ספר ליקוטי הלכות, יורה דעה [הלכות שחיטה - הלכות ראשית הגז], מיוסד על תורת רבי נחמן מברסלב, מאת תלמידו רבי נתן שטרנהארץ מברסלב (מוהרנ"ת). [זולקווא, תר"ח 1848]. מהדורה ראשונה.
בדף א' חותמת בעלות של רבי "יוסף חנניא ליפא מייזלס אבד"ק פרעמיסלא".
הגאון רבי יוסף חנניה ליפא מייזלש (תקפ"ג-תרכ"ה, אנצ' לחכמי גליציה, ג, עמ' 803-807), מגדולי רבני גליציה. אב"ד פשמישל (פרמישלא) משנת תרי"א. בהלווייתו ספד לו בעל ה"שואל ומשיב" ואמר כי "לא הניח גדול כמותו". מקורב ותלמיד של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז, והתכתב עמו רבות בהלכה. בעל "פני יוסף" ושו"ת "תפארת יוסף".
"ליקוטי הלכות" הוא מן החיבורים המיוחדים בתורת ברסלב, בו נותן רבי נתן מברסלב ביאור חסידי וקבלי, עם הנהגות מעשיות לעבודת השם, על סדר הסימנים והסעיפים בשולחן ערוך, על פי דרכו המיוחדת של רבו - רבי נחמן מברסלב. מוהרנ"ת התבטא על ספריו אלו, כי בעריכתם ובכתיבתם הורגשה "התנוצצות אלוקית". תהליך ההדפסה נמשך על פני כעשרים שנה. רק החלק הראשון נדפס בחיי המחבר רבי נתן מברסלב, בעיר יאסי. החלקים הבאים נדפסו לאחר פטירתו, בזולקווא ובלמברג (לבוב). ספרים אלו זכו למהדורות רבות כבר בשנים הראשונות לאחר הדפסתם. עד ימינו נדפסות מהדורות נוספות לספר קדוש זה.
המחבר, רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב - מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא הספר שלפנינו "ליקוטי הלכות". רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
בדפים רנז-רסז מפתחות לכרכי לקוטי הלכות על אורח חיים [חלקים א-ד] ולחלק הנוכחי, עם מקורות לספרים ליקוטי מוהר"ן קדמאה ותנינא, סיפורי מעשיות ושיחות הר"ן.
[2], רסז דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע גדול בדף האחרון (כמחצית מהדף חסרה). הגהות בכתב יד. ללא כריכה.
סטפנסקי חסידות, מס' 276.

ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. זולקווא, [תקנ"ט 1798].
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." (המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער).
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, ואפשר שנדפסה ללא ידיעתו. מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה. במהדורה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
למעשה, זו הפעם הראשונה שניתן לספר השם "תניא", שלאחר מכן נתקבע בפי כל. במהדורה הראשונה נקרא הספר "ליקוטי אמרים" בלבד.
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא [חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על נתינת ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
[3], ב-עד דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. כתם עם פגיעה בטקסט בשניים מהדפים. קרעים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. סימני עש. בשני הדפים הראשונים ובשני הדפים האחרונים סימני עש קשים, עם חסרון ופגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר על פני חלקים גדולים משטח הדפים ושוליהם (יתכן שדפים אלו הושלמו מעותק אחר). חותמת. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623; מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 36-43.

"סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האריז"ל", עם "פירוש המלות... עפ"י כוונת האריז"ל", חלק ראשון - תפילות לימות החול, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. ברדיטשוב [תקע"ח 1818].
על פי הנדפס בשער, מהדורה זו הובאה לדפוס על ידי רבי מנחם נחום, בנו של האדמו"ר האמצעי, יחד עם גיסו רבי יקותיאל זלמן, חתנו של האדמו"ר האמצעי ונכדו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
במהדורה שלפנינו נוספו לראשונה כעשרה מאמרים חדשים של האדמו"ר הזקן, שנדפסו על פני למעלה מ-50 עמודים (לפני כל מאמר חדש נדפס סימון של סוגריים הפוכים). על הוספות אלו נכתב בשער: "ובתוספות מרובה עשרה בוגין [=קונטרסים] מדברי קודש... מעניני תפילה שלא נדפסו בסדורי הקודמין" [כלומר במהדורת קאפוסט תקע"ו].
[2], ה-מו, [1], מט-צד, צג-ק, קה-קסז דף, דף קסט. חסר דף קסח. 20 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר דבק (כתוצאה מההדבקות נותרו כתמים כהים גדולים לרוחבם של מספר דפים). קרעים חסרים (חלקם גדולים) עם פגיעות רבות בטקסט בדף השער ובמספר דפים נוספים (קרע גדול בדף י), משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של הטקסט בדף השער ובדף השני בכתב-יד). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט בדפים בודדים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר נר מצוה ותורה אור, יסודות בתורת חסידות חב"ד, מאת רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, תק"פ [1820]. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן. מהדורה ראשונה.
לספר שני חלקים. החלק הראשון נקרא "שער האמונה", "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. החלק השני נקרא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על כל השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, רבי הלל מפאריטש, חיבור שלם, בשם "לקוטי ביאורים" [וורשא, תרכ"ח]).
האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש אמר שכל ספר מספרי האדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסויים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
חותמת בדף האחרון: "יעקב חיים בה"ר מרדכי דוב סלאנים, פעה"ק חברון תובב"א" - מעסקניה החשובים של קהילת חב"ד בחברון.
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (עם סימני עובש). קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר, עם השלמות בכתב-יד במספר מקומות. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 395.

ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. קאפוסט, תקצ"ז 1836. מהדורה ראשונה.
הספר נכתב מפיו של בעל התניא על ידי אחיו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", וסודר ונערך לדפוס על ידי נכדו-תלמידו האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון (תקמ"ט-תרכ"ו). כשעסק ה"צמח צדק" בעריכת והגהת הספר "תורה אור", לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב ובעל פה, מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהגהת ועריכת כתבי זקנו בעל התניא. כאשר יצא הספר מבית הדפוס כתב ה"צמח צדק" אגרת לחסידיו על חשיבות הספר "תורה אור", ש"כל דבריו כגחלי אש להלהיב הלבבות ולקרבן לאביהן שבשמים, ולהמשיכן על אפיקי מים חיים התורה והמצוה" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת ברוקלין תשע"ג, עמ' מא-מג).
חותמת בדף ב/1: "שייך לחברה פרחי שושנים דבהמ"ד, פה שימבורג".
[1], ב-קסז, [1] דף. חסר דף השער הראשון. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. הדף האחרון, עם קרעים חסרים, הודבק על נייר לחיזוק. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 610.
הספר שלפנינו הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס, בווילנא ובז'יטומיר, שעמדו תחת פיקוח חמור של השלטון הרוסי. רק בשנת תר"ח נדפס בז'יטומיר חלקו השני של הספר, על חומשים ויקרא-דברים, במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה".