קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- book (101) Apply book filter
- יד (91) Apply יד filter
- כתבי (91) Apply כתבי filter
- manuscript (91) Apply manuscript filter
- print (84) Apply print filter
- יהדות (77) Apply יהדות filter
- jewri (70) Apply jewri filter
- ספרים (63) Apply ספרים filter
- וספרי (62) Apply וספרי filter
- מחקר (51) Apply מחקר filter
- research (51) Apply research filter
- ספרי (50) Apply ספרי filter
- גרפיקה (42) Apply גרפיקה filter
- שנה (42) Apply שנה filter
- לוחות (42) Apply לוחות filter
- והדפסים (42) Apply והדפסים filter
- ודפים (42) Apply ודפים filter
- בודדים (42) Apply בודדים filter
- braodsid (42) Apply braodsid filter
- calendar (42) Apply calendar filter
- calendars, (42) Apply calendars, filter
- graphic (42) Apply graphic filter
- poster (42) Apply poster filter
- jewish (39) Apply jewish filter
- letter (38) Apply letter filter
- ישראל (28) Apply ישראל filter
- בבליוגרפיה (26) Apply בבליוגרפיה filter
- בבליופיליה (26) Apply בבליופיליה filter
- פקסימיליות (26) Apply פקסימיליות filter
- פקסימיליות, (26) Apply פקסימיליות, filter
- bibliophilia (26) Apply bibliophilia filter
- facsimil (26) Apply facsimil filter
- facsimiles, (26) Apply facsimiles, filter
- גיאוגרפיה (25) Apply גיאוגרפיה filter
- מפות (25) Apply מפות filter
- מסע (25) Apply מסע filter
- מנהגים (25) Apply מנהגים filter
- ישראל, (25) Apply ישראל, filter
- יהודיים (25) Apply יהודיים filter
- גיאוגרפיה, (25) Apply גיאוגרפיה, filter
- עם (25) Apply עם filter
- בארץ (25) Apply בארץ filter
- custom (25) Apply custom filter
- customs, (25) Apply customs, filter
- engrav (25) Apply engrav filter
- geographi (25) Apply geographi filter
- map (25) Apply map filter
- palestin (25) Apply palestin filter
- travelogu (25) Apply travelogu filter
- travelogues, (25) Apply travelogues, filter
דיוקן מנשה בן ישראל. תחריט מאת Salom Italia (שלום איטליה). [הולנד, ת"ב] 1642.
סביב דיוקנו של מנשה בן ישראל מופיעה הכתובת הלטינית "Menasseh ben Israel Theologus et Philisophus Hebraeus / Peregrinando Quaerimus" ותחתיו מופיע שיר בשבחו, אף הוא בלטינית.
מנשה בן ישראל (1604–1657) היה רב, דרשן ומדינאי יליד צרפת, בן למשפחת אנוסים מפורטוגל; מייסד הדפוס העברי הראשון באמשטרדם. בקיא בשפות ובחוכמת האומות. פעל רבות למען יהודי התפוצות ואנוסי ספרד ופורטוגל, לזכותו נזקפת תרומה מכרעת בייסודה מחדש של קהילה יהודית באנגליה, לאחר שגורשו יהודי הממלכה בהוראת המלך אדוארד הראשון.
התחריט שלפנינו הנו דיוקנו המפורסם והחשוב ביותר.
החרט שלום בן מרדכי איטליה (גם: איטאליאה / ד'איטליה / איטליאה), שהגיע להולנד ממנטובה, נודע בעיקר כיוצרן וכמעטרן של כתובות ושל מגילות אסתר; כמו כן, התפרסם הודות ליצירת הדיוקן שלפנינו – דיוקן מנשה בן ישראל – ודיוקנו של יעקב יהודה ליאון. הוא נפטר בהולנד סביבות שנת 1655.
18.5X13 ס"מ בקירוב. מצב טוב מאד. רישומים בכתב יד בגב. שתי פיסות נייר קטנות מודבקות בשוליים העליונים, בגב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 117.011.014.
דיוקן הרב יעקב יהודה לאון "טמפלו". תחריט מאת Conrad Buno, מתוך הספר De Templo Hierosolymitano מאת יעקב יהודה אריה לאון טמפלו. [הלמשטדט (גרמניה), תכ"ה 1665].
סביב דיוקנו של הרב יעקב יהודה לאון מופיעה כתובת לטינית: " Effigies uiri doctissimi et clarissimi Jacobi Yehudæ Leonis Hebræi autoris Structuræ templi Salomonici facti anno 1641". בשוליים התחתונים מופיעים איורים של בית המקדש.
תחריט זה מבוסס על דיוקן הרב לאון "טמפלו" שיצר שלום איטליה כעשרים שנה לפני כן, בשנות ה–40 של המאה ה–17.
רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה-17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, ארון הברית, ועוד, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית קנתה לו שם בכל רחבי אירופה ואף בקרב שליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז', אאוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית), ואחרים. לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שזיכה אותו בכינוי "טמפלו" (=מקדש).
18X12.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. קרעים קלים, משוקמים. שוליים קצוצים קמעה. קילופים קלים בנייר.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 117.011.016.
דיוקן הרב יעקב ששפורטש (סספורטס). תחריט מאת Pieter van Gunst. [אמשטרדם, תנ"ח 1698 בקירוב].
מסביב לדיוקנו מופיע הכיתוב "Doctissimo y Clarissimo Señor H. H. Reby Yahacob Sasportas. Rabino del K. K. de Amsterdam, Faleció en 4. Hiyar Año 5458" ותחתיו כתובת עברית: "הרב הכולל יעקב ששפורטש ז"ל נפטר יום ג' ארבעה לחודש אייר שנת נ'ח'ת' רוח לפ"ק". בשוליים התחתונים נדפס טקסט נוסף לזכרו, בפורטוגלית.
רבי יעקב ששפורטש (סספורטס, 1610–1698), מגדולי רבני דורו, מחכמי קהילת אמשטרדם ומגדולי הלוחמים בשבתאות. נולד באוראן שבאלג'יריה, התגורר ופעל לסירוגין באמשטרדם, בהמבורג, בלונדון ובליוורנו, והלך לעולמו באמשטרדם. במסגרת מלחמתו בשבתי צבי כתב את ספרו, "ציצת נובל צבי" (נשלם תל"ג).
32.5X23.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.001.
דיוקן הרב יהודה אריה ליב בן רבי דוד (מקאליש). תחריט, אולי מאת Jacob Folkema. [אמשטרדם, ת"ע 1710 בקירוב].
סביב דיוקנו של הרב מופיעה כתובת עברית "צורת הרב הגדול הכולל מורינו ורבינו כמוהר"ר אריה יהודא ליב במוהר"ר דוד ז"ל אב"ד ור"מ דק"ק אשכנזים באמשטרדם, נתקבל ובא ביו' ה' ר"ח אלול לסדר מקרב אח'י'ך ת'שי'ם' עליך מלך לפ"ק / נתבקש בישיבה ש'ל' מ'ע'ל'ה מש"ק אור ליום א' ז' כסליו שנת ו'ת'נ'ו'ח' נפשו בצרור החיים לפ"ק". תחת דיוקנו מופיע איור של אריה בתוך מגן עם כתר, ותחתיו הכיתוב "אריה דבי עלאי". משמאל ומימין לאיור מופיע טקסט מחורז לזכרו.
הרב יהודה אריה ליב בן רבי דוד (נפטר ת"ע) כיהן במשך כעשרים ושתים שנים כרב וכראש ישיבה בקהילת לובזענץ (פולין). עבר לקרמזיר (צ'כיה) ולקאליש (פולין) וכונה רבי ליב קאליש. בשנת ה'תס"ח מונה לרב קהילת האשכנזים באמשטרדם.
בשוליים התחתונים מופיעות חתימת האמן מימין, וחתימה נוספת משמאל, בעברית: "ע"י ––– הצ"י (?) חזן דב"ה ג"ח [דבית הכנסת גמילות חסדים] (?)" (שתיהן בלוח).
באם נכונה ההשערה בנוגע לזהות החרט שיצר את התחריט שלפנינו, הרי שמדובר באחת מעבודותיו המוקדמות.
35X24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים משוקמים שיקום מקצועי.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.042.
נדיר.
דיוקן הרב שלמה אאיליון. תחריט מאת Jacobus Houbraken. [אמשטרדם, תפ"ח–ת"צ בקירוב 1728–1730 בקירוב].
תחת דיוקנו של הרב אאיליון מופיעה כתובת לטינית המציינת את תאריך פטירתו באמשטרדם, בגיל 64, ביום 9 באפריל 1728 – ל' בניסן תפ"ח; תחתיה מופיעים משמאל טקסט עברי מחורז ומימין תרגומו ללטינית.
רבי שלמה בן יעקב אאיליון (נ. 1660 או 1664, נפטר תפ"ח 1728), יליד האימפריה העות'מאנית, רב לקהילות הספרדים בערים לונדון ואמשטרדם. בהיותו מקורב לחוגי השבתאים תמך בנחמיה חיון ונלחם כנגד הרב אשכנזי בעל "חכם צבי", שהאשים את חיון בשבתאות.
36X23.5 ס"מ. מצב טוב. שוליים רחבים. קרעים קלים. מעט כתמים. רישום בדיו בשוליים התחתונים ומאחור (מתייחס לשנת לידתו של רבי אאיליון?).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.056.
