שלושה ספרים משנות הש', כרוכים יחד:
• ספר עמודי גולה, הנקרא ספר מצות הקצר, לרבי יצחק מקורביל. קראקא, דפוס יצחק בן אהרן מפרוסטיץ, [שנ"ו 1596].
במהדורה זו הוסיפו המדפיסים הערות בפנים הספר, על פי השולחן ערוך והגהות הרמ"א שנדפסו זמן קצר קודם לכן, וכפי שנכתב בשער: "בכל מקומות מהספר אשר הוא מתנגד לפסק השלחן ערוך, נכתב שם בכתב קטן פסק הש"ע...".
בדף צד/2 הגהה ארוכה בכתיבה אשכנזית. מאוחר יותר הוסיף הכותב המשך להגהה: "אחר שובי נחמתי...".
• ספר מגלת אסתר, יישוב השגות הרמב"ן על השורשים של הרמב"ם, מאת רבי יצחק ליאון; וליקוטים נוספים. ונציה, דפוס זואן דיגארא, שנ"ב [1592].
בדפים קכה-קכו פירוש ר' יוסף מר"ם על פרק אנדרוגינוס (משנת בכורים פ"ד). על פירוש זה השיג בחריפות הרמ"ע מפאנו בפירושו לפרק זה (שו"ת הרמ"ע מפאנו, סי' קל): "וחזינא ליה למאן דהוא דלא גמיר ולא סביר והוא מתעטף בטליתן של חכמים ואיננו לא חכם ולא תלמיד... מכירים אנו בו באותו המתחכם שלא שנה ולא שמש ועשה בפירושו תורה פלסתר, ומה שנמסרו דבריו לרבים היא שגגה רבתי שיצאה מבית הדפוס, והיא גרמה לנו לפרסמו שלא יטעו התלמידים". (ראה: ש' ליברמן, הלכות הירושלמי לרבינו משה בן מימון, ניו יורק תש"ו, עמ' ט הערה 59, המשער כי יוסף מר"ם הוא ר' יוסף סאמיגה, אשר רמ"ע מפאנו כתב עליו דברים חריפים גם במקום אחר).
• ספר שערי שבועות, מאת רבינו יצחק בן רבי ראובן. [פראג?, שנות הש'?]. מהדורה שלא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ואינה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית.
בשער מיוחס החיבור לרבי יצחק אלפסי - הרי"ף, אך כיום מקובל להעריך שהמחבר הוא רבי יצחק ב"ר ראובן הברצלוני, שתרגם את ספר המקח והממכר לרב האי גאון (ראה ש"י פרידמן, תלמוד ערוך: פרק השוכר את האומנין, חלק הפירושים, ירושלים תשנ"א, עמ' 325, הערה 183).
בדף המגן הקדמי רישום בעלות מחוק שמוזכר בו רבי לייב אולמן. רישומי בעלות וחתימות נוספות בדף זה: "הק' זלמן בהרי"י ז"ל מא"ד כע"ע פה אנשבאך"; "קניתי מהנ"ל הק' דוד וייסקופף". רישומי בעלות בדף השער: "מאת יי' הוא שאול... כמר שלמה יצ"ו בן אמ"ז הקצין לעמו כמר שמעון זצלה"ה"; "חנני השב"ה הק' מאיר ג"ה [=גונצהויזן]". רישום נוסף על חודי הדפים.
[8], קנו, [6]; קכח; טז, [9] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי דפים. כריכה עתיקה (עץ מחופה עור בצבע בהיר עם עיטורים), עם אבזמי מתכת. צבע אדום על חודי הדפים.
מאוסף דן ירדני.

ספר ביאורים, על פירוש רש"י על התורה, "שחבר... ר' נתן מק"ק הראדנה [רבי נתן שפירא]". ונציה, דפוס מטיאו דזניטי וקומין פריזיניי, [שנ"ג 1593].
מכיל מספר איורים: מפת ארץ ישראל, סולם יעקב, מנורת המקדש, ועוד.
חיבור זה יוחס בדף השער ולאורך הספר לרבי נתן שפירא, אך אין זה אלא זיוף. ביאוריו של רבי נתן על פירוש רש"י לתורה נדפסו למעשה בספר "אמרי שפר" (קראקא ולובלין, שנ"א-שנ"ז). בהקדמה ל"אמרי שפר" מספר בנו, רבי יצחק שפירא, על הדפסת הזיוף שלפנינו: "שזה שנתיים ימים יצא בדפוס איזה ביאורים, נקראים על שם הגאון א"א [אדוני אבי] ז"ל, כי המציאוהו אנשי' אנשי בלי עול מלכות שמים... ורצו לתלותו באילן גדול... ומזוייף מתוכו...". גילוי הזיוף הביא להחרמת הספר שלפנינו על ידי רבני פולין.
