כתב–יד, "דרוש שבת הגדול", בערבית–יהודית, מאת רבי מימון אבוחבוט. טרסיירה (Terceira; האיים האזוריים), תר"ה 1845.
במרכז דף השער מודבקת פיסת נייר שעליה נדפס ציור אריה, צבוע בצבע ירוק, מעליו נכתב: "גור אריה יהו[דה]" (סמל האריה מופיע בכתבי–יד נוספים של המחבר).
כתב היד כולל דרשה ארוכה, בעלת שבעה חלקים, בסופו נכרכה דרשה נוספת. אל כתב–היד מצורפים ארבעה דפים מאת המחבר, עם דרושים נוספים.
בדף השער נכתב: "דרוש שבת הגדול, הבא על נבואת משה רבינו ע"ה ועל שעבוד וגלות ישראל במצרים ומכות מצרים ומצות קרבן פסח ומצות ומרורים וקריעת ים סוף וגאולה ונסים ונפלאות, עיר טריסירא, ר"ח ניסן שנת ה'תר"ה, 15 די אבריל [=אפריל] די 1845, הכותיב (!) לחיים הצעיר ע"ה מימון אבוחבוט". קולופון בסוף החלק השביעי של הדרוש: "פי המדבר בצדקה... עיר טרסירא... ר"ח ניסן שנת התר"ה, הצעיר הכותליב ע"ה מימון אבוחבוט ס"ט".

רבי מימון אבוחבוט (תק"ס בערך–תרל"ה), נולד בעיר מוגדור (אצווירא), עיר נמל במרוקו. היגר משם לפורטוגל, הקים בית כנסת באנגרא שבאי טרסיירה, באיים האזוריים, ושימש שם כרב קהילה, שליח ציבור, מלמד תינוקות, שוחט ומוהל. נשתמר ממנו הספד על רבי חיים פינטו, מגדולי רבני מרוקו, משנת תר"ו, ממנו ניכר שהכירו מקרוב (נדפס אצל רבי דוד חנניה פינטו, פחד דוד, אשדוד תשס"ג, עמ' כג–לו). נשמרו ממנו כתבי–יד רבים, דרשות, הלכות, תפילות, פיוטים ועוד, כתובים כולם בערבית–יהודית. בשנת 1874 נשלח אליו מכתב מאת רבי מאיר פינטו, נכדו של רבי חיים פינטו, המאחל לו רפואה שלמה ב"זכות אבותי הקידושים" (כתב–יד ירושלים, הספרייה הלאומית Ms. Heb. 28°8542). ראה עוד: מ' עמאר, 'קהילת אצווירה וחכמיה: תולדות רבינו יוסף כנאפו ויצירתו', הקדמה לספר מעט מים, מאת רבי יוסף כנאפו, לוד חש"ד, עמ' 37–38.
האי טרסיירה, הוא אי בארכיפלג האיים האזוריים שבמרכז–צפון האוקיינוס האטלנטי. במקום פעלה קהילה קטנה של יהודים שמוצאם ממרוקו, אשר התיישבו במקום במאה ה–19. מקהילה זו לא נותרו כמעט עדויות, וכתבי–היד של רבי מימון אבוחבוט מהווים עדות חשובה לקהילה זו.

[32] דף + [4] דפים. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. כריכה חדשה (בחזיתה הודבקה פיסת נייר עם פרטי כתב–היד ואיור אריה, כנראה מן הכריכה המקורית).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.002.

