קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- book (101) Apply book filter
- יד (91) Apply יד filter
- כתבי (91) Apply כתבי filter
- manuscript (91) Apply manuscript filter
- print (84) Apply print filter
- יהדות (77) Apply יהדות filter
- jewri (70) Apply jewri filter
- ספרים (63) Apply ספרים filter
- וספרי (62) Apply וספרי filter
- מחקר (51) Apply מחקר filter
- research (51) Apply research filter
- ספרי (50) Apply ספרי filter
- גרפיקה (42) Apply גרפיקה filter
- שנה (42) Apply שנה filter
- לוחות (42) Apply לוחות filter
- והדפסים (42) Apply והדפסים filter
- ודפים (42) Apply ודפים filter
- בודדים (42) Apply בודדים filter
- braodsid (42) Apply braodsid filter
- calendar (42) Apply calendar filter
- calendars, (42) Apply calendars, filter
- graphic (42) Apply graphic filter
- poster (42) Apply poster filter
- jewish (39) Apply jewish filter
- letter (38) Apply letter filter
- ישראל (28) Apply ישראל filter
- בבליוגרפיה (26) Apply בבליוגרפיה filter
- בבליופיליה (26) Apply בבליופיליה filter
- פקסימיליות (26) Apply פקסימיליות filter
- פקסימיליות, (26) Apply פקסימיליות, filter
- bibliophilia (26) Apply bibliophilia filter
- facsimil (26) Apply facsimil filter
- facsimiles, (26) Apply facsimiles, filter
- גיאוגרפיה (25) Apply גיאוגרפיה filter
- מפות (25) Apply מפות filter
- מסע (25) Apply מסע filter
- מנהגים (25) Apply מנהגים filter
- ישראל, (25) Apply ישראל, filter
- יהודיים (25) Apply יהודיים filter
- גיאוגרפיה, (25) Apply גיאוגרפיה, filter
- עם (25) Apply עם filter
- בארץ (25) Apply בארץ filter
- custom (25) Apply custom filter
- customs, (25) Apply customs, filter
- engrav (25) Apply engrav filter
- geographi (25) Apply geographi filter
- map (25) Apply map filter
- palestin (25) Apply palestin filter
- travelogu (25) Apply travelogu filter
- travelogues, (25) Apply travelogues, filter
Abrahami Patriarchae Peregrinatio et Vita [חייו ונדודיו של אברהם אבינו]. תחריט צבוע ביד, מתוך נספח לאטלס "זירת העולם" מאת אברהם אורטליוס (Additamentum IV Theatri orbis terrarum). [אנטוורפן, דפוס Plantiniana, ש"נ 1590].
מפת ארץ כנען וצפון מצרים, מן הדן בצפון ועד לדלתא של הנילוס בדרום, שנערכה בידי אברהם אורטליוס (על–פי מפה מאת טילמנוס סטלה מזיגן), והופיעה בנספח לאטלס Theatrum Orbis Terrarum, הנחשב לאטלס המודרני הראשון.
במפה, המציגה את נתיב חייו ונדודיו של אברהם אבינו בספר בראשית, מסומנות נחלות עמי כנען השונים. ים המלח אינו מופיע במפה ובמקומו מצוינות הערים סדום, עמורה, צבועים ואדמה. בפינה השמאלית העליונה מופיעה מפה קטנה של המזרח התיכון, ועליה מסומן נתיב מסעו של אברהם מאור כשדים לשכם. בפינה הימנית התחתונה משורטטים שלושה סרגלי קנה–מידה לפי שלוש שיטות מדידה שונות. מעל ומתחת למפה מופיעים פסוקים מספר בראשית (לטינית): "לך–לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (יב, א); "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם" (יז, ח).
המפה מעוטרת סביב ב–22 מדליונים, על פי רישומים מאת האמן ההולנדי מרטן דה פוס (Marten de Vos, 1532–1603), המתארים את מהלך חייו של אברהם: צאתו מאור כשדים, ברית בין הבתרים, גירוש הגר וישמעאל, עקידת יצחק, קבורת אברהם ושרה, ועוד. בגב המפה טקסט בלטינית (עם תיבות פתיחה מאוירות, אף הן צבועות ביד).
