ספר דעת קדושים, עניני קבלה וחסידות, מאת האדמו"ר רבי יהודה צבי [אייכנשטיין] אב"ד ראזדיל. לבוב, [תר"ט] 1848. מהדורה ראשונה.
בדף השער רישום בעלות בחתימת האדמו"ר רבי אברהם מרדכי ספרין מבוריסלב-קומרנא: " אברהם מרדכי סאפרין בהרב הצדיק שליט"א מקאמרנא, יום א' יתרו תרמ"ד קניתי... פה קאמרנא". רישומי בעלות בדפים רבים: "שייך לבית המדרש דק' רעדים".
בגליונות הספר עשרות הגהות קבליות, ארוכות במיוחד. חלקן פותחות במילים "נלע"ד". בדבריו מביא הכותב דברים בשם גדולי החסידות, בהם דברים בשם "הרב מוהריא"ק" [כנראה רבי יצחק אייזיק מקומרנא]. לא ברור לנו מיהו כותב ההגהות, יתכן שהן נכתבו ע"י רבי חיים יעקב דומיניץ מרעדים אב"ד ניישטט (עיר-חדש הסמוכה לפשמישל), גאון ומקובל, מגדולי תלמידי ה"דברי חיים" מצאנז.
המחבר, האדמו"ר המקובל רבי יהודה צבי אייכנשטיין (תקנ"א-תר"ח), מגדולי אדמו"רי בית זידיטשוב, בנו של רבי משה מסאמבור וחתן דודו ה"עטרת צבי" מזידיטשוב. הספר שלפנינו הובא לדפוס על ידי חתנו (בזיווג שלישי) האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, שמילא את מקומו כאב"ד ראזדיל (עד שעבר לכהן כאב"ד שיניווא), ועל ידי תלמידו המקובל הקדוש רבי יצחק אייזיק ווייס (תקפ"ד-תרנ"ד), אב"ד סוואליווע, דודו ורבו של האדמו"ר הראשון לבית ספינקא. בראש הספר הסכמה מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, מחותנו של המחבר ואביו של מו"ל הספר - רבי יחזקאל שרגא. בהסכמתו כותב רבי חיים הלברשטאם על חשיבות הספר ודרכו בחכמת הקבלה: "... ומי אנכי שפל אנשים להעיד על גודל יקר הערך, אשר כמעט לא זכיתי להבין דבריו הקדושים... כי מי אשר חכמת ד' בקרבו, יבין כי רב מעשהו... כי מלבד אשר במרומים ידבר, גם יראה ומוסר ממנו ילקח, ולהורות לעם ד' דרך ילכו בה...".
האדמו"ר המחבר החשיב מאד את חיבוריו. מסופר שזמן מה לפני פטירתו ביקש שיביאו לו את כל חיבוריו שהיו בכתב-יד, ואמר: "תאמינו לי שאני בעצמי צריך אני לייגע את מוחי כדי להבין את הכוונה שהייתה לי בשעת כתיבתם". האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב נהג להחזיק את הספר "דעת קדושים" בתוך תיק הטלית והתפילין שלו, כדי שיוכל לעיין בו מיד לאחר התפילה (צבי לצדיק, אות לו).
האדמו"ר רבי אברהם מרדכי ספרין מבוריסלב-קומרנא (תרי"ט-תש"ב, נספה בשואה; אנצ' לחסידות, א, עמ' קכד), בן האדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא בעל ה"בן ביתי", וחתן הגאון המקובל רבי חיים יעקב דומיניץ אב"ד עיר-חדש, בעל ה"עולת שבת" (תק"פ-תרמ"ד). החל משנת תרנ"ח כיהן כאדמו"ר, ומילא את מקום אביו בעיר בוריסלב. בניו, האדמו"רים רבי אליעזר צבי ספרין מפאבייניץ (תר"ס-נספה בשואה), רבי אלטר יששכר דוב מסאמבור (נספה בשואה), ורבי חיים יעקב ספרין האדמו"ר מקומרנא באונגוואר, ניו יורק וירושלים (תרנ"ב-תשכ"ט).
[2], עז דף. 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. סימני עש (במספר מקומות סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט הנדפס ובטקסט ההגהות. סימן גירוד בדף האחרון, עם פגיעה וחסרון בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 133.

