מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
- (-) Remove מיוחסים filter מיוחסים
- (-) Remove inscript filter inscript
- עם (17) Apply עם filter
- עותקים (17) Apply עותקים filter
- ספרים (17) Apply ספרים filter
- חתימות, (17) Apply חתימות, filter
- חתימות (17) Apply חתימות filter
- חותמות (17) Apply חותמות filter
- ורישומי (17) Apply ורישומי filter
- בעלות (17) Apply בעלות filter
- book (17) Apply book filter
- ownership (17) Apply ownership filter
- signatur (17) Apply signatur filter
- signatures, (17) Apply signatures, filter
- stamp (17) Apply stamp filter
- חסידות (6) Apply חסידות filter
- chassidut (6) Apply chassidut filter
מציג 1 - 12 of 17
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
ספר חדושי שני המאורות, חידושים על דברי הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות, מאת רבי שניאור פייביש ב"ר מנחם מבולחוב. קושטא, [תק"ט 1749].
בראש עמוד השער - רישום בכתיבה ספרדית. השוליים העליונים נחתכו והשורה הראשונה של הרישום חסרה. בשורה השניה נכתב: "אברהם גרשון קוטבר יצ"ו". כפי הנראה, הספר היה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב (קיטובר), גיסו הנודע של הבעש"ט ומגדולי המקובלים. יתכן והוא ניתן לו על ידי המחבר, רבי שניאור פייביש מבולחוב, מחכמי העדה האשכנזית בירושלים ושד"ר העדה בתקופת רבי גרשון מקיטוב (ראה להלן).
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר אדר תקכ"א), גאון ומקובל, מגדולי דורו ומחכמי הקלויז בברודי. גיסו הנודע של הבעש"ט, ומראשוני העולים לארץ ישראל שהשתייכו לתנועת החסידות. בספר "שבחי הבעש"ט" מסופרים סיפורים מופלאים על יחסיו עם גיסו הבעש"ט. תחילה לא הכיר בגדולתו של הבעש"ט וחשבו לאדם פשוט ובור, ולבסוף דבק בו בכל נפשו והצטרף לחבורתו. הבעש"ט גילה לו סודות גדולים והראה לו כיצד מעלים נשמות בתפילת מנחה של ערב שבת. רבי אברהם גרשון התגורר בעיר ברודי ושם נמנה על חכמי הקלויז הנודע. שם אף שימש כשליח ציבור קבוע ושם החלה ידידותו עם ה"נודע ביהודה", שנמשכה לאורך שנים. לאחר הפרשיה בברודי שבעקבותיה ברח מהעיר (בשנת תק"ד; ראה על כך באריכות קטלוג קדם 63, פריט 13), שהה רבי אברהם גרשון בבית גיסו הבעש"ט במז'יבוז' כשנתיים, אז לימד את בנו של הבעש"ט - רבי צבי. בשנת תק"ו החל רבי גרשון את מסעו לארץ ישראל. יש המייחסים את עלייתו לשליחות גיסו הבעש"ט, שקיווה להפיץ את תורת החסידות גם בארצות המזרח. המכתבים בין הבעש"ט לגיסו רבי אברהם גרשון מתקופת שהותו בארץ ישראל מעידים על הקשר הנפשי והרוחני העמוק ביניהם. מפורסמת היא איגרת הבעש"ט ששלח אליו, בה סיפר לו על תשובת המשיח: "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". תחילה התיישב רבי גרשון מקיטוב בחברון, אך בסביבות שנת תקי"ד עבר לירושלים והיה לאחד מגדולי חכמי העיר ולראש העדה האשכנזית המתחדשת. רבי אברהם גרשון נמנה עם חכמי ישיבת המקובלים "בית אל", ולמד בה אצל גדול המקובלים - הרש"ש. מידידיו הקרובים היה אז רבי יצחק זרחיה אזולאי - אביו של החיד"א.
לאחרונה חשף הרב יחיאל גולדהבר במחקריו את פעילותו הענפה של רבי אברהם גרשון מקיטוב בארגון ושיקום העדה האשכנזית בירושלים (לאחר חורבנה וגירוש האשכנזים מן העיר בשנת תפ"א) ואת מעמדו הרם כאיש הקשר בין הקהילה בירושלים ובין "פקידי קושטא", שהיו אחראים על כספי התמיכה לעניי ארץ ישראל, וכמגשר בין עדות האשכנזים והספרדים בירושלים. במחקריו של הרב גולדהבר התברר כי רבי אברהם גרשון היה מהדמויות המשפיעות ביותר בירושלים בשעתו. הוא היה איש אמונם של הספרדים והאשכנזים כאחד. עמד בקשרי ידידות הדוקים עם "פקידי קושטא" ועם המרכז בברודי, בו רוכזו התרומות שהגיעו מארצות אשכנז ופולין עבור עניי ארץ ישראל. במסגרת זו פעל במשותף עם חברו ה"נודע ביהודה" ועם חכמי ברודי. בראש אחת מתשובותיו שעסקו בפרשיה בברודי (שו"ת נודע ביהודה קמא, אה"ע, עג), כותב ה"נודע ביהודה" לרבי אברהם גרשון: "מחמד עיני וחמדת לבי... חכם עדיף מנביא, ליש ולביא, ה"ה כבוד אהובי ידיד נפשי וחביבי... הרבני המופלא ומופלג בתורה וחסידות, לו עשר ידות, שושן סודות, החכם השלם והכולל... כבוד מוהר"ר אברהם גרשון... קבלתי מכתבו הטהור ושמחתי בשלומו ובכבודו... גם שמחתי כי פקד ה' את עמו... והעמיד בן המנוח הגביר המפורסם ר' דוד זונאנו על משמרת אביו...". תשובה זו נשלחה אל רבי אברהם גרשון בהיותו בקושטא, שם פעל לבסס את קשריו ההדוקים עם פקידי קושטא לטובת הקהילה האשכנזית בארץ ישראל, וזאת בשיתוף עם ידידו ה"נודע ביהודה".
מחבר הספר שלפנינו, רבי שניאור פייביש מבולחוב, היה קשור אף הוא בפעילותו של רבי אברהם גרשון לטובת העדה האשכנזית בירושלים. רבי שניאור פייביש היה מגדולי החכמים בירושלים, חכם מופלג בנגלה ובנסתר. הוא עלה לירושלים בשנת תק"ט ובדרכו לארץ ישראל הדפיס את ספרו שלפנינו. כחמש שנים לאחר עלייתו ארצה, בשנת תקי"ד, נשלח כשד"ר מטעם העדה האשכנזית בירושלים לארצות אירופה. היה זה במסגרת מאמציו של רבי אברהם גרשון לבסס את התמיכה בקהילת האשכנזים בירושלים. כאמור, יתכן והספר ניתן לרבי אברהם גרשון ע"י המחבר רבי שניאור פייביש בעצמו.
חתימה מסולסלת בשער: "הצעיר שלמה חליגואה" (רישום שמו באותיות לטיניות, בעמוד האחרון).
[1], לה דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, בעיקר בשוליים. קרעים ופגמים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. השוליים הפנימיים של דף השער ושל מספר דפים נוספים שוקמו בנייר דבק. חסרון ופגיעה בכותרות העמודים - כתוצאה מחיתוך השוליים העליונים. פגיעה בטקסט שמעבר לעמוד השער - כתוצאה מחיתוך השוליים התחתונים. כריכת עור חדשה.
