קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove ספרים filter ספרים
- book (63) Apply book filter
- מחקר (25) Apply מחקר filter
- תחריטים (25) Apply תחריטים filter
- עם (25) Apply עם filter
- ספרי (25) Apply ספרי filter
- מנהגים (25) Apply מנהגים filter
- יהודיים (25) Apply יהודיים filter
- custom (25) Apply custom filter
- customs, (25) Apply customs, filter
- engrav (25) Apply engrav filter
- jewish (25) Apply jewish filter
- research (25) Apply research filter
- ילדים (24) Apply ילדים filter
- מאוירים, (24) Apply מאוירים, filter
- מאוירים (24) Apply מאוירים filter
- אוונגרד (24) Apply אוונגרד filter
- וספרי (24) Apply וספרי filter
- avantgard (24) Apply avantgard filter
- books, (24) Apply books, filter
- children (24) Apply children filter
- illustr (24) Apply illustr filter
- איורים (14) Apply איורים filter
- אנטישמיות (14) Apply אנטישמיות filter
- אנטישמיים (14) Apply אנטישמיים filter
- והדפסי (14) Apply והדפסי filter
- antisemit (14) Apply antisemit filter
- print (14) Apply print filter
Joseph Süß Oppenheimer… ["יוזף זיס אופנהיימר..."]. תחריט מאת Ioh. [Iohann?] Gustav Kleckler, צבוע ביד. ללא ציון מו"ל, מקום או שנה, [גרמניה, תצ"ח 1738 בקירוב]. גרמנית.
תחריט איכותי, צבוע ביד, מודפס על גבי נייר עבה, המתאר את פרשת חייו של יוזף זיסקינד אופנהיימר, מלווה באיורים ובבתי–שיר העוסקים בסיפורו. כפי הנראה, תחריט זה משתייך לקבוצה של פרסומים שראו אור בסמוך להוצאתו להורג.
יוזף זיסקינד אופנהיימר (1698–1738) היה "יהודי חצר", בנקאי ויועץ כספי לדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג. לאחר מותו הפתאומי של הדוכס הועמד אופנהיימר למשפט: הוא הואשם בבגידה במלכות, בשימוש לרעה במעמדו ובסמכותו לטובתו האישית, בניצול אוצרות המדינה למען עצמו ובקשר עם נשים נוצריות; הוא הוצא להורג בתלייה וגופתו נשארה נעולה בכלוב ברזל תלוי במשך שש שנים (כלוב זה מופיע ברוב התחריטים המתארים את סיפורו). ראו גם פריטים 232 ו-233.
להשוואה, ראו: Institut für Stadtgeschichte Frankfurt am Main (ISG FFM) Best. S7Z (Zeitbilder) No. 1614–4.
תחריט 29.5X21.5 ס"מ, דף 32.5X23.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים משוקמים שיקום מקצועי. קמטים קלים. פיסות נייר קטנות מודבקות מאחור.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 117.011.019.
נדיר.
Wahre eigentliche Abildung dess unsterblichen Heydens, Joseph Krantz, Von dessen Wandel, Ursachen und neuester Eräugnüs im Norden von Engelland [תיאור אמיתי של היהודי הנצחי יוזף קרנץ... והופעתו בצפון אנגליה]. תחריט מאת אמן לא ידוע. ללא ציון מו"ל, מקום או שנה, [גרמניה, תנ"ד–ת"ע בקירוב 1694–1710 בקירוב]. גרמנית.
דף בודד (עלון) שבראשו תחריט המתאר מפגש בצפון אנגליה, בין "היהודי הנצחי" יוזף קרנץ ושני גברים נוספים. מעל התחריט מופיעה הכותרת הנ"ל, ותחתיו נדפס טקסט ארוך המתאר את סיפור הופעתו של יוזף קרנץ, אשר לפי האמונה חי במשך 1700 שנים. הטקסט מבוסס, כנראה, על גרסאות שונות של סיפור "אחשוורוש" – "היהודי הנודד" או "היהודי הנצחי" – סנדלר יהודי שנידון לנדודי נצח לאחר שביזה את ישו, אשר נפוץ לראשונה בימי הביניים וזכה לפופולריות רבה ולגרסאות מאוירות, רובן בעלות אופי אנטישמי.
