מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
- (-) Remove letter filter letter
- מכתבים (54) Apply מכתבים filter
- יד (33) Apply יד filter
- תעודות (33) Apply תעודות filter
- document (33) Apply document filter
- manuscript (33) Apply manuscript filter
- ומסמכים (23) Apply ומסמכים filter
- כתבי (17) Apply כתבי filter
- ומכתבים (17) Apply ומכתבים filter
- ומכתבים, (17) Apply ומכתבים, filter
- יהדות (17) Apply יהדות filter
- jewri (17) Apply jewri filter
- manuscripts, (17) Apply manuscripts, filter
- צפת (16) Apply צפת filter
- ירושלים, (16) Apply ירושלים, filter
- ירושלים (16) Apply ירושלים filter
- יד, (16) Apply יד, filter
- וחברון (16) Apply וחברון filter
- וכתבי (16) Apply וכתבי filter
- hebron (16) Apply hebron filter
- jerusalem (16) Apply jerusalem filter
- letters, (16) Apply letters, filter
- safe (16) Apply safe filter
- חסידות (13) Apply חסידות filter
- chassidut (13) Apply chassidut filter
- ודברי (10) Apply ודברי filter
- איטליה (10) Apply איטליה filter
- דפוס (10) Apply דפוס filter
- italian (10) Apply italian filter
- אפריקה (7) Apply אפריקה filter
- וצפון (7) Apply וצפון filter
- מרוקו (7) Apply מרוקו filter
- african (7) Apply african filter
- morrocan (7) Apply morrocan filter
- north (7) Apply north filter
מציג 25 - 36 of 71
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מכתבים וחשבונות בענייני "מעות ארץ ישראל", שנשלחו לצפת מחצרות הקודש של אדמו"רי ויז'ניץ בחו"ל. שנות התר"מ והתר"פ בקירוב.
• מכתבים רבים ורשימות (28 דף) בכתב-ידו וחתימותיו של רבי משה ברומער, סופרו ונאמן ביתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מויז'ניץ בעל ה"צמח צדיק". ויז'ניץ, שנות התר"מ-תרמ"ח.
• תשעה מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של רבי מענדיל וואלצער, נאמן ביתו של האדמו"ר מאוטיניה רבי חיים הגר (ב"ר ברוך מויז'ניץ). סטניסלב, שנות התר"פ בקירוב.
האדמו"ר הראשון מויז'ניץ - רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), עסק רבות באיסוף וגיוס כספים לטובת עניי צפת וטבריה, ובחלוקת מעות ארץ-ישראל. עם השנים הקים את "כולל ויז'ניץ", והעמיד בראשו את נאמנו רבי משה חר"ג (צייגר) שהיה מנכבדי הקהילה החסידית בצפת. לאחר זמן נהיה "כולל ויז'ניץ" לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב".
בנו האדמו"ר רבי ברוך הגר (תר"ה-תרנ"ג), בעל ה"אמרי ברוך", המשיך את פעלו של אביו הקדוש כ"נשיא ארץ ישראל". לאחר פטירתו של ה"אמרי ברוך" נהגו כל בניו באדמו"רות, ובראשם הבכור רבי ישראל בעל ה"אהבת ישראל" שהוכתר כאדמו"ר בעיר ויז'ניץ, ואחיו האדמו"ר רבי חיים הגר (תרכ"ג-תרצ"ג) שהוכתר לאדמו"ר באוטיניה (הסמוכה לסטניסלב). בשנת תרנ"ה התמנה רבי חיים מאוטיניה ל"נשיא ארץ ישראל" ועמד בראש מפעל גיוס הכספים של כולל בוקובינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב האדמו"ר רבי חיים בסטניסלב (משום שעירו אוטיניה נחרבה במלחמה), והמכתבים שלפנינו הם מתקופה זו.
כ-38 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
• מכתבים רבים ורשימות (28 דף) בכתב-ידו וחתימותיו של רבי משה ברומער, סופרו ונאמן ביתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מויז'ניץ בעל ה"צמח צדיק". ויז'ניץ, שנות התר"מ-תרמ"ח.
• תשעה מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של רבי מענדיל וואלצער, נאמן ביתו של האדמו"ר מאוטיניה רבי חיים הגר (ב"ר ברוך מויז'ניץ). סטניסלב, שנות התר"פ בקירוב.
האדמו"ר הראשון מויז'ניץ - רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), עסק רבות באיסוף וגיוס כספים לטובת עניי צפת וטבריה, ובחלוקת מעות ארץ-ישראל. עם השנים הקים את "כולל ויז'ניץ", והעמיד בראשו את נאמנו רבי משה חר"ג (צייגר) שהיה מנכבדי הקהילה החסידית בצפת. לאחר זמן נהיה "כולל ויז'ניץ" לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב".
בנו האדמו"ר רבי ברוך הגר (תר"ה-תרנ"ג), בעל ה"אמרי ברוך", המשיך את פעלו של אביו הקדוש כ"נשיא ארץ ישראל". לאחר פטירתו של ה"אמרי ברוך" נהגו כל בניו באדמו"רות, ובראשם הבכור רבי ישראל בעל ה"אהבת ישראל" שהוכתר כאדמו"ר בעיר ויז'ניץ, ואחיו האדמו"ר רבי חיים הגר (תרכ"ג-תרצ"ג) שהוכתר לאדמו"ר באוטיניה (הסמוכה לסטניסלב). בשנת תרנ"ה התמנה רבי חיים מאוטיניה ל"נשיא ארץ ישראל" ועמד בראש מפעל גיוס הכספים של כולל בוקובינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב האדמו"ר רבי חיים בסטניסלב (משום שעירו אוטיניה נחרבה במלחמה), והמכתבים שלפנינו הם מתקופה זו.
כ-38 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
ירושלים, צפת וחברון - מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
פריט 221 אוסף מכתבים מגוון - כוללות צפת - התכתבויות עם חצרות האדמו"רים בחו"ל והפקוא"מ באמשטרדם, ועוד
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים ומסמכים, הנוגעים לענייני הציבור בצפת. כותבים ומקומות שונים: צפת, טבריה, ויז'ניץ, קוסוב, ראדוביץ, טשרנוביץ, סטניסלב, אמשטרדם, בואנוס איירס, ועוד - שנות התר"כ-תר"צ בקירוב.
האוסף כולל בין השאר:
• התכתבויות עם חצרות הקודש של האדמו"רים בחו"ל: מכתבים אל האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ בעל "צמח צדיק"; מכתב רבי משה סאק נאמן בית האדמו"ר רבי משה מקוסוב; מכתב רבי איתמר מסירט אל ה"צמח צדיק" (טבריה, תרל"ב); מכתב רבי ישראל וואלצער מסטניסלב נאמן בית האדמו"ר רבי חיים מאוטיניה; ועוד. • קבלות מודפסות של "כולל ויזניץ" מקוסוב, ומכתבים מודפסים שנשלחו מהפקוא"מ באמשטרדם, עם מילוי בכתב-יד, בחתימות רבי אברהם דעלימא ועוד. • מכתבים ופתקאות ("צעטלאך") בחתימות רבי משה חר"ג [צייגר]. • מכתבים ופתקאות ("צעטלאך") של קופות הצדקה בעיר צפת שנשלחו לגזברי הכוללים. • שטרות חוב מודפסים ("ועקסיל"), עם מילוי בכתב יד וחתימות. צפת, שנות התר"נ. • ועוד מכתבים ורשימות שונות.
48 פריטי נייר. מכתבים (חלקם על גבי גלויה), פתקאות, ועוד. גודל ומצב משתנים. רובם עם חתימות בכתב יד.
האוסף כולל בין השאר:
• התכתבויות עם חצרות הקודש של האדמו"רים בחו"ל: מכתבים אל האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ בעל "צמח צדיק"; מכתב רבי משה סאק נאמן בית האדמו"ר רבי משה מקוסוב; מכתב רבי איתמר מסירט אל ה"צמח צדיק" (טבריה, תרל"ב); מכתב רבי ישראל וואלצער מסטניסלב נאמן בית האדמו"ר רבי חיים מאוטיניה; ועוד. • קבלות מודפסות של "כולל ויזניץ" מקוסוב, ומכתבים מודפסים שנשלחו מהפקוא"מ באמשטרדם, עם מילוי בכתב-יד, בחתימות רבי אברהם דעלימא ועוד. • מכתבים ופתקאות ("צעטלאך") בחתימות רבי משה חר"ג [צייגר]. • מכתבים ופתקאות ("צעטלאך") של קופות הצדקה בעיר צפת שנשלחו לגזברי הכוללים. • שטרות חוב מודפסים ("ועקסיל"), עם מילוי בכתב יד וחתימות. צפת, שנות התר"נ. • ועוד מכתבים ורשימות שונות.
48 פריטי נייר. מכתבים (חלקם על גבי גלויה), פתקאות, ועוד. גודל ומצב משתנים. רובם עם חתימות בכתב יד.
קטגוריה
ירושלים, צפת וחברון - מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של פנקסים, דפים וקבלות. צפת, תרע"ו-תש"ג בקירוב.
פנקסי רשימות החלוקה לבני "כולל קאסוב" של "מעות וויען" [כספים שנאספו בגליציה ובוקובינה, ע"י חצרות האדמו"רים מקוסוב ומאטיניא-ויז'ניץ "נשיאי ארץ ישראל", ונשלחו דרך וינה]; "מעות מונטיפיורי" [כספים מקרנות מונטיפיורי וקרן "מזכרת משה"] ו"מעות דעעש" [כספים שנאספו במדינת זיבנבירגן ע"י אדמו"רי דעעש נשיאי ארץ ישראל"].
כתיבה צפופה, רובה בכתב-ידו הנאה של רבי יוסף צבי גייגר, גזבר ונאמן הכולל. הרשימות שבפנקסים אלו מספקות מידע רב על אנשי הקהילה היהודית בצפת והתנהלותה בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בשעה שהתדלדל מאד היישוב היהודי בעיר.
בין דפי הפנקסים הכרוכים, נמצאים דפים נוספים (גדולים וקטנים) עם רשימות שונות, וכן מספר קבלות מודפסות (חלקן עם מילוי וחתימות בכתב-יד)
כותב הפנקסים: רבי יוסף צבי גייגר (תר"ל-תש"ד), עסקן מוסדות התורה והחסד בעיר, סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון. נודע כאבי הציור הצפתי.
כ-10 פנקסים + עשרות פתקאות, דפים בודדים בכתב-יד וקבלות מודפסות, הכוללים יחד מאות דפים כתובים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
פנקסי רשימות החלוקה לבני "כולל קאסוב" של "מעות וויען" [כספים שנאספו בגליציה ובוקובינה, ע"י חצרות האדמו"רים מקוסוב ומאטיניא-ויז'ניץ "נשיאי ארץ ישראל", ונשלחו דרך וינה]; "מעות מונטיפיורי" [כספים מקרנות מונטיפיורי וקרן "מזכרת משה"] ו"מעות דעעש" [כספים שנאספו במדינת זיבנבירגן ע"י אדמו"רי דעעש נשיאי ארץ ישראל"].
כתיבה צפופה, רובה בכתב-ידו הנאה של רבי יוסף צבי גייגר, גזבר ונאמן הכולל. הרשימות שבפנקסים אלו מספקות מידע רב על אנשי הקהילה היהודית בצפת והתנהלותה בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בשעה שהתדלדל מאד היישוב היהודי בעיר.
בין דפי הפנקסים הכרוכים, נמצאים דפים נוספים (גדולים וקטנים) עם רשימות שונות, וכן מספר קבלות מודפסות (חלקן עם מילוי וחתימות בכתב-יד)
כותב הפנקסים: רבי יוסף צבי גייגר (תר"ל-תש"ד), עסקן מוסדות התורה והחסד בעיר, סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון. נודע כאבי הציור הצפתי.
כ-10 פנקסים + עשרות פתקאות, דפים בודדים בכתב-יד וקבלות מודפסות, הכוללים יחד מאות דפים כתובים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
ירושלים, צפת וחברון - מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (3 עמ') בדברי תורה, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי משה יצחק סג"ל, ראש ישיבת מנצ'סטר. [מנצ'סטר, שנות התר"פ בקירוב].
נשלח לירושלים אל "אדמו"ר הרב הגאון האמיתי.... מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק... הגאב"ד דעיר הקודש וכל א"י". רובו של המכתב עוסק בשאלה הלכתית על השימוש בדודי מים חמים בשבת. בתחילתו מדובר על כספי צדקה שנשלחו מאנגליה לארץ ישראל.
בסיום המכתב מתנצל הרב סגל על שהוא מטריח את הרב קוק בשאלתו, ומתאר את הרגשת החסרון שלו, שכן מיום שעזב הרב קוק את ארצם, אין לו רב גדול שיוכל להפנות אליו את שאלותיו: "ימחל נא לי הדר"ג שליט"א על מכתבי זה, כי מה אוכל לעשות, כי מיום שעזב אותנו נשארנו כצאן בלא רועה... ממני ידידו מוקירו... והשותה בצמא את דבריו, משה יעקב סגל ר"מ דפה הנ"ל".
הגאון הצדיק רבי משה יצחק הלוי סגל (תרמ"א-תש"ח 1881-1947), מתלמידי ה"סבא מנובהרדוק". מקים עולה של תורה באנגליה. ממייסדי ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומייסד הישיבה במנצ'סטר בראשה עמד כ-35 שנה.
רבי משה יצחק היה צדיק וגאון מופלג. התמסר להרבצת תורה, ורבים מרבני התקופה היו מתלמידיו (בהם רבי שאול ווגשל מגייטסהד, רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר ועוד). בספר "הגיוני מוהרש"ה" (עמ' יח, ראה צילום מצורף) מובאת עדות של שנים מתלמידיו, שאביהם המנוח התגלה אל ראש הישיבה בחלום לילה וביקש ממנו לשים עינא-פקיחא על בניו היתומים. רבי משה יצחק סיפר להם על כך וביקש מהם שלא לפרסם דבר זה.
