מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
- (-) Remove ודברי filter ודברי
- (-) Remove various filter various
- דפוס (5) Apply דפוס filter
- יד (5) Apply יד filter
- כתבי (5) Apply כתבי filter
- קהילות (5) Apply קהילות filter
- שונות (5) Apply שונות filter
- communiti (5) Apply communiti filter
- jewish (5) Apply jewish filter
- manuscript (5) Apply manuscript filter
מציג 1 - 5 of 5
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $400
לא נמכר
כתב-יד, דפים מפנקס "החבורה הקדושה דגמילת חסדים" של קהילת רידיקינען (Răducăneni, מחוז יאסי, רומניה), [תרכ"ח 1868].
לפנינו ששה הדפים הראשונים של הפנקס, ובהם שער מעוטר, ואחריו דפי התקנות של החברה. בשער נכתב: "זה הפנקס של החבורה הקדושה דגמולת[!] חסדים נתייסד ונסדר על פי תקנות והנהגות הישרים לטובים ולא לרעים ויהיו נזכרים לימים הבאים לסדר ולפרט ב'ל'ע' המ'ו'ת' ל'נ'צח וכו' לפ"ק [תרכ"ח] פה"ק רידיקינען".
התקנות כתובות בצורה מחורזת ומסודרות לפי א"ב. לדוגמה באות א': "אנשי החבורה זה לזה יהיו מרוצים / ולמצוה זו יהיו נחוצים / ולא יהיו ח"ו מושבם מושב ליצים / ואם שנים מהם יהיו נצים / תיכף זה לזה יהיו מרוצים / ולא יהיו כצאן אשר אין להם רועה המה נפוצים / רק תמיד יהיו אגודה אחת מקובצים".
העיירה רדוקנני הוקמה בשנות הארבעים של המאה ה-19. הקהילה היהודית התקיימה במקום משנותיה הראשונות של העיירה, והיא היוותה את רוב האוכלוסייה המקומית.
תוכן דפי הפנקס שלפנינו נדפס בקובץ סיני, צה, תשמ"ד, עמ' רעח-רפו.
[6] דף. 40 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. בדף השער קרעים מחריכת הדיו. רישומים. כריכה חדשה.
לפנינו ששה הדפים הראשונים של הפנקס, ובהם שער מעוטר, ואחריו דפי התקנות של החברה. בשער נכתב: "זה הפנקס של החבורה הקדושה דגמולת[!] חסדים נתייסד ונסדר על פי תקנות והנהגות הישרים לטובים ולא לרעים ויהיו נזכרים לימים הבאים לסדר ולפרט ב'ל'ע' המ'ו'ת' ל'נ'צח וכו' לפ"ק [תרכ"ח] פה"ק רידיקינען".
התקנות כתובות בצורה מחורזת ומסודרות לפי א"ב. לדוגמה באות א': "אנשי החבורה זה לזה יהיו מרוצים / ולמצוה זו יהיו נחוצים / ולא יהיו ח"ו מושבם מושב ליצים / ואם שנים מהם יהיו נצים / תיכף זה לזה יהיו מרוצים / ולא יהיו כצאן אשר אין להם רועה המה נפוצים / רק תמיד יהיו אגודה אחת מקובצים".
העיירה רדוקנני הוקמה בשנות הארבעים של המאה ה-19. הקהילה היהודית התקיימה במקום משנותיה הראשונות של העיירה, והיא היוותה את רוב האוכלוסייה המקומית.
תוכן דפי הפנקס שלפנינו נדפס בקובץ סיני, צה, תשמ"ד, עמ' רעח-רפו.
[6] דף. 40 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. בדף השער קרעים מחריכת הדיו. רישומים. כריכה חדשה.
קטגוריה
קהילות שונות - כתבי יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
קונטרס בכתב-יד, פנקס יארצייט, בו נזכרים שמותיהם של בני קהילת קרגלינגן; ביניהם שמות קורבנותיהם היהודים הראשונים של הנאצים בגרמניה. גרמניה, [שנות ה-30?].
קונטרס קטן, בו מתועדים שמות נפטרים בני קהילת קרגלינגן שבדרום גרמניה, כתובים בכתב יד וערוכים על פי תאריכי הפטירה העבריים. בפנקס נזכרים 46 שמות, נשים וגברים ששמות משפחתם אופייניים ליהודי העיירה. בפנקס מצויים השמות הרמן שטרן וארנולד רוזנפלד, הנמנים עם קורבנותיהם היהודים הראשונים של הנאצים לאחר תפיסתם את השלטון בגרמניה, וביטולו הלכה למעשה של המשטר הדמוקרטי במדינה.