ספר זה נדפס על ידי המחבר במספר וריאנטים. ראה פירוט ההבדלים ביניהם ברשומת הספר במפעל הביבליוגרפיה. בעותק שלפנינו מופיע נוסח ברכה לגבירים האחים ר' יהושע ור' משה צונצין, לגביר ר' יוסף ב"ר יהודה מירושלים, והושאר מקום ריק לרישום שם נוסף בכתב-יד. הקדמת המחבר (מעבר לשער) מסתיימת במילים: "וכעת אתרחיש ניס"ע לארץ מולדתי, לא מנעתי את ידי מלשלח מקמא דמטי לידי מן הדפוס היום" (ללא שמו של המחבר, כפי שמופיע בחלק מהעותקים). הדף האחרון (דף לה) מלא כולו בטקסט, ומסתיים: "הוצרכתי לסיים... ואקוה לה' שדבר ה' יצא מירושלם במה שבדעתי לגמור בעהי"ת".
בראש עמוד השער - רישום בכתיבה ספרדית. השוליים העליונים נחתכו והשורה הראשונה של הרישום חסרה. בשורה השניה נכתב: "אברהם גרשון קוטבר יצ"ו". כפי הנראה, הספר היה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב (קיטובר), גיסו הנודע של הבעש"ט ומגדולי המקובלים. יתכן והוא ניתן לו על ידי המחבר, רבי שניאור פייביש מבולחוב, מחכמי העדה האשכנזית בירושלים ושד"ר העדה בתקופת רבי גרשון מקיטוב (ראה להלן).
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר אדר תקכ"א), גאון ומקובל, מגדולי דורו ומחכמי הקלויז בברודי. גיסו הנודע של הבעש"ט, ומראשוני העולים לארץ ישראל שהשתייכו לתנועת החסידות. בספר "שבחי הבעש"ט" מסופרים סיפורים מופלאים על יחסיו עם גיסו הבעש"ט. תחילה לא הכיר בגדולתו של הבעש"ט וחשבו לאדם פשוט ובור, ולבסוף דבק בו בכל נפשו והצטרף לחבורתו. הבעש"ט גילה לו סודות גדולים והראה לו כיצד מעלים נשמות בתפילת מנחה של ערב שבת. רבי אברהם גרשון התגורר בעיר ברודי ושם נמנה על חכמי הקלויז הנודע. שם אף שימש כשליח ציבור קבוע ושם החלה ידידותו עם ה"נודע ביהודה", שנמשכה לאורך שנים. לאחר הפרשיה בברודי שבעקבותיה ברח מהעיר (בשנת תק"ד; ראה על כך באריכות קטלוג קדם 63, פריט 13), שהה רבי אברהם גרשון בבית גיסו הבעש"ט במז'יבוז' כשנתיים, אז לימד את בנו של הבעש"ט - רבי צבי. בשנת תק"ו החל רבי גרשון את מסעו לארץ ישראל. יש המייחסים את עלייתו לשליחות גיסו הבעש"ט, שקיווה להפיץ את תורת החסידות גם בארצות המזרח. המכתבים בין הבעש"ט לגיסו רבי אברהם גרשון מתקופת שהותו בארץ ישראל מעידים על הקשר הנפשי והרוחני העמוק ביניהם. מפורסמת היא איגרת הבעש"ט ששלח אליו, בה סיפר לו על תשובת המשיח: "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". תחילה התיישב רבי גרשון מקיטוב בחברון, אך בסביבות שנת תקי"ד עבר לירושלים והיה לאחד מגדולי חכמי העיר ולראש העדה האשכנזית המתחדשת. רבי אברהם גרשון נמנה עם חכמי ישיבת המקובלים "בית אל", ולמד בה אצל גדול המקובלים - הרש"ש. מידידיו הקרובים היה אז רבי יצחק זרחיה אזולאי - אביו של החיד"א.
לאחרונה חשף הרב יחיאל גולדהבר במחקריו את פעילותו הענפה של רבי אברהם גרשון מקיטוב בארגון ושיקום העדה האשכנזית בירושלים (לאחר חורבנה וגירוש האשכנזים מן העיר בשנת תפ"א) ואת מעמדו הרם כאיש הקשר בין הקהילה בירושלים ובין "פקידי קושטא", שהיו אחראים על כספי התמיכה לעניי ארץ ישראל, וכמגשר בין עדות האשכנזים והספרדים בירושלים. במחקריו של הרב גולדהבר התברר כי רבי אברהם גרשון היה מהדמויות המשפיעות ביותר בירושלים בשעתו. הוא היה איש אמונם של הספרדים והאשכנזים כאחד. עמד בקשרי ידידות הדוקים עם "פקידי קושטא" ועם המרכז בברודי, בו רוכזו התרומות שהגיעו מארצות אשכנז ופולין עבור עניי ארץ ישראל. במסגרת זו פעל במשותף עם חברו ה"נודע ביהודה" ועם חכמי ברודי. בראש אחת מתשובותיו שעסקו בפרשיה בברודי (שו"ת נודע ביהודה קמא, אה"ע, עג), כותב ה"נודע ביהודה" לרבי אברהם גרשון: "מחמד עיני וחמדת לבי... חכם עדיף מנביא, ליש ולביא, ה"ה כבוד אהובי ידיד נפשי וחביבי... הרבני המופלא ומופלג בתורה וחסידות, לו עשר ידות, שושן סודות, החכם השלם והכולל... כבוד מוהר"ר אברהם גרשון... קבלתי מכתבו הטהור ושמחתי בשלומו ובכבודו... גם שמחתי כי פקד ה' את עמו... והעמיד בן המנוח הגביר המפורסם ר' דוד זונאנו על משמרת אביו...". תשובה זו נשלחה אל רבי אברהם גרשון בהיותו בקושטא, שם פעל לבסס את קשריו ההדוקים עם פקידי קושטא לטובת הקהילה האשכנזית בארץ ישראל, וזאת בשיתוף עם ידידו ה"נודע ביהודה".
מחבר הספר שלפנינו, רבי שניאור פייביש מבולחוב, היה קשור אף הוא בפעילותו של רבי אברהם גרשון לטובת העדה האשכנזית בירושלים. רבי שניאור פייביש היה מגדולי החכמים בירושלים, חכם מופלג בנגלה ובנסתר. הוא עלה לירושלים בשנת תק"ט ובדרכו לארץ ישראל הדפיס את ספרו שלפנינו. כחמש שנים לאחר עלייתו ארצה, בשנת תקי"ד, נשלח כשד"ר מטעם העדה האשכנזית בירושלים לארצות אירופה. היה זה במסגרת מאמציו של רבי אברהם גרשון לבסס את התמיכה בקהילת האשכנזים בירושלים. כאמור, יתכן והספר ניתן לרבי אברהם גרשון ע"י המחבר רבי שניאור פייביש בעצמו.
חתימה מסולסלת בשער: "הצעיר שלמה חליגואה" (רישום שמו באותיות לטיניות, בעמוד האחרון).
[1], לה דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, בעיקר בשוליים. קרעים ופגמים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. השוליים הפנימיים של דף השער ושל מספר דפים נוספים שוקמו בנייר דבק. חסרון ופגיעה בכותרות העמודים - כתוצאה מחיתוך השוליים העליונים. פגיעה בטקסט שמעבר לעמוד השער - כתוצאה מחיתוך השוליים התחתונים. כריכת עור חדשה.
ספר זה נדפס על ידי המחבר במספר וריאנטים. ראה פירוט ההבדלים ביניהם ברשומת הספר במפעל הביבליוגרפיה. בעותק שלפנינו מופיע נוסח ברכה לגבירים האחים ר' יהושע ור' משה צונצין, לגביר ר' יוסף ב"ר יהודה מירושלים, והושאר מקום ריק לרישום שם נוסף בכתב-יד. הקדמת המחבר (מעבר לשער) מסתיימת במילים: "וכעת אתרחיש ניס"ע לארץ מולדתי, לא מנעתי את ידי מלשלח מקמא דמטי לידי מן הדפוס היום" (ללא שמו של המחבר, כפי שמופיע בחלק מהעותקים). הדף האחרון (דף לה) מלא כולו בטקסט, ומסתיים: "הוצרכתי לסיים... ואקוה לה' שדבר ה' יצא מירושלם במה שבדעתי לגמור בעהי"ת".
