Ceremonies et coutumes religieuses de tous les peuples du monde, מאת ברנאר פיקאר. חמישה כרכים (מתוך תשעה). אמשטרדם, J. F. Bernard, [תפ"ג–תצ"ז] 1723–1737. צרפתית.

חמישה כרכים מתוך החיבור המונומנטלי "טקסים דתיים ומנהגים של כל עמי העולם", שערך וכתב הסופר והמדפיס ז'אן פרדריק ברנאר ואייר ברנאר פיקאר, מחשובי אמני התחריט במאה ה–18 (מכיוון שז'אן פרדריק ברנאר בחר להישאר בעילום שם, נדפס החיבור תחת שמו של פיקאר בלבד).
בהם הכרך הראשון, המוקדש להיסטוריה והמנהגים של היהודים והנוצרים הקתולים, וכלולים בו מאמרים מאירי עיניים העוסקים בזרמים היהודיים השונים: היהודים האורתודוקסים, האשכנזים ו"הפורטוגלים" (ספרדים), השומרונים, הקראים, הצדוקים, הפרושים, היהודים הסינים, וזרמים אחרים, ותחריטים נאים.
בין התחריטים: תחריט המתאר את חנוכת בית הכנסת הפורטוגזי באמשטרדם, תחריטים המציגים בפירוט רב מנהגים יהודיים שונים, דוגמת הנחת תפילין, בדיקת חמץ, סדר פסח, סוכות, טקס הנישואין, ברית מילה ופדיון הבן, וחגיגת שמחת התורה, תשמישי קדושה שונים, וטקסים קתוליים.
ארבעת הכרכים האחרים מוקדשים למנהגי האנגליקנים, הקווייקרים והאנאבפטיסטים (כרך רביעי, 1736); מנהגי המוסלמים (כרך חמישי, 1737); עמי איי הודו המערבית (כרך שישי, נדפס בשנת 1723); ומנהגי העמים בסין, יפן ופרס (חלק שביעי, 1728). כרכים אלא מלווים אף הם עשרות לוחות תחריטים, תחריטים המשולבים בגוף הטקסט ותיבות פתיחה מאוירות.
למעלה מ–150 לוחות תחריט בכל חמשת הכרכים (רבים מהם כפולים). לוח אחד חסר בכרך הרביעי.

5 כרכים. מספר עמודים משתנה, 44 ס"מ. מצב טוב. כריכות עור, עם פגמים ובלאי.

תערוכה:
• Only on paper: Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection, CD, 2005.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.396.

Nathan Levi Iudeorum Propheta Gasæ natus / Nathan Levi den Propheet der Joden gebore van Gasa [נתן לוי, נביא היהודים, יליד עזה]. תחריט מאת Cornelis Meyssens, נדפס בידי Martinus van den Enden, [כנראה אנטוורפן, ת"כ–תל"ה בקירוב 1660–1675 בקירוב, אולי 1666].

אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי, המכונה "נתן העזתי" (1680–1643), היה מקובל יליד ירושלים, תושב עזה, נביאהּ של התנועה השבתאית ואחת מהדמויות המרכזיות בה.
כפי הנראה, תחריט זה נדפס במקביל להדפסת התחריט עם דיוקנו של שבתי צבי (ראו פריט קודם).

נדיר.
17X12.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב מאד. קמטים קלים. פינה קטומה. נתון בפספרטו.

מקור: אוסף פרטי.

Der gantz jüdisch Glaub [האמונה היהודית כולה], מאת Antonius Margaritha (Anton Margaritha). אאוגסבורג, דפוס Heynrich Steyner, [ר"צ] 1530. גרמנית (ומעט עברית). מהדורה ראשונה, הדפסה ראשונה (מרץ 1530); פרטי הדפוס מהקולופון.