קיומה של קהילה יהודית בקרגלינגן שבבאדן-וירטמברג, נזכר כבר בשנת 1298. בשיאה מנתה הקהילה כ-130 יהודים; ערב עליית הנאצים לשלטון מנתה אוכלוסייתה היהודית של העיר כ-73 איש. בסוף מרץ 1933 התרחש בקרלינגן אירוע דמים שנחשב לפוגרום הראשון שהתרחש בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. הפוגרום בוצע בידי כנופיית בריוני ה-SA והמון מוסת, שעינו 16 יהודים מקומיים בבניין העירייה. כתוצאה מהעינויים הקשים נפטרו הרמן שטרן (כז' אדר), בן 67, סוחר סוסים ומתווך נדל"ן, וארנולד רוזנפלד (ו' ניסן), בן 52. השניים נחשבים לקורבנות הראשונים של הנאצים בגרמניה. החל מאמצע שנת 1937 לא נותרו יהודים בקרגלינגן.
[3] דף (12 עמודים כתובים), 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קרעים קלים לאורך נקודות הקיפול, ובשולי אחדים מהדפים – חלקם קרעים חסרים, ללא פגיעה בטקסט.
קונטרס קטן, בו מתועדים שמות נפטרים בני קהילת קרגלינגן שבדרום גרמניה, כתובים בכתב יד וערוכים על פי תאריכי הפטירה העבריים. בפנקס נזכרים 46 שמות, נשים וגברים ששמות משפחתם אופייניים ליהודי העיירה. בפנקס מצויים השמות הרמן שטרן וארנולד רוזנפלד, הנמנים עם קורבנותיהם היהודים הראשונים של הנאצים לאחר תפיסתם את השלטון בגרמניה, וביטולו הלכה למעשה של המשטר הדמוקרטי במדינה.
קיומה של קהילה יהודית בקרגלינגן שבבאדן-וירטמברג, נזכר כבר בשנת 1298. בשיאה מנתה הקהילה כ-130 יהודים; ערב עליית הנאצים לשלטון מנתה אוכלוסייתה היהודית של העיר כ-73 איש. בסוף מרץ 1933 התרחש בקרלינגן אירוע דמים שנחשב לפוגרום הראשון שהתרחש בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. הפוגרום בוצע בידי כנופיית בריוני ה-SA והמון מוסת, שעינו 16 יהודים מקומיים בבניין העירייה. כתוצאה מהעינויים הקשים נפטרו הרמן שטרן (כז' אדר), בן 67, סוחר סוסים ומתווך נדל"ן, וארנולד רוזנפלד (ו' ניסן), בן 52. השניים נחשבים לקורבנות הראשונים של הנאצים בגרמניה. החל מאמצע שנת 1937 לא נותרו יהודים בקרגלינגן.
[3] דף (12 עמודים כתובים), 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קרעים קלים לאורך נקודות הקיפול, ובשולי אחדים מהדפים – חלקם קרעים חסרים, ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
קהילות שונות - כתבי יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
"הדרך - The Way", ירחון בהוצאת "קהילת טורונטו". 12 גליונות רצופים. טורונטו, ת"ש-תש"א. יידיש ואנגלית.
גליונות 1-12. יתכן שלפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
מטרת הירחון, כפי שנדפס בראשי הגליונות, היא לפעול: "לטובת הכשרות והיהדות המסורתית". הירחון יצא לאור על ידי "קהילת טורונטו", גוף שהוקם בשנת תרפ"ג כדי לפקח על עניני כשרות הבשר בעיר. עורך הירחון היה יעקב וולגלרנטר (Jacob I. Wohlgelernter).
הירחון נוסד בניסיון לפתור את הכאוס ששרר בענייני כשרות הבשר בטורונטו במחצית הראשונה של המאה ה-20.
