ספר ארבעה חרשים, דרושים בחסידות (על ארבע פרשיות, הגדה של פסח ועוד), מאת רבי אריה ליב מלאנצהוט, עם "הנהגות קדושות" לרבי אלימלך מליז'נסק "אשר קראם בשם צעטיל קטן". [לבוב], שנת נזכה כלנו לישועה [תר"ט 1849].
נכרך עם: ספר שער הגמול לרמב"ן. [לבוב, תר"ח 1848].
לפנינו המהדורה הראשונה של ה"צעטיל קטן" לרבי אלימלך מליז'נסק בעל "נועם אלימלך". בסופו נדפס: "כ"ז [=כל זה] מצאתי בכ"י". מאז זכה חיבור זה לאין ספור מהדורות, והוא אחד החיבורים העיקריים במשנת עבודת השם בדרכי החסידות.
בראש הספר ארבעה חרשים נדפסו גם "מאמר שבתות ה'" (החלק השני) להרמ"ע מפאנו, ו"תפלת השב לרבינו יונה".
[4], כ; [24] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני עש. רישומים, חותמות וחתימות. ללא כריכה.
סטפנסקי חסידות, מס' 64.

ספר באר משה, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. [לבוב, תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס - הספר שלפנינו היה שייך לאדמו"ר מסלונים רבי שמואל ויינברג, בעל "דברי שמואל", ולאחר פטירתו עבר בירושה לבנו האדמו"ר רבי יששכר ליב - כפי שמעידות החותמות (מטושטשות בחלקן) בדף השער ובדף המגן: "מעזבון אאמורהר"ש זלל"ה מסלאנים, ישכר ליב וויינבערג".
המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". מלבד ספרו זה, חיבר ספרים גדולים נוספים - "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "קהלת משה", "תפלה למשה", ועוד. בספר שלפנינו, וכן ביתר ספריו, הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
על הספר ועל מחברו כותב בן המחבר, האדמו"ר רבי אלעזר מקוז'ניץ, בספרו "ליקוטי מהר"א" (תהלים קיט): "הלא על כבוד קדושת אאמ"ו זצלה"ה, בעל המחבר ספר באר משה על התורה, בעודו בחיים חיותו אתנו, רבים קמו והתנגדו עליו ופערו פיהם לבלי חק, באמרם שאין יכול ללמוד, רק הוא אומר תהלים, וקראו אותו 'תהלים זעגר' [=קורא תהלים], ובעניני לימוד אמרו שאינו יודע מה שכתוב בספר; וכאשר הדפיסו ספרו באר משה על התורה, כולם נעשו אלמים, ויסכרו פי דוברי שקר, וראו כל העולם כי היה מלא בגפ"ת ובפלפול, כמעט בכל התורה כולה".
האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל ה"דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו), נכדו ותלמידו המובהק של ה"יסוד העבודה". החל להנהיג את עדתו בשנת תרמ"ד לערך. הנהגתו הייתה מתוך אהבה והתמסרות עצומה לצאן מרעיתו. עסק באופן אישי בחינוך ובהדרכה רוחנית בקרב צעירים ובני נוער והציל רבים מהם מרדת שחת. עסק מרבית ימיו בגיוס כספים עבור בני העליה שב"כולל רייסין" בטבריה. מפעל חייו הגדול של ה"דברי שמואל" היה הקמתה של ישיבת "אור תורה" בטבריה. היה ממייסדי ומקימי "אגודת ישראל" בשנת תרע"ב.
ה"דברי שמואל" הסתופף רבות בצל צדיקי ואדמו"רי דורו, כדוגמת ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין. הרבה בייחוד לנסוע אל האדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב, אשר שימש לו כרב מובהק בכל ענייניו. ה"דברי חיים" מצאנז הפליג פעם בשבחו של ה"דברי שמואל" ואמר עליו שנשמה גבוהה כמותו לא הייתה בעולם כבר יותר משלש מאות שנה (רבי יצחק דוד לידר, בית דלי, מהדורת ירושלים תשס"ט, עמ' מט-נ). הגר"ח מבריסק אמר על ידיעת התורה שלו: "יכולים אנו להעיד עליו שהוא בקי בש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי ותוספתא" (רבי שמואל אהרן לידר, נטעי אש, עמ' תעא). על התמדתו העצומה מסופר שבצעירותו הסתופף כששה שבועות בצלו של האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם מטשכנוב, ובמשך ששה שבועות אלו הספיק לחזור על כל הש"ס.
בנו הבכור, האדמו"ר רבי יששכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח, אנצ' לחסידות, ב, עמ' תסו-תסז) כיהן כאדמו"ר בסלונים לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ו, לצד אחיו הצעיר האדמו"ר רבי אברהם ויינברג, בעל ה"בית אברהם". ידידות עזה שררה בין האחים, ולעתים הם אף ניהלו "טיש" ביחד, זה לצד זה. נודע כחכם ופיקח אף בענייני העולם, וכאוהב ישראל ומאיר פנים לכולם. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר על האחים האדמו"רים מסלונים, שהכירם עוד בגיל צעיר, שבכל פולין לא מצא כאלה אחים קדושים וטהורים. האדמו"ר רבי יששכר ליב נפטר בכ"ח ניסן תרפ"ח, והותיר אחריו את בנו רבי אברהם יהושע העשיל, לימים האדמו"ר מסלונים-תל אביב (תרנ"ח-תשל"ח, אנצ' לחסידות, א, עמ' צה-צו).
[1], קפח דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישום בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 74.