דיוקן הרב שלמה שלם. תחריט מאת Boyly, על–פי ציור מאת Benjamin Bolomey Samuel. [הולנד, תקכ"ב 1762]. עותק צבוע ביד.
דיוקן הרב שלמה שלם, כשהוא אוחז בספרו "שונה הלכות". מסביב לדיוקן מופיע הכיתוב "Clariss: & Venerand D: D: Selomoh Salem Adrianopolitanus / Rabin: Sinagog: Hebraco: Lusitan: Amstelodam: Creat: Ao: 5522 actate sua 44 amor" ותחתיו כתובת עברית: "תאר יפעת פני החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק כמוהר"ר שלמה שלם נר"ו / אב ב"ד ומ"ץ בק"ק ת"ת אשר באמשטרדם יע"א ודגלו על צבא ק"ק בילוגראדו יע"א"; בשוליים התחתונים: "זאת היא דמות הרב שלם כשמו / חכמת שלמה האירה פניו / נכתר בשלש מקהלות עמו / כי הוא טהור לב וכהלל עניו".
רבי שלמה שלם (תס"ח–תקמ"א), נולד באדריאנופול (טורקיה) וגדל בשאלוניקי. כיהן כרב בערי בולגריה, תחילה בעיר ברקוביצי הסמוכה לוידין, לאחר מכן בוידין עצמה, ולבסוף התמנה לרבה של סופיה הבירה. לאחר מכן החל לנדוד מערבה לצורכי רפואה, בדרכו לווינה עבר בעיר בלגרד ולאחר הפצרת אנשי המקום הסכים לקבל את רבנות המקום, אך בתנאי שיותר לו להמשיך במסעו לצורך רפואתו. לאחר ששהה זמן מה בווינה חזר לכהן ברבנות בלגרד. בראשית שנת תקכ"א יצא הרב שלם בדרכו לאמשטרדם על מנת להדפיס שם את ספרו. באותה תקופה התפנתה משרת הרבנות בקהילה הפורטוגזית באמשטרדם ופרנסי הקהילה חיפשו את הדמות המתאימה לכך. משרה זו הוצעה בין היתר לחיד"א ולרבי חיים אבולעפיה, ואולם כשהגיע הרב שלם לאמשטרדם הוחלט למנותו למשרה זו. בראשית שנת תקכ"ב הדפיס הרב שלם באמשטרדם את ספרו "שונה הלכות" ובמקביל נתמנה לרבה של הקהילה הפורטוגזית בעיר. גם לאחר שנתמנה לרב באמשטרדם המשיך להזכיר בחתימתו את בלגרד במילים "ומצודתו פרוסה על ק"ק בילוגראדו" (ובדומה לכך גם בתחריט שלפנינו). באמשטרדם כיהן כעשרים שנה עד לפטירתו.
36X25.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. נייר מעט כהה. קרעים קטנים בשוליים, רובם משוקמים. כתם קטן בשוליים העליונים ומספר כתמים קלים נוספים.
ראו:
• רובנס, A Jewish Iconography (לונדון, 1981), מס' 2195.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.014.
דיוקן הרב דוד כהן (הכהן) די אזודו (אזיוידו, d'Azevedo). תחריט מאת Hendrik Willem Caspari. [אמשטרדם, תקנ"ב] 1792.
תחת דיוקנו של הרב די אזיוידו מופיע טקסט לזכרו: "זאת דמות צורת הרב החכם... כבוד... רב דוד הכהן דיאזיווידו... אב"ד ור"מ דק"ק ת"ת הספרדיים באמשטרדם ונתבקש בישיבה של מעלה ט"ו טבת תקנ"ב לפ"ק".
רבי דוד כהן די אזיוידו (נפטר תקנ"ב), מצאצאי מגורשי ספרד, רבה של הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם. הסכמותיו מופיעות במספר ספרים, ביניהם ספר דרך חכמה לרמח"ל, ספר משנה למלך על הרמב"ם לגאון רבי יהודה רוזאניס, ועוד.
23.5X18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. מספר קרעים וקרעים חסרים, משוקמים שיקום מקצועי.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.002.
דיוקן הרב יעקב משה בן רבי שאול לוונשטאם. תחריט מאת אמן לא ידוע, [אמשטרדם, תקע"ה 1815].
