מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (163) Apply book filter
- ספרי (108) Apply ספרי filter
- יד (107) Apply יד filter
- manuscript (107) Apply manuscript filter
- חסידות (104) Apply חסידות filter
- כתבי (97) Apply כתבי filter
- דפוס (77) Apply דפוס filter
- chassid (69) Apply chassid filter
- letter (69) Apply letter filter
- print (55) Apply print filter
- יהדות (52) Apply יהדות filter
- jewri (52) Apply jewri filter
- מכתבים (46) Apply מכתבים filter
- jewish (44) Apply jewish filter
- ומסמכים (41) Apply ומסמכים filter
- document (41) Apply document filter
- matter (38) Apply matter filter
- יד, (26) Apply יד, filter
- דברי (24) Apply דברי filter
- עתיקים (24) Apply עתיקים filter
- earli (24) Apply earli filter
- דפוס, (23) Apply דפוס, filter
- ומכתבים (23) Apply ומכתבים filter
- communiti (23) Apply communiti filter
- וגרפיקה (21) Apply וגרפיקה filter
- חפצים (21) Apply חפצים filter
- ודברי (21) Apply ודברי filter
- art (21) Apply art filter
- art, (21) Apply art, filter
- ceremoni (21) Apply ceremoni filter
- graphic (21) Apply graphic filter
- ישראל (19) Apply ישראל filter
- chassidut (19) Apply chassidut filter
- שנות (17) Apply שנות filter
- ערש (17) Apply ערש filter
- והש (17) Apply והש filter
- ודפוסי (17) Apply ודפוסי filter
- הר (17) Apply הר filter
- דפוסים (17) Apply דפוסים filter
- 16 (17) Apply 16 filter
- 16th-17th (17) Apply 16th-17th filter
- 17 (17) Apply 17 filter
- centuri (17) Apply centuri filter
- th (17) Apply th filter
- ותהילים (16) Apply ותהילים filter
- bibl (16) Apply bibl filter
- books, (16) Apply books, filter
- chabad (16) Apply chabad filter
- scroll (16) Apply scroll filter
- tehillim (16) Apply tehillim filter
גליונות 1-12. יתכן ולפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
מטרת הירחון, כפי שנדפס בראשי הגליונות, היא לפעול: "לטובת הכשרות והיהדות המסורתית". הירחון יצא לאור על ידי "קהילת טורונטו", גוף שהוקם בשנת תרפ"ג כדי לפקח על עניני כשרות הבשר בעיר. עורך הירחון היה יעקב וולגלרנטר (Jacob I. Wohlgelernter).
הירחון הוקם בניסיון לפתור את הכאוס ששרר בענייני כשרות הבשר בטורונטו במחצית הראשונה של המאה ה-20 (ראה פריט קודם).
בין העומדים מאחורי ירחון זה היה הגאון רבי יעקב קמינצקי (תרנ"א-תשמ"ו), לימים מגדולי התורה בארצות הברית וראש ישיבת "תורה ודעת", שכיהן באותם ימים כרב בטורונטו (בשנים תרצ"ח-תש"ה). בגליונות שלפנינו מופיעות מודעות שבהן נכתב כי הוא אחד משני הרבנים ראשי "ועד הכשרות של קהילת טורונטו", אליהם ניתן לפנות בכל נושאי הכשרות והדת (הרב השני היה רבי יוסף ויינרב, תרכ"ט-תש"ד, הרב הראשי הראשון של טורונטו, נודע בשם ה"גליציאנר רב"). בירחונים מופיעים גם מכתב והצהרה מאת שני הרבנים הנ"ל, וכן שני מאמרים מפרי עטו של רבי יעקב קמינצקי. באחד מהם מחאה חריפה נגד ה-United Jewish Welfare (מאמר זה מופיע פעמיים, באנגלית - בגליון 6, וביידיש - בגליון 8); ובשני, הערות לקראת חג הפסח - בעיקר בעניני כשרות (יידיש, בגליון 10).