מפת תחריט: 54.5X44 ס"מ בקירוב (מודפסת על שני גיליונות נייר מחוברים). נתונה במסגרת: 61.5X51 ס"מ בקירוב (גב המסגרת שקוף, ומאפשר לראות את צדה השני של המפה). מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. מספר נקבים קטנים, רובם משוקמים בהשלמת נייר. לא נבדקה מחוץ למסגרת.
ספרות: ארץ ישראל במפות ממידבא ועד הלווין, בעריכת אריאל תשבי. הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, 2001. עמ' 98.
ראו לאור 547.
מקור: אוסף פרטי.
Iudaea seu Terra Sancta quae Hebraeorum sive Israelitarum, מפת ארץ ישראל. תחריט צבוע ביד, מתוך האטלס Atlas Francois מאת Alexis Hubert Jaillot. פריז, דפוס Hubertum Ialliot, [תנ"ו] 1696. לטינית.
מפת ארץ ישראל משני עברי הירדן, בחלוקה לנחלות השבטים. קו החוף נמתח מצידון בצפון לעזה בדרום. הקרטוש ובו כותר המפה מעוטר בדגם צמחי ומשני צדדיו דמויות משה ואהרון. בתחתית הקרטוש מדליון ובו איור של נחש הנחושת. בקרטוש נוסף המופיע בפינה הימנית התחתונה של המפה, נראים אדם וחווה בגן עדן, ומעליהם מתפתל הנחש סביב עץ הדעת.
התחריט מעשה ידי Louis Cordier (חתום בלוח, בפינה התחתונה משמאל), על–פי גיום סנסו (Guillaume Sanson).
מפת תחריט: 97X63 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול.
לאור: 368.
מקור: אוסף פרטי.
[מראה העיר ירושלים]. דף בודד מתוך המהדורה הראשונה של הספר Rudimentum Novitorum, מאת לוקס ברנדיס דה–שאס (Lucas Brandis de Schass). ליבק (Lübeck), [רל"ה] 1475. לטינית.
דף [10] מתוך הספר Rudimentum Novitorum, ובו חיתוכי–עץ המציגים את העיר ירושלים ואת סביבותיה – בית עניא, אמאוס, רמתה – רמלה ויפו. העיר ירושלים מוצגת כשהיא מוקפת בשלוש חומות ובשישה שערים, ובשוליים מוצגים תרשימים גנאלוגיים המתייחסים לתקופת שיבת ציון.
הספר Rudimentum Novitorum מתאר את תולדות העולם על–פי השקפת התיאולוגיה הנוצרית של התקופה, ומלווה באיורים רבים; בספר זה מופיעות גם מפות חשובות של העולם ושל פלשתינה, אשר נמנות עם המפות הראשונות בדפוס, ובהן מפת ירושלים הראשונה (ראו: לאור 128).
[1] דף. 38.5X28.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כמה נקבי תילוע וכמה קרעים קלים בשוליים, משוקמים שיקום מקצועי.
למידע נוסף, ראו: Andrea Worm, Mapping the History of Salvation for the ‘Mind’s Eyes’: Context and Function of the Map of the Holy Land Context in the Rudimentum Novitiorum of 1475, printed in: Visual Constructs of Jerusalem (2014), pp. 317–329.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 088.011.017.
Ierusalem Comme elle est a present, תחריט צבוע ביד. פריז, "chez Jean. rue Jean de Beauvais", [המאה ה–18]. צרפתית.
מראה ירושלים ממעוף הציפור, מכיוון מזרח (על–פי מפת ירושלים מאת Matthäus Merian). בתחתית מקרא ל–36 אתרים בעיר.
אינה בלאור.
51.5X34 ס"מ בקירוב. נתונה במסגרת: 71X53.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים בשוליים, קמטים ופגמים קלים. לא נבדקה מחוץ למסגרת.
מקור: אוסף פרטי.
Ierusalem, מבט פנורמי על ירושלים מכיוון הר הזיתים, תחריט מאת קורנליס דה ברוין. [הולנד, סוף המאה ה–17 בקירוב].
פנורמת–ענק של העיר ירושלים (רוחב: 125 ס"מ), צבועה ביד.
כפי הנראה, מתוך הספר Reizen van Cornelis de Bruyn מאת הצייר והסופר קורנליס דה ברוין (דלפט, Henrik van kroonveld, 1698) – תיאור מסע באסיה הקטנה, כמה מאיי יוון, וערי מצרים, סוריה וארץ ישראל.