[1] דף. 40.5X32.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. קרעים משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני קיפול. מעט כתמים. מוצמד לנייר נטול חומציות. קרע בקו הקיפול המרכזי.
למידע נוסף, ראו: George K. Anderson (1947), Joseph Krantz, Twin of Ahasverus, The Germanic Review: Literature, Culture, Theory, 22:3, pp. 188–201.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 117.011.048.
נדיר.
Entdeckter jüdischer Baldober, oder Sachsen–Coburgische acta criminalia, [מאת Paul Nicolaus Einert]. הוצאת Georg Otto, קובורג, [תקי"ח] 1758. גרמנית.
"ראש כנופייה יהודי נחשף", ספרו של פאול ניקולאוס איינרט (פורסם בעילום שם המחבר). כולל שלושה לוחות–תחריטים, בשניים מהם נראים פושעים יהודיים אזוקים: מנדל גארב (Mendel Carbe) וחיים מוזס (Hoyum Moyses).
המחבר, פאול ניקולאוס איינרט, שימש כחוקר הראשי בפרשיית לכידתה של כנופיית שודדים שרוב חבריה היו יהודים, בשנות השלושים של המאה השמונה–עשרה בעיר קובורג (Coburg), שבממלכת בוואריה.
ראש הכנופייה (ה"בלדובר") היה היהודי מנדל גארב (או Garbe / Carben); בעקבות מעצרו נלכדו חברי כנופיה רבים נוספים, רובם ככולם יהודים, שהיו אחראים לשורה של מעשי שוד באזורים שונים במדינה. עם סיום החקירה והרשעת חברי הכנופיה, פרסם איינרט את הספר שלפנינו, במטרה "לחשוף פשעים ומעשי שוד רבים שהיו עד כה בלתי ידועים, ובוצעו בידי יהודים". בידי איינרט שימשה הפרשה להפצת כתב אישום אנטישמי, כששתי הנחות יסוד מדריכות אותו: האחת היא כי קיימת סולידריות בין כל היהודים, פושעים ושאינם פושעים, מה שהופך את העם היהודי כולו לשותף לדבר עבירה, ואילו השנייה היא שהמוטיבציה של הפושעים היהודים לביצוע פשעים אינה תאוות בצע בלבד, כי אם גם הרצון לפגוע בנוצרים ובנצרות.
[7] דף, 600 עמ' + [3] לוחות תחריט. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. השער ולוח התחריט שמלפני השער מחוברים לספר באמצעות נייר דבק נטול חומציות. רישום בעט בכריכה הפנימית. כריכת קרטון עם פינות ושדרה מקלף, בלויה ופגומה, עם פיסה מקולפת בתחתית השדרה. רישום בעט ושרידי הדבקה בשדרה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.169.
שיחת חולין, איינע פון די געשיכטען – מעשייה מאת משה ברודרזון, עם איורים ועיטורים מעשה ידי אליעזר (אל) ליסיצקי. מוסקבה, הוצאת "לעבען" – Nashe slovo, [תרע"ז] 1917 (פרטי דפוס בקולופון בעמוד האחרון). יידיש.
"שיחת חולין" (או "אגדת פראג") נחשבת לאחת הדוגמאות המרהיבות של הספר היהודי המאויר במאה העשרים. היצירה נכתבה כעיבוד מודרניסטי לסיפור הפולקלור "מעשה ירושלמי", סיפור נישואיהם של ר' יונה היהודי ובתו של מלך השדים אשמדאי, שמקום התרחשותו הועתק לגטו היהודי של פראג.
עיצובו של הספר – עבודתו המשמעותית הראשונה של ליסיצקי בתחום הספר המאויר – נעשה ברוח המגילה היהודית המאוירת, תוך שילוב אלמנטים מודרניסטיים. הטקסט נכתב כולו בידי סופר סת"ם, באותיות עבריות מרובעות, וסביבו, בכל עמוד ועמוד, הוסיף ליסיצקי איורים ועיטורים עשירים – דמויות, בעלי חיים ומבנים ארכיטקטוניים, במתכונת המזכירה מגילות אסתר. באיור שבעמוד השער נראות שלוש דמויות המייצגות את יוצרי המגילה – ליסיצקי, ברודרזון וסופר הסת"ם, וביניהם דמות רביעית, קטנה, המייצגת את גיבור הסיפור – יהודי הנישא מעלה בטופרי ציפור.