ספר תורת כהנים, עם פירוש עשירית האיפה, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". לבוב, [תר"ט] 1848. מהדורה ראשונה.
בספר נדפסו הסכמותיהם של ה"ישמח משה" ומהר"ם א"ש. לפי המסופר, נסע האדמו"ר מקומרנא אל ה"ישמח משה" לאוהעל כדי לקבל את הסכמתו על הספר. ה"ישמח משה" היה אז חלוש וחולה, ובאותה הזדמנות גילה האדמו"ר מקומרנא את שורש נשמתם של ה"ישמח משה" ושל נכדו בעל "ייטב לב".
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד).
[2], קנח דף [צ"ל קנז; ספירת דפים משובשת]. דף נד מופיע פעמיים, פעם אחת עם טעות בהדפסה (עמוד השייך להמשך הספר). 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 656.

ששה סדרי משנה, עם פירושי רבי עובדיה מברטנורה ו"תוספות יום טוב", ועם הפירושים מעשה אורג, פני זקן ועצי עדן, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא. למברג (לבוב), [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. הוצאה שניה של המהדורה. דף השער של סדר קדשים נדפס בהדפסה מיוחדת, כשהמילים "משניות - סדר קדשים", וכן הכותר באותיות לטיניות - נדפסו בגוני הזהב והנחושת.
האדמו"ר מקומרנא חיבר שלושה פירושים על המשניות, הכוללים ביאורים ורמזים למשנה ולהלכותיה על פי סודות הקבלה: פירוש "עצי עדן" המקיף כמעט את כל ששת סדרי המשנה (מסתיים באמצע מסכת "אהלות") וכולל תמצות מקוצר של מפרשי המשנה (מחולק לשני ביאורים: "עץ החיים", ו"עץ הדעת" בסוף המסכת על פי תורת הסוד); ושני פירושים נוספים לסדרי זרעים וטהרות - פירוש "מעשה ארג" על התלמוד ירושלמי והתוספתא הקשורים במשנה, ופירוש "פני זקן" שבו מופיעות המסקנות ההלכתיות של המשנה על פי דעת הרמב"ם.
הקדמות המחבר נדפסו בראש חלק א' (זרעים) ובראש חלק ו' (טהרות). בסיום ההקדמה לסדר טהרות כותב המחבר: "ואעתיק דברי התוספתא... ואבאר אותה על מוסדי רבינו [הרמב"ם] בשם מעשה אורג ובשם פני זקן, ואחר כך אבאר המשנה על דרך רבינו ועל יסודי ספרים מהגאון מוהרא"וו [ר' אליהו ווילנר - הגר"א מווילנא] זצ"ל... והתוספתא סדרתי ע"פ סדר הגאון מוהרא"ו זצ"ל שעשה אותה סלת נקיה, אלא במקומות מועטים ש[ה]עמדתי גירסא שלנו, שהחזיקו בה רבינו והראב"ד והרא"ש, ונתווכחתי עמו בויכוח אהבה" (המחבר מתייחס לספר "טהרת הקודש", זאלקווא תקס"ד, שבו נדפסו פירושיו והגהותיו של הגאון מווילנא על התוספתא סדר טהרות).
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד).
רישום בעלות מעבר לדף השער של סדר נשים: "מקנת כספי הצעיר יחייא סעיד הלוי ה"י חו' תמוז ש' תרמ"ה...". הקדשה בכתב-יד בדף השער של סדר נזיקין.
ששה כרכים. זרעים: [5], צז, כו, צב [1] דף. מועד: [1], נט, סא-קמב, [1] דף. נשים: [1], קכט, [1] דף. נזיקין: [1], ד, ז-יד, יז-קפד דף. קדשים: [1], צד, מג דף. טהרות: [1], רצו דף. 28.5-26.5 ס"מ. מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. כתמים רבים בחלק מהדפים. סימני עובש בדפים האחרונים של כרך מועד. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בדפים רבים, כולל במרבית דפי השער, עם פגיעות במסגרות השערים ופגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות ובמילוי נייר. בכרך קדשים קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בכ-15 מהדפים הראשונים, ובכרך מועד קרעים רבים בדפים הראשונים והאחרונים (קרע חסר גדול בדף האחרון). חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט בחלק מהדפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 367.

המהדורה הראשונה הופיעה בשתי הוצאות, עם הבדלים קלים ביניהן. הוצאה ראשונה נדפסה בשנת תרכ"א, ובדפי השער שלה מופיע סמל המדפיסים. הוצאה שניה הופיעה בשנת תרכ"ב, והורכבה מטפסים שנדפסו בהוצאה הראשונה, עם דפי שער חדשים, בהם לא מופיע סמל המדפיסים.