בנו וממלא-מקומו בראשות ישיבת מנצ'סטר היה הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סג"ל (תרע"א-תשנ"ג; צדיק קדוש ו"פועל ישועות", שהרבה לחזק את ענין "שמירת הלשון", והיה מכונה ה"חפץ חיים" של אנגליה).
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים; בעמוד הרביעי כתובת לדואר חוזר). כ-18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. נקבי תיוק, עם פגיעות קלות בטקסט.
נשלח לירושלים אל "אדמו"ר הרב הגאון האמיתי.... מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק... הגאב"ד דעיר הקודש וכל א"י". רובו של המכתב עוסק בשאלה הלכתית על השימוש בדודי מים חמים בשבת. בתחילתו מדובר על כספי צדקה שנשלחו מאנגליה לארץ ישראל.
בסיום המכתב מתנצל הרב סגל על שהוא מטריח את הרב קוק בשאלתו, ומתאר את הרגשת החסרון שלו, שכן מיום שעזב הרב קוק את ארצם, אין לו רב גדול שיוכל להפנות אליו את שאלותיו: "ימחל נא לי הדר"ג שליט"א על מכתבי זה, כי מה אוכל לעשות, כי מיום שעזב אותנו נשארנו כצאן בלא רועה... ממני ידידו מוקירו... והשותה בצמא את דבריו, משה יעקב סגל ר"מ דפה הנ"ל".
הגאון הצדיק רבי משה יצחק הלוי סגל (תרמ"א-תש"ח 1881-1947), מתלמידי ה"סבא מנובהרדוק". מקים עולה של תורה באנגליה. ממייסדי ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומייסד הישיבה במנצ'סטר בראשה עמד כ-35 שנה.
רבי משה יצחק היה צדיק וגאון מופלג. התמסר להרבצת תורה, ורבים מרבני התקופה היו מתלמידיו (בהם רבי שאול ווגשל מגייטסהד, רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר ועוד). בספר "הגיוני מוהרש"ה" (עמ' יח, ראה צילום מצורף) מובאת עדות של שנים מתלמידיו, שאביהם המנוח התגלה אל ראש הישיבה בחלום לילה וביקש ממנו לשים עינא-פקיחא על בניו היתומים. רבי משה יצחק סיפר להם על כך וביקש מהם שלא לפרסם דבר זה.
בנו וממלא-מקומו בראשות ישיבת מנצ'סטר היה הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סג"ל (תרע"א-תשנ"ג; צדיק קדוש ו"פועל ישועות", שהרבה לחזק את ענין "שמירת הלשון", והיה מכונה ה"חפץ חיים" של אנגליה).
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים; בעמוד הרביעי כתובת לדואר חוזר). כ-18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. נקבי תיוק, עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
ירושלים, צפת וחברון - מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל, עליו חתמו גם הגאונים רבי אבא יעקב הכהן בורוכוב ורבי איסר זלמן מלצר. ירושלים סיון תרצ"ג [1933].
במכתב נכתב על החלטה שנתקבלה "באסיפתנו... לטכס עצה על דבר המצב הנורא של בתי הת"ת דתשב"ר פעה"ק [תלמודי תורה דתינוקות של בית רבן, פה עיר הקודש]", למצוא מקורות הכנסה חדשים עבור "החינוך הישן בעה"ק", הלא הם: "א. מהכנסת המבקרים אצל כותל המערבי. ב. מהכנסת המבקרים בקבר רחל. ג. לדרוש מח"ק דפה שיקיימו את התקנה העתיקה, ליתן שליש מהכנסתם להחזקת החינוך החרדי הישן...".
לבסוף כותב הרב קוק: "הוסכם להציע לכל תייר מבקר בכהמ"ע ובקב"ר [בכותל המערבי ובקבר רחל] להתנדב נדבה הגונה לחיזוק ת"ת דתשב"ר פעה"ק ת"ו".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרב קוק. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בקווי הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.
במכתב נכתב על החלטה שנתקבלה "באסיפתנו... לטכס עצה על דבר המצב הנורא של בתי הת"ת דתשב"ר פעה"ק [תלמודי תורה דתינוקות של בית רבן, פה עיר הקודש]", למצוא מקורות הכנסה חדשים עבור "החינוך הישן בעה"ק", הלא הם: "א. מהכנסת המבקרים אצל כותל המערבי. ב. מהכנסת המבקרים בקבר רחל. ג. לדרוש מח"ק דפה שיקיימו את התקנה העתיקה, ליתן שליש מהכנסתם להחזקת החינוך החרדי הישן...".
לבסוף כותב הרב קוק: "הוסכם להציע לכל תייר מבקר בכהמ"ע ובקב"ר [בכותל המערבי ובקבר רחל] להתנדב נדבה הגונה לחיזוק ת"ת דתשב"ר פעה"ק ת"ו".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרב קוק. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בקווי הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
ירושלים, צפת וחברון - מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
שלשה מכתבים בחתימות ידיהם של ארבעה מרבני ירושלים: רבי אברהם יצחק הכהן קוק - הרב הראשי לארץ ישראל; רבי יוסף צבי דושינסקי - הרב הראשי של העדה החרדית; רבי פנחס עפשטיין ורבי דוד הלוי יונגרייז - חברי הבד"צ של העדה החרדית. ירושלים, כסלו תרצ"ה [1934]
המכתבים מאשרים ומחזקים את התקנה שנתקבלה באסיפות הרבנים, יחד עם כל גבאי החברה קדישא של קהלות האשכנזים - שכל ההכנסות הכספיות מבניית מצבות וציונים בבתי הקברות יוקדשו לטובת בתי תלמודי תורה של תשב"ר, שהתמודדו באותה תקופה עם משבר כלכלי עמוק.
[3] מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. כ-27-28.5 ס"מ. מודפסים במכונת כתיבה וחתומים בידי הרבנים. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
המכתבים מאשרים ומחזקים את התקנה שנתקבלה באסיפות הרבנים, יחד עם כל גבאי החברה קדישא של קהלות האשכנזים - שכל ההכנסות הכספיות מבניית מצבות וציונים בבתי הקברות יוקדשו לטובת בתי תלמודי תורה של תשב"ר, שהתמודדו באותה תקופה עם משבר כלכלי עמוק.
[3] מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. כ-27-28.5 ס"מ. מודפסים במכונת כתיבה וחתומים בידי הרבנים. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
קטגוריה
ירושלים, צפת וחברון - מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מקבץ גדול של מכתבים ופרוטוקולים (חלקם חתומים), מסמכים ורשימות, מהקמת וניהול "הקרן להחזקת הישיבות" בארץ ישראל, שהוקמה בביתו של הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק. שנות התר"צ בקירוב.
האוסף כולל, בין היתר:
• שני דפים בכתב ידו של הרב קוק - פרוטוקול אסיפה להקמת "הועד להחזקת הישיבות הקיימות", עם הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי (הגרימ"ט), ראש ישיבת "עץ חיים", והגאון רבי יחזקאל סרנא (הגריח"ס), ראש ישיבת חברון. [ירושלים, תרצ"ד-תרצ"ה (1934) בקירוב].
