שני ספרים בכרך אחד:
ספר עץ שתול, ספר העיקרים לרבינו יוסף אלבו, עם ביאורים מאת רבי גדליה בן משה [ליפשיץ]. ונציה, דפוס ייואני קאיון, [שע"ח 1618]. מהדורה ראשונה. כרוך עם: ספר שאלות ותשובות מהר"ם מלובלין. [ונציה, דפוס ייואני קאיון, שע"ח-שע"ט 1618]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר עץ שתול היה מחכמי פולין. בראש הספר נדפסו הסכמות גדולי הדור, בהם השל"ה הקדוש, המהרש"א, המהר"ם מלובלין, בעל ה"כלי יקר" בעל "תבואת שור", ועוד. החיבור מחולק ל"שרשים" ו"ענפים". נוסח ספר העיקרים מופיע במרכז כל עמוד, וה"שרשים" וה"ענפים" נדפסו סביבו.
בספר שו"ת מהר"ם מלובלין, עוסקת שאלה יג (דף יד/1) במחלוקת שבין רבי אשר גראסיטו ורבי רפאל ציוידאל, תושבי מנטובה, וכוללת דברים חריפים נגד רבי אשר גראסיטו. בהדפסה המקורית של הספר נזכר שמו של גראסיטו במפורש, אולם לבקשתם של בני משפחתו, הורו רבני ונציה להדפיס את הדף מחדש ולטשטש את זהותו של האיש עליו סובבת התשובה. לפנינו הדף שנדפס מחדש, המופיע ברוב העותקים. ראה: י' ריבקינד, דקדוקי ספרים, ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, נוירק תש"י, עמ' תכז-תכח; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 839.
חתימה בדף השער של ספר עץ שתול, בכתיבה איטלקית: "שלמה בכמ"ר אליה בן פורת יצ"ו".
שני ספרים בכרך אחד. עץ שתול: קמד דף. חסרים שני דפים אחרונים. שו"ת מהר"ם מלובלין: ב-קיד דף. חסר דף השער. 28.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני עש, בדף האחרון סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. קרע קטן בדף השער של ספר עץ שתול, ללא חיסרון. מסגרת השער נפגעה מעט בצדה הפנימי כתוצאה מן הכריכה. חתימות צנזורה. כריכה ישנה.

ספר צפנת פענח, "ביאור כתובים זרים שבספר קהלת... ביאור כולל בספר איוב... רמז נכון על מצות פרה אדומה", מאת רבי שמואל הכהן די פיזא לוזיטאנו. ונציה, "שנת התי"ו" [ת' 1640]. מהדורה יחידה.
הדפסתו של ספר זה הייתה שנויה במחלוקת. רבי שמואל אבוהב התנגד להדפסתו, וכך הוא כותב במכתב לרבי יוסף מליריאה, שליח צפת (שו"ת דבר שמואל, ונציה תס"ב, דף טו ע"א, סוף סימן לז): "ועל מה שרמז מר מחידושי ס' פי' קהלת ואיוב... וקראו בשם צפנת פענח... אוי לדור שכך עלה לו בימיו, ורב לי הזמן שהצער הזה מתחולל בקרבי מאד עצור בעצמותי, ובעת הראות לי אותו הספר בכתב ידו של המחברו רמזתי בתשובתי אליו קצת צערי למונעו על הדפסתו, אבל הייתי צועק לשעבר ושרי להו מרייהו לבאים שם על החיתום". בדבריו הוא רומז כנראה לרבי יהודה אריה מודינא ולרבי שמחה לוצאטו שקשרו בראש הספר שירים ותשבחות למחבר, והוא מבקר אותם שלא הסתייגו מדעות המחבר. החוקרים מציעים כמה אפשרויות על מה כעס רש"א, ביניהן האפשרות שכעס על חישוב הקץ שהזכיר המחבר, שעשוי לייאש מן הגאולה.