תעודה עם מכתבי המלצה וחתימות, מרבני צפת וטבריה, האשכנזים והספרדים. צפת, תרי"ח–תר"כ [1858–1860].
תעודה בכתיבה מרובעת, המלצה לנדיבי עם "בכל אתר ואתר" עבור רבי יעקב מצפת (נכד הרב מליסא, בעל "חוות דעת" ו"נתיבות המשפט"), "אשר מעודו הטה שכמו לסבול עול התורה, רק נוכח ד' דרכו, ועתה הלחץ הגיעו ל[צאת?] ולדלג על הערים ולקבץ על הגבאות, ולדפוק על פתחי נדיבים...".
החתומים הראשונים הם שלשת רבני צפת: רבי "שמואל העליר"; רבי "אברהם אשר דומ"ץ מאדעס"; רבי "מרדכי מאומאין" [רבי מרדכי זילברמן]. אחריהם חתמו: רבי "ברוך בלא"א מו"ה יצחק כהנא"; רבי "אליעזר מווי[–––?]"; רבי "יונה ב"ר יעקב" [פודהוצר]; רבי "אלכסנדר אפרים הלוי מחמעלניק, מגזע בעל התבו"ש והבעש"ט...".
בהמשך הדף, מימין, מכתב המלצה (בכתיבה מזרחית) מרבני צפת הספרדים, בחתימת: רבי "רפאל מאמאן", רבי "שמואל עבו", ורבי "נסים יעקב בכ"ר דוד". מצד שמאל של הדף מכתב המלצה (בכתיבה מזרחית), בחתימת הרב ה"סיניור" מטבריה רבי "חיים שמואל הכהן". מתחת למכתב זה המלצות נוספות (בכתיבה אשכנזית), בחתימותיהם של רבי "יעקב משה בא"א מוהר"ח זללה"ה מו"ץ מקאסוב"; רבי "שלמה בהרבני מ' אליעזר ליב היילפרין"; רבי "נפתלי הירש בהמנוח מ' חיים ז"ל מבראטשין", ורבי "ישכר בעריש פאפו[?] מבלגראדו[?]".
בשולי הדף מכתב המלצה נוסף (5 שורות) בכתב–ידו וחתימתו של הרב הקדוש רבי "חיים יצחק אייזק היילפרין מבאטאשאן" [תלמיד רבי ברוך ממז'יבוז'].
ביוגרפיות של חלק מהחותמים:
• רבי שמואל העליר (תקמ"ו–תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
• רבי מרדכי (ר' מוטיא) זילברמן (תקע"ט–תרל"ב), כיהן ברבנות בעיר אומן על מקום חותנו רבי אברהם ליב (אב"ד אומן בתקופת רבי נחמן מברסלב). בשנת תר"י עלה לארץ ישראל והיה חבר בית דינו של רבי שמואל הלר בצפת, וחבר בית הדין בטבריה. בנו הוא רבי רפאל זילברמן, שלימים כיהן כרבה של צפת, אבי שושלת רבני צפת – משפחות זילברמן וקפלן.
• רבי ברוך כהנא מדייני צפת בשנות התר"כ [היה בצפת דיין אחר בתקופה מאוחרת יותר, בשם רבי ברוך דוד כהנא מווישניצא (בעל "חיבת הארץ" ו"ברכת הארץ"). רבי ברוך כהנא השני נולד רק בשנת תר"י בקירוב, עלה לארץ ישראל בשנת תרכ"ח, ונפטר בצפת בשנת תרפ"א. רבים מכותבי ההיסטוריה הצפתית החליפו בין רבי ברוך כהנא הראשון והשני].
• רבי שמואל עבו (תקמ"ט–תרל"ט), רב הקהילה הספרדית בצפת וקונסול צרפת. אבי שושלת משפחת עבו בצפת. עלה מאלג'יר לצפת בשנת תקע"ז. הקים ושיפץ את המבנים על קבר הרשב"י במירון, והקים התיישבות יהודית בכפר מירון. קהילת צפת העניקה לו ספר תורה, כאות הוקרה על פעולותיו בגאולת קבר הרשב"י במירון, ומאז שנת תקצ"ג ועד לימינו אלה, הילולת הרשב"י בל"ג בעומר נפתחת בתהלוכת ספר התורה היוצאת מבית משפחת עבו בצפת לעבר הציון הקדוש במירון. רבי שמואל עבו שיקם את העיר צפת לאחר "הרעש" בשנת 1837. כדי שממשלת צרפת תגן על יהודי הגליל מרדיפות ופרעות הפך לקונסול צרפת בגליל.
• רבי רפאל מאמאן (תק"ע–תרמ"ב), נולד במקנס (מרוקו), עלה בצעירותו ללמוד תורה בארץ ישראל. משנת תר"י כיהן כדיין בצפת ומשנת תרל"ה רב ואב"ד טבריה.
• רבי חיים שמואל הכהן – הסיניור (נפטר תרל"ג), רבה הראשי של טבריה כשלושים שנה. בשנת תקפ"ז עלה מאיטליה לארץ ישראל והשתקע בטבריה. אחרי הרעש הגדול בשנת תקצ"ז נבחר לשמש כשד"ר העיר טבריה לגולה. רבי מרדכי שמואל גירונדי, רבה של פאדובה, פגשו כאשר הגיע במסגרת שליחותו לפאדובה, ובספרו הוא מתארו: "כמוהר"ר שמואל הכהן נר"ו שליח עה"ק טבריא תובב"א, חסיד ומקובל, זכיתי ליהנות מאור תורתו ימים רבים... ושמעתי ממנו חידושים יפים ע"ד הקבלה..." (תולדות גדולי ישראל וגאוני איטלייאה, אות צ, עמ' 359). עם שובו לטבריה, בשנת תר"ה, הוכתר לרבה של טבריה תחת רבי חיים נסים אבועלפיא שעבר לירושלים. כיהן ברבנות קרוב לשלושים שנה, בהן פעל גדולות ונצורות למען העיר וצביונה הרוחני.
• רבי יעקב משה דומ"צ בקיטוב ובקוסוב. עלה לארץ ישראל וכיהן כחבר בית הדין בצפת. עמד בקשרי שו"ת עם רבי שלמה דרימר אב"ד סקאלא (גליציה), ותשובות אליו משנות התר"כ נדפסו בספרו "בית שלמה".
• החותם האחרון – הרה"ק רבי חיים יצחק אייזיק הילפרין (נפטר תשרי תרכ"ח; אנצי' לחסידות, א, עמ' תקצג), תלמיד רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי יוסף מיאמפולי. כיהן כראב"ד בוטושאן בין השנים תקע"ח–תרי"ח, עלה לצפת בשנת תרי"ח והתיישב בצפת.