בנוסף למאמרים וידיעות בנושא הכשרות, וכן מאמרים רבים בעניין חינוך הדור הצעיר, ניתן למצוא בגליונות שלפנינו מידע מעניין על פעילות יהודי קנדה עבור אחיהם בראשית ימי השואה; התייחסויות למצב המלחמה בעולם; פרסומות של ארגונים יהודיים כמו קק"ל; מאמרים לרגל פטירתו של רבי דוב רעוועל (הרב ד"ר ברנרד רבל, הנשיא הראשון של ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק); מאמר על הכשרות מאת הרש"ר הירש; ועוד. כמו כן, נזכרים בגליונות שמות רבים של נכבדי קהילת טורונטו (שמות משפחה כגון: קורולנק, טננבוים, שיף).
12 גליונות (עשרות דפים). מצב טוב מאד.
הירחון לא מופיע ב-OCLC ולא ב-Ontario Jewish Archives, וכפי הנראה לא ידוע ביבליוגרפית. יתכן ולפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
עברית ויידיש (משולבת במילים הלקוחות מהשפה האנגלית).
בדף [2] "כדי שלא יהיה פלפול או טעות ווערט היר מיט עקספלעצירט ... נעמליך" - מילון תארים מפורש, לבל יטעו ויפרשו את התקנות באופן לא נכון - עם הגדרות מפורטות לכל אחד מהתארים הבאים בתוך התקנות: כל הקהל; קהל; פרנס; שבעה אנשים או שבעה טובי העיר; פקודי העדה או קהלז-מאן; בעל הבית יחיד; תושב; אורח; בחור או פנוי; סופר דקהל. לדוגמה: "כל הקהל - פרנסים, גבאים, ושבעה אנשים, עם שארי פקודי העדה. קהל - פרנסים, גבאים, ושבעה אנשים. פרנס - פרנס פרעזידענט... בחור או פנוי - מי שלא היה נשוי אשה מימיו...".
תיקונים והגהות בכתב-יד במספר מקומות (בעברית ואנגלית).
[4], ג-טז, יח-נב, [7] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים חסרים בשולי דף השער ודף אחרון. רישומים. כריכה חדשה.
• The Installation Sermon of The Very Rev Dr. Joseph Herman Hertz, Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire. לונדון, [תרע"ג] 1913.
• סדר תפלה ליום אשר בו יושיבו את אדמו"ר מורה מורנו הרב רבי ישראל ב"ר אוריא [ברודי], על כסא רבנות מלכות בריטאניא ומדינותיה, יום ב' כא סיון. לונדון, [תש"ח] 1948.
• Sermon by The Very Reverend Rabbi Israel Brodie, on the occasion of his Installation as Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Commonwealth of Nations. לונדון, [תש"ח] 1948.
• סדר תפלה לרגל הכתרתו של מורה מורנו הרב ר' ישראל בן הדיין מה"ר יואל [הרב עמנואל יעקובוביץ'], בעלותו על כסא הרבנות הראשית למלכות בריטניה ומדינותיה. לונדון, [תשכ"ז] 1967. שני עותקים.
• Prelude to Service, A Selection of Statements, Letters and Interviews, by Dr. Immanuel Jakobovits, Prior to his Installation as Chief Rabbi. לונדון, [תשכ"ז] 1967.
• Address Delivered by Dr. Immanuel Jakobovits, at his Installation as Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Commonwealth of Nations. לונדון, [תשכ"ז] 1967.
• Order of Service at the Induction of Rabbi Jonathan Sacks, as Minister of the Congregation, by the Chief Rabbi Dr. Immanuel Jakobovits. לונדון, [תשל"ח] 1978.
• A Decade of Jewish Renewal, Address delivered by Rabbi Dr. Jonathan Sacks, on his Installation as Chief Rabbi. לונדון, [תשנ"א] 1991.
• סדר תפלה לרגל הכתרתו של מורה מורנו הרב ר' יעקב צבי בן דוד אריה [הרב יונתן זקס], בעלותו על כסא הרבנות הראשית למלכות בריטניה ומדינותיה, יום א', כ"ב אלול תשנ"א. לונדון, תשנ"א 1991.
10 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.
• סדר תפלה ותחנונים, להתפלל ולהתחנן לפני אבינו שבשמים על השערורות הנוראות מעשי ידי מורדי אור בארצות גרמניא, יום צום י"ז תמוז. לונדון, [תרצ"ח] 1938. שני עותקים (עם שינוי קל בכותר).