המהדורה הראשונה של "שיחת חולין" נדפסה במוסקבה, 1917, במספר מצומצם של עותקים, שמקצתם נכרכו לצורת מגילה (ראו: מכירת "קדם" 92 ב', פריט מס' 183).
[18] עמ'. 24X30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים מחוזקים בהדבקות נייר בשולי דף השער והעמוד האחרון. הדבקות נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של הדפים. חותמות. רישום דהוי בשער. כריכה ודפי בטנה חדשים.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890–1941), אמן יהודי–רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי. ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ', לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915–1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ–סקי בתחום המושב). עם פרוץ מהפכת אוקטובר התמסר ליסיצקי בדבקות לרעיון הקומוניסטי. מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית. שפה זו באה לידי ביטוי בסדרת ציורים והדפסים גיאומטריים מופשטים שיצר בשנים 1919–1927 אותם כינה "פרואון" (Proun).
משה ברודרזון (1890–1956), משורר, מחזאי ומייסדן של כמה קבוצות אמנים חשובות במזרח אירופה: הקבוצה האוונגרדית "יונג–יידיש", תיאטרון "אררט" בלודז', וכן תיאטרון הבובות הראשון ביידיש – "חד גדיא". בשנת 1916 היה ממייסדי קבוצת האמנים "החוג לאסתטיקה יהודית" – "שמיר". יצירתו של ברודרזון כוללת מגוון שירים ומחזות, שרבים מהם הוקדשו לנושאים יהודיים. בין היתר, חיבר את מילות האופרה היידיש הראשונה שהועלתה על במות פולין – "דוד און בת–שבע", ואת הפואמה החשובה "י", העוסקת באסון המתרגש על יהדות אירופה. רבים מספריו הציגו שיתופי פעולה עם אמנים יהודיים אחרים – מעצבים, ציירים וצלמים, שעבודתם המשותפת הולידה שורת ספרים מאוירים ומעוצבים בסגנונות שונים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב.
דעם זיידענס קללות: א קינדער קאמעדיע אין איין אקט [קללות סבא: קומדיה לילדים במערכה אחת], מחזה לילדים מאת צדוק דאָלגאָפּאָלסקי (דולגופולסקי); איורים מאת אל ליסיצקי. [מוסקבה, צענטראלער אידישער קאמיסאריאט, תרע"ט 1919]. יידיש.
מחזה לילדים מאת סופר היידיש הסובייטי צדוק דולגופולסקי. מלווה שני איורים נאים ומורכבים מאת אל ליסיצקי; עטיפה מאוירת, אף היא בעיצוב ליסיצקי (איור העטיפה מודפס פעם נוספת בעמוד האחרון).
נדיר. מפרסומיו הראשונים של ה"צענטראלער אידישער קאמיסאריאט" – הקומיסריון היהודי המרכזי ("אֶבְקוֹם", רוסית: Еврейский комиссариат).
[2], 5–32 עמ' (כפי הנראה חסר [1] דף – שער ללא איורים). 16.5X11.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. רישומים וחתימות על העטיפה. כתמים קלים. דפים מנותקים. נקבי סיכות בשולי הדפים הפנימיים. שרידי הדבקה בשולי העטיפה. קרעים קלים בשדרה.
צדוק דולגופולסקי (1879–1959), סופר יידיש, מחזאי ומורה, יליד אזור ויטבסק (בלארוס); סוציאליסט. ב–1914 פרסם בווילנה לקט מיצירותיו, מרביתן עבודות לבמה העוסקות בחיים היהודיים בשטעטל. ב–1919 ראה אור מחזהו "דעם זיידענס קללות"; לאחר מהפכת אוקטובר עבר להתגורר במינסק, שם פרסים סיפורים, מחזות, שירים ורומנים, ברוח רעיונות המהפכה הקומוניסטית, ובמגמה להפיץ את ערכיה בקרב יהודי ברית המועצות.