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
ספר "דקדוק הנקרא דברי אגור", עקרי וכללי הדקדוק העברי, מאת רבי יעקב פינצו. ונציה, דפוס זואן דגארה, [שס"ה 1605]. מהדורה יחידה.
בדף האחרון: "לוח הטעמים", והערה בדפוס: "קצתם יש להם שמות נרדפים כדכתב הגאון ארקיוולטי נר"ו...".
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה. בדף השער מופיעות שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). בספרייתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
חתימה בדף השער: "לה"ו הצעיר אחי"ם ס"ט" - חתימת הגאון רבי אברהם חי מוסאפיא, מחכמי טורקיה וירושלים, בן רבי חיים יצחק אב"ד אישפלאטרו, מחבר "תהלה לדויד" על תהילים (ליוורנו, תרכ"ז). חידושיו נדפסו גם בספרו של אביו "חיים וחסד" (ליוורנו, תר"ד).
טז דף. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי צבע בשוליים התחתונים. חיתוך דפים עם פגיעה בשומרי הדפים. כריכת עור חדשה, נאה.
בדף האחרון: "לוח הטעמים", והערה בדפוס: "קצתם יש להם שמות נרדפים כדכתב הגאון ארקיוולטי נר"ו...".
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה. בדף השער מופיעות שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). בספרייתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
חתימה בדף השער: "לה"ו הצעיר אחי"ם ס"ט" - חתימת הגאון רבי אברהם חי מוסאפיא, מחכמי טורקיה וירושלים, בן רבי חיים יצחק אב"ד אישפלאטרו, מחבר "תהלה לדויד" על תהילים (ליוורנו, תרכ"ז). חידושיו נדפסו גם בספרו של אביו "חיים וחסד" (ליוורנו, תר"ד).
טז דף. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי צבע בשוליים התחתונים. חיתוך דפים עם פגיעה בשומרי הדפים. כריכת עור חדשה, נאה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
ספר תוספי הרא"ש, על מסכת יבמות וכתובות. ליוורנו, [תקל"ו 1776].
העותק של רבי נחום דובער מסדיגורה. בדף השער מופיעות חותמות: "נחום דובער פרידמאן", ו"מנחת שי". תיקונים והגהות קצרות בכמה מדפי הספר.
רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
[2], נט; ד, סה-צז דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
העותק של רבי נחום דובער מסדיגורה. בדף השער מופיעות חותמות: "נחום דובער פרידמאן", ו"מנחת שי". תיקונים והגהות קצרות בכמה מדפי הספר.
רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
[2], נט; ד, סה-צז דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ספר שו"ת צמח צדק, אבן העזר, חלק ראשון, תשובות בענייני עגונות, קידושין ואישות, מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ווילנא, תרל"א 1870. מהדורה ראשונה.
שני שערים בפתח הספר; הכותר ומקום הדפוס מודפסים בדיו זהובה. שער נפרד להלכות קידושין.
בדף השער הראשון ובדפים נוספים חותמות של האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב-אוטבוצק: "יהושע אשר ראבינאוויץ בלכ"ק [=בן לכבוד קדושת] אאמו"ר הה"ק זצללה"ה מקאלשין - חופ"ק אטוואצק".
האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ (נפטר תשרי תרצ"ח, אנצ' לחסידות, ב', עמ' סט-ע), בנו של האדמו"ר רבי מאיר שלום מקאלושין, מצאצאי ה"יהודי הקדוש" רבי יעקב יצחק מפשיסחא. בשנת תרס"ב הוכתר לאדמו"ר בקאלושין. לאחר מכן עבר לפוריסוב, עיר רבנותו של זקנו האדמו"ר רבי יהושע אשר מפוריסוב, והקים בה בית מדרש גדול. לאחר מכן התגורר בערים אוטבוצק וורשא. היה אהוב על המון העם, ומאות חסידים מכל קצוי פולין נהרו לבית מדרשו, שהיה מלא בכל ימות השבוע ולא רק בשבתות ובימי חג.
[2], קמז; [1], פב, [1] דף. דפים צה-צו נכרכו שלא כסדרם. 35 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון (ושיקומים בהדבקות נייר). סימני עש קלים. חותמות רבות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה, מנותקת בחלקה. הטבעה מוזהבת בפינת הכריכה הקדמית: "ב, א".
שני שערים בפתח הספר; הכותר ומקום הדפוס מודפסים בדיו זהובה. שער נפרד להלכות קידושין.
בדף השער הראשון ובדפים נוספים חותמות של האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב-אוטבוצק: "יהושע אשר ראבינאוויץ בלכ"ק [=בן לכבוד קדושת] אאמו"ר הה"ק זצללה"ה מקאלשין - חופ"ק אטוואצק".
האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ (נפטר תשרי תרצ"ח, אנצ' לחסידות, ב', עמ' סט-ע), בנו של האדמו"ר רבי מאיר שלום מקאלושין, מצאצאי ה"יהודי הקדוש" רבי יעקב יצחק מפשיסחא. בשנת תרס"ב הוכתר לאדמו"ר בקאלושין. לאחר מכן עבר לפוריסוב, עיר רבנותו של זקנו האדמו"ר רבי יהושע אשר מפוריסוב, והקים בה בית מדרש גדול. לאחר מכן התגורר בערים אוטבוצק וורשא. היה אהוב על המון העם, ומאות חסידים מכל קצוי פולין נהרו לבית מדרשו, שהיה מלא בכל ימות השבוע ולא רק בשבתות ובימי חג.
[2], קמז; [1], פב, [1] דף. דפים צה-צו נכרכו שלא כסדרם. 35 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון (ושיקומים בהדבקות נייר). סימני עש קלים. חותמות רבות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה, מנותקת בחלקה. הטבעה מוזהבת בפינת הכריכה הקדמית: "ב, א".
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $600
לא נמכר
ספר תפארת הצבי, חיבור על מסכת ביצה, וחידושים על הלכות יורה דעה, מאת רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל, תלמיד המגיד ממזריטש. זולקווא, תקס"ג [1803]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשוואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא בספריו דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). עם פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, וחבר קרוב לתלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי פנחס הורוויץ מפרנקפורט בעל ה"הפלאה" ורבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי". שתי חותמות אישיות שלו בדף השער ושתיים בדף המגן שלפניו: "מאיר שפירא האב"ד ור"מ פיעטרקוב". חותמות נוספות של ספריית ישיבת חכמי לובלין ("בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...").
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
בעמוד השער חותמת של רבי "משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קיעלץ והגליל" (שנחתמה על חותמותיו של רבי מאיר שפירא).
הגאון החסיד רבי משה נחום ירושלימסקי (תרט"ו-תרע"ו), מגדולי המשיבים בדורו. כבר בצעירותו התכתב עם גדולי הדור שלפניו, ותשובות אליו נמצאות בספרי השו"ת "שואל ומשיב" להגרי"ש נתנזון, "שם אריה" להגרא"ל בלחובר, "שערי דעה" להגרחי"ל סוסניצר, ובספרי שו"ת נוספים. תשובותיו עוסקות גם בשאלות חמורות של עגונות ואיסור והיתר [כבר בהיותו בן שבע עשרה צירפו ה"שואל ומשיב" ל"היתר מאה רבנים"]. בצעירותו נסע לצאנז ובעל ה"דברי חיים" קירבו מאד.
