביכול את יצירתו. ב–1948 גורש לגולאג לצד יוצרים יהודים נוספים. שוחרר מהגולאג לאחר מותו של סטלין, אך רק בשנות ה–60 הותר לו לשוב ולהתיישב בקייב.

מארק אפשטיין (1897–1949), אמן גרפי, צייר, פסל ומעצב תפאורות, יליד בוברויסק. בילדותו התחנך בחדר, ומאוחר יותר למד בבית הספר לאמנויות בקייב. בשנת 1918 למד בסטודיו של האמנית אלכסנדרה אקסטר. באותה שנה השתתף בתערוכת אמנים יהודים במוסקבה והיה ממקימי החטיבה האמנותית של הארגון "קולטור–ליגע". הקו האמנותי שאפיין את יצירתו של אפשטיין הושפע במידה רבה מקשריו עם סופרים ומשוררים יהודים בעלי אוריינטציה מודרניסטית שפעלו בקייב, ובהם "דער נסתר" (פנחס כהנוביץ'), דוד ברגלסון ויחזקאל דוברושין
אפשטיין פעל בקייב גם לאחר התבססות השלטון הסובייטי באוקראינה והעברת מוסדות ה"קולטור–ליגע" לידי ארגונים קומוניסטיים, אף ששותפיו לחטיבה האמנותית בחרו לעזוב את העיר. בשנים 1923–1931 ניהל את בית הספר היהודי לאמנות ואומנות של קייב (גלגולה הקומוניסטי של החטיבה האמנותית של ה"קולטור–ליגע"). במקביל עסק בעיצוב תפאורות ותלבושות לתיאטראות בקייב ובחרקוב. בשנת 1932, לאחר סגירת בית הספר שבניהולו, וסגירתם של מוסדות "קולטור–ליגע" האחרונים, נאלץ לעזוב את קייב ועבר למוסקבה. בשנותיו האחרונות לא הציג בתערוכות.

ראו:

• קטלוג התערוכה Futur antérieur, הוצאת Skira Flammarion, פריז, 2009. עמ' 116, מס' 89.

• Sanctity – Art – Aesthetics, Exhibition catalog, Mané-Katz Museum, 2011.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, B.1421.

קינסטלערישער אלף–בית [אלף–בית אמנותי], שלושים ושלושה הדפסים מעשה ידי בן–ציון צוקערמאן (צוקרמן). [וילנה?, תרע"ט? 1919?]. יידיש.
עותק בהכנה ידנית של האלבום "קינסטלערישער אלף–בית"; מיניאטורות של אותיות האלף–בית, גזורות ומודבקות ללוחות נייר, חתומות בשוליים "בן–ציון צוקערמאן, ערשטער ארגינאל ראדירונג" (יידיש: התצריב האורגינלי הראשון).
כל אות מוצגת בדף נפרד, על רקע עיטורים צמחיים או מופשטים, ולעתים גם משולבים בה חפץ או סצנה ששמם פותח באות זו. חלק מן האותיות מעוטרות במוטיבים יהודיים – מנורה, דמויות יהודים, תפילה ועוד. נוסף על האותיות מופיעה בסוף האלבום בדף נפרד המילה "סוף", אף היא מעוטרת. חלק מן המיניאטורות חתומות בדפוס וחלקן מתוארכות 1919.
כריכה עם הטבעה מוזהבת בחזית: "קינסטלערישער א–ב, א.ר." [ערשטער ראדירונג?].

בן–ציון צוקרמן (1890–1944), יליד אזור וילנה, למד בבית הספר לאמנות בווילנה ולאחר מכן באקדמיה לאמנויות יפות בפריז (École des Beaux–Arts). בין השנים 1923 עד 1927 חי ופעל בארץ ישראל וגם לאחר שובו לאירופה הרבה לצייר את נופיה. הלך לעולמו בסמרקנד בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.

[33] הדפסים (מודבקים על לוחות נייר וכרוכים יחד). גודל ומצב משתנים, טוב–בינוני. כתמים וקמטים (בעיקר בפינות, במקום ההדבקה). מספר קרעים ללא נזק להדפסה בשולי ההדפס הראשון. אלבום: 33.5X33.5 ס"מ בקירוב (גודל הדפים משתנה). כריכה פגומה ובלויה מעט.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, ALE.24.