בין העומדים מאחורי ירחון זה היה הגאון רבי יעקב קמינצקי (תרנ"א-תשמ"ו), לימים מגדולי התורה בארצות הברית וראש ישיבת "תורה ודעת", שכיהן באותם ימים כרב בטורונטו (בשנים תרצ"ח-תש"ה). בגליונות שלפנינו מופיעות מודעות שבהן נכתב כי הוא אחד משני הרבנים ראשי "ועד הכשרות של קהילת טורונטו", אליהם ניתן לפנות בכל נושאי הכשרות והדת (הרב השני היה רבי יוסף ויינרב, תרכ"ט-תש"ד, הרב הראשי הראשון של טורונטו, נודע בשם ה"גליציאנר רב"). בירחונים מופיעים גם מכתב והצהרה מאת שני הרבנים הנ"ל, וכן שני מאמרים מפרי עטו של רבי יעקב קמינצקי. באחד מהם מחאה חריפה נגד ה-United Jewish Welfare (מאמר זה מופיע פעמיים, באנגלית - בגליון 6, וביידיש - בגליון 8); ובשני, הערות לקראת חג הפסח - בעיקר בעניני כשרות (יידיש, בגליון 10).
בנוסף למאמרים וידיעות בנושא הכשרות, וכן מאמרים רבים בעניין חינוך הדור הצעיר, ניתן למצוא בגליונות שלפנינו מידע מעניין על פעילות יהודי קנדה לטובת אחיהם באירופה בראשית ימי השואה; התייחסויות למצב המלחמה בעולם; פרסומות של ארגונים יהודיים כמו קק"ל; מאמרים לרגל פטירתו של רבי דוב רעוועל (הרב ד"ר ברנרד רבל, הנשיא הראשון של ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק); מאמר על הכשרות מאת הרש"ר הירש; ועוד. כמו כן, נזכרים בגליונות שמות רבים של נכבדי קהילת טורונטו (שמות משפחה כגון: קורולנק, טננבוים, שיף).
12 גליונות (עשרות דפים). מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (סימני עובש ופטריה במספר מקומות). בלאי. מספר קרעים.
הירחון לא מופיע ב-OCLC ולא ב-Ontario Jewish Archives, וכפי הנראה לא ידוע ביבליוגרפית. יתכן שלפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
גליונות 1-12. יתכן שלפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
מטרת הירחון, כפי שנדפס בראשי הגליונות, היא לפעול: "לטובת הכשרות והיהדות המסורתית". הירחון יצא לאור על ידי "קהילת טורונטו", גוף שהוקם בשנת תרפ"ג כדי לפקח על עניני כשרות הבשר בעיר. עורך הירחון היה יעקב וולגלרנטר (Jacob I. Wohlgelernter).
הירחון נוסד בניסיון לפתור את הכאוס ששרר בענייני כשרות הבשר בטורונטו במחצית הראשונה של המאה ה-20.
בין העומדים מאחורי ירחון זה היה הגאון רבי יעקב קמינצקי (תרנ"א-תשמ"ו), לימים מגדולי התורה בארצות הברית וראש ישיבת "תורה ודעת", שכיהן באותם ימים כרב בטורונטו (בשנים תרצ"ח-תש"ה). בגליונות שלפנינו מופיעות מודעות שבהן נכתב כי הוא אחד משני הרבנים ראשי "ועד הכשרות של קהילת טורונטו", אליהם ניתן לפנות בכל נושאי הכשרות והדת (הרב השני היה רבי יוסף ויינרב, תרכ"ט-תש"ד, הרב הראשי הראשון של טורונטו, נודע בשם ה"גליציאנר רב"). בירחונים מופיעים גם מכתב והצהרה מאת שני הרבנים הנ"ל, וכן שני מאמרים מפרי עטו של רבי יעקב קמינצקי. באחד מהם מחאה חריפה נגד ה-United Jewish Welfare (מאמר זה מופיע פעמיים, באנגלית - בגליון 6, וביידיש - בגליון 8); ובשני, הערות לקראת חג הפסח - בעיקר בעניני כשרות (יידיש, בגליון 10).
בנוסף למאמרים וידיעות בנושא הכשרות, וכן מאמרים רבים בעניין חינוך הדור הצעיר, ניתן למצוא בגליונות שלפנינו מידע מעניין על פעילות יהודי קנדה לטובת אחיהם באירופה בראשית ימי השואה; התייחסויות למצב המלחמה בעולם; פרסומות של ארגונים יהודיים כמו קק"ל; מאמרים לרגל פטירתו של רבי דוב רעוועל (הרב ד"ר ברנרד רבל, הנשיא הראשון של ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק); מאמר על הכשרות מאת הרש"ר הירש; ועוד. כמו כן, נזכרים בגליונות שמות רבים של נכבדי קהילת טורונטו (שמות משפחה כגון: קורולנק, טננבוים, שיף).