בשנת 1936, במסגרת "טיהור" בלארוס הסובייטית מ"לאומנות יהודית" (דהיינו, מציונות), נאסרו אינטלקטואלים יהודים רבים, דולגופולסקי ביניהם, ונרצחו או הוגלו. דולגופולסקי היה מהשורדים היחידים מבין האינטלקטואלים היהודים שנעצרו באותה תקופה, ולאחר שחרורו שב להתגורר בוויטבסק.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890–1941), אמן יהודי–רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי. ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם. עיצב ספרים רבים וכתבי עת, ותערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה, והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915–1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ–סקי בתחום המושב). עם פרוץ מהפכת אוקטובר התמסר ליסיצקי בדבקות לרעיון הקומוניסטי. מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית.
ראו:
דער בער [הדוב], מאת פעטער בן ציון [בנציון רסקין]. קייב–סנקט פטרבורג, הוצאת "אידישער פאלקס–פארלאג", תרע"ט [1919]. מסדרת הספרים "קינדער–גארטן" (גן ילדים). יידיש.
מעשיה לילדים, עם איורים מאת אל ליסיצקי.
10, [2] עמ'. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קלים בשדרה. מספר רישומים וחותמות. ללא כריכה.
באפריל 1919 חתמו אל ליסיצקי ובנציון רסקין על חוזה עם בית ההוצאה "אידישער פאלקס–פארלאג" בקייב, ובו התחייבו למכור לו את הזכויות על אחד–עשר ספרי יידיש מאוירים לילדים תחת הכותרת הכללית "קינדער–גארטן". לפי החוזה היה עליהם לבצע את אחד–עשר הספרים תוך חמישה חודשים בלבד. בסופו של דבר רק שלושה ספרים ראו אור כמתוכנן: "דער בער" (הדוב), "די הון, װאָס האָט געװאָלט האָבן אַ קאַם" (התרנגולת שרצתה מסרק) ו"דער מילנער, די מילנערין און די מילשטיינער" (הטוחן, הטוחנת ואבני הרחיים). סמוך לאחר מכן חזר ליסיצקי לוויטבסק, ללמד אדריכלות, ציור ואמנויות גרפיות בבית הספר לאמנות בניהולו של מארק שאגאל. ראו: Tradition and Revolution, The Jewish Renaissance in Russian Avant–Garde Art 1912–1928, עמ' 118.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890–1941), אמן יהודי–רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915–1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ–סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת. ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת–מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, B.55.
"פרילינגס–טויט, א איינאקטער פונ'ם ארבייטער–לעבען" [מוות באביב, מחזה במערכה אחת מחיי הפועלים], מאת יוסף בערסאן. קובנה–ברלין, הוצאת פארלאג אידיש, דפוס "עבר" (ברלין), [תרפ"א] 1921. יידיש. מהדורה שנייה.
עותק נקי ונאה של מחזה על חיי הפועלים היהודים, המוקדש ל"לוחמי החופש היהודים" (הקדשה מודפסת בפתח הספר). הספר יצא בסדרה "פאלקס–ביבליאטעק אידיש", של בית ההוצאה לאור "פערלאג אידיש".
על העטיפה הקדמית, סמל הסדרה בעיצוב בן–ציון צוקרמן – ציפור מוקפת דגמים צמחיים, וסמל המו"ל בעיצוב אל ליסיצקי – כפיים נשואות בברכת כהנים, נוף העיירה היהודית ומצבה.
22, [1] עמ'. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קונטרסים ועטיפה מנותקים. פגמים קלים. קרעים בשדרה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, ALE.76.
"עלפאנדל" [בן הפיל], מאת רודיארד קיפלינג. איורים מאת "קראפט" [אל ליסיצקי]. ברלין, הוצאת "שוועלן", תרפ"ג 1922. יידיש.
תרגום ליידיש של סיפור הילדים הידוע "בן הפיל" (The Elephant's Child) מאת רודיארד קיפלינג (1856–1936), מתוך הקובץ "סיפורי ככה סתם" (Just So Stories). איורים מאת אמן האוונגרד היהודי–רוסי אל ליסיצקי (תחת שם העט "קראפט").
