כתב–יד, קובץ חיבורי אגרות וענייני לשון, מחכמי מרוקו. [מרוקו, המאה ה–18].
כתיבה מערבית רהוטה.
כתב–היד מכיל שני חיבורי "לשון למודים" – קבצי אגרות ומליצות. האחד "לשון למודים" של רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ, עם ליקוטי אגרות מחכמים נוספים במרוקו; והשני, "לשון למודים של החכם השלם הותיק כה"ר שאול סירירו י"ץ"; ואחריהם החיבור "לשון חכמים למהר"י הכהן זלה"ה" – מילון חרוזים מאת רבי יצחק בן יהודה הכהן רפפורט.
"לשון למודים" של היעב"ץ נשמר בכתיבת ידו (כת"י JTS 3134), והועתק בכתבי–יד רבים במרוקו. לפנינו הוא מופיע בסדר שונה של האגרות, וניסוח שונה של הכותרות בראש האגרות. בדף לא/2 נכתב: "נשלם לשון למודים למוהר"ר יעב"ץ זצוקלה"ה", ואחריו הועתקו: "מליצות מלוקטים" – אגרות נוספות מחכמי מרוקו, חלקן לא נדפסו.
ב"לשון למודים" של רבי שאול סירירו, מופיעות אגרות מן השנים תקל"א–תקל"ז בערך – המחבר הוא רבי שאול ב"ר מתתיה סירירו, השלישי, מחכמי פאס במחצית השניה של המאה ה–18 (ראה אודותיו: מלכי רבנן, עמ' קיא). בראש דף מא הוא מוזכר בברכת החיים: "...החכם השלם... כהה"ר שאול סירירו י"ץ", וכן מובאת הקדמת אחיו: "החכם השלם... כהה"ר דוד אחיו יזיי"א", שליקט את האגרות. כפי הנראה, אגרות אלו לא נדפסו.

על מילון החרוזים "לשון חכמים למהר"י הכהן זלה"ה", ראה: א' ממן, אוצרות לשון, ניו יורק וירושלים תשס"ו, עמ' 203–205 (שם, עמ' 273, מובאים דבריו של אפרים דיינארד המציין שמדובר בר"י רפפורט בעל "בתי כהונה"). דף ג–ד כוללים פתיחות מליציות למכתבים, מוזכרים בהן בין השאר "רפאל ברדוגו", "יהודה אלבאז", "מסעוד ואעקנין", "שלמה אבודרהם", "ישועה שולטן" ו"דוד סירירו".
בראש כתב–היד נכרך דף מעוטר, שאינו שייך לכתב–היד עצמו, מתוך חיבור בענייני הלוח העברי, עם איור כף יד במרכזו, ופרטי הלוח לשנת תקל"ו [1776]: "דע ששנת התקל"ו היא שנת כ' למח'[זור] גדול ושנה שביעית למחזור קטן...".
בסוף כתב–היד עיטור מאויר, עם זוג ציפורים, ובמרכזו נרשם: "יוסף יצחק אצאייג".

[1], נד; [4], ה, ז–כ, [1] דף (בהם מספר דפים ריקים). 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות ספורות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחתימות. כריכה חדשה.

תערוכה:
• Arts et cultures du Maroc. Marie–Rose Rabaté, André Goldenberg. Paris, c2004, p. 262 / p. 289.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.015 .

כתב–יד, צ'היר של פסח [חוקת הפסח]. [מרוקו, המאה ה–18/19].
כתיבה מרובעת ובינונית. מורכב משני כתבי–יד (המעבר ביניהם נעשה באמצע התרגום להפטרת יום שני של פסח, כאשר ישנה חפיפה בהעתקה של כמה שורות). בשני החלקים עיטורים נאים, חלקם צבועים, בסגנון האופייני למרוקו, כולל "עמודי שטיח" ועיטורים ארכיטקטוניים.
בראש כתב–היד דף ובו מכתב בענייני עסקים בערבית–יהודית, בכתיבה בינונית, ומוזכרים בו "בן שטרית", "יצחק טבול" ושמות נוספים.

את החיבור "צ'היר של פסח" [חוקת הפסח] נהגו לומר בקהילות צפון אפריקה בימי חג הפסח. החיבור כולל פיוט הלכתי על דיני פסח, בלשון הקודש ובתרגום לערבית–יהודית (פסקה אחר פסקה), פיוטים נוספים בערבית–יהודית ותרגום ההפטרות של החג.

[26] דף. חסר בסופו. 14 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. רישומים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.026.