[2], כט; טז דף. במקור נכרכו כט הדפים בסוף הספר (סדר שני החיבורים שבספר התהפך). 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קטנים בשולי שני הדפים הראשונים. קרעים ופגמים קטנים בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעות מעטות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעות בכותרות ובשומרי הדפים. חותמות. כריכה חדשה.
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשוואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא בספריו דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). עם פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, וחבר קרוב לתלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי פנחס הורוויץ מפרנקפורט בעל ה"הפלאה" ורבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי". שתי חותמות אישיות שלו בדף השער ושתיים בדף המגן שלפניו: "מאיר שפירא האב"ד ור"מ פיעטרקוב". חותמות נוספות של ספריית ישיבת חכמי לובלין ("בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...").
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
בעמוד השער חותמת של רבי "משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קיעלץ והגליל" (שנחתמה על חותמותיו של רבי מאיר שפירא).
הגאון החסיד רבי משה נחום ירושלימסקי (תרט"ו-תרע"ו), מגדולי המשיבים בדורו. כבר בצעירותו התכתב עם גדולי הדור שלפניו, ותשובות אליו נמצאות בספרי השו"ת "שואל ומשיב" להגרי"ש נתנזון, "שם אריה" להגרא"ל בלחובר, "שערי דעה" להגרחי"ל סוסניצר, ובספרי שו"ת נוספים. תשובותיו עוסקות גם בשאלות חמורות של עגונות ואיסור והיתר [כבר בהיותו בן שבע עשרה צירפו ה"שואל ומשיב" ל"היתר מאה רבנים"]. בצעירותו נסע לצאנז ובעל ה"דברי חיים" קירבו מאד.
[2], כט; טז דף. במקור נכרכו כט הדפים בסוף הספר (סדר שני החיבורים שבספר התהפך). 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קטנים בשולי שני הדפים הראשונים. קרעים ופגמים קטנים בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעות מעטות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעות בכותרות ובשומרי הדפים. חותמות. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
פריט 158 שו"ת כוכב מיעקב / שו"ת אמרי דוד - העותקים של רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל בעל ה"בנין דוד"
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
שני ספרי שו"ת בהלכה מגאוני גליציה, כרוכים יחד:
• ספר כוכב מיעקב, שאלות ותשובות מאת רבי יעקב ויידנפלד אב"ד הרומליב (הרימאיליב). בילגורייא, דפוס ר' נטע קְרוֹנֶנבֶּרג, תרצ"ג 1933. מהדורה ראשונה, בהוצאת בני המחבר: רבי יצחק אב"ד הרומליב, רבי נחום אב"ד דומברובה [בעל "חזון נחום"] ורבי בעריש אב"ד טשעבין [בעל "דובב מישרים"].
• ספר אמרי דוד, שאלות ותשובות מאת רבי דוד הלוי איש הורוויץ אב"ד סטניסלאב. בילגורייא, דפוס ר' נטע קְרוֹנֶנבֶּרג, תרצ"ד 1934. מהדורה יחידה, בהוצאת המחבר.
בשערי שני הספרים ובגיליונותיהם, חותמות רבות של: רבי " דוד דוב בעריש מייזליש - אב"ד דק"ק ספרדים אוהעל יע"א".
הגאון הקדוש רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל (תרל"ה-נספה בשואה תש"ד), מגדולי הרבנים החסידיים בהונגריה. חתנו וממלא מקומו של הגאון הקדוש רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). חתונתו נערכה בשנת תרנ"ז בחצר הקודש של האדמו"ר רבי שלמה מבובוב (החתונה היתה אמורה להיות בעיר אוהעל, אולם היא הועברה לעיר בובוב, לאחר שחמיו הרב מאוהעל נסתלק בדמי ימיו באותה השנה). מתורתו נדפסו: שו"ת "בנין דוד" (אוהעל, תרצ"ב); ספר "בנין דוד" על התורה וחידושי סוגיות (אוהעל, תש"ב); וספרים נוספים שנדפסו בארה"ב ע"י צאצאיו שהגיעו לארה"ב לאחר השואה, בנו רבי צבי הירש מייזליש אב"ד וייטצען, ונכדיו מגדולי הרבנים בקהילות סאטמר, צאנז ובובוב עד היום.
[1], צט דף; [1], ב-ח; קח דף. 31.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים. כריכת בד ישנה.
• ספר כוכב מיעקב, שאלות ותשובות מאת רבי יעקב ויידנפלד אב"ד הרומליב (הרימאיליב). בילגורייא, דפוס ר' נטע קְרוֹנֶנבֶּרג, תרצ"ג 1933. מהדורה ראשונה, בהוצאת בני המחבר: רבי יצחק אב"ד הרומליב, רבי נחום אב"ד דומברובה [בעל "חזון נחום"] ורבי בעריש אב"ד טשעבין [בעל "דובב מישרים"].
• ספר אמרי דוד, שאלות ותשובות מאת רבי דוד הלוי איש הורוויץ אב"ד סטניסלאב. בילגורייא, דפוס ר' נטע קְרוֹנֶנבֶּרג, תרצ"ד 1934. מהדורה יחידה, בהוצאת המחבר.
בשערי שני הספרים ובגיליונותיהם, חותמות רבות של: רבי " דוד דוב בעריש מייזליש - אב"ד דק"ק ספרדים אוהעל יע"א".
הגאון הקדוש רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל (תרל"ה-נספה בשואה תש"ד), מגדולי הרבנים החסידיים בהונגריה. חתנו וממלא מקומו של הגאון הקדוש רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). חתונתו נערכה בשנת תרנ"ז בחצר הקודש של האדמו"ר רבי שלמה מבובוב (החתונה היתה אמורה להיות בעיר אוהעל, אולם היא הועברה לעיר בובוב, לאחר שחמיו הרב מאוהעל נסתלק בדמי ימיו באותה השנה). מתורתו נדפסו: שו"ת "בנין דוד" (אוהעל, תרצ"ב); ספר "בנין דוד" על התורה וחידושי סוגיות (אוהעל, תש"ב); וספרים נוספים שנדפסו בארה"ב ע"י צאצאיו שהגיעו לארה"ב לאחר השואה, בנו רבי צבי הירש מייזליש אב"ד וייטצען, ונכדיו מגדולי הרבנים בקהילות סאטמר, צאנז ובובוב עד היום.
[1], צט דף; [1], ב-ח; קח דף. 31.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים. כריכת בד ישנה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
מקראות גדולות, תורה, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים, עם תרגום, פירושי רש"י ואבן עזרא, רד"ק ורלב"ג והמסורה. ונציה, דפוס פייטרו ולורינצו בראגאדין, מהדורת שנת "שנה טובה" לפ"ק [שע"ז-שע"ט 1619-1617]. סט של ארבעת החלקים, בארבעה כרכים.
הספרים נדפסו ונמכרו בקונטרסים שבועיים, בין השנים שע"ז-שע"ט, בכדי לממן את עלות ההדפסה, וכפי שמתואר בקולופון שבסוף כרך כתובים: "...המצאתי זאת לזכות לכל איש ואיש העשיר... והעני... לתת בכל שבוע ערך הדפסת הקונטרסי'...".
חתימות ורישומי בעלות רבים, ביניהם של רבי ליב לונדין ושל בניו רבי משה ורבי דוד [רבי ליב לונדין - מיושבי הקלויז באלטונה ודיין בבית דינו של רבי יהונתן אייבשיץ; נפטר תקכ"ט, ראה עליו חכמי אה"ו עמ' 47]; של רבי אהרן ב"ר מרדכי ניימרק שקנה את הספרים מגיסו רבי משה שוואב בפולדא שנת שפ"ח; ושל רבי שמואל ב"ר אברהם אופנהיים, גבאי צדקה באלטונה; ועוד.