14, [2] עמ', 28 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים וקמטים. דפים מנותקים. קרעים וקרעים חסרים בשולי אחדים מהדפים (קטנים; אחד מהם משוקם במילוי נייר). קרע בתחתית השדרה.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890–1941), אמן יהודי–רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915–1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ–סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת. ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת–מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
תערוכה:
אין וואַלד [ביער], סיפור לילדים מאת לייב קוויטקאָ, איורים מאת יששכר בער ריבאק. ברלין, הוצאת "שוועלן", [תרפ"א 1921]. יידיש.
סיפור מחורז לילדים מאת לייב קוויטקא. עטיפה צבעונית ואיורים בגוף הספר, מעשה ידי יששכר בער ריבאק. עותק נאה.
15, [1] עמ'. 31X24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים קלים.
יששכר בער ריבאק (1897–1935), יליד העיר יליסבטגרד שברוסיה (כיום קרופיבניצקי, אוקראינה), צייר, אמן גרפי ופסל; מן הבולטים באמני האוונגרד היהודי–הרוסי. למד באקדמיה לאמנות בקייב ובסטודיו של האמנית אלכסנדרה אקסטר. בשנת 1915–1916 השתתף במשלחת האתנוגרפית לתיעוד תרבותם של יהודי פודוליה וווהלין בראשותו של שלמה אנ–סקי, ובתפקידו כצייר לצד אל ליסיצקי העתיק מצבות ותיעד את האמנות העממית בבתי הכנסת מעץ בעיירות תחום המושב. כך החלה אהבתו ארוכת–השנים למוטיבים הלקוחים מן המסורת העממית היהודית, מוטיבים ששימשו מעמודי התווך ביצירתו. היה מן האמנים הפעילים והבולטים בקבוצת "קולטור–ליגע" והורה ציור בבית הספר שהפעילה החטיבה האמנותית שלה. בשנת 1921 עבר לברלין, שם הצטרף ל"קבוצת נובמבר" והציג עם אמניה. בהמשך שב לברית המועצות ולאחר מכן עקר לצרפת, שם נפטר בשנת 1935.
ראו:
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, B.1360.
פויגלען [ציפורים], מאת לייב קוויטקאָ. איורים מאת יששכר בער ריבאק. ברלין, הוצאת "שוועלן", [תרפ"ב 1922 בקירוב]. יידיש.
שיר ארוך לילדים מאת לייב קוויטקו. על העטיפה הקדמית והאחורית איורים צבעוניים. בגוף הספר איורים גדולים ונאים המציגים מיני ציפורים שונים בשחור–לבן, מעשה ידי יששכר בער ריבאק.
15, [1] עמ'. 31X24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים זעירים וקמטים קלים בשולי העטיפה ובשדרה.
יששכר בער ריבאק (1897–1935), יליד העיר יליסבטגרד שברוסיה (כיום קרופיבניצקי, אוקראינה), צייר, אמן גרפי ופסל; מן הבולטים באמני האוונגרד היהודי–הרוסי. למד באקדמיה לאמנות בקייב ובסטודיו של האמנית אלכסנדרה אקסטר. בשנת 1915–1916 השתתף במשלחת האתנוגרפית לתיעוד תרבותם של יהודי פודוליה וווהלין בראשותו של שלמה אנ–סקי, ובתפקידו כצייר לצד אל ליסיצקי העתיק מצבות ותיעד את האמנות העממית בבתי הכנסת מעץ בעיירות תחום המושב. כך החלה אהבתו ארוכת–השנים למוטיבים הלקוחים מן המסורת העממית היהודית, מוטיבים ששימשו מעמודי התווך ביצירתו. היה מן האמנים הפעילים והבולטים בקבוצת "קולטור–ליגע" והורה ציור בבית הספר שהפעילה החטיבה האמנותית שלה. בשנת 1921 עבר לברלין, שם הצטרף ל"קבוצת נובמבר" והציג עם אמניה. בהמשך שב לברית המועצות ולאחר מכן עקר לצרפת, שם נפטר בשנת 1935.
תערוכות:
"מאיסעלעך פאר קליינינקע קינדערלעך" [מעשיות קטנות לילדים קטנים], מעשיות מאת מרים מרגולין, איורים מאת יששכר בער ריבאק. ברלין, הוצאת "אידישער סעקציע באם קטמיסאריאט פאר פאלקבילדונג" (החטיבה היהודית של קומיסריון החינוך העממי), [פטרוגרד], [תרפ"ב] 1922. יידיש.