רישומים בשער, ביניהם: "הק' גומפיל בן רייזא". בשער ובדפים נוספים חותמות רבי "אורי לוי פייבל מרגליות מראדום" [חתנו של המהרא"ל צינץ, נפטר תק"ץ - ראה חומר מצורף].
בשולי דף פו רישום בעלות: "שייך לכהר"ר ליב שייאר" [משפחת שייאר מפרנקפורט דמיין, משפחה ידועה של רבנים, ראשי ישיבות ופרנסים בקהילות גרמניה. השם "ליב" היה מצוי במשפחה זו, וכמה מהם, הנקראים בשם זה, נתפרסמו בשנות הת"ק כרבנים ומנהיגי קהילות].
קפ דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובמספר מילים, חלקם משוקמים בהדבקת נייר. חותמות. כריכה חדשה.

ספר סדר היום, דינים והנהגות לפי סדר יומו של האדם בימות החול, בשבתות ובמועדים, עם פירוש לתפילות, מאת הגאון המקובל רבי משה בן מכיר מצפת. ונציה, דפוס דניאל זאניטי, [שנ"ט 1599]. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר.
חיבור הלכתי-קבלי, ההנהגות הראויות לאדם לפי סדר-היום, דבר יום ביומו. הספר נקרא "סדר היום" מהטעם שנכתב בהקדמה: "...שדברתי בו על הסדר שיעשה האדם בימיו ובלילותיו, בשבתות ובמועדים, סדר כל השנה בשבתו בבית ובלכתו בדרך, בשכבו ובקומו". המחבר מבטיח למי שינהג על פי דברי הספר: ". ..ומובטח אני בנוהג סדר זה ולא ימוש ממנו, שיהיה אהוב לשמים ולבריות, ויהיה מוצלח בכל מעשיו ומושכל בכל דרכיו ויאריך ימים על האדמה, ויראה בנים ובני בנים וחפצי שמים בידיו יוצלחו...". ספר זה הוא המקור למנהגים שונים, ובין היתר נזכר בו לראשונה נוסח תפילת "מודה אני", הנאמרת מדי בוקר.
בסוף הספר נדפס פירוש למשנת "בן חמש שנים למקרא" וביאור לספר קהלת.
בראש דף ב' רישום בעלות משנת תצ"ב (1732): " חנני אלקי' ויתן לי גם את זה ח"י תמוז בתמי"ם לפ"ק, הצעי' יהודה בן הרב המופלא כמוהר"ר יוחנן גירון זצ"ל פה פיורינצ[א]" - כתב ידו וחתימתו של רבי יהודה גירון, רבה של פירנצה למעלה מארבעים שנה [החל משנת תע"א - בה נפטר אביו הגדול רבי יוחנן גירון אב"ד פירנצה].
מחיקות צנזורה. במספר מקומות בשולי הדפים השלמת השורות המחוקות בכתב-יד [של רבי יהודה גירון?], ומספר הגהות נוספות. לדוגמה, באחת ההגהות בדף לב/2 מחק הצנזור פיסקה על תפילת עלינו לשבח, בה נאמר: "ולא גורלנו כהם, שכל מה שהם מתפללים הולך לשוא ולשקר מפני שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע וכמוהם יהיו עושיהם...". המגיה מעתיק את ההשמטה, ומוסיף כי בספר כל בו נאמר שהאמירה להבל "וריק", מכוון לגימטריה של "יש"ו".
רישומים שונים בכתב-יד בדפי המגן ובדף השער (חלקם מחוקים בדיו). חתימה בדף השער: "נאמן[?] נתן בר שמואל נתן זצ"ל". בעמוד האחרון (דף קכ/1) רישום בעלות בחתימת "מתתיה נתן".
הספר הקדוש "סדר היום" נתקבל כמורה דרך לעבודת התפילה ולעבודת השם, והיה חביב מאד אצל גדולי החסידות. המהדורה השניה נדפסה בוונציה בשנת שס"ה (עוד בחיי המחבר). המהדורה הבאה נדפסה בסלאוויטא בשנת תקנ"ג, ומאז נדפס הספר במהדורות רבות: סלאוויטא, תקס"ב; זולקווא, תקס"ה; ברדיטשוב, תקס"ו; זולקווא, תקע"ה; פולנאה, תקע"ו; זולקווא, תק"ץ; ועוד עשרות מהדורות.