החוקרים חלוקים בשאלת תאריך הדפסת הספר. בשער נכתב "שנת התי"ו", והיו מי שסברו שהכוונה היא לשנת תט"ז. למרות שבראש הספר מופיע שיר לכבוד המחבר מאת רבי יהודה אריה ממודינא, שנפטר בשנת ת"ח, סבורים אותם חוקרים כי הספר נדפס שמונה שנים לאחר פטירת ריא"מ (בלוי, כתבי הרב יהודה אריה ממודינא, בודפשט תרס"ו, עמ' 161; בן-יעקב, אוצר הספרים, א, עמ' 512 מס' 186). לעומתם סבורים בניהו ויערי כי הספר נדפס בשנת ת'. יערי תומך זאת בשירו של ריא"מ, שסביר יותר שנכתב בסמוך להדפסה, ובניהו תומך זאת בתיארוך שלו למכתב של רבי שמואל אבוהב נגד הספר לשנת ת"א, שממנו עולה שהספר נדפס לפני ת"א. במפעל הביבליוגרפיה ציינו גם לדברי המחבר בדף יא/1: "ובהיות שחסרים עדין למלאת האלף הששי שש מאות שנה...", המוכיחים כי לכל הפחות כתיבת הספר היתה לפני שנת ת'.
בראש הספר, דף [2], שיר שקול של רבי יהודה אריה מודינא על מלאכת הספר: "על קהלת / ודבר כל איש / נגד איוב / חרה אפו // גם רמז על / חקת פרה... מדבר בעבודות(!) אהבה רבה, נעצב וצעיר יהודה אריה ממודינא". בדף ד/2 הקדמת המחבר, ולדברי יהודה בלוי, בהשוואה לכתבים של ריא"מ, הקדמה זו נכתבה אף היא על ידי ריא"מ.
על השער דגל המחבר - מגן עגלגל שבשוליו זר עלי גפן, במרכזו ידי כהן שעליהן כתר כהונה, ומסביב הפסוקים "ארחץ בנקיון כפי... כן אברכך בחיי..." (ראה: א' יערי, "ידי-כהן בדגלי המדפיסים", קרית ספר, 16, תרצ"ט, עמ' 269 הערה 12).
[4], ג-לג [צ"ל: לא] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו כהים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בדף המגן. רישומים מחוקים בשער. חותמות, מחוקות בחלקן. כריכה חדשה.
ספרות: ח' ניפי, "זכר צדיקים לברכה", בתוך: מ"ש גירונדי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה, טריאסט תרי"ג, עמ' 327-329, סי' כא; נ"ש ליבאוויטש, רבי יהודה אריה מודינא: בקומתו וצביונו, ניו יורק תרס"א, עמ' 109; י' בלוי, כתבי הרב יהודה אריה ממודינא, בודפשט תרס"ו, עמ' 161 הערה 4; מ' בניהו, דור אחד בארץ, ירושלים תשמ"ח, עמ' קלט-קמ; מ' בניהו, "עמדתם של רבי משה זכות ורבי שמואל אבוהב בפולמוסים שנתעוררו בקרב אנוסי פורטוגל ששבו ליהדות", ספר יובל לשלמה סימונסון, תל אביב תשנ"ג, עמ' לד; דיואן לר' יהודה אריה ממודינה, מהד' ברנשטיין ודוידזון, פילדלפיה תרצ"ב, עמ' 85 סימן מ.

ספר שמן הטוב וזקן אהרן, על המקרא, אגדות חז"ל, הגדה של פסח ועוד, מאת רבי שלמה אוהב ונכדו רבי אהרן הכהן, עם "מעשה ישורון" על עלילת הדם בראגוזה. ונציה, דפוס ונדרמין, [תי"ז 1657].
החיבור "שמן הטוב" הוא מאת רבי שלמה אוהב, והחיבור "זקן אהרן" הוא מנכדו רבי אהרן הכהן מראגוזה. בכל פרשה מובא החיבור "שמן הטוב" על כל הפרשה, ולאחריו החיבור "זקן אהרן" על כל הפרשה.
בסוף הספר חיבור בשם "מעשה ישורון", ובו סיפור עלילת דם שהעלילו על יצחק ישורון מראגוזה, ושיר על אותו הנס, מאת רבי אהרן הכהן (הסיפור והשיר נדפסו מאוחר יותר גם כספר בפני עצמו בשם "מעשה נסים", ונציה תקנ"ח, ובהוצאות אחדות בשם "מעשה ישורון"). בעמודים קמו/2-קמז/1 "שיר" על ששה סדרי משנה מאת רבי אהרן הכהן.
[4], כט, כט-קכה, קכב-קמח, קמז-קנא, [5] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקב בעיטור שבדף השער. כריכה ישנה, עם פגמים.

ספר מגדול דוד, פירוש למגילת רות, מאת רבי דוד לידא. אמשטרדם, "בשנת תהלה לדוד" [ת"מ 1680]. מהדורה יחידה.