ספר אהבת שלום, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב - אבי שושלת אדמו"רי ויז'ניץ וקוסוב. לבוב, [תקצ"ג 1833]. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (תקכ"ח-תקפ"ו, אנצ' לחסידות, ב', עמ' צח) נולד לאביו רבי יעקב קאפל חסיד, מבני חבורתו ושליח הציבור בבית מדרשו של הבעש"ט. תלמידם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקס"ב, לאחר פטירת רבו הקדוש רבי צבי הירש מנדבורנה, החל להנהיג עדה.
בהקדמה לספר כותב חתן המחבר רבי גרשון מראזדיל שמרבית הדברים נסובים על שלושה עניינים: "בקדושת שבת קודש... ובנתינת צדקה... ובתיקון אות ברית קודש... ועפ"י הרוב בשלשה דברים האלה שם לידידיו סוד דתו...". הספר נכתב על ידי תלמיד המחבר, רבי חיים נתן נטע מלאנטשין, המספר בהקדמתו: "אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי קדשו בליל שבת קודש ובשבת קודש בשעת סעודת שחרית, ובשעת שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות, וזעיר שם זעיר שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין קדישא (סעודה שלישית)... והארכתי במענית לשוני בלישנא קלילא... כאשר הייתי מסופק באיזהו מקומן בתוכן כוונתו... יגעתי וכתבתי בלשון המשתמע לתרי אפי, והשומע ישמע כדרכו...".
רישומים בכתב-יד בדף השני: "נדרה אשה מלכה מקאלומע"; "שייך לבהכ"נ...".
[4], קלא דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים גדולים וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי ובהדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים רבים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
השנה (תקס"ד 1802) ושם המדפיסה (Jides Rosanes) בשער מזויפים. ראה: אברהם יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107.
סטפנסקי חסידות, מס' 18.

ספר ברכת דוד, ביאורים בדרך החסידות על חמשה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד וארמאן מבוטשאטש. לבוב, [תר"ה 1845]. מהדורה ראשונה.
שנת הדפוס נרשמה בעברית "תקס"ה" ובלועזית "1800", ושם מדפיסה: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "תפלה לאלהי דוד", דהיינו תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 43].
בגב השער נדפס המשפט "תורת ה' תמימה" באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו "מטעם הכמוס". כפי הנראה, גם השמטת ההסכמות היתה חלק מהסוואת פרטי ההדפסה מאותן סיבות שנמנו למעלה.
האדמו"ר רבי אברהם דוד ואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א, עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה ומופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות ונקשר בגדולי האדמו"רים של דורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ (נקראה גם יאלאוויץ). מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא אב"ד בוטשאטש בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: "דעת קדושים" על יו"ד, "עזר מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, "ברכת דוד" - על התורה, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם - בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].
רישום בעלות מעבר לדף האחרון: "שייך להנגיד המופלא... מו"ה יוסף פיאר-שטיין דטשארטקוב".
[2], קפב דף. 22 ס"מ. נייר כחלחל (ברובו), עבה ואיכותי. מצב טוב. מעט כתמים. סימני עש קלים במקומות בודדים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 100.