חיבור פולמוסי–אנטישמי מאת המומר היהודי אנטוניוס מרגריטה (1492–1542), נצר למשפחת רבנים נודעת בגרמניה; בנו של רבי שמואל מרגליות אב"ד רגנסבורג ונכדו של רבי יעקב מרגליות אב"ד נירנברג. בגוף הטקסט משולבים מספר חיתוכי עץ, בהם חיתוכי עץ המציגים יהודים בבית הכנסת (על–פי חיתוכי העץ שנדפסו בספרו של יוהנס פפרקורן, Ich heyß ain büchlein der juden peicht [אאוגסבורג 1508]).
החיבור, שמתיימר לחשוף את פניה האמתיות של היהדות, שם ללעג את מנהגי היהודים ומעלה האשמות חריפות נגדם. בין היתר, מזהיר מרגריטה את קוראיו הנוצרים מפני מגע ומסחר עם יהודים, מתרה בהם שלא להיוועץ ברופאים יהודים ומציג תמונה שלילית של השבת היהודית ושל הנוהג להשתמש ב"גוי של שבת". אחת הטענות הקשות בחיבור נוגעת לנאמנותם הפוליטית של היהודים, המצטיירים כנתינים בוגדניים ותומכי מדינות אויב, שבראשן האימפריה העות'מאנית. חיבור זה השפיע עמוקות על מרטין לותר, שכתב בהשראתו את ספרו האנטישמי "על היהודים ושקריהם".
לצד השפעתו הרחבה על האנטישמיות בראשית העת החדשה, נחשב החיבור גם למקור מידע חשוב על חיי היום–יום ומנהגי היהודים באותה התקופה. בחיבור זה נדפס, בין היתר, התרגום הראשון של סידור התפילה היהודי עבור קהל קוראים לא–יהודי (ראו: "בין יהדות לנצרו(יו)ת, בין אתנוגרפיה לפולמוס: כתיבתו של אנטוניוס מרגריטה על הקבלה ב'האמונה היהודית כולה'", מאת דניאל להמן).
בעקבות ההאשמות הקשות שהעלה מרגריטה בספרו כלפי היהודים, הוא זומן לוויכוח פומבי שנערך בשנת 1530 בפני ועדה קיסרית שהתכנסה ברייכסטאג של אאוגסבורג, בנוכחותו של הקיסר קרל החמישי. מי שהשיב על טענותיו בוויכוח זה היה השתדלן היהודי רבי יוסף בן גרשון איש רוסהיים (יוסף לואנץ). לאחר שיוסף בן גרשון הוכיח כי טענותיו של מרגריטה נגד היהודים שקריות, גורש מרגריטה מאאוגסבורג.

[199] עמ' (קונטרסים: A–Z4, a–b4). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי קל. קרעים קלים. קרעים חסרים בשולי הדפים האחרונים, משוקמים בהדבקות נייר עם פגיעה מזערית בטקסט. חותמות הספרייה היהודית בברלין על אחדים מהדפים. רישומים והגהות. כריכת קלף חדשה.

תערוכה:
• Glaubensfragen: Chatrooms auf dem Weg in die Neuzeit, Ausstellungskatalog des Ulmer Museums und des Museum of the Bible, Felicitas Heimann-Jelinek, David Trobisch and Gabriele Holthuis. Ulm, Vandenhoeck & Ruprecht, 2016, p. 66-67.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.331.

ארבעה דפי אינקונבולה מתוך המהדורה הלטינית ומתוך המהדורה הגרמנית של הספר Weltchronik (כרוניקת נירנברג) מאת הרטמן שֶׁדֶל. [דפוס Anton Koberger, נירנברג, רנ"ג 1493].
1–2. שני דפים מתוך המהדורה הלטינית: • דף CCLIII, עותק צבוע ביד: בצדו האחד נראים יהודים מענים, לכאורה, למוות, את הילד סימון מטְרֶנְטוֹ; בצדו השני שלושה חיתוכי עץ נוספים, צבועים אף הם: כוכב שביט, כריסטיאן מלך דנמרק, שוודיה ונורבגיה, והרקולס דוכס פרארה. • דף CCLVII: בצדו האחד נראים יהודים נשרפים בעודם בחיים במהלך הפוגרומים בעיר שטרנברג (Sternberg; מקלנבורג, גרמניה). באוקטובר 1492, במה שנודע כפוגרום שטרנברג, 27 יהודים נשרפו על המוקד בעודם חיים, לאחר שהואשמו בחילול הקודש. בצדו השני – מבט על העיר קונסטנטינופול.
3–4. שני דפים מתוך המהדורה הגרמנית: • דף XXXII, עותק צבוע ביד: בשני צדדיו נראית מנורת שבעת הקנים. • דף XXXV, עותק צבוע ביד (מחובר לדף XXXII): בצדו האחד מופיעים חמישה אלים רומיים קדומים ובצדו השני מופיעות שמונה סיבילות (נביאות).