125X32.5 ס"מ בקירוב. מסגרת: 149.5X55.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים בשולי התחריט ולאורך סימני הקיפול. התחריט מודבק על נייר דבק נטול חומציות לשיקום ולשימור, ומוצמד לפספרטו; נתון בתוך מסגרת. פגמים קלים במסגרת.
לאור: 967.
מקור: אוסף פרטי.
25 ליטוגרפיות והדפסים המתארים נופים ואתרים בארץ ישראל ובסביבתה, מרביתם צבועים ביד. אירופה וארה"ב, המאה ה–19 [ייתכן שקצתם מוקדמים יותר].
אוסף ובו 25 הדפסים נאים, מרביתם צבועים ביד, מאת חשובי האמנים שהנציחו את נופי ארץ ישראל והלבנט במאה ה–19. באוסף מגוון ליתוגרפיות בעקבות איורי דייוויד רוברטס, מתוך ספרו המפורסם "ארץ הקודש", ליתוגרפיות בעקבות צ'רלס וויליאם מרדית' ואן דה פלדה (מראה ירושלים מצפון–מזרח, מתוך הספר 'Le Pays d'Israel'); ויליאם הנרי ברטלט (ירושלים מכיוון הר הזיתים); תצלום של הכותל המערבי מאת ארמטה פיירוטי (מתוך ספרו 'ירושלים הנחקרת'), ועוד.
25 ליטוגרפיות. 23X14–61X43 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב. כתמים קלים. קרעים זעירים בשולי חלק מהליתוגרפיות, ללא נזק להדפסים.
מקור: אוסף פרטי.
The Holy Land, Syria, Idumea, Arabia, Egypt & Nubia, after lithographs by Louise Haghe from drawings made on the spot by David Roberts, R.A – "ארץ הקודש", ציורי דיוויד רוברטס. הוצאת Day & Son, לונדון, [תרט"ו–תרט"ז] 1855–1856. אנגלית. שישה חלקים בשישה כרכים.
עבודתו המונומנטלית של דיוויד רוברטס, "ארץ הקודש" – עותק מהמהדורה הראשונה בפורמט רבע–גליון ("קוורטו"). ששה חלקים, ובהם 248 ליתוגרפיות על–פי ציוריו של רוברטס, ושתי מפות–תחריט המציגות את נתיב מסעו ברחבי המזרח התיכון. להדפסים נלווים תיאורים מאת ג'ורג' קרולי וויליאם ברוקדון. הליטוגרפיות מציגות מבנים, חורבות, כנסיות, מסגדים, ערים, נופים ואתרים קדושים ברחבי ארץ ישראל, סוריה ולבנון, עבר הירדן ומצרים, ומהוות תיעוד למסעות שערך רוברטס בשנים 1839–1840.
הדפסת האלבום "ארץ הקודש" היתה מפעל שכמותו לא ידע עולם הדפוס עד אותה העת – מאות מראות חיים מארץ ישראל, מודפסים בגודל של גיליון "פוליו" מלא (כ–60 ס"מ), אשר הוכנו תחת פיקוחו של רוברטס בידי חשובי אמני ההדפס של התקופה. השלמת הפרוייקט ארכה קרוב לעשור, ומומנה בכספיהם של רוכשים מוקדמים של היצירה – המלכה ויקטוריה, הקיסר האוסטרי, הצאר הרוסי, מלכי צרפת ופרוסיה, הארכיבישופים מיורק וקנטרברי ואחרים.
גודלם העצום של הספרים, כמו גם היקפה של היצירה, עוררו ביקורת בקרב חלק מהקוראים, שטענו שלא ניתן להשתמש בה ולקרוא בה. החוקר טיטוס טובלר, למשל, התלונן כי "הכרכים כל כך כבדים שעל מנת לשאת אותם לביתי, מהלך שלוש שעות, הם חולקו לשני מטענים נפרדים. וכך, יכולתי לעיין בשלווה בדבר לא–נוח זה. עולם המדע לא יפיק ממנו כל תועלת" (Titus Tobler, Bibliographia geographica Palaestinae, Leipzig, 1867. p. 229; , גרמנית). בעקבות זאת, החליט בית ההוצאה על הדפסת מהדורה נוספת, קטנה יותר, בפורמט נוח יותר לקריאה – רבע גיליון, שהחלה בשנת 1855 ונסתיימה ב–1856, והיא המהדורה שלפנינו.
