אוסף דפים, קונטרסים וחלקי כתבי–יד, עם ליקוטים רבים בענייני "קבלה מעשית", השבעות, קמיעות, סגולות ורפואות. [מזרח אירופה, שנות הת"ק והת"ר, המאות ה–18 וה–19 בקירוב].
דפים מכותבים רבים ושונים, בכתיבה אשכנזית רהוטה, בהם דפים בכתיבות אופייניות לשנות הת"ק. חלק מהדפים כתובים ביידיש. כולל תרשימים ואיורים קבליים. יתכן שאוסף דפים זה נלקט והיה ברשותו של מקובל מעשי ("בעל שם"), שעשה בו שימוש לעשיית סגולות, רפואות וקמיעות עבור אנשים שפנו אליו.
בדפים מופיעים רישומים שונים, בהם כתובות, שמות לתפילה, ועוד. לדוגמה: "ר' יונה נחמן הנולד מאשה רחל להצלחה ולפרנסה", "אדערעס לחארקאב להרב המפורסם.. מו"ה שנייאר זלמן...", "מאיר בן האשה גולדה"; "בית הרב מקאסטנטין ישן, הרב ר' שמואל אברהם בן שיינציא, בנו יעקב יוסף בן הינדא רחל, ז'[וגתו] זיסעל בת אסתר פייגא, בנם זאב יזכה לגדלו בכל טוב לאוי"ש, לקנות 100 שטערינשוסען אדרעס שלו יוסף בלעכמאן בקאנסטנטין ישן גובערנע זיטאמיר". [רבי שמואל אברהם הנזכר כאן הוא רבי שמואל אברהם בלכמאן אב"ד קונסטנין–ישן, הידוע בשמו "ר' אלתר קאנסטנטינר", מגדולי ההוראה בזמנו, רבו של הרב מטעפליק]; "האדרעסע לק' אמשטרדם...", "ראוויא ראסקיא ליד הערין ר' הירש רייכליר", "ותניחו מכתב קטן בתוכו ומכתבו בתוכה... לאמסטרדם להרבנים הצדיקים פקידי ואמרכלי דארה"ק בעיר אמסטרדם, בקשתו לשלוח המעות לירושלים עה"ק תובב"א..."; ועוד.

למעלה מ–80 דף. גודל ומצב משתנים. כתמים, בלאי וקרעים רבים, עם פגיעות בטקסט.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.035.

כתב–יד, סדר קידוש לבנה. [אירופה, המאה ה–19].
כתיבה אשכנזית מרובעת. בראש כתב–היד שער מאויר מעוצב כבית הבנוי מלבנים, כאשר במרכז החלון מופיע נוסח השער, עם שם הכותב: "סדר קידוש ה' לבנה, אשר כתבתי לכבוד צורי וקוני כמנהג אשכנז מאתי הצעיר יהושע סופר". הדף שאחריו מעוטר במסגרת מאוירת בשריגי גפנים ואשכולות ענבים, במרכזו נכתב נוסח "הריני מוכן ומזומן... לקדש את הלבנה...". אחריו תיבת פתיחה מעוצבת שבתוכה המילה "הללויה". בעמוד האחרון איור נאה של מנורת "למנצח".

[6] דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי, קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, עם תוית נייר בחזיתה והכיתוב: "סדר קידוש לבנה".

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GR.011.010.

כתב–יד, "חדוה ודיצה בעת שמחת אפריון", שירים לכבוד שמחת נישואין. [הולנד, תקל"ח 1778].
"חדוה ודיצה בעת שמחת אפריון הנחמדים והנהדרים, בני היקרים, החתן כהר"ר אברהם יצ"ו בן האלוף והקצין פו"מ כהר"ר אלי' נייאמעגן יצ"ו, והכלה מרת רבקה מב"ת בת המנוח האלוף והקצין כהר"ר ליזר שייאר זצ"ל". מסגרת השער מורכבת מפסוקים: "קול רנה וישועה...".
השירים חוברו על ידי שני משוררים – "אשר ב"כ [=בן כמר] ליב פאס מק"ק האג המהוללה" כתב את שני השירים: "קול רנה", בשבח החתן והכלה, ו"קול תפלה" להצלחת הזוג ולביאת הגאולה בימיהם; "חיים בן כ'[מר] מרדכי בינגר יצ"ו" כתב אף הוא שני שירים (תחת הכותרת "שירה חדשה"): "קול שירה", בשבח החתן והכלה, ו"קול ברכה", ברכות לחתן ולכלה. כל אחד מהם הוסיף דברי פתיחה לפני השירים ודברי חתימה לאחריהם.
בכתב–יד שבספריית המדינה בברלין (Ms. Or. fol. 3284) מופיעים מספר שירים שכתב "חיים בן כ' מרדכי בינגר יצ"ו מק"ק אמשטרדם", בהם "תשואות חן" לכבוד המגיד רבי אנשיל דאנציגר בשנת תקל"ז (14/א); "על עכבר שבא בחדרים... תקל"ז" (20/א), ועוד. כן מופיעה שם יצירה שכתב במשותף עם אשר פאס מהאג (דף 16/א).
אשר פאס חיבר גם שיר לכבוד הכנסת ספר תורה בק"ק ענקהויזן (Enkhuizen, הולנד) בשנת תקמ"ט (נדפס בספר נטעי גבריאל, כתיבת והכנסת ספר תורה, עמ' שמז).
רבי אברהם נייאמעגן נמנה בין הנדבנים שתרמו לספריית בית המדרש "עץ חיים" באמשטרדם, ראה: "רשימה מספרי ח"ק בית המדרש עץ חיים דאשכנזים פה אמשטרדם הבירה" (אמשטרדם תקפ"ה), שם הוא נזכר: "פו"מ ר' אברהם נייאמעגן". ניתן לשער כי הוא החתן המוזכר לפנינו.

[9] דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. מעט בלאי. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, HO.011.004.