כרוך עם: שיר הילולים, זמר נאה לנתינת ספר תורה, מאת רבי דוד לידא. אמשטרדם, [ת"מ-תמ"א 1680-1681]. קונטרס בן שני דפים, עם שער נפרד.
הקונטרס "שיר הילולים" נדיר ואינו מופיע בכל העותקים.
בשערי שני הספרים חתימות רבי "שלמה מדובנא". בשער הראשון חתימה נוספת: "פייבל בן משה".
רבי שלמה מדובנא (תצ"ט-תקע"ג), תלמיד רבי שלמה מחלם בעל "מרכבת המשנה". הוציא לאור ספרים רבים שלו ושל אחרים. מפורסם בידיעתו בחכמת המקרא, המסורה והדקדוק, התבקש ע"י הגר"א מווילנא לברר את מסורת ספרי נביאים וכתובים (פתוחות וסתומות חסרות ויתרות) - ראה אודות כך עדות רבי פסח פינפער מרבני וילנא (במאמרו בקובץ "בית ועד לחכמים", ליעדז תרס"ב, ובספרו "מסורת התורה והנביאים" וילנא, תרס"ו). היה מעורכי ה"ביאור" של משה מנדלסון לחומש בראשית, אך לאחר מכן נטש את העבודה עם מנדלסון והחליט להוציא לאור חומשים בעצמו. על הוצאת החומשים הללו קיבל הסכמות מגאוני הדור (רבי שמואל אב"ד ווילנא; רבי חיים מוולוז'ין ורבי זלמלה מוולוז'ין תלמידי הגר"א; גאוני ווילנא, שקלוב וסלוצק; גאוני הקלויז בבראד; רבני לבוב, ברלין ופרנקפורט ועוד. פנקס החתומים התפרסם ע"י הר"ד קמנצקי שליט"א ב"ישורון" ח-י, ראה שם).
הפירוש למגילת רות נכתב לאמיתו של דבר בידי רבי חיים הכהן מארם צובא ולא על ידי רבי דוד לידא (עוד על כך ראה: א' פריימאנן, ר' דוד לידא והצטדקותו ב"באר עשק", ספר היובל לכבוד נחום סאקאלאוו, ווארשא תרס"ד, עמ' 456-457). רבי יעקב עמדין התנגד בחריפות לספר והאשים את המחבר בגניבה ספרותית: "כאשר תראה בשיר חילולים[!] בסוף ס' מג"ד [מגדול דוד] שעשה המביא הספר לדפוס על שמו בגניבת דעת הבריות... ולא ידע... כי נשאר שמו של המחבר האמתי חתום עליו, שסיים לחיים" (תורת הקנאות, לבוב תר"ל, עמ' 145).
"שיר הילולים" הוא שיר הבנוי משלושה-עשר בתים כנגד שלוש-עשרה מדות הרחמים ומבוסס על אותיות שם ה'. בתחתית דף השער של "שיר הילולים" הוסיף המדפיס: "בדפוס המעולה והמשובח דוד תרטאס, אחיו של הקדוש הנשרף על ייחוד קדושת השם יצחק תרטאס ז"ל" [יצחק תרטאס, אחיו של מדפיס הספר, היגר בשנת 1641 לעיר רסיפה בצפון-מזרח ברזיל, שהיתה באותה העת תחת שלטון הולנדי. בשנת 1644 עבר לבאהיה - אזור שהיה תחת שלטון פורטוגזי, שם נתפס על ידי השלטון בשל יהדותו, והועבר לליסבון לשם חקירה בידי האינקוויזיציה. לאחר משפט ארוך, בו סירב לנטוש את אמונתו, נידון למוות והועלה על המוקד].
בעמוד האחרון של "שיר הילולים" נדפס שם פועל הדפוס: "על ידי הפועל במלאכת הקודש יעקב חיים בן החכם השלם מוהר"ר משה רפאל די קורדווא ז"ל מק"ק בראזיל".
ספר מגדול דוד: עג דף; קונטרס שיר הילולים: [2] דף. כ-19 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. כריכה ישנה (לא מקורית), שדרה קרועה.

ספר יוסיפון, מאת יוסף בן גוריון הכהן. פרנקפורט [דמיין], [תמ"ט-ת"נ 1689]. פורמט קטן.
שלב דף. 13 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער, וקרעים בדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהשלמות נייר. רישומים. כריכת קלף חדשה, עם שרוכי עור לסגירה.
מאוסף דן ירדני.