12 גליונות (עשרות דפים). מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (סימני עובש ופטריה במספר מקומות). בלאי. מספר קרעים.
הירחון לא מופיע ב-OCLC ולא ב-Ontario Jewish Archives, וכפי הנראה לא ידוע ביבליוגרפית. יתכן שלפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
קטגוריה
קהילות שונות - כתבי יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $800
לא נמכר
קונטרס "נחמת ציון", The Consolation of Zion - דין וחשבון על שליחותו של רבי חיים צבי שניאורסון באוסטרליה. מלבורן, דפוסAbbot & Co., י1863. אנגלית (ושפות נוספות), הכותר בלבד בעברית.
דוח מפורט על ביקורו של השד"ר רבי חיים צבי שניאורסון באוסטרליה, לשם איסוף כספים להקמת "בתי מחסה" בעיר העתיקה בירושלים [מתחם הדירות "בתי מחסה והכנסת אורחים על מכון הר ציון בירושלים" נבנה בשנות ה-60 למאה ה-19 ביוזמת "כולל הו"ד" (כולל הולנד ודויטשלנד). הכולל שיכן במתחם משפחות עניות למשך זמן של שלוש שנים בחינם].
בראש הקונטרס מכתב מרבי חיים צבי שניאורסון (מתורגם לאנגלית בידי רבי משה רינטל, רבה הראשון של הקהילה היהודית במלבורן), ולאחר מכן מכתב מאת ממוני "כולל הו"ד" הסוקר את העוני ומצוקת הדיור של יהודי ירושלים, ומציג את הרקע לרכישת ובניין מתחם הדירות. בהמשך מופיעים הסכמות ומכתבי המלצה רבני וראשי העדה הספרדית בירושלים (הראשון לציון רבי חיים דוד חזן, ראש ישיבת המקובלים בית אל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה, הראב"ד רבי מרדכי חיים מיוחס), מהקונסולים של בריטניה, צרפת ופרוסיה בירושלים, ומרבנים ומנהיגי ציבור בערים שונות באוסטרליה. בסופו מופיעים סיכומי הפגישות שנערכו לטובת הענין ברחבי אוסטרליה, בחודשים דצמבר 1861 עד אוקטובר 1862.
רבי חיים צבי שניאורסון (תקצ"ד-תרמ"ב), שד"ר, חסיד חב"ד, דור רביעי לאדמו"ר הזקן בעל התניא, מאנשי הישוב הישן בארץ ישראל וממבשרי הציונות. נולד בליובאוויטש לאביו רבי נחום יוסף ב"ר משה (בן האדמו"ר הזקן), ובהיותו בן עשר עלה עם הוריו לארץ ישראל; בתחילה התגורר ביישוב החב"די בחברון ובהמשך עבר לירושלים. בשנת תרי"ב, בהיותו כבן 18, יצא לשליחותו הראשונה מטעם "כולל חב"ד" לסוריה ולמצרים. בשנים לאחר מכן נסע רבות בשליחות היישוב הישן וביקר במזרח הרחוק, אירופה, אמריקה, אפריקה, ומקומות נוספים.
על אף שלא היה מבני "כולל הו"ד", נשלח על ידם בראשית קיץ תרכ"א (1861) לאוסטרליה. במהלך ההפלגה נטרפה אנייתו בים בקרבת הודו, והוא ניצל אך בקושי מטביעה. הוא הגיע לאוסטרליה בראש חדש כסלו תרכ"ב (נובמבר 1861), ובמשך כשנה וחצי סבב בקרב הקהילות היהודיות במקום וגייס כספים לטובת הקמת "בתי מחסה" בעיר העתיקה בירושלים. התקבל בכל מקום בכבוד רב. בדיבורו העברי, בלבושו המזרחי ובאישיותו הנלהבת עשה רושם רב גם על בני המקום שאינם יהודים, ובאספותיו השתתפו גם מנהיגים ואנשי דת נוצרים. גם העיתונות הכללית פרסמה בהרחבה את ביקורו. בתום שליחותו המוצלחת שב בסיון תרכ"ג (1863) לירושלים, והמשיך לפעול במרץ למען היישוב היהודי בארץ ישראל. עשה תעמולה לטובת התיישבות חקלאית בארץ והתנגד לתלות היישוב בשיטת ה"חלוקה". פרסם מאמרים רבים ונשא הרצאות פומביות בנושא. פעל רבות גם לטובת יהודי רומניה. בספרו "ארץ ישראל ורומניה" העלה את השקפותיו בדבר השגת מעמד מדיני ויסוד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. בעקבות עמדותיו נרדף והוחרם על ידי ראשי העדה האשכנזית בארץ. נפטר בשנת תרמ"ב במהלך מסע תעמולה שערך בדרום אפריקה. עליו ועל שליחותו באוסטרליה, ראה: "רבי חיים צבי שניאורסון", מאת ישראל קלויזנר (ירושלים, תש"ג, עמ' 12-36).