• שועת בת עמי, תפלה על המלחמה לאומרה בק"ק ספרדים שער השמים יצ"ו בלונדון ואגפיה. לונדון, [תרצ"ט] 1939.
• סדר תפלה ותחנונים לפני אבינו שבשמים לתשועת אנשי צבאותינו. לונדון, [ת"ש] 1940.
• The Nazi War, Prayer of Supplication. לונדון, [ת"ש] 1940. תפילה לשבתות ולחגים.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום א' כי תבוא, הוא שנתים אחרי תחלת המלחמה. לונדון, [תש"א] 1941.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום ה', נצבים וילך, והוא שלש שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ב] 1942.
• בכי תמרורים ביום צום ומספד על אחינו חללי הרצח בכל הארצות תחת ממשלת הזדון, יום א' פרשת ויגש. לונדון, [תש"ג] 1942. שני עותקים (עם שינוי קל בכותר האנגלי).
• Memorial Prayer for the Victims of the Mass Massacres of Jews In Nazi-Occupied Lands. לונדון, [תש"ב] 1942. תפילה לתשעה באב.
• Pray for the Living! Remember the Dead!, a Passover Message by the Chief Rabbi. לונדון, [תש"ג 1943]. קונטרס עם מכתב מודפס מהרב יוסף צבי הרץ, רבה הראשי של בריטניה, עם תפילות למען עם ישראל והנספים בשואה.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, ערב שבת קודש פ' משפטים, הוא ארבע שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ג] 1943.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום א' כי תבוא, הוא חמש שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ד] 1944.
• תודה וקול זמרה בבתי כנסיות על הגבורות ועל התשועות במלחמה העולמית. לונדון, [תש"ה] 1945.
• סדר תפלה ותחנונים לעתות בצרה ביום העצרה, צום-תמוז הנדחה. לונדון, [תש"ז] 1947. שני עותקים.
16 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.
בית הכנסת ברחוב קרלשטרסה 29 שבעיירת הנופש באד נאוהיים (כ-28 קילומטר מצפון לפרנקפורט דמיין) נבנה על ידי האדריכל ומתכנן הערים היהודי-גרמני הנודע ריכרד קאופמן, בסגנון ה"אובייקטיביות החדשה" (Neuen Sachlichkeit). בית הכנסת, שבנייתו הושלמה בשנת 1929, היה מבתי הכנסת האחרונים שנבנו בגרמניה לפני עלייתם של הנאצים לשלטון ומהיחידים ששרדו את פרעות "ליל הבדולח". במהלך הפרעות הוצת בית הכנסת, דלתותיו נשברו וחלונותיו נותצו, הריהוט הושחת, וספרי התורה, הסידורים וספרי הקודש נשרפו. עם זאת, המבנה עצמו נותר על תילו. בשנים לאחר מכן שימש בית הכנסת כמחסן של העירייה.
ב-27 באפריל 1945 (כחודש לאחר כיבוש העיר בידי הארמייה השלישית של צבא ארה"ב וכשבועיים לפני כניעתה הרשמית של גרמניה ב-7 במאי 1945) נערכה בבית הכנסת לראשונה מאז שנת 1938 תפילה בציבור, בה השתתפו בעיקר חיילים יהודיים בצבא ארה"ב, לצד מספר מועט של ניצולי המחנות. ב-24 ביוני 1945, לאחר ששוקם ושופץ, נערך טקס רשמי של חנוכת בית הכנסת ע"י המפקדה הראשית של הקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב. תכנית הטקס נדפסה בעלון שלפנינו.
הטקס, אשר התקיים בניצוחם של הרב הצבאי שמואל בלינדר (Samuel Blinder) והחזן מלווין מילר (Melvin Miller) ובהשתתפות החיילים היהודיים ששירתו בקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב, כלל אמירה בציבור של קטעי תפילה ומזמורי תהילים, תפילה לשלומה של ארצות הברית, קריאה בספר תורה, נאומים שונים, ועוד.
בראש עמוד השער איור לוחות הברית עם סמל מגן דוד מעליו (בפינה השמאלית) וסמלו של הקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב (בפינה הימנית).
[1] דף מקופל לשניים (3 עמודים מודפסים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. נייר שביר. קרעים, בהם קרעים חסרים, בשוליים ובקווי הקפל, ללא פגיעה בטקסט. הנייר כהה. כתמים קלים.