• הסכם ופרוטוקול אסיפה של "הקרן להחזקת שלשת הישיבות הגדולות", שהתקיימה בבית הרב מאיר ברלין לאחר פטירת הרב קוק (בהחלטות נאמר כי הקרן תקרא בשם "קרן התורה על שם רבנו זצ"ל"), בחתימות רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, רבי יעקב משה חרל"פ (ראש ישיבת מרכז הרב) ורבי יחזקאל סרנא. ירושלים, תשרי תרצ"ו [1935].
• מכתב בחתימות הרבנים הראשיים, רבי יעקב מאיר ורבי אברהם יצחק הכהן קוק, אודות המגביות בכותל המערבי לטובת תלמודי התורה בעיר. ירושלים, אלול תרצ"ג [1933].
• שני מכתבים: מכתב בחתימות רבי ראובן כ"ץ הרב הראשי לפתח תקווה, רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ורבי יחזקאל סרנא, אל הרבנים הראשיים לתל אביב; ומכתב תשובה בחתימות רבי משה אביגדור עמיאל, רבי בן ציון חי עוזיאל ורבי צבי פסח פראנק. אדר תרצ"ו [1936].
• מאמר הספד ליום השנה הראשון לפטירת הרב קוק, מודפס במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתב יד ובחתימת הכותב רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי. ירושלים, אלול תרצ"ו [1936].
• "הצור תמים פעלו" - מודעת אבל מודפסת, על פטירת "עטרת ראשנו, פאר דורנו, גאון ישראל וקדושו, רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצק"ל", בחתימת "הנהלת בתי הת"ת והישיבה הק'[דושה] עץ חיים". [ירושלים, אלול תרצ"ה].
• ועוד מכתבים ומסמכים, פרוטוקולים ורשימות (במכונת כתיבה ובכתב-יד), הקשורים לעבודת הקרן הנ"ל, ולעבודת הנהלת הישיבות והתלמודי תורה בירושלים.
כ-40 פריטים + מעטפות ודפים נוספים. גודל ומצב משתנים.
האוסף כולל, בין היתר:
• שני דפים בכתב ידו של הרב קוק - פרוטוקול אסיפה להקמת "הועד להחזקת הישיבות הקיימות", עם הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי (הגרימ"ט), ראש ישיבת "עץ חיים", והגאון רבי יחזקאל סרנא (הגריח"ס), ראש ישיבת חברון. [ירושלים, תרצ"ד-תרצ"ה (1934) בקירוב].
• הסכם ופרוטוקול אסיפה של "הקרן להחזקת שלשת הישיבות הגדולות", שהתקיימה בבית הרב מאיר ברלין לאחר פטירת הרב קוק (בהחלטות נאמר כי הקרן תקרא בשם "קרן התורה על שם רבנו זצ"ל"), בחתימות רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, רבי יעקב משה חרל"פ (ראש ישיבת מרכז הרב) ורבי יחזקאל סרנא. ירושלים, תשרי תרצ"ו [1935].
• מכתב בחתימות הרבנים הראשיים, רבי יעקב מאיר ורבי אברהם יצחק הכהן קוק, אודות המגביות בכותל המערבי לטובת תלמודי התורה בעיר. ירושלים, אלול תרצ"ג [1933].
• שני מכתבים: מכתב בחתימות רבי ראובן כ"ץ הרב הראשי לפתח תקווה, רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ורבי יחזקאל סרנא, אל הרבנים הראשיים לתל אביב; ומכתב תשובה בחתימות רבי משה אביגדור עמיאל, רבי בן ציון חי עוזיאל ורבי צבי פסח פראנק. אדר תרצ"ו [1936].
• מאמר הספד ליום השנה הראשון לפטירת הרב קוק, מודפס במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתב יד ובחתימת הכותב רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי. ירושלים, אלול תרצ"ו [1936].
• "הצור תמים פעלו" - מודעת אבל מודפסת, על פטירת "עטרת ראשנו, פאר דורנו, גאון ישראל וקדושו, רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצק"ל", בחתימת "הנהלת בתי הת"ת והישיבה הק'[דושה] עץ חיים". [ירושלים, אלול תרצ"ה].
• ועוד מכתבים ומסמכים, פרוטוקולים ורשימות (במכונת כתיבה ובכתב-יד), הקשורים לעבודת הקרן הנ"ל, ולעבודת הנהלת הישיבות והתלמודי תורה בירושלים.
כ-40 פריטים + מעטפות ודפים נוספים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
ירושלים, צפת וחברון - מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מסמכים, פרוטוקולים, מכתבים והעתקי מכתבים, בעניני ישיבת "עץ חיים" בירושלים, שנות התש"י והתש"כ בקירוב.
בין הפריטים:
• פרוטוקולים מישיבות הנהלת הישיבה. בחלק מהדפים (כ-8 דפים) חתימות ידם של חברי ההנהלה: הגאון רבי אלעזר מנחם שך [ראש ישיבת פוניבז'], רבי אברהם יעקב זלזניק, רבי ניסן אהרן טיקוצ'ינסקי, רבי חיים ישעיה אקער ורבי חיים ברלין.
• מכתב עם 42 חתימות של חכמי ולומדי ישיבת "עץ חיים", בענין סדרי החלוקה של כולל האברכים. בין החותמים מופיעים חתימותיהם של רבים שנודעו לימים כגאוני הדור, פוסקי הלכה, צדיקים ומקובלים - בהם: רבי זעליג ליב לוין, רבי ישראל יעקב פישר, רבי נחמן דוד דובינקי, רבי משה יהושע לנדא, רבי יהודה שפירא, רבי נחום יצחק פראנק, רבי יהודא ליב רבינוביץ, רבי יוסף צבי סלנט, רבי זאב חשין, רבי יוסף ליב זוסמן, רבי צבי מיכל העלער, רבי בנימין זאב פרג, רבי יצחק דוד גוטפרב, רבי אברהם דוב אויערבאך, רבי זאב דוב צ'צ'יק, ועוד.
• מכתבים בחתימות ידם של רבנים שונים: רבי צבי פסח פראנק, רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, רבי יוסף גרשון הורוויץ ורבי אליהו ראם, רבי שלמה זלמן זלזניק, ועוד.
כ-40 פריטים, גודל ומצב משתנים.
בין הפריטים:
• פרוטוקולים מישיבות הנהלת הישיבה. בחלק מהדפים (כ-8 דפים) חתימות ידם של חברי ההנהלה: הגאון רבי אלעזר מנחם שך [ראש ישיבת פוניבז'], רבי אברהם יעקב זלזניק, רבי ניסן אהרן טיקוצ'ינסקי, רבי חיים ישעיה אקער ורבי חיים ברלין.