קונטרס: 28 עמ'. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי (כתמים כהים ופגמים בשער). קרעים וקמטים. מספר דפים מנותקים. רישומים וחותמות בשער ובדף האחרון.
מהכותרים היהודיים הראשונים שנדפסו באוסטרליה.
דוח מפורט על ביקורו של השד"ר רבי חיים צבי שניאורסון באוסטרליה, לשם איסוף כספים להקמת "בתי מחסה" בעיר העתיקה בירושלים [מתחם הדירות "בתי מחסה והכנסת אורחים על מכון הר ציון בירושלים" נבנה בשנות ה-60 למאה ה-19 ביוזמת "כולל הו"ד" (כולל הולנד ודויטשלנד). הכולל שיכן במתחם משפחות עניות למשך זמן של שלוש שנים בחינם].
בראש הקונטרס מכתב מרבי חיים צבי שניאורסון (מתורגם לאנגלית בידי רבי משה רינטל, רבה הראשון של הקהילה היהודית במלבורן), ולאחר מכן מכתב מאת ממוני "כולל הו"ד" הסוקר את העוני ומצוקת הדיור של יהודי ירושלים, ומציג את הרקע לרכישת ובניין מתחם הדירות. בהמשך מופיעים הסכמות ומכתבי המלצה רבני וראשי העדה הספרדית בירושלים (הראשון לציון רבי חיים דוד חזן, ראש ישיבת המקובלים בית אל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה, הראב"ד רבי מרדכי חיים מיוחס), מהקונסולים של בריטניה, צרפת ופרוסיה בירושלים, ומרבנים ומנהיגי ציבור בערים שונות באוסטרליה. בסופו מופיעים סיכומי הפגישות שנערכו לטובת הענין ברחבי אוסטרליה, בחודשים דצמבר 1861 עד אוקטובר 1862.
רבי חיים צבי שניאורסון (תקצ"ד-תרמ"ב), שד"ר, חסיד חב"ד, דור רביעי לאדמו"ר הזקן בעל התניא, מאנשי הישוב הישן בארץ ישראל וממבשרי הציונות. נולד בליובאוויטש לאביו רבי נחום יוסף ב"ר משה (בן האדמו"ר הזקן), ובהיותו בן עשר עלה עם הוריו לארץ ישראל; בתחילה התגורר ביישוב החב"די בחברון ובהמשך עבר לירושלים. בשנת תרי"ב, בהיותו כבן 18, יצא לשליחותו הראשונה מטעם "כולל חב"ד" לסוריה ולמצרים. בשנים לאחר מכן נסע רבות בשליחות היישוב הישן וביקר במזרח הרחוק, אירופה, אמריקה, אפריקה, ומקומות נוספים.