המכתב נשלח אל אחד ממקורביו, הישיש ר' אשר [סגל?]. הוא מברכו שיצליח להגיע אליו לשלום ("שהשי"ת ישלח עזרתו שכ'[בודו] יוכל לבוא שלום להיות אתנו יחד"), ומנחמו על פטירת זוגתו. המשך המכתב עוסק בקרובים וחסידים המנסים להגר לארה"ב (כנראה מחמת מלחמת העולם השניה). בסיום המכתב מברך האדמו"ר את המקבל, שיזכה לשמוע בשורות טובות מבני משפחתו: " ...ואסיים בברכה, המברכו בשיבה טובה, שיזכו לשמוע מבתו בשורה טובה, ונקוה אי"ה להתראות בשֹבַע שמחות. בן ציון יהודא ליב באאמו"ר הרה"צ זצ"ל".
האדמו"ר רבי [בן ציון] יהודה ליב טברסקי (תשרי תרכ"ח-תשי"א), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול ונכדו של ה"דברי חיים" מצאנז. בשנת תרס"ג נבחר למלא את מקום אביו (על אף שהיה הבן השלישי), והנהיג את החצר בהורניסטייפול במשך אחת עשרה שנה. חתן האדמו"ר רבי יצחק יואל רבינוביץ מקנטיקוזיבה. איש גדול בתורה וצדיק מופלג. פיזר מכספו לצדקה וגמל חסדים כסבו ה"דברי חיים" שלא הניח פרוטה ללון בביתו. לאחר מלחמת העולם הראשונה נדד רבות, עלה לארץ ישראל, חזר לאוקראינה, ולאחר המהפכה הקומוניסטית ברח לפולין. בשנת תרצ"ז עבר לאנטוורפן. הצליח להמלט מבלגיה ארבעה ימים קודם כניסת הגרמנים אליה במלחמת העולם השנייה, והיגר לארה"ב. הקים את בית מדרשו בשיקגו והמשיך במעשי הצדקה, כדרכו מאז ומתמיד, אולם הפסיק לקבל קהל, מלבד מספר מצומצם של חסידיו הוותיקים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. מריחת דיו במספר שורות. סימני קיפול. המכתב מודבק על בד לחיזוק.
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי אשר אנשיל כ"ץ אב"ד דונא-סערדאהעלי, אל הרב ד"ר יצחק איזיק ריינער, בענייני הצלת חתנו ר' יחיאל דוד זאלצער. אב תש"ג [1943].
הגאון רבי אשר אנשיל כ"ץ (תרמ"א-נספה בשואה תש"ד), חתן הגאון משאמלוי רש"ז עהרנרייך. משנת תרצ"ה כיהן כאב"ד וראש ישיבה בסרדהלי. נודע בקנאותו הרבה ובמלחמותיו נגד הרפורמה והתנועה הציונית. חתנו הנזכר במכתב הוא רבי דוד זלצר (תרע"ב-נספה בשואה), מרבני הישיבה בסרדהלי.
• מכתב בחתימת רבי שמעון ישראל פאזען (פוזן) "אב"ד ור"מ דק"ק פאפא, מלפנים אב"ד ור"מ בק"ק שאפראן". המלצה על רבי ירחמיאל יעקב דושינסקי אב"ד ראקאשפאלאטא (בתוך הדברים הוא מספר שהרב הנ"ל עזר הרבה להתרת עגונות נספי השואה). פאפא, תש"ח [1948].
הגאון רבי שמעון ישראל פוזן אב"ד שאפראן (תרנ"ה-תשכ"ט), ממנהיגי היהדות האורתודוקסית והקנאית בהונגריה. נולד בפרנקפורט לאביו רבי גרשון פוזן דיין הקהילה, צאצא למשפחת רבנים ותיקה בעיר. בימי בחרותו עבר לפאפא שבהונגריה, כדי להתקרב לעולם החסידות (אליה התוודע בתקופת שירותו כחייל בימי מלחמת העולם הראשונה באוקראינה) והיה תלמידו הקרוב של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש. לאחר השואה היגר לארה"ב, שם הקים ישיבה והיה אחד מגדולי רבני סאטמר בארה"ב.