דיוקנו של הרב לוונשטאם מופיע על גבי מצבה גדולה, שמאחוריה עץ ערבה ומלפניה דמויות מתאבלות, עץ גדוע ומלאך הנושא זר–זכרון. על גבי המצבה מופיעה כתובת עברית: "תמונה איש האלקי' הגה"ג שלשלת היוחסין שלישי בקדש ה"ה מו"ה יעקב / משה בן הגה"ג נ"י מו"ה שאול זצ"ל אב"ד ור"מ דקק"א באמשטרדם יע"א / בן מ"ה שנים היה מאז אשר דבר ה' לרעות את צאן קדושים וישפוט את / ישראל כ"ב שנה ועתה נאסף אל עמיו בט"ו אדר שני כ'י' ל'ק'ח' א'ת'ו' אלקי' לפ"ק". תחת הטקסט מופיע שיר מחורז לזכרו.
הגאון רבי יעקב משה לוונשטאם (תק"ד–תקע"ה), אב"ד אמשטרדם משנת תקנ"ג, על מקום אביו הגאון הנודע רבי שאול אב"ד אמשטרדם (תע"ז–תק"ן).
29X21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים קלים. קרעים קלים. קרע משוקם שיקום מקצועי. פיסות נייר דבק מודבקות בשוליים העליונים מאחור.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.015.
דיוקן הרב שלמה בן הרב צבי הירשל. תחריט מאת [William] Holl, על פי ציור מאת Slater. הוצאת Joseph, Barnett & Justin, [לונדון, תקס"ח] 1808.
תחת דיוקנו של הרב הירשל מופיעה כתובת עברית: "תמונת אד"מ"ו החכם הכולל הגאון הגדול מהו" שלמה / בן אד"מ"ו הגאון הגדול מהו" צבי ז"צ"ל / א"ב"ד דק"ק אשכנזים בלונדון והמדינה י"ע"א: / שלשלת היחוסי הגאונים מהו"ה העשיל וחכם צבי ז"צ"ל ה"ה", ותחתיה כתובת אנגלית: " The Rev. Solomon Hirschell, Chief Rabbi of the German and Polish Jews in England".
23.5X14.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. פינה חסרה ומשוקמת וכמה קרעים קלים, משוקמים. כתמים קלים. מוצמד לנייר נטול חומציות.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.004.
דיוקן הרב שלמה הירשל. תחריט מאת Ridley, על פי ציור מאת Drummond. לונדון, [תקע"א] 1811.
תחת דיוקנו של הרב הירשל מופיעה כתובת אנגלית: " Rev. Solomon Hirschel, Chief Rabbi of the German Jews in London".
למידע נוסף אודותיו, ראו פריט קודם.
23X14 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים. קמטים קלים ומעט כתמים. פיסות נייר קטנות מודבקות בגב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.003.
דיוקן הרב שלום שכנא בן רבי אברהם. ליטוגרפיה מאת M. Mendel. [קופנהגן, דנמרק, תקפ"ז 1827].
בדיוקן נראה הרב שלום שכנא כשהוא ניצב מאחורי דוכן, נושא דרשה לפרשת ויחי. על הדוכן מופיעה הכתובת העברית "מורנו הרב שלום שכנא, בן הגאב"ד מה"ו אברהם נר"ו בקאפענהאגען, שנת תקפ"ז לפ"ק".
רבי שלום שכנא כיהן כ"רב הצעיר" אצל אביו, רב העיר רבי אברהם ב"ר גדליה, שכיהן 36 שנה ברבנות קופנהגן ונפטר בחשון תקפ"ח 1827. בהדפס שלפנינו מוזכר האב בברכת החיים.
26.5X18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. שני נקבים קטנים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.049.
דיוקן הרב יהונתן אייבשיץ, "נעשה ע"י הרופא ה' אלימלך פילטא [פולדא] כ"ה שמשון שלי"ט בשנת תקכ"ה לפ"ק". [גרמניה, אלטונה?, תקכ"ה 1765 בקירוב].
תחת דיוקנו של הרב יהונתן אייבשיץ מופיעה כתובת עברית: "צורת הרב ה"ה מהורר יהונתן זצ"ל אב"ד ור"מ דק"ק אה"ו" (בהמשכה נזכר שמו של אלימלך פילטא הנ"ל) ולאחריה כתובת גרמנית: "Jonathan Eybeschütz, weitberühmter Juden Ober–Rabbiner in Altona".
גרסה אחרת של תחריט זה הופיעה בפתח ספרו של הרב אייבשיץ, "יערות דבש", שנדפס בווינה בשנת תקע"ח 1818.
רבי יהונתן אייבשיץ (תנ"ד 1694 – תקכ"ד 1764), מגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו, היה רב, מקובל, ראש ישיבה, דרשן ומחברם של ספרי הלכה, שהמפורסם שבהם הוא ה'כרתי ופלתי'. כיהן כרבן של קהילות אה"ו (המבורג, אלטונה וואנדסבק). ראו גם פריט הבא.
27X20.5 ס"מ. מצב בינוני–גרוע. נייר כהה ושביר, קרעים חסרים. כתמים. סימני הדבקה בגב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, 112.011.068.