שתילים, עתון מצויר לנערים וילדים. עורך: מ. בן אליעזר, מו"ל: מ. זלטופולסקי. דפוס "אמנות הדפוס" (רוסית). מוסקבה, [תרע"ז–תרע"ח] יולי–דצמבר 1917. גליונות השנה הראשונה (כרוכים יחד).
גליונות 1–12 של העיתון "שתילים", עיתון מאויר לילדים, בעריכת העתונאי משה בן–אליעזר (תשע חוברות; בחלקן יותר מגליון אחד).
העתון "שתילים" היה פרסומה הראשון של הוצאת "אמנות", אשר נוסדה באותם ימים במוסקבה (כאשר רכשה שושנה פרסיץ את בית הדפוס "אמנות הדפוס"), ביוזמת המו"ל, משה זלטופולסקי, בנו של הנדבן הלל זלטופולסקי.
העיתון ראה אור במוסקבה באופן לא סדיר במשך פחות משנה. גליונות העיתון כללו יצירות מאת מיטב הסופרים והמשוררים העבריים כגון ח. נ. ביאליק, שאול טשרניחובסקי, יעקב פיכמן, אליעזר שטיינמן, ואחרים, לצד אגדות ותרגומים מספרות העולם. כן כלל העיתון מדור העוסק בחדשות מארץ ישראל ומן העולם.
את גליונות העיתון מלווים איורים רבים. בגליון 6–7 מופיעים איורים מאת אל (אליעזר) ליסיצקי לסיפור "שלמה המלך" מאת ח. נ. ביאליק. איורים אלו הם האיורים הידועים היחידים של ליסיצקי לטקסט שנכתב במקור בעברית (ראו: Tradition and Revolution, The Jewish Renaissance in Russian Avant–Garde Art 1912–1928, פריט 77; עמ' 107).

עמדים חסרים בשלושה גליונות.

גיליונות 1–12 (בתשע חוברות, שלוש מהן כפולות). מספר עמ' משתנה בין החוברות, 21.5 ס"מ. מצב בינוני–גרוע, בשלושה מהגליונות חסרים עמודים (4 עמ' בגליון הראשון, 2 עמ' בגליון הרביעי ו–24 עמ' בגיליון האחרון). כתמים וקמטים. נקבי תילוע, קרעים וקרעים חסרים בחלק מהדפים (כמה מהם גדולים, עם נזק משמעותי להדפסה). חלק מהקרעים משוקמים שיקום לא מקצועי.
גיליון 6–7, שבו נדפסו איורי ליסיצקי, במצב בינוני, עם קרעים וקרעים חסרים בשוליים, ופיסות חסרות בפינות העמודים (פגיעה בטקסט של חלק מהדפים, איורי ליסיצקי שלמים). שיקומים לא מקצועיים בחלק מהדפים. רישום בעפרון באחד הדפים.
כרוכים יחד ללא העטיפות.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, B.81.

שיר בחרוזים לילדים, מלווה איורים ותווים, המביע "את כל החלום הציוני" (אילה גורדון, "איורים עבריים", עמ' 148) בדמות פנטזיה של ילד בן הגולה: הפלגה על גבי אנייה אל העיר "חיפיה" שבארץ ישראל, פגישה באליהו הנביא ונסיעה במרכבת האש שלו למערת הכרמל – שם לומד הילד תורה עם מלאכים.
הספר הרביעי (מתוך חמישה) בסדרת "ספורים–ציורים לתינוקות"; בסוף הספר נדפסה הקדשה ל"אבי האמנות העברית" בוריס שץ, מאת בית ההוצאה.

[14] עמ' (כולל העטיפה), 20X28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי העטיפה ובדפים אחדים (ללא פגיעה בטקסט או באיורים). כרוך באמצעות שני נקבי תיוק ושרוך.

על היילפרין ועל הוצאת "הַגִּנָּה", ראו: אילה גורדון, "איורים עבריים", 2005. עמ' 143–153.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, B.2336.

Isidor Kaufmann, פורטפוליו ובו 16 רפרודוקציות איכותיות של ציורי איזידור קאופמן. וינה, [תרפ"ו] 1926.
16 רפרודוקציות איכותיות של ציורי איזידור קאופמן, המציגות דמויות יהודיות, וסצנות מהוויי החיים היהודי והעיירה היהודית – מרביתן צבעוניות, מוצמדות לפספרטו. חוברת נלווית ובה מבוא מאת רבי צבי פרץ חיות והקדמה מאת הרמן מנקס. על עטיפת החוברת רפרודוקציה קטנה של דיוקן איזידור קאופן, מאת Hans Temple.

[16] לוחות, 22.5X27.5-44X56 ס"מ בקירוב (פספרטו: 58X45.5 ס"מ); חוברת: [5] דף, 49.5 ס"מ. נתונים בתיקייה מקורית, 59.5X46.5 ס"מ. מצב טוב.

איזידור קאופמן (Isidor Kaufmann, 1853–1921), צייר יהודי–הונגרי. החל את דרכו המקצועית כלבלר בבנק. במקביל החל להשתלם בציור באופן פרטי, ובהמשך באקדמיה לאמנות בווינה. ערך מסעות בפולין, בגליציה ובאוקראינה, והרשמים שהותירו בו מונצחים בציוריו, המציגים דמויות יהודים מגוונות, וסצנות מהווי החיים בעיירה היהודית במזרח–אירופה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, ALE.42.