כרך ראשון (תורה וחמש מגילות): [6], רכח; תתב-תתמד; ח דף. דפים תתב-תתמד של חמש המגילות, וכן ח דף אחרונים של התרגום הירושלמי, שבכרך זה, מופיעים במקור בכרך הרביעי. כרך שני (נביאים ראשונים): [1], רלד-תמא דף. חסר [1] דף אחרון - דף ריק במקור. כרך שלישי (נביאים אחרונים): תמב-תרטז, תרטו-תרסח דף. ספירת דפים משובשת. חסר דף השער. כרך רביעי (כתובים): [1], תרעב-תתא; תתמה-תתקח, [25] דף. חסר דף אחרון - דף ריק במקור. 42 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. כתמי שעווה במספר דפים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. קרע בדף השער של הכרך הרביעי, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר דבק. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. דפי הבטנה המקוריים הודבקו מחדש על דפי בטנה חדשים. כריכות עץ ועור עתיקות, עם שדרות ופינות משוקמות.
הספרים נדפסו ונמכרו בקונטרסים שבועיים, בין השנים שע"ז-שע"ט, בכדי לממן את עלות ההדפסה, וכפי שמתואר בקולופון שבסוף כרך כתובים: "...המצאתי זאת לזכות לכל איש ואיש העשיר... והעני... לתת בכל שבוע ערך הדפסת הקונטרסי'...".
חתימות ורישומי בעלות רבים, ביניהם של רבי ליב לונדין ושל בניו רבי משה ורבי דוד [רבי ליב לונדין - מיושבי הקלויז באלטונה ודיין בבית דינו של רבי יהונתן אייבשיץ; נפטר תקכ"ט, ראה עליו חכמי אה"ו עמ' 47]; של רבי אהרן ב"ר מרדכי ניימרק שקנה את הספרים מגיסו רבי משה שוואב בפולדא שנת שפ"ח; ושל רבי שמואל ב"ר אברהם אופנהיים, גבאי צדקה באלטונה; ועוד.
כרך ראשון (תורה וחמש מגילות): [6], רכח; תתב-תתמד; ח דף. דפים תתב-תתמד של חמש המגילות, וכן ח דף אחרונים של התרגום הירושלמי, שבכרך זה, מופיעים במקור בכרך הרביעי. כרך שני (נביאים ראשונים): [1], רלד-תמא דף. חסר [1] דף אחרון - דף ריק במקור. כרך שלישי (נביאים אחרונים): תמב-תרטז, תרטו-תרסח דף. ספירת דפים משובשת. חסר דף השער. כרך רביעי (כתובים): [1], תרעב-תתא; תתמה-תתקח, [25] דף. חסר דף אחרון - דף ריק במקור. 42 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. כתמי שעווה במספר דפים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. קרע בדף השער של הכרך הרביעי, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר דבק. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. דפי הבטנה המקוריים הודבקו מחדש על דפי בטנה חדשים. כריכות עץ ועור עתיקות, עם שדרות ופינות משוקמות.
קטגוריה
עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר הלכות רב אלפס, עם פירוש רש"י, חלק ראשון - סדר מועד (כולל מסכת ברכות והלכות קטנות), חלק שני - סדר נשים (עם מסכת חולין), וחלק שלישי - סדר נזיקין. אמשטרדם, דפוס יוסף דיין בן שמעון עקיבה בער, [ת"פ 1720]. סט שלם. שלושת החלקים בשלושה כרכים, הכוללים את כל הלכות הרי"ף על מסכתות הש"ס.
העותקים של רבי ידידיה טיאה ווייל. רישומי בעלות בכתב-ידו בדף השער של הכרך הראשון והשני: " לא נחתי ולא שקטתי עד שמצאתי את שאהבה נפשי, הק' טיאה בהר"ב מו"הרר נתנאל ווייל".
הגאון רבי ידידיה טיאה ווייל (תפ"ב-תקס"ו), מגדולי גאוני דורו, בן הגאון רבי נתנאל ווייל בעל "קרבן נתנאל" ותלמידו המובהק של רבי יהונתן אייבשיץ. עמד בקשרי שו"ת עם בעל ה"נודע ביהודה" ועם בעל ה"הפלאה". משנת תק"ל אב"ד קרלסרוהא ומדינת באדן על מקום אביו. בחייו נדפס רק פירושו "מרבה לספר" על הגדה של פסח, שנדפס בעילום שמו, אך עשרות חיבורים ממנו שנותרו בכת"י הולכים ונדפסים בשנים האחרונות.
שלושה כרכים. כרך ראשון: [3], ב-פז; קח-שג דף. כרך שני: [2], מא, מא-מב, מב-רנא, [1], רנב-שיז; כ; ו; מ דף. ו דף של "שערי השבועות" מופיעים במקור בסוף הכרך השלישי; מ דף של "סימני הדינים" מופיעים במקור בסוף הכרך הראשון. כרך שלישי: שעו דף. 42-43 ס"מ. שוליים רחבים. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש. קרעים, בהם קרעים קטנים חסרים במספר מקומות (כולל בדפי השער), ללא פגיעה בטקסט. הדבקת נייר בשולי דף השער של הכרך השני. דף השער של הכרך השלישי מנותק בחלקו. חותמות. כריכות עץ ועור מקוריות עתיקות, עם שרידי אבזמים לסגירה. בלאי, סימני עש ופגמים בכריכות (שדרה לא מקורית בכריכת החלק השני).
העותקים של רבי ידידיה טיאה ווייל. רישומי בעלות בכתב-ידו בדף השער של הכרך הראשון והשני: " לא נחתי ולא שקטתי עד שמצאתי את שאהבה נפשי, הק' טיאה בהר"ב מו"הרר נתנאל ווייל".
הגאון רבי ידידיה טיאה ווייל (תפ"ב-תקס"ו), מגדולי גאוני דורו, בן הגאון רבי נתנאל ווייל בעל "קרבן נתנאל" ותלמידו המובהק של רבי יהונתן אייבשיץ. עמד בקשרי שו"ת עם בעל ה"נודע ביהודה" ועם בעל ה"הפלאה". משנת תק"ל אב"ד קרלסרוהא ומדינת באדן על מקום אביו. בחייו נדפס רק פירושו "מרבה לספר" על הגדה של פסח, שנדפס בעילום שמו, אך עשרות חיבורים ממנו שנותרו בכת"י הולכים ונדפסים בשנים האחרונות.
שלושה כרכים. כרך ראשון: [3], ב-פז; קח-שג דף. כרך שני: [2], מא, מא-מב, מב-רנא, [1], רנב-שיז; כ; ו; מ דף. ו דף של "שערי השבועות" מופיעים במקור בסוף הכרך השלישי; מ דף של "סימני הדינים" מופיעים במקור בסוף הכרך הראשון. כרך שלישי: שעו דף. 42-43 ס"מ. שוליים רחבים. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש. קרעים, בהם קרעים קטנים חסרים במספר מקומות (כולל בדפי השער), ללא פגיעה בטקסט. הדבקת נייר בשולי דף השער של הכרך השני. דף השער של הכרך השלישי מנותק בחלקו. חותמות. כריכות עץ ועור מקוריות עתיקות, עם שרידי אבזמים לסגירה. בלאי, סימני עש ופגמים בכריכות (שדרה לא מקורית בכריכת החלק השני).
קטגוריה
עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
ספר חזון נחום, חידושים על משניות סדר קדשים, מאת רבי אליעזר נחום. קושטא, [תק"ג 1743].
בדף השער: "הקדשה עצמית" בכתב-ידו וחתימתו המסולסלת של רבי מרדכי יוסף בכר מיוחס (קצוצה מעט): "מתנה טובה מאת רחום בעל טעם הח"ר יוסף חיים ן' בנבנשת יצ"ו, עבד ה' הצעיר מרדכי יוסף בכר מיוחס".