עותק נאה, כרוך בכריכות עור עם הטבעות מוזהבות.
שישה חלקים בשישה כרכים. כרך א': [3] דף, 35 עמ', [23] דף + 1–44 לוחות; כרך ב': [1] דף, 3 עמ', [22] דף + 45–87 לוחות; כרך ג': [1] דף, 3 עמ', [19] דף + 88–125 לוחות; כרך ד': [1] דף, 9 עמ', [22] דף + 126–168 לוחות; כרך ה': [23] דף + 169–212 לוחות; כרך ו': [20] דף + 213–250 לוחות. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (ההדפסים ברובם נקיים). פגמים קלים. תו ספר בכל כרך (Charles J. H. Wheatley). שפשופים ופגמים בכריכות.
ראה: נתן שור, ספר הנוסעים לארץ ישראל במאה הי"ט (הוצאת כתר, ירושלים, 1988), עמ' 129–130.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, ALE.3.
Sinai Photographed [תצלומי מדבר סיני], מאת Charles Forster. לונדון, Richard Bentley, [תרכ"ב] 1862. אנגלית.
במחקר שלפנינו מבקש איש הדת צ'רלס פורסטר להוכיח את אמיתותו של סיפור יציאת מצרים באמצעות כתובות נבטיות שנמצאו במדבר סיני. את הכתובות תיעד החוקר הצרפתי ויקטור לוטן דה לוואל (Lottin de Laval) במסעו למדבר סיני, וחלקן ראו אור בספרו Voyage dans la péninsule arabique du Sinai et l'Egypt moyenne (1855–1859). במחקרו מתמקד פורסטר בכתובות שנכתבו לטענתו בידי בני ישראל, ומציג תרגומים שלהן התואמים את סיפור יציאת מצרים כפי שהוא מסופר בתנ"ך. חוקרים מאוחרים יותר טענו כי פורסטר נהג חירות יתר בתרגום הכתובות, ואף הסיק מסקנות מרחיקות לכת ללא בסיס של ממש.
בספר 18 תצלומים של יציקות המתעדות את הכתובות הנבטיות (מאת הצלם A. J. Brown), מודבקים על גבי לוחות, תצלום דיוקן של המחבר, ארבעה לוחות ליתוגרפיים של נופי סיני, שחזורים רבים של כתובות (על פי יציקות שהכין ויקטור לוטן דה לוואל), מפת מסע בני ישראל במדבר "Transitus Israelitarum per Mare Rubrum" על פי ספרו של פטר גולדשמידט (1711 בקירוב) ופקסימיליה של מכתב שקיבל המחבר מהארכיבישוף מקנטרברי, וויליאם האולי.
ייתכן שחסר לוח מקופל בסוף הספר (טבלה עם סימני כתב).
XX, 352 עמ' + [1] לוח עם עותק–צילום של דיוקן המחבר + [18] לוחות–תצלום + [4] לוחות ליתוגרפיים + [1] מפה + [1] לוח תחריט + [1] פקסימיליה של מכתב. 34.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. מעט קמטים ופגמים קלים בשוליים. הדפים והלוחות מחוברים בצורה רופפת זה לזה ולכריכה (מספר דפים מנותקים חלקית). שני רישומי בעלות בעמוד הראשון. כריכה עם הטבעה מוזהבת, פגומה ובלויה, עם קרעים בשדרה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, ALE.10.
Hébron – Le Haram El–Khalil, Sépulture des Patriarches [חברון – מערת המכפלה], מאת לואי איג ונסן, פליקס–מארי אבל ו–Ernest John Henry Mackay. הוצאת Ernest Leroux, פריז, [תרפ"ג] 1923. צרפתית ומעט ערבית.
עבודת מחקר מרשימה, מלווה תיקיית שרטוטים ותמונות, המציגה סקירה מקיפה של מבנה מערת המכפלה בחברון. המחקר נערך בידי צמד חוקרים מבית הספר הצרפתי בירושלים למקרא ולארכאולוגיה – לואי–איג ונסן ופליקס–מארי אבל, בסיועו של נציג מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט.
בתיקיית ההדפסים הנלווית 28 לוחות, ובהם איורים, תצלומים ושרטוטים של מערת המכפלה. ביניהם: מבט כללי על חברון ומערת המכפלה; תצלומים אשר צולמו במערת המכפלה ובסמוך לה; חמישה לוחות גדולים, מקופלים: תכנית פנים המבנה ותרשימים של המבנה מבחוץ, ועוד. כמו כן, שולבו בספר עצמו עשרות תצלומים, שרטוטים ואף כתובות קיר שנעתקו מהמבנה.
