שטר תנאים בכתב-יד לאירוסי החתן יוסף נסים פיאמיטא עם הכלה דיאמאנטי בת שבתי חיים פאציפיקו. אנקונה, תקכ"ב [1762].
כתיבה איטלקית נאה. בראש השטר שיר פתיחה שמשולבים בו שמות הצדדים. תיבות פתיחה ומספור סעיפים באותיות מעוטרות או מוגדלות. חתימת העדים: Rafael Sabato Porta Leon (חתום באיטלקית), ו"יוסף שמשון חי בלא"א יהודא מאסקולי...".
בעמוד האחרון, באותיות קטנות יותר, הוספת התחייבות של אם הכלה, שנעשתה יום לאחר חתימת שטר התנאים. העדים חתומים בשנית גם על התחייבות זו.
החתן הוא "הבחור המפואר המשכיל הנכבד כה"ר יוסף נסים יצ"ו ן' הזקן המפואר המשכיל ונכבד כה"ר משה אהרן פיאמיטא יצ"ו בן לאותו צדיק ה"ה מעלת החכם השלם מורנו הרב החסיד ועניו הרב הכולל המקובל האלקי כמהר"ר יוסף פיאמיטא זצוק"ל". רבי יוסף פיאמיטה (תט"ו?-תפ"א), רבה של אנקונה, מגדולי חכמי ומקובלי איטליה. רבו וחותנו של רבי שמשון מורפורגו בעל "שמש צדקה".
[2] דף (4 עמודים כתובים). 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים, ובהם כתמי רטיבות. סימני קיפול. קרעים ונקבים קלים, חלקם מחריכת הדיו (עם פגיעה קלה בטקסט).

שני קונטרסים מודפסים, תקנות של הקהילה היהודית במנטובה:
• סדר ההערכה. מנטובה, [תל"ו 1675].
"סדר ההערכה" הוא השם של תקנוני המס שנדפסו מעת לעת, החל מסופה של המאה ה-16 ועד לסופה של המאה ה-18 בקהילת מנטובה. עורכי התקנונים, שנקראו "מסדרי ההערכה", נבחרו על ידי מוסדות הקהילה, וקבעו כללים שונים לעריכת שומת הנכסים וחוקת הקהילה. התקנות נקבעו בדרך כלל לשלוש שנים, ובכל סיום תקופה נדפסה חוברת חדשה ובה הופיעו התקנות שנקבעו לתקופה שבאה אחריה. חוברות אלו מהוות מקור היסטורי רב ערך לחיי הקהילה במהלך המאות ה-17 וה-18, ובאים בהן פרטים רבים על העיסוקים השונים של בני הקהילה, על סחורות וסוגי רכוש, ועוד.
[6] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים. רישומים. ללא כריכה.
• "סדר הגד יגיד לבני חברת בעלי ברית אברהם כדת מה לעשות..." - תקנון חברת סנדקאות. מנטובה, [תק"ד 1744].
מטרתה של "חברת סנדקאות", שפעלה בקהילות רבות, הייתה לדאוג לצרכי ברית המילה וסעודת הברית של משפחות עניות. בתמורה לכך קיבלו אנשי החברה את כיבוד הסנדקאות. הקשר בין הסנדקים למשפחות נוהל על ידי החברה באופן מסודר, כדי לזכות את חבריה בכיבוד הסנדקאות, כל אחד בתורו. במנטובה הוקמה בשנת תע"ו (1716) חברת "בעלי ברית אברהם". בחברה היו שישים חברים, ששילמו שמונה לירות כדמי חברות, ובנוסף תרמו ארבע לירות לכל ברית שנערכה על ידי החברה. תקנון חברה זו פורסם בדפוס לראשונה בשנת תק"ד. מדי כמה שנים פורסמו התקנות בצורה מעודכנת עם שמות החברים החדשים. לפנינו הקונטרס משנת תק"ד, הראשון שהדפיסה החברה (אחריו נדפסו קונטרסים גם בשנים תקל"א, תקל"ט, תקמ"ח, תקנ"א, כפי שמצוין בשער הקונטרס החמישי של שנת תקנ"א). בשער נמנים החברים רבי עמנואל ציויטה, רבי דוד חיים לומברוזו ורבי עזריאל באסאן (האחרון נזכר אצל החיד"א במעגל טוב, ט"ז אלול תקל"ו, עמ' 82).
ז, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. מעטפת קרטון, פגומה ומנותקת.