מתחת לרישום זה רישום נוסף: "מרדכי יוסף בכר מיוחס ס"ט". נסיונות קולמוס ורישומים נוספים בדף זה. מספר הגהות בודדות בדפי הספר.
רבי מרדכי יוסף בכר מיוחס (מאוחר יותר נוסף לו גם השם משה; תצ"ח-תקס"ו), מחכמי ירושלים, שד"ר ומקובל ו"הראשון לציון". בנו של רבי רפאל מיוחס ("הראשון לציון", בעל "פרי האדמה" ועוד), וחתנו של המהרי"ט אלגאזי. חברו של החיד"א מצעירותו. מרבני ישיבת המקובלים "בית אל", עמד בראש ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים (מייסודו של האור החיים הקדוש), ועם פטירת חותנו המהרי"ט אלגאזי ירש את מקומו בתפקיד "הראשון לציון", בו כיהן עד לפטירתו. מחבר הספרים: "שער המים", "ברכות מים", "מים שאל". רבי שלמה חזן מספר בספרו "המעלות לשלמה" כי בינו לבין חברו החיד"א שררה כעין תחרות של קנאת סופרים, וכאשר הדפיס החיד"א את ספרו "שער יוסף", הדפיס הרב מיוחס את ספרו "שער המים"; וכאשר חבר החיד"א את ספרו "חיים שאל", חיבר אף הוא ספרו "מים שאל".
על כריכת העור הטבעה מוזהבת של שם בעלים: "חיים ישראל רומאנו הי"ו" [הגביר מקושטא, שבנה את "בית רומאנו" המפורסם בעיר חברון].
[4], רנט, [3] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש במספר דפים. כריכת עור מקורית מהודרת, עם הטבעות מוזהבות. פגמים בכריכה.
בדף השער: "הקדשה עצמית" בכתב-ידו וחתימתו המסולסלת של רבי מרדכי יוסף בכר מיוחס (קצוצה מעט): "מתנה טובה מאת רחום בעל טעם הח"ר יוסף חיים ן' בנבנשת יצ"ו, עבד ה' הצעיר מרדכי יוסף בכר מיוחס".
מתחת לרישום זה רישום נוסף: "מרדכי יוסף בכר מיוחס ס"ט". נסיונות קולמוס ורישומים נוספים בדף זה. מספר הגהות בודדות בדפי הספר.
רבי מרדכי יוסף בכר מיוחס (מאוחר יותר נוסף לו גם השם משה; תצ"ח-תקס"ו), מחכמי ירושלים, שד"ר ומקובל ו"הראשון לציון". בנו של רבי רפאל מיוחס ("הראשון לציון", בעל "פרי האדמה" ועוד), וחתנו של המהרי"ט אלגאזי. חברו של החיד"א מצעירותו. מרבני ישיבת המקובלים "בית אל", עמד בראש ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים (מייסודו של האור החיים הקדוש), ועם פטירת חותנו המהרי"ט אלגאזי ירש את מקומו בתפקיד "הראשון לציון", בו כיהן עד לפטירתו. מחבר הספרים: "שער המים", "ברכות מים", "מים שאל". רבי שלמה חזן מספר בספרו "המעלות לשלמה" כי בינו לבין חברו החיד"א שררה כעין תחרות של קנאת סופרים, וכאשר הדפיס החיד"א את ספרו "שער יוסף", הדפיס הרב מיוחס את ספרו "שער המים"; וכאשר חבר החיד"א את ספרו "חיים שאל", חיבר אף הוא ספרו "מים שאל".
על כריכת העור הטבעה מוזהבת של שם בעלים: "חיים ישראל רומאנו הי"ו" [הגביר מקושטא, שבנה את "בית רומאנו" המפורסם בעיר חברון].
[4], רנט, [3] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש במספר דפים. כריכת עור מקורית מהודרת, עם הטבעות מוזהבות. פגמים בכריכה.
קטגוריה
עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $500
לא נמכר
שו"ת נחפה בכסף, מאת רבי יונה נבון - רבו של החיד"א - שני חלקים בשני כרכים: חלק א - קושטא, דפוס האחים ראובן ונסים בני יונה אשכנזי, [תק"ח 1748]; חלק ב - ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ג 1843]. מהדורה ראשונה של שני החלקים.
בראש החלק השני נדפס החיבור "פרי מפרי" שכתב רבי יונה נבון, ובו חידושים על ה"פרי חדש" ועל ה"פרי תאר" (של בעל ה"אור החיים"); בשער הספר נדפס: "ספר פרי מפרי וספר נחפה בכסף", כשרק התיבות "נחפה בכסף" מוגדלות ככותרת.
בדף המגן הקדמי של החלק השני הקדשה בכתב-ידו של רבי יעקב שאול אלישר, שהגיה את הספר והיה בנו-חורגו של המו"ל: "מנחה שלוחה למע' הרבני יצ"ו אוהב התורה ולומדיה כמוה"ר ר' מרדכי [---] הי"ו בק"ק ברעסלוי יע"א מאיתי הצעיר יעקב שאול אלישר הי"ו אי"ש ירוש' ת"ו". רבי יעקב שאול אלישר (תקע"ז-תרס"ו), המכונה "יש"א ברכה", היה "הראשון לציון" ואב בית הדין בירושלים. אביו נפטר בילדותו, ואמו נשאה בשנית לרבי בנימין מרדכי נבון, נכדו של רבי יונה נבון מחבר השו"ת "נחפה בכסף", אשר העניק לו את הכינוי "ישא ברכה". רבי בנימין מרדכי, שהוציא לאור בירושלים את החלק השני של הספר, מזכיר את בנו חורגו ה"ישא ברכה" בהקדמתו לספר כמי שהגיה את הספר, והוא מכביר במעלותיו הכבירות.
בשער החלק הראשון חותמת (בצורת חתימה מסולסלת): "הצעיר חיים שמואל הכהן" - רבי חיים שמואל הכהן - הסיניור (נפטר תרל"ג), נולד באיטליה. בשנת תקפ"ז עלה לארץ ישראל והשתקע בעיר טבריה, ובזכות גדלותו בתורה ואישיותו המיוחדת מונה במהרה לאחד מראשי הקהילה והיה ממנהיגיה הבולטים. אחרי הרעש הגדול בשנת תקצ"ז נבחר לשמש כשד"ר העיר טבריה לגולה. רבי מרדכי שמואל גירונדי, רבה של פאדובה, פגשו כאשר הגיע במסגרת שליחותו לפאדובה, ובספרו הוא מתארו: "כמוהר"ר שמואל הכהן נר"ו שליח עה"ק טבריא תובב"א, חסיד ומקובל, זכיתי ליהנות מאור תורתו ימים רבים... ושמעתי ממנו חידושים יפים ע"ד הקבלה..." (תולדות גדולי ישראל וגאוני איטלייאה, אות צ, עמ' 359). עם שובו לטבריה, בשנת תר"ה, הוכתר לרבה של טבריה תחת רבי חיים נסים אבועלפיא שעבר לירושלים. כיהן ברבנות קרוב לשלושים שנה, בהן פעל גדולות ונצורות למען העיר וצביונה הרוחני. על מצבתו שבבית העלמין העתיק של טבריה נכתב: "אבן מקיר תזעק... אי חסיד אי עניו רב שמת אין לנו תמורתו חשך השמש בצאתו מעלת הרה"ג מעוז ומגדול חסידא קדישא סבא דמשפטים ר"מ ור"מ כמוה"ר חיים שמואל הכהן זצוק"ל" (עפ"י מדרש שמואל, בתוך: מגנזי חכמי טבריא, א, ירושלים תשנ"ד, עמ' קסו-קעד).
שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [1], קץ, ו דף. חסר דף ז בסוף הספר; חלק ב: [2], קלב דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. בחלק ב קרעים ספורים בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט במקום אחד. בחלק א חיזוק בדבק נייר בשער ובדף האחרון, עם פגיעה קלה במסגרת השער. רישומים, חתימה וחותמות. כריכות חדשות.
בראש החלק השני נדפס החיבור "פרי מפרי" שכתב רבי יונה נבון, ובו חידושים על ה"פרי חדש" ועל ה"פרי תאר" (של בעל ה"אור החיים"); בשער הספר נדפס: "ספר פרי מפרי וספר נחפה בכסף", כשרק התיבות "נחפה בכסף" מוגדלות ככותרת.
בדף המגן הקדמי של החלק השני הקדשה בכתב-ידו של רבי יעקב שאול אלישר, שהגיה את הספר והיה בנו-חורגו של המו"ל: "מנחה שלוחה למע' הרבני יצ"ו אוהב התורה ולומדיה כמוה"ר ר' מרדכי [---] הי"ו בק"ק ברעסלוי יע"א מאיתי הצעיר יעקב שאול אלישר הי"ו אי"ש ירוש' ת"ו". רבי יעקב שאול אלישר (תקע"ז-תרס"ו), המכונה "יש"א ברכה", היה "הראשון לציון" ואב בית הדין בירושלים. אביו נפטר בילדותו, ואמו נשאה בשנית לרבי בנימין מרדכי נבון, נכדו של רבי יונה נבון מחבר השו"ת "נחפה בכסף", אשר העניק לו את הכינוי "ישא ברכה". רבי בנימין מרדכי, שהוציא לאור בירושלים את החלק השני של הספר, מזכיר את בנו חורגו ה"ישא ברכה" בהקדמתו לספר כמי שהגיה את הספר, והוא מכביר במעלותיו הכבירות.
בשער החלק הראשון חותמת (בצורת חתימה מסולסלת): "הצעיר חיים שמואל הכהן" - רבי חיים שמואל הכהן - הסיניור (נפטר תרל"ג), נולד באיטליה. בשנת תקפ"ז עלה לארץ ישראל והשתקע בעיר טבריה, ובזכות גדלותו בתורה ואישיותו המיוחדת מונה במהרה לאחד מראשי הקהילה והיה ממנהיגיה הבולטים. אחרי הרעש הגדול בשנת תקצ"ז נבחר לשמש כשד"ר העיר טבריה לגולה. רבי מרדכי שמואל גירונדי, רבה של פאדובה, פגשו כאשר הגיע במסגרת שליחותו לפאדובה, ובספרו הוא מתארו: "כמוהר"ר שמואל הכהן נר"ו שליח עה"ק טבריא תובב"א, חסיד ומקובל, זכיתי ליהנות מאור תורתו ימים רבים... ושמעתי ממנו חידושים יפים ע"ד הקבלה..." (תולדות גדולי ישראל וגאוני איטלייאה, אות צ, עמ' 359). עם שובו לטבריה, בשנת תר"ה, הוכתר לרבה של טבריה תחת רבי חיים נסים אבועלפיא שעבר לירושלים. כיהן ברבנות קרוב לשלושים שנה, בהן פעל גדולות ונצורות למען העיר וצביונה הרוחני. על מצבתו שבבית העלמין העתיק של טבריה נכתב: "אבן מקיר תזעק... אי חסיד אי עניו רב שמת אין לנו תמורתו חשך השמש בצאתו מעלת הרה"ג מעוז ומגדול חסידא קדישא סבא דמשפטים ר"מ ור"מ כמוה"ר חיים שמואל הכהן זצוק"ל" (עפ"י מדרש שמואל, בתוך: מגנזי חכמי טבריא, א, ירושלים תשנ"ד, עמ' קסו-קעד).
שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [1], קץ, ו דף. חסר דף ז בסוף הספר; חלק ב: [2], קלב דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. בחלק ב קרעים ספורים בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט במקום אחד. בחלק א חיזוק בדבק נייר בשער ובדף האחרון, עם פגיעה קלה במסגרת השער. רישומים, חתימה וחותמות. כריכות חדשות.
קטגוריה
עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
ספר מלא רצון, "לתרץ כל הדברים הקשים בכל הש"ס", מאת רבי אברהם נפתלי הירש הלוי שפיץ סג"ל, "רב אב ב"ד ור"מ בק"ק ווירמיישא והגלילות". פרנקפורט דמיין, חש"מ, [ת"ע, 1710]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת אב"ד פרנקפורט רבי נפתלי כץ בעל ה"סמיכת חכמים".
בראש השער חתימת רבי מאיר יעקב הורוויץ - בנו של בעל ה"הפלאה": "חנני ד' גם בזה הק' מאיר יעקב בהגאון מ"ו פינחס הלוי איש הורויץ". רישומים נוספים בשער: "ר' הירץ וואהל" [כפי הנראה הוא הנרשם אצל הורוויץ, אבני זכרון, פרנקפורט דמיין תרס"א, מס' 3660, אשר שימש כ"ש"ץ ושמש" בפרנקפורט ונפטר בשנת תק"מ]; "שייך להאלוף והקצין... כש"ת כ"ה איצק פולדא יצ"ו" [אף הוא כנראה מפרנקפורט, ראה אבני זכרון, שם, מס' 2494].
בדף שאחרי השער רישום על קבלת הספר במתנה מרבי מאיר יעקב: "זה הספר ניתן לי לדורון החתונה מן המופלא והמופלג בתורה כש"ת כ"ה מאיר יוק'[ב] יצ"ו בן הגאב"ד נר"ו פה פפ"ד [=פרנקפורט דמיין]".
בדף שלאחר מכן רישום נוסף: "חנני ד' גם בזה הק' שמואל בקוראי שמו זנוויל...".
הגאון רבי מאיר יעקב הורוויץ (תקי"ד-תק"מ), בנו של בעל ה"הפלאה", שנישא בראשית שנות התק"ל לבתו של גאון-דורו רבי שאול אב"ד אמשטרדם. נפטר בגיל כ"ו שנה בחיי אביו. אביו הדפיס קונטרס מחידושיו בסוף ספרו ה"הפלאה" על כתובות (דפים עה-פו), וכה הוא כותב שם על בנו המנוח: "בני ותלמידי ז"ל, אשר היתה נפשו קשורה בנפשי, ונתבקש לישיבה של מעלה בן עשרים וששה שנים, והיה מלא תורה ויראת ה', ומופלא בחריפות ובקיאות, ושאל ממני בטרם עלית נשמתו הטהורה לקבוע בדפוס קצת מחידושיו...". חידושים נוספים ממנו נדפסו בסוף ספר "מחנה לוי" מאחיו, שנדפס יחד עם ספר "המקנה".
[2], ד; צז [צ"ל: צט]; מ, מב-מג, מה-קיד; ז, ט-י; יג, [1] דף. חסרים דפים מא ו-מד מהספירה השלישית. דפים מט-נ מהספירה השניה נכרכו שלא במקומם. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכה פגומה, חסרת שדרה ומנותקת.
בראש השער חתימת רבי מאיר יעקב הורוויץ - בנו של בעל ה"הפלאה": "חנני ד' גם בזה הק' מאיר יעקב בהגאון מ"ו פינחס הלוי איש הורויץ". רישומים נוספים בשער: "ר' הירץ וואהל" [כפי הנראה הוא הנרשם אצל הורוויץ, אבני זכרון, פרנקפורט דמיין תרס"א, מס' 3660, אשר שימש כ"ש"ץ ושמש" בפרנקפורט ונפטר בשנת תק"מ]; "שייך להאלוף והקצין... כש"ת כ"ה איצק פולדא יצ"ו" [אף הוא כנראה מפרנקפורט, ראה אבני זכרון, שם, מס' 2494].
