כתב-יד, "ספר גורלות של אורים ותומים". [הודו, המאה ה-19 בקירוב].
כתב-יד שלם, על נייר כחול, בכתיבה מזרחית נאה. כולל טבלאות רבות לעריכת גורל אורים ותומים. בהקדמה שבראש החיבור נכתב: "אלו הן האורים והתומים שהיו משתמשין בהם בבית שני שחברו השבעים זקינים שהיו בימי מלך מצרים והיה כתוב אצלם בספר גדול על הגויל וסוד ספר זה גדול הוא וחכמה גדולה ונפלאה...".
[19], עב עמ'. 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.

כתב-יד, חידושי תורה (4 עמ') בכתב ידו של הגאון רבי אברהם מנחם הלוי שטיינברג, מגדולי רבני גליציה. [שנות התר"נ בקירוב].
קטע מתוך תשובה הלכתית בסוגיית "ספייה לקטן". תשובה דומה בענין זה נדפסה בספרו "מחזה אברהם" (אורח חיים, סימן נ"ו). התשובה שנדפסה נכתבה בסניאטין בשנת תרנ"ד, והיא ממוענת אל רבי יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוויל (בעל "זכר יהוסף"). בעיון בכתב היד שלפנינו, מתברר שזו מהדורה שונה לגמרי של בירור סוגיה זו (אם כי חלק מהקטעים מקבילים ובניסוח דומה).
הגאון רבי אברהם מנחם (מענדיל) הלוי שטיינברג (תר"ז-תרפ"ח), מגדולי גאוני גליציה ומגדולי המשיבים בדורו. גיסו של הגאון רבי אריה ליבוש הורביץ בעל "הרי בשמים". חסיד רוז'ין מובהק. מעמודי התווך של חצר הקודש בסדיגורה, אצל האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן וצאצאיו.
בשנת תרל"ט התקבל לרבנות העיר סניאטין, ובשנת תרס"ד עבר לכהן ברבנות העיר הגדולה ברודי. נודע בגאונותו הרבה. מסופר עליו כי נסע פעם ברכבת יחד עם הגאון מהרש"ם מברעזאן, בדרכם לאסיפת רבנים בקראקא, ובמשך ארבע שעות רצופות ישבו שני הגאונים יחדיו והתנצחו ביניהם בדברי תורה על ידי איזכור המראי מקומות בלבד (וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ה, עמ' 164).
בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לעיר וינה, שם עמד בראש הנהגת ציבור הפליטים מגליציה, יחד עם ידידיו הגאונים רבי מאיר אריק ורבי יוסף ענגיל. לאחר המלחמה היה ממייסדי אגודת ישראל. בשנותיו האחרונות חזר לעירו ברודי. הותיר אחריו עשרות כרכי תשובות וחידושים, בהלכה ובאגדה, שרובם אבדו בזמן מלחמות העולם. מתורתו נדפסו רק שלשת חלקי הספר "מחזה אברהם" ותשובות רבות המפוזרות בספרי רבני דורו.
[1] דף כפול (4 עמ'). 21 ס"מ. כתוב בצפיפות. מצב בינוני-טוב. בלאי וקרעים, עם פגיעות קטנות בטקסט.

ספר יקהל שלמה, על התורה, על התלמוד ועל הרמב"ם, מאת רבי שלמה בוכנר אב"ד פינטשוב. [ליוורנו, תקמ"ו 1786]. מהדורה יחידה.
הגאון רבי שלמה בוכנר אב"ד פינטשוב, מגזע בעל מגלה עמוקות, היה מגיד, מוכיח וסופר של "ועד ארבע ארצות" בגליל קראקא והרביץ תורה לרבים. גדולי הדור העריצוהו עד למאוד. רבי יהונתן אייבשיץ פנה אליו בבקשת עזרה במחלוקת מול היעב"ץ, ותשובתו של רבי שלמה נדפסה בספרו בית שלמה. רבי שלמה נפטר בשנת תקכ"א, והספדו של רבי יהונתן עליו נדפס ביערות דבש (ח"ב, דף קנ ע"א). הספר שלפנינו נדפס כ"ה שנים לאחר פטירתו (בנין שאול, מהד' מייערס, ירושלים תשס"ה, עמ' רעז-רעח).
דף השער חסר ובמקומו מופיע דף "שער" בכתב-ידו ובחתימתו של נכד המחבר רבי אברהם שמואל צבי הירש זילברשטיין מראדומסק, בו הוא כותב: "ספר יקהל שלמה מאת אבי זקיני (הוא זקינו של התפארת שלמה זצ"ל) הגאון הגדול החריף מתקיפי קדמאי וכו' רשכבה"ג מו"ה שלמה זצללה"ה אבד"ק פינטשוב יצ"ו בעהמ"ס בית שלמה עהש"ס, נדפס בליאורני יצ"ו שנת תקו"ם".
בראש דף השער חתימתו: "חנני ד' בזה הק' אברהם שמואל... מלפנים אבד"ק ביידעטשין יצ"ו וויערזבניק בפולין מתגורר כעת בטאראנטא מצפה לעלות שנית לעיה"ק ירושלים תובב"א". חתימות נוספות שלו בשני הדפים הבאים, בהן כתב: "מצפה לעלות שלישית לעיה"ק ירושלים תובב"א".
בגליונות הספר מספר הגהות (חלקן ארוכות) בכתב-ידו.
רבי אברהם שמואל צבי הירש זילברשטיין שימש אב"ד ביידעטשין ווירזבניק בפולין. חיבר את הספרים: "קרנות המזבח", שו"ת "קרבן שמואל", "תורה והלכה", ו"נפלאות התפארת שלמה" (על זקנו רבי שלמה מרדאמסק). מן החתימות שלפנינו נראית השתוקקותו לעלות לירושלים. כפי הנראה, הוא אכן זכה להגשים את משאת נפשו וקבע את מגוריו בעיר הקודש. בשער ספרו תורה והלכה עה"ת, שנדפס בשנת תרצ"ח, הוא רושם: "הק' אברהם... בעיר הקודש ירושלים". בהמשך היגר לקנדה, שם כיהן כיו"ר ועד הרבנים בטורנטו. בשער ספרו "קרבן שמואל", שנדפס בשנת תש"ד, הוא רושם: "שהייתי יותר משתי שנים בעיר הקודש ירושלים תובב"א וכעת מתגורר כגר בפה טאראנטא קנדה". נפטר בשנת תש"י.
[2], סח דף. דף השער חסר והושלם בכתב-יד. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקת נייר. ללא כריכה.