ספר: [1], iv, 256, [1] עמ', 38.5 ס"מ. תיקיית ההדפסים: [4] עמ' (מודפסים על גליון מקופל, לא–חתוך), ו–xxviii לוחות הדפס, 40 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים. קרעים קלים בשולי כמה מהלוחות. תיקיית הלוחות פגומה ובלויה מעט, ללא השרוכים לקשירה; כרך המחקר כרוך עם הכריכה הקדמית המקורית בכריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב מס' ALE.11.
שיחת חולין, איינע פון די געשיכטען – מעשייה מאת משה ברודרזון, עם איורים ועיטורים מעשה ידי אליעזר (אל) ליסיצקי. מוסקבה, הוצאת "לעבען" – Nashe slovo, [תרע"ז] 1917 (פרטי דפוס בקולופון בעמוד האחרון). יידיש.
"שיחת חולין" (או "אגדת פראג") נחשבת לאחת הדוגמאות המרהיבות של הספר היהודי המאויר במאה העשרים. היצירה נכתבה כעיבוד מודרניסטי לסיפור הפולקלור "מעשה ירושלמי", סיפור נישואיהם של ר' יונה היהודי ובתו של מלך השדים אשמדאי, שמקום התרחשותו הועתק לגטו היהודי של פראג.
עיצובו של הספר – עבודתו המשמעותית הראשונה של ליסיצקי בתחום הספר המאויר – נעשה ברוח המגילה היהודית המאוירת, תוך שילוב אלמנטים מודרניסטיים. הטקסט נכתב כולו בידי סופר סת"ם, באותיות עבריות מרובעות, וסביבו, בכל עמוד ועמוד, הוסיף ליסיצקי איורים ועיטורים עשירים – דמויות, בעלי חיים ומבנים ארכיטקטוניים, במתכונת המזכירה מגילות אסתר. באיור שבעמוד השער נראות שלוש דמויות המייצגות את יוצרי המגילה – ליסיצקי, ברודרזון וסופר הסת"ם, וביניהם דמות רביעית, קטנה, המייצגת את גיבור הסיפור – יהודי הנישא מעלה בטופרי ציפור.
המהדורה הראשונה של "שיחת חולין" נדפסה במוסקבה, 1917, במספר מצומצם של עותקים, שמקצתם נכרכו לצורת מגילה (ראו: מכירת "קדם" 92 ב', פריט מס' 183).
[18] עמ'. 24X30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים מחוזקים בהדבקות נייר בשולי דף השער והעמוד האחרון. הדבקות נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של הדפים. חותמות. רישום דהוי בשער. כריכה ודפי בטנה חדשים.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890–1941), אמן יהודי–רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי. ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ', לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915–1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ–סקי בתחום המושב). עם פרוץ מהפכת אוקטובר התמסר ליסיצקי בדבקות לרעיון הקומוניסטי. מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית. שפה זו באה לידי ביטוי בסדרת ציורים והדפסים גיאומטריים מופשטים שיצר בשנים 1919–1927 אותם כינה "פרואון" (Proun).
משה ברודרזון (1890–1956), משורר, מחזאי ומייסדן של כמה קבוצות אמנים חשובות במזרח אירופה: הקבוצה האוונגרדית "יונג–יידיש", תיאטרון "אררט" בלודז', וכן תיאטרון הבובות הראשון ביידיש – "חד גדיא". בשנת 1916 היה ממייסדי קבוצת האמנים "החוג לאסתטיקה יהודית" – "שמיר". יצירתו של ברודרזון כוללת מגוון שירים ומחזות, שרבים מהם הוקדשו לנושאים יהודיים. בין היתר, חיבר את מילות האופרה היידיש הראשונה שהועלתה על במות פולין – "דוד און בת–שבע", ואת הפואמה החשובה "י", העוסקת באסון המתרגש על יהדות אירופה. רבים מספריו הציגו שיתופי פעולה עם אמנים יהודיים אחרים – מעצבים, ציירים וצלמים, שעבודתם המשותפת הולידה שורת ספרים מאוירים ומעוצבים בסגנונות שונים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב.