כתב–יד, הגדה של פסח וצ'היר של פסח [חוקת הפסח]. אוטאט (מרוקו), המאה ה–19.
כתב–היד מעוטר לאורכו בעיטורים רבים, בהם "שערים" ועמודי "שטיח", האופייניים לעיטורי כתבי–היד במרוקו.
לאחר ההגדה הועתק הצ'היר של פסח, אותו נהגו לומר בקהילות צפון אפריקה בימי חג הפסח. החיבור כולל פיוט הלכתי על דיני פסח, בלשון הקודש ובתרגום לערבית–יהודית (פסקה אחר פסקה), פיוטים נוספים בערבית–יהודית ותרגום ההפטרות של החג.
בסיום ההגדה מופיע קולופון הכותב (דף [22]/ב): "...אני הצעיר והדל... שכתבתי זה ההגדה באותיות גדולות ונכרות להי' יעקב בן מסעוד הן זנו, ואחר שגמרתי ההגדה חלה פני לכתוב לו גם הצ'היר בלשון הקודש ובלשון העברי ונומיתי לו לכותבו בס"ד, ולכך בעינא להניח מעט מהנייר הזה חלק להיות הכיר לצ'היר אשר אכתוב מכאן ואילך בס"ד, אנא השם סייע לנער הזה אשר גלה עם אביו קטן בקטנותו ועכשיו שגדל שב לארץ מולדתו פה אוטאט יע"א ושמי הגרוע מודע לכל משה בן יצחק הן מאמאן...". הוא מסיים בחתימתו המסולסלת.

[89] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. מספר דפים מנותקים. רישומים. כריכה חדשה, מחופה בעור מכריכה ישנה (המקורית?). קופסת קרטון.

תערוכות:

כתב–יד, פיוטים ופזמונים לראש השנה, יום כיפור ועוד. [מרוקו, תרע"ו–תרע"ז 1916].
כתיבה מערבית. כתב–היד מעוטר לארכו בעיטורים נאים, אופיניים למרוקו, בצבעי כתום וירוק. בהם 14 עמודים מעוטרים ב"שטיחים" ומסגרות ארכיטקטוניות שבמרכזן קשת פרסה.
כולל פיוטים לראש השנה ויום כיפור, המהווים השלמה למחזור לימים נוראים כמנהג צפון אפריקה (עם הפניות ל"מחזור"). בדף [21/א] קולופון הסופר: "כתבתי אלו הפזמונים לתשוקת... שמעון בן יחייא אדהאן... הצעיר ע"ה מסעוד אדרעי [חתימה מסולסלת], ותהי השלמתם ביום ב' בש"ק ה' ימים לחו' תשרי ש' עזר"ת' אבותינו לפ"ק" [=תרע"ז, 1916].
אחרי הקולופון נכרכו דפים נוספים, עם פיוטים שונים מפייטני צפון אפריקה, ביניהם פיוט לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, ועוד.

[31] דף. 15 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בסרטי דבק. כריכה חדשה נאה (עליה עיטורים שהועתקו מתוך העיטורים בכתב–היד).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב MO.011.022.

כתב–יד, הלולא רבא, "סדר למוד ליל התקדש ל"ג בעומר לכבוד התנא האלד'י רבי שמעון בן יוחאי". טנגי'ר (מרוקו), תרי"ט–תרכ"ט [1859–1869].
כתב–יד צבעוני מאויר ביד אמן. בראשו שער עם מסגרת מעוטרת, ואיורי פרחים. המילים "ספר הלולא רבא" עוטרו אף הן בפרחים. בדפי כתב–היד עיטורים ואיורים צבעוניים נוספים (אגרטלים ופרחים). כתיבה ספרדית בינונית נאה.
כתב–היד הוכן בשנת תרי"ט, כפי שנכתב בגוף המסגרת של דף השער: "אייר תרי"ט". הוא כולל פיוטים לכבוד רשב"י, "ברכת האילנות" ו"פתיחת אליהו".
בסוף כתב–היד נכרכו שלושה דפים בכתיבה שונה ומזמן מאוחר יותר, ובהם: "סדר ברכת החמה". בעמוד האחרון של דפים אלה נכתב: "זכני ה' לברכה [=ברכת החמה] בשנת התר"א ליצי'[רה] ובשנתינו זאת היא שנת התרכ"ט...".

כתבי-יד מאוירים מטאנג'יר הנם נדירים.

[23] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. קרע חסר בדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

על ספרי "הלולא רבא" שהועתקו ונדפסו פעמים רבות, ראה: מ' חלמיש, 'השיר "בר יוחאי"', הקבלה בתפילה בהלכה ובמנהג, רמת גן תשס"ב, עמ' 521–530.
ראו גם:
• איל פריזינטי – מחקרים בתרבות יהודי ספרד, בעריכת תמר אלכסנדר ויעקב בן–טולילא. תשס"ט 2008. עמ' 54.
• Encyclopedia of Jews in the Islamic World (Leiden, 2010).
תערוכה:
• Sacred Places. Pilgrimages in Judaism, Christianity and Islam. Edited by Chris de Lauwer. Antwerp, MAS (Museum aan de Stroom), 19 September 2014–18 January 2015, p. 171.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.065.