המחבר הקדוש - רבי משה אבן מכיר, מגדולי גאוני ומקובלי צפת בדורם של תלמידי האר"י והבית יוסף, ובדורו של בעל ה"חרדים". כיהן כראש ישיבה בכפר עין זיתון הסמוך לצפת. בשער הספר שלפנינו מוזכר שמו בתואר: "איש האלקים החכם השלם החסיד כמהר"ר משה ן' מכיר נר"ו ריש מתיבת'[א] בעין זיתון מצפת". ישיבה זו בעין זיתון ידועה ממקורות אחרים בשם ה"הסגר" (שם המורה על מטרתו של בית המדרש, שיוכלו התלמידים לגלות למקום תורה הרחק משאונה של העיר, וללמוד שם בקדושה ובפרישות). בישיבה זו למד אצלו בשנת שמ"ב הבחור יוסף מטראני (לימים רבה של קושטא, בעל שו"ת מהרי"ט). הישיבה התקיימה בעין זיתון עד שנת ש"ס בערך, ולאחר מכן עברה לצפת מאימת השודדים באזור, וכפי שמספר רבי יהודה אריה ממודינה ב"כתב לגבית נדבות שעשו בעד הסגר עין זיתון" משנת שס"א (נתפרסם מכתב ידו, אוצר יהודי ספרד, ה, ירושלים תשכ"ב, עמ' 109-111): "...הישיבה ומדרש הקדוש אשר היה בעין זיתון תחת הנהגת החסיד כמהר"ר ן' [מכיר] יזיי"א... ועתה ידוע תדעו כי עם היות כי נעתק אהל ה' המדרש הנז' מן הכפר ההוא מפני אורחת ישמעאלים שודדים אשר סבום גם סבבום ויברחו לנפשם, בכל זאת הנם בארץ צפת תוב"ב בני הישיבה ההיא וגם מלכם בראשם החסיד הנ"ל... ולא פסיק גרסא מפומייהו כמאז, ועדיין בקדושתם הם עומדים...".
קכ דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. כתמי דיו בדף השער. מחיקות צנזורה של מספר שורות במקומות שונים (עם קרעים חסרים קטנים ופגיעה בטקסט בשני דפים, כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר). קרעים קטנים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקות נייר משני צדיו. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. חלק מההגהות קצוצות מעט. חתימות צנזורה מעבר לדף האחרון. כריכה ישנה.

שני ספרים כרוכים יחדיו:
ספר "עבודת הקודש" להרשב"א, עם ספר "בעלי הנפש" לראב"ד ו"כלל יין נסך" לרא"ה. ונציה, דפוס דניאל זאניטי, [שס"ב 1602]. מהדורה ראשונה.
כרוך עם:
ספר משפטי שבועות וספר המקח והממכר, לרבינו האי גאון, עם "שיטה חדשה לבראשית רבה" וברייתא דמלאכת המשכן. ונציה, דפוס דניאל זניטי, [שס"ב 1602]. מהדורה ראשונה.
חתימות בדף השער של הספר הראשון: "ה' מנת חלקי יחיאל כהן ממונדווי"; "מנחלת אבות לי הוא שמואל ישראל יונה יצ"ו".
עד [צ"ל עו]; נה דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות ודיו. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים. בספר משפטי שבועות, בכמה מקומות חיתוך הדפים על גבול כותרת העמוד (עם פגיעה בטקסט). רישומים. חותמות מחוקות. כריכה ישנה, שדרה קרועה (הכריכה הקדמית מנותקת).

ספר לחם משנה, ביאור על משנה תורה לרמב"ם, חלק ראשון (מדע-קדושה), מאת רבי אברהם די בוטון. ונציה, דפוס דניאל זאניטי, [שס"ד 1604]. מהדורה ראשונה.
בעמוד האחרון מופיעים שני שירים בשבח הספר, מאת רבי משה טרפון.
מחיקות ותיקוני צנזורה במספר דפים. חתימת צנזורה בעמוד האחרון.
יז, כ-מב; קסג דף. חסרים שני דפים (יח-יט) מספירת הדפים הראשונה. שיבוש בסדר דפים קנג-קנו דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים בדפים האחרונים. סימני עש, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות קלות בטקסט. חיתוך דף השער על גבול מסגרת השער. כריכה ישנה, עם פגמים (שדרה מנותקת בחלקה).