• מכתב עם 42 חתימות של חכמי ולומדי ישיבת "עץ חיים", בענין סדרי החלוקה של כולל האברכים. בין החותמים מופיעים חתימותיהם של רבים שנודעו לימים כגאוני הדור, פוסקי הלכה, צדיקים ומקובלים - בהם: רבי זעליג ליב לוין, רבי ישראל יעקב פישר, רבי נחמן דוד דובינקי, רבי משה יהושע לנדא, רבי יהודה שפירא, רבי נחום יצחק פראנק, רבי יהודא ליב רבינוביץ, רבי יוסף צבי סלנט, רבי זאב חשין, רבי יוסף ליב זוסמן, רבי צבי מיכל העלער, רבי בנימין זאב פרג, רבי יצחק דוד גוטפרב, רבי אברהם דוב אויערבאך, רבי זאב דוב צ'צ'יק, ועוד.
• מכתבים בחתימות ידם של רבנים שונים: רבי צבי פסח פראנק, רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, רבי יוסף גרשון הורוויץ ורבי אליהו ראם, רבי שלמה זלמן זלזניק, ועוד.
כ-40 פריטים, גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
ירושלים, צפת וחברון - מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $800
נמכר ב: $5,750
כולל עמלת קונה
אוסף ענק של מכתבים והעתקי מכתבים, פנקסים רבים ורשימות שונות, מסמכים ופרוטוקולים, מארכיונו של הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ובנו ממלא מקומו רבי ניסן אהרן טיקוצ'ינסקי. [שנות התר"נ-תש"כ בקירוב].
בין הפריטים:
• מכתבים ומסמכים בחתימות ידם של הרבנים: רבי זליג ראובן בנגיס; רבי צבי פסח פרנק; רבי איסר זלמן מלצר; רבי יחזקאל סרנא; רבי אליעזר יצחק ברמן - המגיד ממינסק; רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי - הרב מקריניק; רבי ראובן כ"ץ - רבה של פתח תקוה; רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל; רבי משה אביגדור עמיאל - רבה של תל אביב; רבי שמואל אידלזק מראשי ישיבת נובהרדוק בתל אביב; רבי אהרן מילבסקי אב"ד אליטא (ליטא); רבי אליהו אהרן מיליקובסקי, תל אביב, תש"ז; האדמו"ר רבי מנחם נחום רבינוביץ, חיפה, תש"ז; רבי אברהם ורנר מנתניה; רבי יוסף אונא; רבי אפרים זלמן היילפרין; רבי מרדכי צ'יקינובסקי רבה של ריו דה ז'ניירו ומושב מירון; רבי מנחם נתן אוירבך; רבי יוסף גרשון הורביץ; רבי אליהו ראם; רבי יחיאל מיכל הורביץ; ועוד רבנים רבים.
• מכתבים מרבנים ונדיבים מחו"ל, בהם: רבי יוסף אליהו הנקין; רבי אפרים אפשטיין - מרבני שיקגו; רבי יחיאל מיכל קוסובסקי - מרבני יוהנסבורג דרום אפריקה.
• שטר פרוזבול מודפס משנת תרצ"א, בחתימות ידם של רבני הבד"צ: רבי פנחס אפשטיין, רבי שמחה בונם ורנר ורבי גרשון יהודה זילברמן.
• פסק דין "בית הדין - ירושלים", בחתימות ידם של רבי אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי, רבי יוסף שלום אלישיב ורבי יוסף קאפח. ירושלים, אלול תשי"א.
• מכתבים רבים מראשי המפלגות הדתיות: ר' יהודה ליב הכהן פישמן [מיימון]; ר' יצחק מאיר לוין; ר' משה בלויא; ר' זאב גולד; ר' מאיר ברלין [בר אילן]; ר' משה פרוש ובנו ר' מנחם גליקמן פרוש; ועוד.
• מכתבים מאישים שונים - מנהיגי היישוב בארץ (ד"ר טהון, ארתור רופין, הנרייטה סאלד, דוד ילין, ועוד), סופרים ואנשי רוח (פנחס גרייבסקי, שלמה שוקן, ד"ר ב"מ לוין, פרופ' שמחה אסף, מיכל יצחק רבינוביץ, פרופ' אברהם הלוי פרנקל, ועוד), ונכבדי תל אביב (יעקב גזונדהייט, ר' שמואל זנוויל ז'רסקי, ישראל אהרן [הערי] פישל, ועוד), וכן קבלות, מכתבי נדיבים, צוואות נדיבים חתומות, ועוד.
• פנקסים רבים בכתב ידו של הרב טיקוצ'ינסקי, חלקם עוד מתקופת כהונתו כנאמן ביתו של חמיו-זקנו רבי שמואל סלנט (באחד הפנקסים, הוא כותב בשמחה על הצלחתו למנות את רעו רבי צבי פסח פרנק כחבר הבד"צ בירושלים). דפים עם רשימות שונות בכתב ידו, בהם: זכרונות מסביו רבי שמואל סלנט; העתקי מסמכים מוקדמים על עניני ה"חצר" של הרב מראדישקוביץ; ועוד.
כ-1000 פריטים, גודל ומצב משתנים.
הארכיון לא נבדק באופן יסודי ויתכן שהוא כולל פריטים חשובים נוספים שלא צויינו.
בין הפריטים:
• מכתבים ומסמכים בחתימות ידם של הרבנים: רבי זליג ראובן בנגיס; רבי צבי פסח פרנק; רבי איסר זלמן מלצר; רבי יחזקאל סרנא; רבי אליעזר יצחק ברמן - המגיד ממינסק; רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי - הרב מקריניק; רבי ראובן כ"ץ - רבה של פתח תקוה; רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל; רבי משה אביגדור עמיאל - רבה של תל אביב; רבי שמואל אידלזק מראשי ישיבת נובהרדוק בתל אביב; רבי אהרן מילבסקי אב"ד אליטא (ליטא); רבי אליהו אהרן מיליקובסקי, תל אביב, תש"ז; האדמו"ר רבי מנחם נחום רבינוביץ, חיפה, תש"ז; רבי אברהם ורנר מנתניה; רבי יוסף אונא; רבי אפרים זלמן היילפרין; רבי מרדכי צ'יקינובסקי רבה של ריו דה ז'ניירו ומושב מירון; רבי מנחם נתן אוירבך; רבי יוסף גרשון הורביץ; רבי אליהו ראם; רבי יחיאל מיכל הורביץ; ועוד רבנים רבים.
• מכתבים מרבנים ונדיבים מחו"ל, בהם: רבי יוסף אליהו הנקין; רבי אפרים אפשטיין - מרבני שיקגו; רבי יחיאל מיכל קוסובסקי - מרבני יוהנסבורג דרום אפריקה.
• שטר פרוזבול מודפס משנת תרצ"א, בחתימות ידם של רבני הבד"צ: רבי פנחס אפשטיין, רבי שמחה בונם ורנר ורבי גרשון יהודה זילברמן.
• פסק דין "בית הדין - ירושלים", בחתימות ידם של רבי אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי, רבי יוסף שלום אלישיב ורבי יוסף קאפח. ירושלים, אלול תשי"א.
• מכתבים רבים מראשי המפלגות הדתיות: ר' יהודה ליב הכהן פישמן [מיימון]; ר' יצחק מאיר לוין; ר' משה בלויא; ר' זאב גולד; ר' מאיר ברלין [בר אילן]; ר' משה פרוש ובנו ר' מנחם גליקמן פרוש; ועוד.