דעם זיידענס קללות: א קינדער קאמעדיע אין איין אקט [קללות סבא: קומדיה לילדים במערכה אחת], מחזה לילדים מאת צדוק דאָלגאָפּאָלסקי (דולגופולסקי); איורים מאת אל ליסיצקי. [מוסקבה, צענטראלער אידישער קאמיסאריאט, תרע"ט 1919]. יידיש.
מחזה לילדים מאת סופר היידיש הסובייטי צדוק דולגופולסקי. מלווה שני איורים נאים ומורכבים מאת אל ליסיצקי; עטיפה מאוירת, אף היא בעיצוב ליסיצקי (איור העטיפה מודפס פעם נוספת בעמוד האחרון).
נדיר. מפרסומיו הראשונים של ה"צענטראלער אידישער קאמיסאריאט" – הקומיסריון היהודי המרכזי ("אֶבְקוֹם", רוסית: Еврейский комиссариат).
[2], 5–32 עמ' (כפי הנראה חסר [1] דף – שער ללא איורים). 16.5X11.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. רישומים וחתימות על העטיפה. כתמים קלים. דפים מנותקים. נקבי סיכות בשולי הדפים הפנימיים. שרידי הדבקה בשולי העטיפה. קרעים קלים בשדרה.
צדוק דולגופולסקי (1879–1959), סופר יידיש, מחזאי ומורה, יליד אזור ויטבסק (בלארוס); סוציאליסט. ב–1914 פרסם בווילנה לקט מיצירותיו, מרביתן עבודות לבמה העוסקות בחיים היהודיים בשטעטל. ב–1919 ראה אור מחזהו "דעם זיידענס קללות"; לאחר מהפכת אוקטובר עבר להתגורר במינסק, שם פרסים סיפורים, מחזות, שירים ורומנים, ברוח רעיונות המהפכה הקומוניסטית, ובמגמה להפיץ את ערכיה בקרב יהודי ברית המועצות.
בשנת 1936, במסגרת "טיהור" בלארוס הסובייטית מ"לאומנות יהודית" (דהיינו, מציונות), נאסרו אינטלקטואלים יהודים רבים, דולגופולסקי ביניהם, ונרצחו או הוגלו. דולגופולסקי היה מהשורדים היחידים מבין האינטלקטואלים היהודים שנעצרו באותה תקופה, ולאחר שחרורו שב להתגורר בוויטבסק.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890–1941), אמן יהודי–רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי. ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם. עיצב ספרים רבים וכתבי עת, ותערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה, והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915–1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ–סקי בתחום המושב). עם פרוץ מהפכת אוקטובר התמסר ליסיצקי בדבקות לרעיון הקומוניסטי. מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית.
ראו:
דער בער [הדוב], מאת פעטער בן ציון [בנציון רסקין]. קייב–סנקט פטרבורג, הוצאת "אידישער פאלקס–פארלאג", תרע"ט [1919]. מסדרת הספרים "קינדער–גארטן" (גן ילדים). יידיש.
מעשיה לילדים, עם איורים מאת אל ליסיצקי.
10, [2] עמ'. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קלים בשדרה. מספר רישומים וחותמות. ללא כריכה.
באפריל 1919 חתמו אל ליסיצקי ובנציון רסקין על חוזה עם בית ההוצאה "אידישער פאלקס–פארלאג" בקייב, ובו התחייבו למכור לו את הזכויות על אחד–עשר ספרי יידיש מאוירים לילדים תחת הכותרת הכללית "קינדער–גארטן". לפי החוזה היה עליהם לבצע את אחד–עשר הספרים תוך חמישה חודשים בלבד. בסופו של דבר רק שלושה ספרים ראו אור כמתוכנן: "דער בער" (הדוב), "די הון, װאָס האָט געװאָלט האָבן אַ קאַם" (התרנגולת שרצתה מסרק) ו"דער מילנער, די מילנערין און די מילשטיינער" (הטוחן, הטוחנת ואבני הרחיים). סמוך לאחר מכן חזר ליסיצקי לוויטבסק, ללמד אדריכלות, ציור ואמנויות גרפיות בבית הספר לאמנות בניהולו של מארק שאגאל. ראו: Tradition and Revolution, The Jewish Renaissance in Russian Avant–Garde Art 1912–1928, עמ' 118.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890–1941), אמן יהודי–רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915–1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ–סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת. ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת–מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, B.55.