בשנת 1922 יצאו לאור שלוש חוברות תחת הכותר "מאיסעלעך פאר קליינינקע קינדערלעך". כל חוברת כללה מעשיות קצרות מאת סופרת הילדים מרים מרגולין, ולצד כל אחת מהמעשיות נדפס איור גדול (על–פני עמוד שלם), שחור–לבן, מאת ריבאק. לפנינו עותק של החוברת השלישית (בפינת העטיפה הקדמית נדפסה הספרה III).
[14] דף (דפים 2–3 נכרכו במהופך), 21.5X27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. רישומים וחותמות. קרעים ונקבי תילוע קלים, משוקמים שיקום מקצועי (פגיעה מזערית באיורים שעל גבי העטיפה).
יששכר בער ריבאק (1897–1935), יליד העיר יליסבטגרד שברוסיה (כיום קרופיבניצקי, אוקראינה), צייר, אמן גרפי ופסל; מן הבולטים באמני האוונגרד היהודי–הרוסי. למד באקדמיה לאמנות בקייב ובסטודיו של האמנית אלכסנדרה אקסטר. בשנת 1915–1916 השתתף במשלחת האתנוגרפית לתיעוד תרבותם של יהודי פודוליה וווהלין בראשותו של שלמה אנ–סקי, ובתפקידו כצייר לצד אל ליסיצקי העתיק מצבות ותיעד את האמנות העממית בבתי הכנסת מעץ בעיירות תחום המושב. כך החלה אהבתו ארוכת–השנים למוטיבים הלקוחים מן המסורת העממית היהודית, מוטיבים ששימשו מעמודי התווך ביצירתו. היה מן האמנים הפעילים והבולטים בקבוצת "קולטור–ליגע" והורה ציור בבית הספר שהפעילה החטיבה האמנותית שלה. בשנת 1921 עבר לברלין, שם הצטרף ל"קבוצת נובמבר" והציג עם אמניה. בהמשך שב לברית המועצות ולאחר מכן עקר לצרפת, שם נפטר בשנת 1935.
תערוכה:
קינדער–וועלט [עולם הילדים], שירי ילדים מאת בוריס [בער] סמאליאר. איורים מאת יששכר בער ריבאק. ברלין, הוצאת "שוועלן", [ראשית שנות ה–20 בקירוב]. יידיש.
עותק נאה של ספר הילדים "קינדער–וועלט", ובו פזמונים מחורזים ביידיש מאת המורה, העיתונאי, וסופר היידיש, בוריס סמוליר (1897–1986). כל אחד משירי הספר מאויר באיורים גדולים בעלי איכות מיוחדת מאת יששכר בער ריבאק.
16 עמ', 31.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קלים בשוליים (מספר קרעים משוקמים שיקום מקצועי). נכרך מחדש בחוט.
יששכר בער ריבאק (1897–1935), יליד העיר יליסבטגרד שברוסיה (כיום קרופיבניצקי, אוקראינה), צייר, אמן גרפי ופסל; מן הבולטים באמני האוונגרד היהודי–הרוסי. למד באקדמיה לאמנות בקייב ובסטודיו של האמנית אלכסנדרה אקסטר. בשנת 1915–1916 השתתף במשלחת האתנוגרפית לתיעוד תרבותם של יהודי פודוליה וווהלין בראשותו של שלמה אנ–סקי, ובתפקידו כצייר לצד אל ליסיצקי העתיק מצבות ותיעד את האמנות העממית בבתי הכנסת מעץ בעיירות תחום המושב. כך החלה אהבתו ארוכת–השנים למוטיבים הלקוחים מן המסורת העממית היהודית, מוטיבים ששימשו מעמודי התווך ביצירתו. היה מן האמנים הפעילים והבולטים בקבוצת "קולטור–ליגע" והורה ציור בבית הספר שהפעילה החטיבה האמנותית שלה. בשנת 1921 עבר לברלין, שם הצטרף ל"קבוצת נובמבר" והציג עם אמניה. בהמשך שב לברית המועצות ולאחר מכן עקר לצרפת, שם נפטר בשנת 1935.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, B.2337.