• מכתבים מאישים שונים - מנהיגי היישוב בארץ (ד"ר טהון, ארתור רופין, הנרייטה סאלד, דוד ילין, ועוד), סופרים ואנשי רוח (פנחס גרייבסקי, שלמה שוקן, ד"ר ב"מ לוין, פרופ' שמחה אסף, מיכל יצחק רבינוביץ, פרופ' אברהם הלוי פרנקל, ועוד), ונכבדי תל אביב (יעקב גזונדהייט, ר' שמואל זנוויל ז'רסקי, ישראל אהרן [הערי] פישל, ועוד), וכן קבלות, מכתבי נדיבים, צוואות נדיבים חתומות, ועוד.
• פנקסים רבים בכתב ידו של הרב טיקוצ'ינסקי, חלקם עוד מתקופת כהונתו כנאמן ביתו של חמיו-זקנו רבי שמואל סלנט (באחד הפנקסים, הוא כותב בשמחה על הצלחתו למנות את רעו רבי צבי פסח פרנק כחבר הבד"צ בירושלים). דפים עם רשימות שונות בכתב ידו, בהם: זכרונות מסביו רבי שמואל סלנט; העתקי מסמכים מוקדמים על עניני ה"חצר" של הרב מראדישקוביץ; ועוד.
כ-1000 פריטים, גודל ומצב משתנים.
הארכיון לא נבדק באופן יסודי ויתכן שהוא כולל פריטים חשובים נוספים שלא צויינו.
קטגוריה
ירושלים, צפת וחברון - מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $23,750
כולל עמלת קונה
שני מכתבים שנשלחו אל הגאון הקדוש רבי אברהם אב"ד טשכנוב, מאת בניו האדמו"רים:
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי זאב וואלף. סטריקוב, כ"א אדר כת"ר [=תר"כ 1860].
במכתב אל "ידידי אבי מורי עטרת ראשי הרב הגאון... המפורסם, נזר הקודש שר התורה, בוצינא קדישא, יסוד העולם..." מודיע הבן לאביו על נסיעתו לשמחת נישואי בנו, דרך העיר טשכנוב ["דרך מחניכם הטהורה"]. הוא מספר לו על כך שאשתו לא תסע עמם ל"שמחת פרי בטנה" עקב מצב בריאותה, "וה' ישלח לה מהרה רפואה שלימה וישלם שמחות לי תחת עמלי, כי גם אנכי חלש מרוב טרדה".
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי דוב בעריש. ביאלה, תשרי תרכ"ו [1865].
במכתב "אל כבוד אהובי אבי אדומו"ר הרב הגאון... הצדיק המפורסים, קדוש ה' מכובד", מספר הבן לאביו, על רכישת בית בעירו ביאלה, ועל שידוך שעשה לבנו ר' אהרן צבי עם בת הנגיד רבי פישל ליצבארסקי ממלאווא, שהיא נכדת רבי אריה לייבוש חריף הרב מפולוצק.
האדמו"ר מסטריקוב - רבי זאב וואלף לנדא (תקס"ז-תרנ"א), תלמידו המובהק של האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק ושל ממשיך-דרכו בעל "חידושי הרי"מ". בשנת תרכ"ו לאחר פטירת ה"חידושי הרי"מ", נטו רוב החסידים אחר הנהגתו של האדמו"ר רבי חנוך הניך מאלכסנדר, אך מיעוטם החלו לנסוע לאביו של ר' זאב וואלף - הגאון הקדוש אב"ד טשכנוב. בשנת תרל"ח לאחר פטירת אביו, הוכתר רבי זאב וואלף לאדמו"ר ואלפי חסידים קבלו את מרותו והנהגתו, שהיתה בדרכי קוצק - דרך החריפות וההבנה.
האדמו"ר רבי דוב בעריש לנדא מביאלה (תק"פ-תרל"ו), תלמיד אביו הגדול, וחסיד מקושר של האדמו"ר רבי יצחק מוורקא ובנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוורקא. רבו האדמו"ר רמ"מ מוורקא היה ממעט בדיבור ומפורסם בשתיקתו. רבי דוב בעריש שהיה ראש התלמידים היה מפרש את עומק כוונת רבו בדבריו הקצרים. בשנת תרכ"ח נפטר האדמו"ר מוורקא ורוב החסידים נטו אחרי רבי דוב בעריש והכתירוהו לאדמו"ר. היה שופע דברי תורה והשמיע את דבריו אף בימי חול, שלא כדרכם של אדמו"רים אחרים. מבניו: האדמו"ר רבי אהרן צבי מביאלה (נפטר תר"ע), והאדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדיל לנדא מסטריקוב, מגדולי אדמו"רי פולין - ואבי שושלת אדמו"רי סטריקוב בזמננו.
2 מכתבים (כל אחד על דף מקופל). כ-21 ס"מ. רישומי כתובת בדף האחורי של כל אחד מהמכתבים. סימני קיפול.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48, פריט 48.
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי זאב וואלף. סטריקוב, כ"א אדר כת"ר [=תר"כ 1860].
במכתב אל "ידידי אבי מורי עטרת ראשי הרב הגאון... המפורסם, נזר הקודש שר התורה, בוצינא קדישא, יסוד העולם..." מודיע הבן לאביו על נסיעתו לשמחת נישואי בנו, דרך העיר טשכנוב ["דרך מחניכם הטהורה"]. הוא מספר לו על כך שאשתו לא תסע עמם ל"שמחת פרי בטנה" עקב מצב בריאותה, "וה' ישלח לה מהרה רפואה שלימה וישלם שמחות לי תחת עמלי, כי גם אנכי חלש מרוב טרדה".
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי דוב בעריש. ביאלה, תשרי תרכ"ו [1865].
במכתב "אל כבוד אהובי אבי אדומו"ר הרב הגאון... הצדיק המפורסים, קדוש ה' מכובד", מספר הבן לאביו, על רכישת בית בעירו ביאלה, ועל שידוך שעשה לבנו ר' אהרן צבי עם בת הנגיד רבי פישל ליצבארסקי ממלאווא, שהיא נכדת רבי אריה לייבוש חריף הרב מפולוצק.
האדמו"ר מסטריקוב - רבי זאב וואלף לנדא (תקס"ז-תרנ"א), תלמידו המובהק של האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק ושל ממשיך-דרכו בעל "חידושי הרי"מ". בשנת תרכ"ו לאחר פטירת ה"חידושי הרי"מ", נטו רוב החסידים אחר הנהגתו של האדמו"ר רבי חנוך הניך מאלכסנדר, אך מיעוטם החלו לנסוע לאביו של ר' זאב וואלף - הגאון הקדוש אב"ד טשכנוב. בשנת תרל"ח לאחר פטירת אביו, הוכתר רבי זאב וואלף לאדמו"ר ואלפי חסידים קבלו את מרותו והנהגתו, שהיתה בדרכי קוצק - דרך החריפות וההבנה.
האדמו"ר רבי דוב בעריש לנדא מביאלה (תק"פ-תרל"ו), תלמיד אביו הגדול, וחסיד מקושר של האדמו"ר רבי יצחק מוורקא ובנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוורקא. רבו האדמו"ר רמ"מ מוורקא היה ממעט בדיבור ומפורסם בשתיקתו. רבי דוב בעריש שהיה ראש התלמידים היה מפרש את עומק כוונת רבו בדבריו הקצרים. בשנת תרכ"ח נפטר האדמו"ר מוורקא ורוב החסידים נטו אחרי רבי דוב בעריש והכתירוהו לאדמו"ר. היה שופע דברי תורה והשמיע את דבריו אף בימי חול, שלא כדרכם של אדמו"רים אחרים. מבניו: האדמו"ר רבי אהרן צבי מביאלה (נפטר תר"ע), והאדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדיל לנדא מסטריקוב, מגדולי אדמו"רי פולין - ואבי שושלת אדמו"רי סטריקוב בזמננו.
2 מכתבים (כל אחד על דף מקופל). כ-21 ס"מ. רישומי כתובת בדף האחורי של כל אחד מהמכתבים. סימני קיפול.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48, פריט 48.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $6,000
לא נמכר
מכתב בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי "יצחק יעקב בהרה"ק ה"מ נתן דוד זצלה"ה זי"ע". בייאלע (ביאלה, פולין), תרמ"ו [1886].
מכתב ברכות שנה-טובה: "...שנזכר ונפקד בדבר ישועה ורחמים ממעין הברכות... בכתיבה וחתימה טובה כפולה בגוף ונפש, ובני חיי ומזוני, שלימות הבריאות... שנה טובה ומתוקה, וחיי נחת ולב שמח והרחבת הדעת לתורתו ועבודתו...".
האדמו"ר הראשון מביאלה - רבי יצחק יעקב רבינוביץ (תר"ז-תרס"ה), מגדולי אדמו"רי פולין. בנו של האדמו"ר רבי נתן דוד משידלובצה, נכד "היהודי הקדוש" רבי יצחק יעקב מפשיסחא. עוד בהיותו ילד ניכר בכשרונותיו ובנשמתו הגדולה [אביו העיד עליו כי היה לו גילוי-אליהו בהיותו ילד, ועוד בטרם הגיע לגיל בר-מצוה רבי יחזקאל מקוזמיר קראו "רבי" ורבי אלעזר מדזיקוב נתן לו לקרוא "פיתקא", וכשהיה עם אביו אצל בעל ה"דברי חיים" מצאנז, קם האדמו"ר מפני הילד וכיבדהו]. בשנת תרל"ג עלה למלא באדמו"רות את מקום חותנו האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה-לנטשנה. בפקודת האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, קיבל עליו את עול ההנהגה, ורבים נהרו לחצר הקודש שעברה אח"כ לביאלה.
מקובל ונערץ על כל גדולי החסידות בפולין. האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין אמר עליו: "לא האמנתי כי אחר הרבי מקוצק יהיה אדם עם מוח שכזה". הרב מגוסטינין אף היה רגיל לשלוח לו מכתב בכל ערב ראש השנה בבקשה שיזכרהו "בתפלותיו הצלולים" לקראת הימים הקדושים הממשמשים ובאים. האדמו"ר רבי חיים ישראל מפילוב אמר עליו "חכם עדיף מנביא". האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזמין, שהיה מזקני האדמו"רים בדורו, כבדהו פעם לומר "תורה" על שולחנו, זאת למרות גילו הצעיר, ולאחר שסיים הגיב האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזמין ואמר: "אמת! אמת! אמת!". דברי תורתו נדפסו בסדרת ספריו: "דברי בינה" ו"ישרי לב".
נפטר באמצע תפילת ערבית, ונשמתו יצאה מגופו בטהרה בהגיעו לתיבות "ויקבלו כולם את עול מלכותך" שבתפילת "עלינו לשבח".
בניו ונכדיו היו לאדמו"רים מפורסמים בפולין, אשר נהרו אליהם עדות גדולות: בנו האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי משדליץ (זקנם של אדמו"רי ביאלה בדורנו), בנו האדמו"ר רבי נתן דוד מפארציבה (אבי האדמו"ר ממונקטש-פתח תקוה), בנו האדמו"ר רבי מאיר שלמה יהודה ממזריטש, בנו האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מלובלין, וחתנו האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, רבה הראשון של העיר בני ברק.
[1] דף. כתיבת יד סופר, עם חתימת יד-קדשו. 20 ס"מ. מצב טוב. נייר יבש. נקבי תיוק ובלאי קל בקפלי הנייר.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48 , פריט 49.
מכתב ברכות שנה-טובה: "...שנזכר ונפקד בדבר ישועה ורחמים ממעין הברכות... בכתיבה וחתימה טובה כפולה בגוף ונפש, ובני חיי ומזוני, שלימות הבריאות... שנה טובה ומתוקה, וחיי נחת ולב שמח והרחבת הדעת לתורתו ועבודתו...".
האדמו"ר הראשון מביאלה - רבי יצחק יעקב רבינוביץ (תר"ז-תרס"ה), מגדולי אדמו"רי פולין. בנו של האדמו"ר רבי נתן דוד משידלובצה, נכד "היהודי הקדוש" רבי יצחק יעקב מפשיסחא. עוד בהיותו ילד ניכר בכשרונותיו ובנשמתו הגדולה [אביו העיד עליו כי היה לו גילוי-אליהו בהיותו ילד, ועוד בטרם הגיע לגיל בר-מצוה רבי יחזקאל מקוזמיר קראו "רבי" ורבי אלעזר מדזיקוב נתן לו לקרוא "פיתקא", וכשהיה עם אביו אצל בעל ה"דברי חיים" מצאנז, קם האדמו"ר מפני הילד וכיבדהו]. בשנת תרל"ג עלה למלא באדמו"רות את מקום חותנו האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה-לנטשנה. בפקודת האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, קיבל עליו את עול ההנהגה, ורבים נהרו לחצר הקודש שעברה אח"כ לביאלה.
מקובל ונערץ על כל גדולי החסידות בפולין. האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין אמר עליו: "לא האמנתי כי אחר הרבי מקוצק יהיה אדם עם מוח שכזה". הרב מגוסטינין אף היה רגיל לשלוח לו מכתב בכל ערב ראש השנה בבקשה שיזכרהו "בתפלותיו הצלולים" לקראת הימים הקדושים הממשמשים ובאים. האדמו"ר רבי חיים ישראל מפילוב אמר עליו "חכם עדיף מנביא". האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזמין, שהיה מזקני האדמו"רים בדורו, כבדהו פעם לומר "תורה" על שולחנו, זאת למרות גילו הצעיר, ולאחר שסיים הגיב האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזמין ואמר: "אמת! אמת! אמת!". דברי תורתו נדפסו בסדרת ספריו: "דברי בינה" ו"ישרי לב".
נפטר באמצע תפילת ערבית, ונשמתו יצאה מגופו בטהרה בהגיעו לתיבות "ויקבלו כולם את עול מלכותך" שבתפילת "עלינו לשבח".