בדף שאחרי השער רישום על קבלת הספר במתנה מרבי מאיר יעקב: "זה הספר ניתן לי לדורון החתונה מן המופלא והמופלג בתורה כש"ת כ"ה מאיר יוק'[ב] יצ"ו בן הגאב"ד נר"ו פה פפ"ד [=פרנקפורט דמיין]".
בדף שלאחר מכן רישום נוסף: "חנני ד' גם בזה הק' שמואל בקוראי שמו זנוויל...".
הגאון רבי מאיר יעקב הורוויץ (תקי"ד-תק"מ), בנו של בעל ה"הפלאה", שנישא בראשית שנות התק"ל לבתו של גאון-דורו רבי שאול אב"ד אמשטרדם. נפטר בגיל כ"ו שנה בחיי אביו. אביו הדפיס קונטרס מחידושיו בסוף ספרו ה"הפלאה" על כתובות (דפים עה-פו), וכה הוא כותב שם על בנו המנוח: "בני ותלמידי ז"ל, אשר היתה נפשו קשורה בנפשי, ונתבקש לישיבה של מעלה בן עשרים וששה שנים, והיה מלא תורה ויראת ה', ומופלא בחריפות ובקיאות, ושאל ממני בטרם עלית נשמתו הטהורה לקבוע בדפוס קצת מחידושיו...". חידושים נוספים ממנו נדפסו בסוף ספר "מחנה לוי" מאחיו, שנדפס יחד עם ספר "המקנה".
[2], ד; צז [צ"ל: צט]; מ, מב-מג, מה-קיד; ז, ט-י; יג, [1] דף. חסרים דפים מא ו-מד מהספירה השלישית. דפים מט-נ מהספירה השניה נכרכו שלא במקומם. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכה פגומה, חסרת שדרה ומנותקת.
קטגוריה
עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
ספר ברכת הזבח, "על גמרא, פירש [רש"י], תוספות מסדר קדשים", מאת רבי אהרן שמואל קוידאנובר. [אמשטרדם, תכ"ט-ת"ל 1669]. מהדורה ראשונה.
העותק של הגאון הרש"ש. בעמוד הריק שבסוף הספר חתימתו: "שמואל שטראשון". בדפי הספר מספר חותמות: "חותם בית עקד הספרים להגאון המנוח ר' מתתי' שטראשון זצ"ל מווילנא".
הגאון רבי שמואל שטראשון - הרש"ש (חשון תקנ"ד-תרל"ב 1793-1872), מגדולי חכמי וילנא. תלמיד רבי אברהם דנציג בעל ה"חיי אדם". בנו של רבי יוסף מזסקוביץ', וחתן הנגיד רבי דוד מהכפר שטראשון שעקר עם משפחתו לווילנא והיה אחד מראשי הקהילה בעיר. הגהותיו על הש"ס נדפסו במהדורות ש"ס וילנא בשם "הגהות הרש"ש". חיבור זה כולל הערות על כל הש"ס (מלבד 8 עמודים בלבד שאין עליהם הגהה מהרש"ש - גדולי הדורות, ב', עמ' 683), והוא מחיבורי היסוד של לימוד הגמרא. דבריו נדונו רבות בספרי האחרונים ובשיעורי ראשי הישיבות. בנוסף נדפסו "הגהות הרש"ש" על המשניות, מדרש רבה והרמב"ם. אחד מבניו הוא החכם והביבליופיל הנודע רבי מתתיהו שטראשון מווילנא, שמאוצר ספריו נוסדה "ספריית שטראשון" הגדולה בווילנא (חותמות הספריה מופיעות על הספר שלפנינו).
ב-סד, סד-קלא, קלג-קפ; לה, [1] דף. חסרים [2] דפים ראשונים - דף השער ודף א (הושלמו בצילום). 17 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. סימני עש (בהם סימני עש קשים בחלק מהדפים), עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. רישומים. חתימות וחותמות. כריכה ישנה, פגומה.
הדפסתו של ספר זה החלה בבית הדפוס של יוסף עטיאש באמשטרדם, והחל מדף קלג עברה ההדפסה לבית הדפוס של דוד די קאסטרו תרטאס, שם נדפסו גם דפי השער וההקדמות. בתחתית השער (שאינו לפנינו) נכתב: "בדפוס המעולה והמשובח של דוד די קאסטרו תרטאס מדף קלג עד גמירא". בעמ' האחרון: "אמר המגיה... שגיאות מי יבין... שאי אפשר לסלק כל התקלות ובפרט מראש הספר עד דף קלג הייתי צועק ואיני נענה ולא השגיחו בי העושים מלאכת יי רמיה, עד שבאתי לאיש... מדפיס דוד תרטאס... וגמר המצוה". ראה על כך: ח. ליברמן, לתולדות הדפוס באמשטרדם, קרית ספר, ל, תשט"ו, עמ' 279; מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 200985.
העותק של הגאון הרש"ש. בעמוד הריק שבסוף הספר חתימתו: "שמואל שטראשון". בדפי הספר מספר חותמות: "חותם בית עקד הספרים להגאון המנוח ר' מתתי' שטראשון זצ"ל מווילנא".
הגאון רבי שמואל שטראשון - הרש"ש (חשון תקנ"ד-תרל"ב 1793-1872), מגדולי חכמי וילנא. תלמיד רבי אברהם דנציג בעל ה"חיי אדם". בנו של רבי יוסף מזסקוביץ', וחתן הנגיד רבי דוד מהכפר שטראשון שעקר עם משפחתו לווילנא והיה אחד מראשי הקהילה בעיר. הגהותיו על הש"ס נדפסו במהדורות ש"ס וילנא בשם "הגהות הרש"ש". חיבור זה כולל הערות על כל הש"ס (מלבד 8 עמודים בלבד שאין עליהם הגהה מהרש"ש - גדולי הדורות, ב', עמ' 683), והוא מחיבורי היסוד של לימוד הגמרא. דבריו נדונו רבות בספרי האחרונים ובשיעורי ראשי הישיבות. בנוסף נדפסו "הגהות הרש"ש" על המשניות, מדרש רבה והרמב"ם. אחד מבניו הוא החכם והביבליופיל הנודע רבי מתתיהו שטראשון מווילנא, שמאוצר ספריו נוסדה "ספריית שטראשון" הגדולה בווילנא (חותמות הספריה מופיעות על הספר שלפנינו).
ב-סד, סד-קלא, קלג-קפ; לה, [1] דף. חסרים [2] דפים ראשונים - דף השער ודף א (הושלמו בצילום). 17 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. סימני עש (בהם סימני עש קשים בחלק מהדפים), עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. רישומים. חתימות וחותמות. כריכה ישנה, פגומה.
הדפסתו של ספר זה החלה בבית הדפוס של יוסף עטיאש באמשטרדם, והחל מדף קלג עברה ההדפסה לבית הדפוס של דוד די קאסטרו תרטאס, שם נדפסו גם דפי השער וההקדמות. בתחתית השער (שאינו לפנינו) נכתב: "בדפוס המעולה והמשובח של דוד די קאסטרו תרטאס מדף קלג עד גמירא". בעמ' האחרון: "אמר המגיה... שגיאות מי יבין... שאי אפשר לסלק כל התקלות ובפרט מראש הספר עד דף קלג הייתי צועק ואיני נענה ולא השגיחו בי העושים מלאכת יי רמיה, עד שבאתי לאיש... מדפיס דוד תרטאס... וגמר המצוה". ראה על כך: ח. ליברמן, לתולדות הדפוס באמשטרדם, קרית ספר, ל, תשט"ו, עמ' 279; מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 200985.
קטגוריה
עותקים מיוחסים - ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות
קָטָלוֹג