ספר חסד לאברהם, מאמרים עמוקים בקבלה וחסידות, על פרשיות התורה ועניינים שונים, מאת רבי אברהם המלאך (בנו יחידו של המגיד ממזריטש), עם ליקוטים נוספים מאת רבי אברהם מקאליסק וכמה מגדולי החסידות. טשרנוביץ, [תרי"א 1851]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובניו האדמו"רים.
שם הספר "חסד לאברהם" ניתן על ידי רבי ישראל מרוז'ין, נכדו של המחבר הרה"ק רבי אברהם המלאך. בהסכמתו הנדירה, שנכתבה פחות מחודש לפני פטירתו, מספר רבי ישראל מרוז'ין כי בידיו היו "כתבי קודש" על התורה מזקנו רבי אברהם המלאך, אך בתקופת מאסרו (בשנים תקצ"ח-ת"ר) אבדו כתבים אלה. לאחר שכמעט התייאש מלמצוא אותם הצליח רבי חיים הלוי מברדיטשוב, מו"ל הספר, להשיג את הכתבים: "...אחרי אשר נואשתי מהם כי נכחדו מני בעת משפחות גוים קראו עלי שטנה, בקשתים ולא מצאתים, עד שקם איש שלומי... מו"ה חיים הלוי מבארדטישוב ואזר כגבר חלציו לחפש אבני נזר אלה וימצאם אף הביאם לידי...". בקולופון בדף כב/1 מופיעים פרטים נוספים. שם כותב המו"ל כי הכתבים המקוריים אותם ירש רבי ישראל מרוז'ין מזקנו "נגנבו מאתו בעת המבוכה הארורה", אך הוא יגע ומצא "בצלמם כדמותם אצל הרב הקדוש איש אלהים מוהר"ר אהרן מטשארנאביל, מועתקים אות באות מכתבי קודש הרב המנוח... מוהר"ר אברהם המלאך...".
לאחר פטירתו של רבי ישראל מרוז'ין חשש המו"ל כי לא יאמינו לו שקיבל הסכמה מרבי ישראל מרוז'ין ועל כן ביקש הסכמה נוספת מבניו האדמו"רים, רבי שלום יוסף ורבי אברהם יעקב מסדיגורה. בהסכמתם הם כותבים: "...לאשר עברו איזה שבועות אחדים מנתינת ההסכמה עד התחלת ההדפסה וביני ביני נלקח ממנו מחמד עינינו, אבינו אור עולם... וירפו ידי הרבני... מה"ו חיים הלוי המביא לבית הדפוס כי אמר הן לא יאמינו לי, כי יאמרו לא נראה אליך הקדוש בהסכמתו, לזאת לאחזוקי גברא קאתינן ולאסהודי עליה כי הסכמתו אמת...".
בספר שלפנינו נדפסו לראשונה מאמרים של כמה מגדולי החסידות: רבי אברהם מקאליסק; רבי מרדכי מטשרנוביל; רבי דוד ממיקולייב; רבי שלום שכנא מפהרוביטש (בנו של רבי אברהם המלאך ואביו של רבי ישראל מרוז'ין); רבי שמואל מקאמינקא; רבי ברוך ממז'יבוז'; ו"מכתב קודש" מאת רבי פנחס מקוריץ.
בסוף הספר נדפס: "ביאור עשר ספירות על דרך העבודה, מצדיק אחד תלמיד הצדיק הקדוש הגאון אב"ד דק"ק בארדיטשוב". לאמיתו של דבר, מדובר במאמר של האדמו"ר הזקן מלאדי שנדפס בספר התניא, בחלק "אגרת הקודש" בסימן טו (נדפס לראשונה בתניא מהדורת שקלוב תקע"ד), ובטעות נדפס לפנינו על שם אחר (ראה: חיים ליברמן, אהל רח"ל, ג', עמ' 476-467).
[2], מ דף. 23.5 ס"מ. שוליים תחתונים רחבים. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בדף השער, משוקמים בהדבקות נייר, וקרעים בדפים נוספים, בהם קרע בדף השני, עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 226.

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, תרי"ז-תרי"ח 1857. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.
בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" - הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התוארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).
שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.
חתימה ורישומי בעלות (בדף ד' בחלק הראשון ובדף השער של קונטרס אוצרות חיים) של רבי "משה חנוך הכהן נאוועסעלר [Novoseller] חופק"ק טשערנא-אסטראב". שתי הגהות קצוצות.
84; 151 עמ'. 32.5 ס"מ. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" (סך הכול חמישה שערים). דף ג נכרך בטעות אחרי דף ד. חלק מנוסח דף השער הראשון נדפס בדיו אדומה. מצב טוב-בינוני. כתמים, רובם קלים, למעט כתמי רטיבות גדולים בכחמישה מהדפים האחרונים. קמטים וקרעים קטנים בשולי הדפים האחרונים. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 341.