ספר אור הגנוז - חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני - ספר וזאת ליהודה - חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. לבוב, [תרכ"ו 1866]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני.
ספר אור הגנוז זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק", וכן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל ובניו הקדושים: רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא, הסכמת אחיינו - רבי יצחק יעקב מאקארוב, וכן הסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל, נכד המחבר, נכתב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי - כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי כדי שיעניקו הסכמות על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי).
רישומי בעלות בדף השער ובדפים נוספים: "שייך להקלויז של אדמו"ר שליט"א מפה ---"ג"; "זה הספר שייך להנגיד ה"ר ישראל פעלדמאהן".
שני חלקים בכרך אחד. [1], יב; פד; לג דף. 24.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. כתמי רטיבות עם סימני עובש. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט, משוקמים במילוי נייר, עם השלמה בצילום של מסגרת השער. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 21.

שתי מהדורות של ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב - תלמיד הבעש"ט:
1. לבוב, [תרכ"ה] 1865. מהדורה ראשונה, עם הסכמות אדמו"רי רוז'ין.
[2], מג, [1]; מז, [11] דף (ספירת דפים משובשת). 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. קרע חסר קטן בשולי אחד מהדפים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרת הדף באחד מן הדפים. כריכת עור חדשה.
[8] דף בסוף הספר, קונטרס עם חידושי נכד המחבר שצורף לחלק מהעותקים בלבד.
סטפנסקי חסידות, מס' 462.
2. וורשא, תרל"א 1871. מהדורה שניה. עם הסכמות מהמהדורה הראשונה, והסכמות חדשות רבות.
[1], ג, פב, [3] דף. ללא דף השער הראשון (דף נדיר החסר במרבית העותקים). 25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים בשולי הדף האחרון, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
בסוף הספר [2] דפי מנויים ודף נוסף עם התנצלות המביא לבית הדפוס (כמו בעותק הנוסף שנרשם במפעל הביבליוגרפיה).
ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה הראשונה נדפסו הסכמות של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור. האדמו"רים והגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חוטין).
במהדורה השניה נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל. המסכימים בשתי המהדורות מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).

ספר דודאים בשדה, דרושים על חמשה חומשי תורה, רמזים על ימים נוראים ושלושה רגלים וליקוטים, מאת רבי ראובן הלוי הורוויץ אב"ד ז'רנובצה (זרנובייץ), תלמיד בעל ה"נועם אלימלך". לבוב, [תרי"ט] 1859. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי ראובן הלוי הורוויץ, תלמידם של רבי יהונתן אייבשיץ, הגה"ק רבי שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק והחוזה מלובלין. כיהן ברבנות בערים גוטאן שבגרמניה, ובנאוויפולה ובז'רנובצה שבפולין (העיר ז'רנובצה הייתה מפורסמת בלמדניה ובחסידיה. החוזה היה מכנה אותה "עיר שכולה כהנים"). רבו החוזה מלובלין העריכו מאד, ואף אמר עליו כי הוא השלישי מבין ל"ו צדיקים שבדור, ושנשמתו היא נשמת רב המנונא סבא. לאחר פטירת החוזה מלובלין הנהיג רבי ראובן עדה חסידית.
מו"ל הספר שלפנינו, האדמו"ר רבי אליעזר ירוחם ברון מקראקא (תק"צ-תרמ"ה/תרנ"ב) היה נכדו של המחבר וחתנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. בשעת הדפסת הספר היה חשוך ילדים, ובהקדמתו כתב כי הוא מקווה שבזכות הדפסת הספר ייוושע בזרע של קיימא. ואכן, בסביבות שנת תרל"ד הוא נפקד, ונולד לו בנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל (תרל"ד?-תש"ב), שלימים, בשנת תרנ"ז, הדפיס את מהדורתו השניה של הספר.
[2], קמד דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר בשולי דף השער (הודבקו על רישומים בכתב-יד). חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 131.

ספר שו"ת דברי חיים, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז. לבוב, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
חלק גדול מן התשובות שנדפסו בשו"ת דברי חיים עוסק בענייני עגונות. בעניין זה מסופר על ה"דברי חיים", ש"בעת שהיה צריך לחתום איזהו שו"ת שהשיב בעניין עגונה... כמה וכמה פרישות וטבילות עשה טרם שחתם את עצמו על ההיתר" (ראה "פתחא זוטא", עירובין, תרס"ז, בהקדמה). כך נהג גם בכתיבת התשובות אל השואלים, וכך נהג גם בשנותיו האחרונות, כשהחל להתעסק בעריכת התשובות.
על עיסוקו בסידור ובעריכת התשובות להדפסה מסופר כי לאחר חצות ליל היה ה"דברי חיים" יושב עם הסופר שלו, רבי אביש מאיר, והיה מקריא לפניו את הנוסח הסופי של תשובותיו. הוא מקריא והסופר כותב מפיו. לאחר מספר קטעים שהקריא, היה הולך ה"דברי חיים" לטבול במקווה. לאחר הטבילה חזר להקריא את המשך התשובה. לאחר הקראת כמה קטעים נוספים הלך שוב לטבול במקווה, וחזר שוב להקריא, "וכה היה טובל חמשה פעמים בכל לילה במשך העת שהיה הסופר מעלה על הספר חצי תשובה, או תשובה אחת קצרה בשלימותה בלילי טבת הקרים, כדי להוציא חידושי תורה בקדושה ובטהרה" (ראה "מקור חיים", בילגוריי תרע"ב, סעיף יג).
בדף השער של החלק הראשון רישום בעלות ארוך משנת תרמ"ט של רבי מרדכי דוד שייאוויץ מראחוב. חתימה שלו מופיעה גם בשער החלק השני.
שני כרכים. כרך ראשון: [2], קלד דף. כרך שני: [4], קכ דף. 36 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדפים בכרך הראשון, בהם קרע חסר בשולי דף השער, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים קטנים עם פגיעות בטקסט בשלושה מהדפים בכרך השני. סימני עש קלים. הדבקת נייר בשולי דף השער של הכרך הראשון. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 118.