תלמוד בבלי, סט בשנים עשר כרכים, עם המפרשים. ברלין, [תרכ"א-תרכ"ח] 1861-1868. דפוס יוליוס זיטטענפעלד.
במסכת שבת של מהדורה זו, בדף לא/1, נעשה זיוף נוצרי בעת ההדפסה, ובמקום "צפית לישועה", נדפס: "צפית לישוע". העסקן והמו"ל הווילנאי שפ"ן הסופר שם לב לזיוף וגילה את אוזנו של מו"ל המהדורה רבי נחמן אברהם גולדברג. בעקבות כך הדפיס האחרון ארבעת אלפים דפים מתוקנים ושלח אותם לרוכשי המהדורה (ראה מסגרת). במסכת שבת שלפנינו מופיע הדף המקורי עם הזיוף.
חלוקת הכרכים שלפנינו ותאריכי ההדפסה של החלקים השונים: • ברכות, תרכ"ד. משניות סדר זרעים, תרכ"ה. • שבת, תרכ"ו. עירובין, תרכ"ה. • פסחים, תרכ"ב. ביצה, חגיגה, מועד קטן, תרכ"ג. • ראש השנה, תענית, מגילה, תרכ"ה. יומא, סוכה, תרכ"ד. שקלים, תרכ"ה. • יבמות, כתובות, קידושין, תרכ"ב. • גיטין, תרכ"ב. נדרים, נזיר, תרכ"ג. סוטה, תרכ"ב. • בבא קמא, תרכ"א. בבא מציעא, תרכ"ב. • בבא בתרא, תרכ"ה. עבודה זרה, מכות, תרכ"ז. • סנהדרין, תרכ"ה. שבועות, עדיות, הוריות ומסכתות קטנות, תרכ"ו. • זבחים, מנחות, ערכין, תרכ"ז. בכורות, תרכ"ח. • חולין, תרכ"ה. תמורה, תרכ"ז. כריתות, מעילה, קינים, תמיד, מדות, תרכ"ח. • נדה, משניות סדר טהרות, תרכ"ח.
12 כרכים. 38 ס"מ. נייר יבש ונייר כהה בחלק מהכרכים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהדפים. קרעים חסרים במספר מקומות, כולל בדפי השער. סימני עש, באחד מן הכרכים סימני עש רבים. מספר דפים מנותקים. כריכות עור ישנות, פגומות וחסרות שדרה בחלקן.

זיוף נוצרי במסכת שבת - דפוס ברלין

העסקן והמו"ל הווילנאי שפ"ן הסופר כותב בספרו "עלבונה של תורה" (ברלין תרפ"ט, עמ' 56) על זיוף נוצרי חמור שנעשה בעת הדפסת מסכת שבת מן המהדורה שלפנינו:

"בשנת תרכ"ד בעת הדפסת הש"ס בברלין בדפוס המומר זיטטענפעלד הוצאת ר"נ גאלדבערג, התגנב ראש חברת המסיתים בברלין המומר הד"ר ביעזענטאל אל חדר השטערעטיפי בדפוס הנ"ל בעת הדפסת מסכת שבת דף ל"א, ויאמר אל חרש השטעראטיפי כי המגיה טעה במלת 'צפית לישועה' בה"א יתירה שצ"ל 'לישוע' והרים את הה"א מסוף התיבה, ויצו להרחיב מעט את המלות לבל יהי ניכר החלל של הה"א המורם, ויצא על חרש השטערעאטיפ להסתיר הדבר מהמו"ל רנ"ג הנ"ל [...] ויהי כבוא הכרך שבת לווילנה, ואתבונן על הדפסתו והנה נקרה לפני הדף הנ"ל, והנה המלות 'צפית לישוע' מנקרות את עיני, וכתבתי תיכף לרנ"ג הנ"ל את הזיוף הנ"ל, ויחקר הדבר ונודע מי שעשה את הנבלה הזאת! האיש הגדול מאד לחברת המסיתים אחד מחכמיהם הגדולים ולא בוש לעשות נבלה כזו במרמה בעזרת כמה שקרים! ולהמו"ל רנ"ג גרם גזל גדול להדפיס ארבעת אלפי דפים מתוקנים וישלחנו לכל קוני הש"ס. האין זאת חרפה לכל החברה לעשות נבלה כזו לשם משיחם? ומי יודע כמה זיופים עשה המזייף הנ"ל בש"ס ההוא? כי היה לו מהלכים בדפוס הנ"ל יען שזיטטענפעלד המדפיס גם הוא מומר, ונקלה לו להטיל זיופים בש"ס".