ארכיון הכולל אלפי פריטי נייר - בהם טיוטות, עלי הגהה של ספרים שנדפסו, וכן כתבי-יד בענייני אגדה שלא נדפסו, מאת הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי ראש ישיבת "עץ חיים". שנות התר"ס-התש"י [1900-1950].
מאות דפי טיוטה בכתב-יד, ומאות עלי הגהה מודפסים במכונת כתיבה עם הגהות רבות בכתב-יד.
• דפים בכתב-יד עם חידושי אגדה על מועדים ועניינים שונים, הכוללים דרשות שונות לשבתות ולימים נוראים, חלקן מהשנים תרע"ו-תרע"ט. ככל הנראה לא נדפסו.
• דפי טיוטה ועלי הגהה של ספריו: "גשר החיים" על ענייני קבורה ואבלות; "היומם" על קו התאריך; "ארץ ישראל"; "עיר הקודש והמקדש". חלק מההגהות הן בכתב-ידו של בנו רבי ניסן אהרן. הדפים כוללים גם עלי הגהה של הנספח "הארץ לגבולותיה" שערך הבן לספר "עיר הקודש והמקדש", של הספר גשר החיים באנגלית (Gesher Hachaim), משנת תשמ"ג.
[הספר "עיר הקודש והמקדש" יצא לאור רק לאחר מותו, בשנת תש"ל. בהקדמת הספר כותב בנו: "ואף שבשנת תשי"ג כבר הכינו לדפוס, הוסיף בשנת תשט"ו שוב לנפות ולבקר, אך בשנה זו נתבקש בישיבה של מעלה ביום ח' ניסן תשט"ו". בעלי ההגהה שלפנינו דף שער עם השנה התרצ"ה והגהה בכתב-יד עם תיקון לתשי"ג. למרות זאת נראה שרוב הדפים הם מהשנים שלאחר פטירת הגרי"מ, כי באחד מהם כתובה הקדמת בן המחבר, והגרי"מ נזכר בברכת המתים].
• טיוטות ועלי הגהה, הכוללים נושאים שונים מהחיים התורניים בירושלים, מסביבות שנת תרע"ח (1918), ביניהם: זכרונות מרבי שמואל סלנט; סיפור מכלי ראשון על פגישת הרבנים מול ד"ר וייצמן שבא במטרה להכניס את החינוך החרדי תחת תקציב ההסתדרות הציונית; ענייני רבנות ועוד.
• רישומי מפות ושרטוטים שונים. מחקרים אסטרונומיים ומחקרים על עתיקות ארץ ישראל ועתיקות יהודה וירושלים.
• עותק מודפס של הספר "היומם בכדור הארץ", על שאלת "קו התאריך". [ירושלים, תש"ג 1943].
פולמוס "קו התאריך", בה עמד הגרי"מ טיקוצ'ינסקי בחוד החנית של חכמי ירושלים שדנו מול ה"חזון איש" בשאלת קביעת "קו התאריך" ההלכתי. הגרי"מ טיקוצ'ינסקי כתב את ספרו "היומם בכדור הארץ", שנדפס בחורף תש"ג, ונכתב כנגד "קונטרס י"ח שעות" של החזון איש, שנדפס אף הוא בשנת תש"ג. הפולמוס התעורר לאחר שפליטי הישיבות ברחו מרוסיה ליפן במלחמת העולם השניה. מאחר ויפן שוכנת ממערב לקו התאריך הבינלאומי, התעוררה השאלה מתי חלים בה יום השבת וימי המועדים. לדעת החזון איש, קו התאריך ההלכתי הוא החוף המזרחי של יבשת אסיה, ועל כן דינה של יפן, השוכנת באי נפרד, כדין המקומות השוכנים ממזרח לקו התאריך, וזמנו של יום השבת ההלכתי הוא רק ביום ראשון לפי החשבון המקומי. ואילו רבי מיכל טיקוצינסקי כתב את שיטת החולקים והצדיק את המנהג שנהגו היהודים הבודדים שנקלעו ליפן, אשר החלו לנהוג שבת ביום השביעי לחשבון המקומי.
אלפי פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.