על אף שלא היה מבני "כולל הו"ד", נשלח על ידם בראשית קיץ תרכ"א (1861) לאוסטרליה. במהלך ההפלגה נטרפה אנייתו בים בקרבת הודו, והוא ניצל אך בקושי מטביעה. הוא הגיע לאוסטרליה בראש חדש כסלו תרכ"ב (נובמבר 1861), ובמשך כשנה וחצי סבב בקרב הקהילות היהודיות במקום וגייס כספים לטובת הקמת "בתי מחסה" בעיר העתיקה בירושלים. התקבל בכל מקום בכבוד רב. בדיבורו העברי, בלבושו המזרחי ובאישיותו הנלהבת עשה רושם רב גם על בני המקום שאינם יהודים, ובאספותיו השתתפו גם מנהיגים ואנשי דת נוצרים. גם העיתונות הכללית פרסמה בהרחבה את ביקורו. בתום שליחותו המוצלחת שב בסיון תרכ"ג (1863) לירושלים, והמשיך לפעול במרץ למען היישוב היהודי בארץ ישראל. עשה תעמולה לטובת התיישבות חקלאית בארץ והתנגד לתלות היישוב בשיטת ה"חלוקה". פרסם מאמרים רבים ונשא הרצאות פומביות בנושא. פעל רבות גם לטובת יהודי רומניה. בספרו "ארץ ישראל ורומניה" העלה את השקפותיו בדבר השגת מעמד מדיני ויסוד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. בעקבות עמדותיו נרדף והוחרם על ידי ראשי העדה האשכנזית בארץ. נפטר בשנת תרמ"ב במהלך מסע תעמולה שערך בדרום אפריקה. עליו ועל שליחותו באוסטרליה, ראה: "רבי חיים צבי שניאורסון", מאת ישראל קלויזנר (ירושלים, תש"ג, עמ' 12-36).
קונטרס: 28 עמ'. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי (כתמים כהים ופגמים בשער). קרעים וקמטים. מספר דפים מנותקים. רישומים וחותמות בשער ובדף האחרון.
מהכותרים היהודיים הראשונים שנדפסו באוסטרליה.
קטגוריה
קהילות שונות - כתבי יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
כתב-יד שומרוני, צלות חג הסוכות. [שכם, המאה ה-19].
עברית (בכתב שומרוני) וערבית. דיו שחורה ואדומה על נייר.
בכתב-היד ישנם מספר קולופונים של המעתיק: שניים בערבית ואחד בעברית.
קולופון 1 (תרגום): נכתב בשנת 1266 [להיג'רה=1850] על ידי צאלח [=שלח] בן אברהים [=אברהם] בן שלח אל דנפי הישראלי.
קולופון 2: "הבה הכלול מן זאת הצלות... מן חדש שואל והוא... שנת הס ור ואלף [1265 להיג'רה=1849] על יד... שלח בן אברהם".
קולופון 3 (בסוף כתב היד; תרגום): ביום חמישי בחדש החאג' 1267 [להיג'רה=1851] הכותב עבדו צאלח בן אברהים בן צאלח בן מוריאן [=אב סכוה] בן מסלם הדנפי הישראלי.
קולופון נוסף ממעתיק התוספת בערבית (תרגום): חאדר [=פינחס] בן יצחק הכהני סיים בחדש החאג' שנת 1286 [להיג'רה=1870].
המעתיק יצר בעזרת האותיות מספר ציורים - ציור פרצוף אדם וצורות גיאומטריות.
חותמות בעלים של עבד צאלח אברהים. על הכריכה נכתב: "עור טהור מן זבח שכם".
[129] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים במספר דפים. מספר דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, עם פגמים.
עברית (בכתב שומרוני) וערבית. דיו שחורה ואדומה על נייר.
בכתב-היד ישנם מספר קולופונים של המעתיק: שניים בערבית ואחד בעברית.
קולופון 1 (תרגום): נכתב בשנת 1266 [להיג'רה=1850] על ידי צאלח [=שלח] בן אברהים [=אברהם] בן שלח אל דנפי הישראלי.
קולופון 2: "הבה הכלול מן זאת הצלות... מן חדש שואל והוא... שנת הס ור ואלף [1265 להיג'רה=1849] על יד... שלח בן אברהם".
קולופון 3 (בסוף כתב היד; תרגום): ביום חמישי בחדש החאג' 1267 [להיג'רה=1851] הכותב עבדו צאלח בן אברהים בן צאלח בן מוריאן [=אב סכוה] בן מסלם הדנפי הישראלי.
קולופון נוסף ממעתיק התוספת בערבית (תרגום): חאדר [=פינחס] בן יצחק הכהני סיים בחדש החאג' שנת 1286 [להיג'רה=1870].
המעתיק יצר בעזרת האותיות מספר ציורים - ציור פרצוף אדם וצורות גיאומטריות.
חותמות בעלים של עבד צאלח אברהים. על הכריכה נכתב: "עור טהור מן זבח שכם".
[129] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים במספר דפים. מספר דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, עם פגמים.
קטגוריה
קהילות שונות - כתבי יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג