מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (168) Apply book filter
- חסידות (86) Apply חסידות filter
- letter (71) Apply letter filter
- print (68) Apply print filter
- ספרי (67) Apply ספרי filter
- יד (59) Apply יד filter
- manuscript (59) Apply manuscript filter
- chassid (55) Apply chassid filter
- מכתבים (54) Apply מכתבים filter
- שנות (51) Apply שנות filter
- דפוסים (51) Apply דפוסים filter
- 17 (51) Apply 17 filter
- centuri (51) Apply centuri filter
- earli (51) Apply earli filter
- th (51) Apply th filter
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- הר (39) Apply הר filter
- ודפוסי (39) Apply ודפוסי filter
- והש (39) Apply והש filter
- ערש (39) Apply ערש filter
- עתיקים (39) Apply עתיקים filter
- 15 (39) Apply 15 filter
- 15th-17th (39) Apply 15th-17th filter
- incunabula (39) Apply incunabula filter
- תעודות (33) Apply תעודות filter
- document (33) Apply document filter
- עם (27) Apply עם filter
- jewish (27) Apply jewish filter
- ומסמכים (23) Apply ומסמכים filter
- חפצים (22) Apply חפצים filter
- ספרים (22) Apply ספרים filter
- art (22) Apply art filter
- ceremoni (22) Apply ceremoni filter
- יהדות (21) Apply יהדות filter
- ירושלים (21) Apply ירושלים filter
- jerusalem (21) Apply jerusalem filter
- jewri (21) Apply jewri filter
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- ודברי (20) Apply ודברי filter
- chassidut (19) Apply chassidut filter
- בעלות (17) Apply בעלות filter
- ומכתבים (17) Apply ומכתבים filter
- ומכתבים, (17) Apply ומכתבים, filter
- ורישומי (17) Apply ורישומי filter
- inscript (17) Apply inscript filter
- manuscripts, (17) Apply manuscripts, filter
- ownership (17) Apply ownership filter
- signatur (17) Apply signatur filter
- signatures, (17) Apply signatures, filter
- stamp (17) Apply stamp filter
![לוח "מזרח" ו"שויתי". [מזרח אירופה], תרכ"ה [1865].
דיו על נייר.
בראשו קשת עם הכיתוב "דע לפני](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale88a/277.jpg "לוח \"מזרח\" ו\"שויתי\" - מזכרת חתונה, תרכ\"ה")
דיו על נייר.
בראשו קשת עם הכיתוב "דע לפני מי אתה עומד...". משמאל ומימין עמודים עם הכיתוב "ברוך שנתן תורה / לעמו ישראל בקדשתו" ו"ברוך אתה בבאך / ברוך אתה בצאתך". במרכזו מופיע הכיתוב "שויתי ה' לנגדי תמיד" בתוך עיטור בצורת כתר, ומתחתיו מופיעים לוחות הברית (עם עשרת הדברות), משולבים בראשו של עץ המורכב מעיטורים בצורת עלים ומפסוקים שונים מתהלים, בהם פרק קכ"ח מתהלים העוסק בדימוי המשפחה היהודית האידילית ולפיכך הולם את שימושו של הדף: "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ". במרכזו מופיע הכיתוב "מזרח". למרגלות העץ, משמאל ומימין לגזע, מאוירות שתי תלוליות שבראשיהן כפות ידיים, עם שמות החתן והכלה ומועד החתונה: "כ' נתן ב"ר יהודא שוארס (?), מ' יענט בת הירש גרין, החתונה היתה ל"ג לעומר תרכ"ה לפ"ק".
23X21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים וקרעים, בעיקר בשוליים. נתון במסגרת עץ, פגומה. לא נבדק מחוץ לה.
דיו, צבעי מים וצבע זהב על נייר.
במרכז הלוח צורת המנורה על גביעיה, כפתוריה ופרחיה, ובתוך הקנים מילות תהלים ס"ז. מעליה מילות הפסוק "שויתי", פסוקים נוספים וצירופי שמות. סביב המנורה, כמסגרת, עיטורים נוספים: שני שערים ובהם המילים "היה" ו"הווה"; מגן דוד עשוי צירופי אותיות ובתוכו השם "שד-י"; שתי ח'מסות ובתוכן מילות ברכת כהנים; דמויות משה ואהרן; מעלות המנורה והכיור. רגל המנורה ניצבת על הכותל המערבי, ומשני צדיה הברושים האייקוניים האופייניים לייצוגים סמליים של הכותל; מימין הכותל נראית "צורת מדרש שלמה המלך ע"ה" (אל אקצה) ומשמאלו "צורת בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן כיה"ר". סביב הלוח פסוקים נוספים ונוסח סגולה לעין הרע המבוסס על "לחש לעין הרע מהרב החיד"א ז"ל" המופיע דרך קבע בדפי שמירה אולם מוסיף על המקור ומונה סוגים רבים ושונים של עין הרע.