גודל משתנה. מצב כללי טוב.

מקור: אוסף פרטי.

Jüdische Merckwürdigkeiten [מוזרויות היהודים], מאת יוהאן יאקוב שודט. ארבעה חלקים בשני כרכים. פרנקפורט ולייפציג, [תע"ד–תע"ח] 1714–1718. גרמנית. מעט עברית, יידיש ולטינית.

הספר "מוזרויות היהודים" ראה אור בשנים 1714–1718, והציג את אחד המחקרים המקיפים ביותר שנכתבו על היהודים עד אז: למעלה מ–3,000 עמודים המתעדים לפרטי–פרטים את חייהם של היהודים, מלבושיהם, לשונם, תפילותיהם, חגיהם ומנהגיהם.
אף שהספר לא עסק בקהילה מסוימת, מרבית העדויות המופיעות בו נאספו בעירו של המחבר, פרנקפורט, והוא כולל מידע רב ויקר ערך על קהילה זו. כמה מהטקסטים שהעתיק המחבר (בעברית וביידיש) לא נשמרו בשום מקום אחר, וספרו של שודט הוא מקורם היחיד: סליחה שחיבר הרב שמואל שאטין כ"ץ על השריפה הגדולה ברובע היהודי של פרנקפורט בשנת 1711; המחזה העממי לפורים "אחשורוש שפיל" (מחזה זה נידון לשריפה בידי הקהילה היהודית עצמה ושרד רק בהעתקתו של שודט); שני נוסחים ללחשי נשים בשעת לידה; קובץ תקנות של הקהילה היהודית נגד המותרות (ראו פריט 78); ועוד.

לצד ערכו התיעודי הרב, נחשב הספר לנקודת ציון בתולדות האנטישמיות המודרנית, בעיקר בשל פרק מיוחד שהוקדש כולו לתיאור הגוף היהודי – צורתו, צבעיו ואף ריחו (פרק זה נחשב לאחד ממבשריה הראשונים של האנטישמיות הגזעית באירופה).

הספר מלווה מספר תחריטים (חלקם מודפסים על לוחות נפרדים וחלקם בגוף הטקסט), ובהם גם דיוקן של המחבר; תחריט המתאר את יעקב מברך את בני יוסף; תחריט המתאר שתי תהלוכות חגיגיות אשר נערכו בקהילות יהודיות בגרמניה בשנת 1716 לרגל הולדתו של לאופולד יוהאן, בנו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קרל השישי; ותחריט בוטה במיוחד של "חזירת היהודים".
דף אחד חסר בחלק הראשון.

שני כרכים. כרך ראשון: [11] דף, 159, 180–580 עמ' (דף אחד חסר – עמ' 81–82); [4] דף, 432, 383, [1] עמ' + [5] לוחות תחריטים; כרך שני: [4] דף, 358, [1] עמ', [15] דף, 320, 447, [1], 192 עמ', [19] דף, 48 עמ', [31] דף + [5] לוחות תחריטים. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. רישומים. נקבי תילוע קלים. נקבים וקרעים קלים בשוליים (מספר קרעים חסרים בפינות). כריכות קלף. בלאי, כתמים, וקרעים קלים בכריכות.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.350.