ארבעה מכתבים בעניין יהודי מטריאסטה, שאכל בבית קפה לא כשר בעיר. טריאסטה, תקל"ב [1771]. איטלקית, עם מעט עברית.
• מכתב מאת הרב יצחק פורמיג'יני, רבה של טריאסטה, בעניין יהודי בשם גאטניו, שאכל עוגיות בבית קפה לא יהודי הסמוך לגטו.
• שני עותקים של מכתב הבעת חרטה מאת דוד גאטניו הנ"ל, חתומים על ידו, מתאריך "היום יום שני חנוכת המזבח תקל"ב" (מוזכרים בעברית גם: "הכרזה" ו"מעלת הרב מורה צדק נר"ו ופרנסי הקק"י").
• מכתב (או תעודה) מטעם אנשי הקהילה מר"ח טבת תקל"ב, בעניין הנ"ל, נחתם במילים בעברית: "וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד".
רבי יצחק פורמיג'יני, מגדולי חכמי איטליה, שימש תחילה כרב בטורינו ולאחר מכן כרבה של טריאסטה. החיד"א, שפגשו כמה פעמים במהלך שליחותו באיטליה, מביא חידושים משמו בספריו ומפליג בשבחו: "שמעתי ממעלת הרב המובהק סבא קדישא, כמהר"ר יצחק פורמיג'יני שפירש..." (פתח עינים, ערכין דף טו ע"ב); "מאמר זה שמעתיו מהרב הכולל מר קשישא כמוהר"ר יצחק פורמיג'יני זלה"ה והוא ז"ל היה מפרש..." (פני דוד, פרשת ויחי, סעיף כו); ועוד.
בפנקס קהילת טריאסטה (שנמצא בארכיון המרכזי לתולדות עם ישראל, I.T. 308) תועד המקרה שלפנינו, שם נכתב כי רבי יצחק פורמיג'יני הטיל על גאטניו הנ"ל נידוי של שלושה ימים (בהם נאסר עליו להופיע בציבור), ובסיומם היה עליו לבוא לבית הכנסת, להתוודות ולבקש סליחה. גאטניו פנה לרשויות בתלונה על פסקו של הרב, ובעקבות כך הומר העונש והוא נדרש רק להמציא מסמך כתוב בו הוא מודה על חטאו ומצהיר שהוא מתחרט על כך (מסמך זה מופיע לפנינו).
4 מכתבים. גודל משתנה. מצב כללי בינוני. כתמים, כתמי ונזקי רטיבות (עקבות עובש).

שלושה מסמכים באיטלקית, מקהילת טריאסטה שבאיטליה, הקשורים ל"אימפרטור" פרנץ הראשון (פרנץ השני קיסר האימפריה הרומית הקדושה, שכונה גם "פרנץ הראשון קיסר אוסטריה ומלך הונגריה ובוהמיה"). איטלקית.
• שני דפים בכתב-יד, עם תיאור ביקור פרנץ הראשון במוסדות הקהילה היהודית בטריאסטה, ביום 6 במאי 1816.
• דף בכתב-יד, כתב-בקשה מאת ראשי הקהילה בטריאסטה (מתיא כהן, משה לוי מונדולפו, אברהם אלמידה), המבקשים מפרנץ הראשון להעניק ליהודים את האפשרות לשמש כרוקחים. 5 אוקטובר 1823.
• קונטרס מודפס, נאום הרב אברהם קולוניא, לכבוד יום ההולדת של פרנץ הראשון.
4 פריטי נייר. גודל משתנה. מצב בינוני גרוע. כתמי רטיבות, עקבות עובש ופטריה. מספר קרעים.