55X37.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. מוצמד לבד פשתן. קרעים חסרים בשולי הדף. קרעים בשוליים; קרעים לאורך הדף שתוקנו באמצעות ההצמדה לבד. כתמי רטיבות. קמטים.
דיו וצבעי גואש על קלף.
במרכז הלוח מנורה, עשויה ממילות תהלים ס"ז - "למנצח בנגינות מזמור...". מעליה מילות הפסוק "שויתי" ומצדדיה שני מגיני דוד ובתוכם המילה "ציון". המנורה מוקפת בפסוקים ובצירופי שמות, וכן בדגמים צמחיים נאים. בתחתית הלוח הקדשה ל"מו' [מורנו] שמעון יצחק בן אברהם" וחתימת הסופר "כ"י הסופר חיים מחבוב כ"ו אדר תרצ"ג".
חיים מחבוב (1902-1963) נזכר בקטלוג "בצלאל של שץ". למד ב"בצלאל" בשנים 1919-1920. עבודותיו מצויות באוסף מוזיאון ישראל.
23X29 ס"מ. מצב בינוני. הקלף מקומט וגלי ביותר. קילופים בדיו ובצבע.
דפוס ליטוגרפי; צבעי גואש; ניירות מבריקים.
לוח גדול, מחולק לשלוש קשתות מחודדות. במפתח הקשת המרכזית מופיע הפסוק "שויתי" ותחתיו מנורה מעוטרת ובתוך קניה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה מילות פרק ס"ז בתהילים, ובבסיסה חתום שם האמן. סביב המנורה מצוירים כליה. במפתח הימני נראית דמותו של משה רבינו בתוך גומחה, ומשמאל נראה אהרן הכהן. שני הדיוקנאות דמויי תחריטים, ודומים ביותר לדיוקנאות משה ואהרן המופיעים בשער הגדת אמשטרדם. הלוח צבוע ביד ברישול ומעוטר בהדבקת פיסות נייר מבריקות, בתוך מפתחים שנגזרו ביד לא-אמונה.
הקומפוזיציה ובחירת הטקסטים שונים מן המקובל, וניכרת השפעתם של מקורות שונים ומגוונים: השפעתם של לוחות שויתי מירושלים מתבטאת בעיטור הלוח בדמויות משה ואהרן, בנוסח ההקדשה המופיע בתחתיתו - "מנחה היא שלוחה למעלת השם הטוב הגיביר(!) המרומם..." (המקובל במזכרות ופריטי דפוס מירושלים שנוצרו לצורך איסוף תרומות) - ובתפילה על הבנים המשובצת במפתח הקשת השמאלית - "רבון כל העולמים מלך רחמן רחם על בני הנולדים לי מאשתי...", הלקוחה מן הסידור בנוסח יהודי אשכנז ופולין. לעומת מרכיבים אלו, הטיפוגרפיה אופיינית למרחב הפרסי, ועיטור הלוח בניירות מבריקים מוכר ממגזרות שמקורן בצפון אפריקה.
60X46 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. קרעים. קרעים חסרים בשולי הדף. כתמים. על גב הדף מודבקים לחיזוק דפי מחברת ועליהם רשימות ניהול חשבונות בצרפתית.
![כתובה מודפסת, לנישואי החתן אברהם בן שלום מתתיה, עם הכלה "צפרה [בת] גדליה הרשיל". בומביי, הודו, תרע"ה [1915].](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale88a/281.jpg "כתובּה צבעונית - בומביי, הודו, תרע\"ה")
מסגרת מודפסת בצבע ירוק, וצבועה ביד בצבעים נוספים. בחלקה העליון של הכתובה (במרכז) חותמת (בצבע אדום) של "בית הכנסת מגן דוד" בבומביי.
נוסח הכתובה נדפס בליטוגרפיה. מילוי פרטים וחתימות בכתב-יד.
בצדה השני של הכתובה מודפס חוזה נישואין באנגלית, עם מילוי בכתב-יד וחתימות.
32 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם עקבות רטיבות (דהייה, כתמי דיו וצבע). סימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול (עם פגיעה קלה בטקסט), משוקמים בחלקם בנייר דבק (בגב הכתובה).
![Temple de Jerusalem, מראה מקדש שלמה וירושלים, תחריט צבוע ביד, על-פי Romeyn de Hooghe. הוצאת I. Lindenbergh [Jacob Lindenberg]](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale88a/282.jpg "\"בית המקדש בירושלים\" - תחריט צבוע ביד - אמשטרדם, המאה ה-18")
התחריט, הלקוח מתוך הספר "T Groot' Waerelds tafereel…" הסוקר את תולדות העולם החל מבריאתו, מבוסס על מפת ירושלים מאת חואן בטיסטה ויאלפנדו (Juan Bautista Villalpando), ומציג את מקדש שלמה ואת העיר סביבו על חייה השוקקים. בקדמת התחריט נראית חומת העיר. מתחת לתחריט מפתח לאתרים חשובים בעיר.
תחריט: 37X22 ס"מ בקירוב (דף: 47X41 ס"מ). מצב טוב. כתמים קלים. קמטים. קרעים קלים בשוליים.
לאור 1045.
![זוג פמוטי כסף גדולים ונאים. ורשה, 1861.
כסף (חתום בחותמת בוחן הכסף [I. Biedgunowski], 84, בחותמת העיר, בחותמת היצרן, Swinar](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale88a/283_1.jpg "זוג פמוטי כסף - ורשה, 1861")
![זוג פמוטי כסף גדולים ונאים. ורשה, 1861.
כסף (חתום בחותמת בוחן הכסף [I. Biedgunowski], 84, בחותמת העיר, בחותמת היצרן, Swinar](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale88a/283_2.jpg "זוג פמוטי כסף - ורשה, 1861")
כסף (חתום בחותמת בוחן הכסף [I. Biedgunowski], 84, בחותמת העיר, בחותמת היצרן, Swinarski, ובסמלילו) רקוע ומולחם.
פמוטים גדולים בעלי בסיס רבוע, עשויים תפיחות כדוריות וחפתים ומעוטרים ברוקיות, דגמים צמחיים ובדגמים סימטריים. הבזיכים נשלפים.
גובה: 29.5 ס"מ. מצב טוב. כיפופים קלים.
כסף (חתום בחותמת העיר ובחותמת היצרן, CS) רקוע, מוברג ומולחם.
טס גדול שצורתו כמגן. במרכזו לוחות הברית ובהם תומכים שני אריות הראלדיים חורצי לשון. מעל לוחות הברית מתנוסס כתר תורה גדול ועליו תלויים שלושה פעמונים. מתחת ללוחות חלונית ובה טסית; על הטסית חקוקות המלים "ראש השנה", ובצדה השני המילה "פורים" (להלכה שימשה החלונית להצגת שם החג או המועד המתאים על טסיות מתחלפות; למעשה, הטסית הנתונה בה הולחמה אל הטס ואיננה ניתנת להחלפה).
אורך: 32 ס"מ. רוחב: 30 ס"מ. מצב טוב. כיפופים, שברים ופגמים קלים. הטסית בחלונית מולחמת.
כסף חקוק.
שולי הקערה מעוטרים בדגמים גיאומטריים. פנים הקערה מעוטר כולו בפסוקים וטקסטים מתוך ההגדה הכתובים בתוואי מעגלי: "מה נשתנה...", "עבדים היינו...", "קדש ורחץ...".
לפי עדות הבעלים, קערה זו מקורה בעזבונו של הרב ד"ר אליעזר ליפמן (ליאו) הכהן קאהן (תר"ג-תרצ"ז), זקן הרבנים בגרמניה בדור האחרון לקיומן של קהילותיה המפוארות; העמיד שלשה דורות של תלמידים, מעמודי התווך והרוח החיה של היהדות החרדית, והיה הראשון שקיבל רשות מהממשלה לייסד קהילה חרדית נפרדת בעיר ויסבאדן, בה ישב על כסא הרבנות במשך שישים ושש שנים.
קוטר: 37 ס"מ. מצב טוב. כיפופים קלים.
צלחת פורצלן מעוטרת זהב, ועליה הכתובת "עד מאה שנה". תוצרת PRM Bavaria, Jaeger & Co, בוואריה, גרמניה, [הרבע השלישי של המאה ה-20 בקירוב].
קוטר: 29.5 ס"מ. מצב טוב. ההזהבה שחוקה מעט. שבר קל בשפת הצלחת.
הברכה המוכרת כיום "עד מאה ועשרים" היא ברכה חדשה למדי. עד למאה ה-19 איננו מכירים נוסח כזה, אלא נוסח דומה: "עד מאה שנה". כך למשל בצוואת רבי נפתלי הכהן כ"ץ (1649-1718) המאחל לאשתו "שתחיה עד מאה שנה ותסגל מצות ומעשים טובים..." (צוואה, מונקאטש תרס"ד, עמ' כד). גליקל מהמלין (1646-1724) בזכרונותיה משתמשת בברכה שיזכו לחיות "עד מאה שנה" (למשל גליקל: זכרונות, מהד' טורניאנסקי, ירושלים תשס"ו, עמ' 323: "ישמור אותה הש"י ב"ה עד מאה שני'". טורניאנסקי מעירה כי ברכה זו נדירה בכתובים ביידיש בני אותו הזמן, אך מצויה בראשי תיבות [עמ"ש] בכתבים עבריים). בתקנות קהילת ננסי לפני המהפכה הצרפתית, משנת 1789, השתמשו הכותבים בביטוי "יחד באגודה אחת עמ"ש [=עד מאה שנה]" (ש' שוורצפוקס, קבץ על יד, כז, עמ' 305). בסיפור מפורסם בשם הגר"א מסופר כי הוא איחל לאדם שביקר אצלו "שיחיה ויאריך ימים עד מאה שנה" (ב' לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רנה).
בימינו רווחת הברכה "עד מאה ועשרים שנה". לביטוי זה אין מקבילות בשפות שאינן יהודיות, ולכן מקובל כי מדובר בתרגום עברי לברכה יידישאית אותנטית: "זאללסט לעבן, ביז הונדערט און צוואנציג [=שתחיה עד מאה ועשרים]". הביטוי מבוסס כנראה על פרשנות של הכתוב "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" (בראשית ו, ג) לפיה הוגבלו ימי האדם ל-120 שנה. ככל הנראה בערך במפנה המאות ה-19-20 חדרה ברכה זו גם לשפה העברית, ומאז אנו מוצאים אותה בספרים ומכתבים רבניים (למשל במכתבי ברכה של האדר"ת או של רבי חיים ברלין), וכך גם בספרות העברית. [עם זאת, אפשר למצוא את האיחול גם בתפוצות יהודיות אחרות, למשל באפגניסטן נהגו לברך את הכלה: "... הכלה תחיה עד מאה ועשרים שנה, עם מאה ועשרים מעלות חן" (ג' פוזיילוב, 'ממנהגיהם של יהודי אפגניסטאן', ילקוט מנהגים, בעריכת א' וסרטיל, עמ' 49).
כסף (חתום) יצוק.
מנורה נאה וכבדה במיוחד. גב המנורה עשוי בדמות שני אריות התומכים במגינית; על ראש המגינית מתנוסס מגן דוד הנושא את השמש. גוף המנורה עשוי כבמה ועליה שמונה בזיכים בעלי מכסים נשלפים. על המגינית חקוקה ההקדשה: "מיין טייערן מאן / הרב ד"ר אביגדור / א מתנה / חנוכה תשי"ט / הרבנית יוטא אביגדור".
הרב ד"ר יעקב אביגדור (תרנ"ו-תשכ"ז), רב קהילות דרוהוביץ'-בוריסלב וגלילותיהן בפולין, סופר וד"ר לפילוסופיה. אשתו הראשונה ורוב ילדיו נספו בשואה, אולם הוא ניצל ממחנות ההשמדה ונעשה דמות פעילה במחנות העקורים. לאחר המלחמה נישא לרעייתו השניה, טויבא חוה שפירא, והתגרש ממנה לאחר שנים מספר; נישא בשלישית ליוטא (איטה). היגר לארה"ב והתמנה שם לרב בית הכנסת "חובבי תורה" בברוקלין. היה מחשובי וגדולי הרבנים בארה"ב, וחבר אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה. בשנת תשי"ב נתמנה לרבה הראשי של מקסיקו וכיהן בתפקיד עד יום מותו.
גובה: 20 ס"מ. רוחב: 30.5 ס"מ. משקל: 1118 גר'. מצב טוב. כיפופים קלים.
![מנורת חנוכה. אלג'יריה, [שנות ה-20 בקירוב]. פח פליז רקוע, חקוק ומוחתם; פליז יצוק. מנורת חנוכה אלג'יראית, שעל דופנה האחורית ח](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale88a/288.jpg "מנורת חנוכה אלג'יראית מעוטרת בזוג כפות ידיים (ברכת כהנים) ובשם בעליה")
מנורת חנוכה. אלג'יריה, [שנות ה-20 בקירוב].
פח פליז רקוע, חקוק ומוחתם; פליז יצוק.
מנורת חנוכה אלג'יראית, שעל דופנה האחורית חקוקים שם בעליה - "שלמה בוזו ס"ט" - וזוג כפות ידיים שאצבעותיהן פשוקות ל"ברכת כהנים". כמו כן, מעוטרת הדופן האחורית במגן דוד (במרכזו ממוקם השמש), בדגמים צמחיים, המזכירים את עיטורי מנורות החנוכה המרוקאיות ממרקש, ובצמד עמודים - מימין ומשמאל - האופייניים למנורות חנוכה מתיטואן (תטואן). אגן הנטף והמתלה מחוברים במסמרות נחושת.
רבי שלמה בוזו (בוז'ו) היה מתלמידיו של רבי יצחק דרעי, רבה של העיר סטיף באלג'יריה.
גובה: 27 ס"מ, רוחב: 22.5 ס"מ. מצב כללי טוב. ייתכן כי שורת הבזיכים (יצוקה) מאוחרת יותר.
חפצי קודש מאוסף משפחה אלג'יראית
יהדות אלג'יריה, הנחשבת לאחת הקהילות היהודיות העתיקות והגדולות ביותר שהתקיימו בארצות האסלאם, מנתה בשיאה כ-130,000 יהודים, אשר רובם נטשוה עם נסיגת כוחות הצבא הצרפתיים משטחה ועם זכייתה בעצמאות, בשנת 1962. מרביתם היגרו לצרפת, וחלקם למדינת ישראל.
פריטים 288-296 בקטלוג זה מקורם באוסף פרטי של משפחה רבנית ממערב אלג'יריה. פריטים אלה – אשר חלקם נמצאו נטושים בבתי הכנסת של אלג'יריה לאחר עזיבתם המאסיבית של יהודיה – נאספו בידי בני אותה משפחה, אשר צאצאיה היגרו בהמשך לצרפת, ואחר כך למדינת ישראל.
חותמות-כסף באלג'יריה הצרפתית
משנת 1830 ועד 1962 היתה אלג'יריה תחת שליטה צרפתית, והחל משנת 1838 נהגו בה גם חוקי הצורפות וכללי חותמות-הכסף הרשמיים שהיו נהוגים בצרפת (ראו: טרדי, עמ' 29-30; 197-200).
חלק מחפצי הכסף בקבוצת הפריטים שלפנינו נושאים חותמות-כסף צרפתיות, אשר על פי רוב נראה כי הוטבעו בידי הצורפים או בוחני-הכסף האלג'יראיים באלג'יריה, עוד במהלך המאה ה-19. עם זאת, בכמה מקרים, נראה כי הפריטים נוצרו בצרפת, והוחתמו שם עוד קודם הגעתם לאלג'יריה.
הקשר הצרפתי החזק כמו גם המגוון התרבותי של יהודי אלג'יריה (ביניהם חיו, בין היתר, מהגרים יהודים מספרד, ממרוקו, מאיטליה ומצרפת) משתקפים היטב בפריטים שלפנינו, עד שלעתים קשה להכריע, למשל, האם מקורו של פריט בסדנתו של צורף יהודי מאלג'יריה, ממרוקו הספרדית, מקהילת יהודי תיטואן (תטואן) אשר חיה באוראן שבאלג'יריה, מלוב או מצרפת. כמו כן, בכמה מהמקרים קשה לקבוע באופן חד משמעי האם פריט מסוים הוחתם בחותמות-הכסף קודם שהובא מצרפת לאלג'יריה במהלך המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20, לאחר כניסתו לאלג'יריה, או שמא הוחתם עשרות שנים לאחר מכן, עם כניסתו לצרפת במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.
תודה לחיה בנג'מין ולפרופ' שלום צבר על עזרתם בבדיקת הפריטים ובתיאורם.