בניו ונכדיו היו לאדמו"רים מפורסמים בפולין, אשר נהרו אליהם עדות גדולות: בנו האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי משדליץ (זקנם של אדמו"רי ביאלה בדורנו), בנו האדמו"ר רבי נתן דוד מפארציבה (אבי האדמו"ר ממונקטש-פתח תקוה), בנו האדמו"ר רבי מאיר שלמה יהודה ממזריטש, בנו האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מלובלין, וחתנו האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, רבה הראשון של העיר בני ברק.
[1] דף. כתיבת יד סופר, עם חתימת יד-קדשו. 20 ס"מ. מצב טוב. נייר יבש. נקבי תיוק ובלאי קל בקפלי הנייר.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48 , פריט 49.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $2,000
לא נמכר
מכתב ארוך (3 עמ' גדולים) בכתב יד קדשו של האדמו"ר הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה". [סלונים], יום ה' תענית אסתר [אחרי תרל"ה].
מכתב ל"ידידיי אהוביי" חסידי סלונים שעלו לארץ ישראל והתגוררו בעיר הקודש טבריה. האדמו"ר מציין בפתיחת המכתב שלפנינו שמות ארבעה מן החסידים: רבי צבי יחיאל [מקוידינוב], רבי שמואל שמעיה [הכהן כ"ץ], רבי מרדכי "הממונה" [מוילייקא], ורבי יהודה ליב [קסטילניץ]. רוב המכתב הוא מאמר חסידי-קבלי עמוק ועיוני, על עניני פורים ומחיית עמלק. בפתיחת המכתב ארבע שורות עם ברכות, ובסיום המכתב חמש שורות עם ברכות לרגל חג המצות המתקרב. המאמר החסידי שבמכתב נדפס [בשינויים קלים] בספרו "יסוד העבודה" (במדור "מכתבי קודש", מכתב ג). פתיחת המכתב וקטעים מסיומו לא נדפסו שם, וכפי הנראה לא נדפסו כלל.
האדמו"ר הראשון מסלונים - רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. היה לומד כ-18 שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק מַשְֹבִּיעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. ספריו המפורסמים הם: "חסד לאברהם" - ספר עמוק וקשה להבנה בקבלה ופילוסופיה; "יסוד העבודה" - בענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות (בספרו זה הוא כותב ביקורת חריפה על ספר "נפש החיים" של רבי חיים מוולוז'ין, בעיקר על שיטתו בענייני "תורה לשמה". מסופר שבכתב היד המקורי של החיבור היה כתוב מספר פעמים "דלא כנפה"ח" [=דלא כנפש החיים]); "באר אברהם" על המכילתא. לאחר השואה נדפסו מכתביו ספרים נוספים בשמות "חסד לאברהם" ו"באר אברהם".
בשנים תרי"ט-תרל"ה שלח ה"יסוד העבודה" לטבריה קבוצות נבחרות של בני עליה מתלמידיו, שהתאחדו כקהילה מאורגנת של חסידי סלונים, תחת דגל "כולל רייסין". האדמו"ר אירגן בעבורם התרמות ומגביות שנתיות קבועות, ונסיעות שד"רים מידי שנה, כדי שיוכלו למלא את ייעודם לעסוק בתורה ובעבודת ה' בשלוה ומנוחה. עם קבוצה זו עמד האדמו"ר בקשר מכתבים רציף בענייני חסידות ועבודת ה' עמוקים ועיוניים. חלק ממכתבים אלו (כדוגמת המכתב שלפנינו) נדפסו לאחר פטירתו בספרו "יסוד העבודה" (בחלק המכתבים) וכן בסוף ספר "באר אברהם" על התורה.
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). כ-32 ס"מ. מצב בינוני. קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט ובחתימה, משוקמים במילוי נייר.
תארוך המכתב הוא אחרי שנת תרל"ה, שכן רבי יהודה ליב קסטלניץ המוזכר במכתב עלה לטבריה רק בשנת תרל"ה. בתקופה זו בחיי האדמו"ר חלה תענית אסתר ביום חמישי בשבוע בשנים תרל"ה-תרל"ו, תרל"ט, ותרמ"ב-תרמ"ג.
מכתב ל"ידידיי אהוביי" חסידי סלונים שעלו לארץ ישראל והתגוררו בעיר הקודש טבריה. האדמו"ר מציין בפתיחת המכתב שלפנינו שמות ארבעה מן החסידים: רבי צבי יחיאל [מקוידינוב], רבי שמואל שמעיה [הכהן כ"ץ], רבי מרדכי "הממונה" [מוילייקא], ורבי יהודה ליב [קסטילניץ]. רוב המכתב הוא מאמר חסידי-קבלי עמוק ועיוני, על עניני פורים ומחיית עמלק. בפתיחת המכתב ארבע שורות עם ברכות, ובסיום המכתב חמש שורות עם ברכות לרגל חג המצות המתקרב. המאמר החסידי שבמכתב נדפס [בשינויים קלים] בספרו "יסוד העבודה" (במדור "מכתבי קודש", מכתב ג). פתיחת המכתב וקטעים מסיומו לא נדפסו שם, וכפי הנראה לא נדפסו כלל.
האדמו"ר הראשון מסלונים - רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. היה לומד כ-18 שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק מַשְֹבִּיעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. ספריו המפורסמים הם: "חסד לאברהם" - ספר עמוק וקשה להבנה בקבלה ופילוסופיה; "יסוד העבודה" - בענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות (בספרו זה הוא כותב ביקורת חריפה על ספר "נפש החיים" של רבי חיים מוולוז'ין, בעיקר על שיטתו בענייני "תורה לשמה". מסופר שבכתב היד המקורי של החיבור היה כתוב מספר פעמים "דלא כנפה"ח" [=דלא כנפש החיים]); "באר אברהם" על המכילתא. לאחר השואה נדפסו מכתביו ספרים נוספים בשמות "חסד לאברהם" ו"באר אברהם".
בשנים תרי"ט-תרל"ה שלח ה"יסוד העבודה" לטבריה קבוצות נבחרות של בני עליה מתלמידיו, שהתאחדו כקהילה מאורגנת של חסידי סלונים, תחת דגל "כולל רייסין". האדמו"ר אירגן בעבורם התרמות ומגביות שנתיות קבועות, ונסיעות שד"רים מידי שנה, כדי שיוכלו למלא את ייעודם לעסוק בתורה ובעבודת ה' בשלוה ומנוחה. עם קבוצה זו עמד האדמו"ר בקשר מכתבים רציף בענייני חסידות ועבודת ה' עמוקים ועיוניים. חלק ממכתבים אלו (כדוגמת המכתב שלפנינו) נדפסו לאחר פטירתו בספרו "יסוד העבודה" (בחלק המכתבים) וכן בסוף ספר "באר אברהם" על התורה.
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). כ-32 ס"מ. מצב בינוני. קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט ובחתימה, משוקמים במילוי נייר.
תארוך המכתב הוא אחרי שנת תרל"ה, שכן רבי יהודה ליב קסטלניץ המוזכר במכתב עלה לטבריה רק בשנת תרל"ה. בתקופה זו בחיי האדמו"ר חלה תענית אסתר ביום חמישי בשבוע בשנים תרל"ה-תרל"ו, תרל"ט, ותרמ"ב-תרמ"ג.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג