ספר הלכות גדולות, על פי סדר התלמוד הבבלי, מאת רבינו שמעון קירא, עם הגהות וחידושים מאת רבי אברהם שמעון טרויב מקיידאן. וורשא, דפוס ר' יצחק גאלדמאן, תרל"ה 1874.
העותק של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש – חתימתו וחותמתו של האדמו"ר בדף השער: "שלום דובער שניאורסאהן"; ".S.B.S". חתימה נוספת בדף ב': "שלום דובער", וחתימה מתמשכת בדף ז' של הספירה הראשונה ודף ז' של הספירה השניה: "שלום דובער".
רבי שלום דובער שניאורסון – האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש (תרכ"א-תר"פ), האדמו"ר החמישי לשושלת חב"ד. מגדולי מנהיגי יהדות רוסיה. בנו של האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, וחתנו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק מאוורוטש (בן ה"צמח צדק"). לאחר הסתלקות אביו המהר"ש בתשרי תרמ"ג, סירב בתחילה לכהן כאדמו"ר, אך עם הזמן החל להנהיג את החסידים ובשנת תרנ"ד כבר נהג כאדמו"ר לכל דבר. בימיו גדלה מאד חסידות ליובאוויטש. בשנת תרנ"ז ייסד הרש"ב את ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, ולאחר מכן פתח מספר סניפים נוספים של הישיבה בעיירות אחרות. במלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ו, עזב את ליובאוויטש, יחד עם תלמידי הישיבה, ועבר לרוסטוב שבדרום מערב רוסיה. שם התגורר עד להסתלקותו בניסן תר"פ, ושם מקום מנוחתו.
האדמו"ר הרש"ב היה מגדולי המנהיגים של היהדות החרדית ברוסיה. לשיא פעילותו הציבורית הגיע בוועידת הרבנים המפורסמת בפטרבורג בשנת תר"ע, ובוועידת הרבנים שקדמה לה בווילנא בתרס"ט, שם התגלו כישורי המנהיגות שלו והשפעתו הגדולה. היה מסור בכל מאודו לעיסוק בצרכי הציבור היהודי ולהטבת מצבו הגשמי והרוחני כאחד. האדמו"ר הרש"ב היה מראשוני הלוחמים בתנועה הציונית. מכתבו הרהוט והמנומק נגד הציונות שהתפרסם בספר "אור לישרים" (וורשא תר"ס) עורר בזמנו הד עצום. כתביו בהלכה (קרוב לתשעים סימנים) קובצו בספר "תורת שלום" (ברוקלין תשע"ג). מאמרי החסידות העמוקים שלו נדפסו בעשרים ותשעה כרכים, בכמה מהדורות. עבור תלמידי "תומכי תמימים" חיבר הרש"ב את קונטרסי ההדרכה הידועים שלו: "עץ החיים", "קונטרס התפילה" ו"קונטרס העבודה".
16; 296 עמ'. 27.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכה חדשה.