[1] דף. כ–37 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים לאורך סימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר.

תאריך ההמלצה המקורי היה בשנת "משיח צדקינו" [תרי"ח] ובהמשך נוספה לו הדגשה של האות ב' [=תר"כ].

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.011.031.

תעודה גדולה על קלף, עם למעלה משלושים חתימות של חכמי הספרדים. צפת, אלול [תרנ"ה 1895].
כותרת הדף גזורה בצורה אמנותית, מעוצבת בצורת כיפה וכותרות עמודים. כתיבה קליגרפית נאה, כתב–רש"י עם כותרות ואותיות מוגדלות בכתב מרובע. כתובות מקושתות בראש הדף: "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה... עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר...".
תעודה לשד"ר רבי יעקב יוסף אפריאט, המופנית אל קהילות אלג'יריה, מטעם ארגוני הקהילה הספרדית בעיר: "תלמוד תורה"; "עשרה בטלנים"; חברת "זוהר הרקיע" ללימוד ספר הזוהר על קבר רשב"י ("על טהרת מצבת גדול אדוננו היינו ת"ק זיע"א" = קבר "תנא קמא"); "קופת עניים וביקור חולים"; "הלבשת ערומים"; וחברת "כמוהר הבתולות" לצרכי הכנסת כלה. בתעודה גם מוזכרים שמות הצדיקים הקבורים בגליל, שעל קבריהם הם מתפללים עבור התורמים: הלל ושמאי, ר' יאודה בר אלעאי, ר' פנחס בן יאיר, ר' יוסי הבנאי, רבנן סבוראי, מהר"י קארו והרב הקדוש רבינו האר"י.
בתחתית הדף חתומים למעלה קרוב לארבעים חתימות של רבני וחכמי צפת (חלק מהחתימות דהו וקשות לקריאה). בין החותמים: רבי יוסף יאודה חכים ("החכם באשי"; חתימה מחוקה בחלקה), רבי משה יעקב, רבי יוסף מזרחי, רבי שלום שושן, רבי יצחק מרדכי עבו, רבי יעקב חי עבו, רבי אברהם חיים שבאבו, רבי ציון הכהן, רבי אבא אלעזר הכהן, רבי יוסף דוד ענתיבי, רבי יצחק פינטו, רבי שלמה מזרחי, רבי ישועה פאלאג'י, רבי ישועה וואעיש, רבי מכלוף אביטבול, רבי משה עמאר, רבי משה מזרחי, וחותמים נוספים.
מספר חותמות, בהן חותמת רבי משה מאמאן (בצורת חתימה).

[1] דף קלף גדול. 78X53 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים חסרים במרכז הדף, עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.012.002.

"מה טובו אהליך יעקב" – דף מודפס, עליו נכתב מכתב שד"רות בכתב–יד, עם חתימותיהם של רבני טבריה הספרדים. [טבריה, אחרי תרכ"ז, ראשית שנות התר"ל בקירוב].
דף מכתבים שבראשו נדפס הפסוק "מה טובו אהליך...", ואיור "בית הכנסת ובית מדרשו של ר' מאיר בעה"נ [=בעל הנס] זיע"א", על רקע "ים כנרת". המכתב עצמו נכתב בכתיבה מזרחית בינונית ("כתב רש"י"), עם שילוב הדגשות בכתיבה קליגרפית מרובעת.
על החתום באו שבעת חכמי טבריה: רבי רפאל מאמאן (חותמת בדמות חתימתו); רבי מסעוד חג'ואל; רבי רפאל אברהם כלפון – "מעט אכ"ל"; רבי שלמה טולידאנו; רבי יוסף דוד אבואלעפיה; רבי יעקב אבואלעפיה, וחותם נוסף. מתחת שורת החותמים חותמת עם הכיתוב "חותם כוללות עיר הקודש טבריא תובב"א דק"ק הספרדים הי"ו", בעברית ובגרמנית, עם ציור ישיבת רבי מאיר בעל הנס.
מכתב ברכה ובקשת תרומה, אל הגביר רבי מרדכי חיים נסים חזן, עם המלצה על השד"ר רבי דוד סודרי, שנשלח למסע שד"רות, לאחר שעברו על היישוב היהודי בגליל שלש שנות בצורת ומצוקת רעב: "כי בא עת לחננה ומטא זמנא מעבור בשלח ציר אמונים... מע' הרב הכולל בישראל להלל שד"ר לן כמהר"ר דוד אסודרי נר"ו... מאשר חמק עבר על נפשינו המים הזדונים זה שלש שנים והרעב כבד בארץ ובפרט שנה זו... והוכרחנו במעשינו לחוב בדמינו סך רב ועצום להספיק להם בר ולחם ומזון... ורום תפארתו באשר ה' אתו הוא יפתח בברכה תחילה נדבה הגונה מאד נעלה וממנו יראו וכן יעשו ולא צריכה למימר שימסור בידו כל כסף הקדשים אשר אסף וקבץ איש טהור... הכל ימסור ביד הרב מר שדרן הנז'...".
הם מברכים אותו בשפתם המליצית: "חותמי ברכות שבמקדש על ראש צדיק כתמר יפרח... וליה עינינו תכון תפלתינו, על טהרת מצבת גדול אדונינו התנא הק' רבי מאיר בעל הנס זיע"א...".

[1] דף כפול. 30 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. סימני קיפול, עם קרעים זעירים, משוקמים במילוי נייר.

נייר מכתבים זה, נדפס כנראה בירושלים בשנת תרכ"ז, בדפוס אברהם רוטנבורג וחתנו יואל משה סלומון – ראה אודות דף דומה: ש' הלוי, מס' 747.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב.

תעודה גדולה על קלף, עם למעלה מחמישים חתימות של חכמי הספרדים. טבריה, סיון תרע"ד [1914].
כותרת הדף גזורה בצורה אמנותית, מעוצבת בצורת כיפה וכותרות עמודים. כתיבה קליגרפית נאה, כתב–רש"י עם כותרות ואותיות מוגדלות בכתב מרובע. כתובת מקושתת בראש הדף: "אלהא דמאיר עננו ביום קראנו – זה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות". עיטורים צבעוניים שנוספו בתקופה מאוחרת.
תעודה לשד"ר רבי יעקב בן צורי, המופנית מטעם כוללות הספרדים בטבריה (קופת רבי מאיר בעל הנס) אל כל קהילות מרוקו וקהילות גיברלטר, פורטוגל וברזיל: "בכל ערי מערב הפנימי... ואתיא מכללא עי"ת כיברלטר... טאנכיר... קאזאבלאנקא... מוגאדור... רבאט... סאלי... מאזגאן... צפרו... אספי... טיטוואן... מליליא... לאראג'י... ארזילא... לקצר... ווארזאן... סיותא... מראקש... פאס... מקנאס... וערי אריף... וכל ערי סוס, דבדו, תאזא... תרודאנת... וכל ערי תפילאלת... וכל ערי ליסבואה ובראזיל...".
על הדף חתומים למעלה מחמישים חכמי ורבני טבריה (כמה מן החתימות דהו וקשות לקריאה). בין החותמים: רבי אליהו ילוז, רבי יעקב חי זריהן, רבי אליהו אדהאן, רבי אברהם טולידאנו, רבי יוסף חיים ילוז, רבי משה יפרח, רבי רפאל חיים ילוז, רבי שמואל אבן קיקי, רבי מנשה חמווי, רבי רפאל ביבאס, רבי יעקב ואעקנין, רבי אברהם חיים מערבי, רבי משה דוויך, רבי מכלוף שטרית, רבי יאודה טולידאנו, רבי אלעזר בהלול, רבי יעקב משה טולידאנו, רבי יעקב חי לובאטון, רבי יעקב חי בירדוגו, רבי רפאל אזראד, רבי גבריאל אהרן סתהון, רבי שמואל אסבאג, רבי שמעון נחמני, רבי יעקב דוד חיון, רבי מרדכי אמוזג, רבי חיים כסוס, רבי יעקב אביטבול, רבי מאיר אלקובי, רבי נסים טולידאנו, רבי מרדכי אדאהן, רבי מרדכי רפאל אוחנא, רבי יצחק שלום, רבי בן ציון רחמים בהלול, רבי דוד ילוז, וחותמים נוספים.
בתחתית הדף שורת המלצה מאת ה"חכם באשי" של טבריה רבי רבינו חי אבואלעפיא, עם חותמתו.

[1] דף קלף גדול. 90X50 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים (משוקמים בהדבקה, ובהשלמה בקלף חדש).

תעודת השד"ר שלפנינו הוצגה ב"ספר טבריה", ירושלים תש"ל, בלוח התמונה מול עמ' 152.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.012.001.