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי צבי הירש כ"ץ אב"ד דרצ'קה, אל רבי שמואל זנוויל כהנא ראש הלשכה האורודוקסית בבודפשט, פניה להשתתפות בהוצאות הצלה "קוויטינג של פיקוח נפש". דרצ'קה, אדר ב' תש"ג [1943].
הגאון רבי צבי הירש כ"ץ (תר"ן-תשל"א), בעל "ליקוטי צבי". אב"ד סאלארד משנת תר"ע ואב"ד דרצ'קה משנת תרפ"ב. לאחר השואה היה מראשי בית הדין להתרת עגונות בבודפשט. בשנת תש"ז היגר לארה"ב וכיהן ברבנות בפטרסון ניו ג'רזי.
• גלויה ועליה מכתב מודפס במכונת כתיבה (לא חתום) - הודעה מבד"צ קהל יראים בודפזט כי בשנה זו לא הצליחה הרבנות לסדר את מכירת החמץ במפעלים לייצור שמרים ("העפפע"), ועל כן אין להשתמש במוצר זה עד 14 יום לאחר חג הפסח. בודפשט, חול המועד פסח, ניסן ת"ש [אפריל 1940]
• מכתב (משוכפל בסטנסיל - לא חתום), הזמנה לאסיפת רבנים של "הועד המרכזי" של הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. בודפשט, טבת תש"ב [ינואר 1942].
• מכתב מודפס עם מילוי בכתב יד, מאת "חברא משניות דמחזיקי לומדי תורה" בגרוסוורדיין. הודעה על השתתפות בחלוקת לימוד הש"ס משניות. מילוי בכתב יד בכסלו תר"ץ [1929].
• מכתב מאת "ועד העזרה התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות", בחתימת ידם של רבי איסר זלמן מלצר ורבי שמואל קיפניס. ירושלים, שבט תש"ו [1946].
בדבריהם כותבים הרבנים כי הוועד עוזר ל"קרוב לארבע מאות משפחות רבנים פליטים, רבים מהם מקרוב באו ממחנות ההריגה, ואשר זכו בע"ה [ל]הגיע לחוף מבטחנו בעירום ובחוסר כל, ורק נפשם בם...".
7 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
פסקי דין, היתרי נישואין ואישורים שונים, בחתימות דייני בית הדין המיוחד בבודפשט ("בית דין מיוחד לתקנות עגונות - בלשכה המרכזית לקהלות הארטהאדאקסיות במדינת הונגריה"): רבי ישראל וועלץ, רבי יעקב סגל לעבוויטש, רבי יהושע לרנר אב"ד וואלויץ, רבי צבי הירש הכהן, רבי אברהם אליעזר ציטרון, רבי חנניה דוב הכהן ורבי יעקב סניידערס.
מכתבים וגביות עדות, עם חתימות רבנים שונים מרחבי הונגריה, גרמניה וארצות שונות: רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם אב"ד מחנות העקורים בבמברג גרמניה [לימים, האדמו"ר מסטרופקוב בירושלים]; רבי חיים יעקב רוטנברג רב באנטוורפן ורבי מאיר סג"ל לנדא ובית דינם; רבי זאב וואלף סאמעט דומ"צ קליינוורדיין ובית דינו; רבי משה שטרן דומ"צ דברצן; רבי יקותיאל יהודה היילפרין אב"ד נאנאש ובנו רבי בן ציון היילפרין; רבי יהושע לרנר [ה"וואלאוצער רב"]; רבי עמרם הלוי יונגריז אב"ד דיאנדאש; רבי משה נתן שיק; רבי יעקב שרגא היימאן מטאקאי; רבי מנחם צבי ב"ר חיים אליהו [ניימן, תלמיד ה"קדושת יו"ט"]; רבי מרדכי גרינפלד מטאגלאש ובית דינו; רבי משה מרדכי פולק אב"ד שולט-וואדקערט ובית דינו; רבי צבי הכהן אב"ד דערעטשקע; רבי נפתלי אלימלך גרינפלד ובית דינו "ועד חיזוק הדת דק"ק מאטעסאלקא"; רבי שלמה דוב ווידער מנירדהאז; רבי שמחה בונם מהעיר איהעלי (אוהל Sátoraljaújhely) ובית דינו; רבי יושע כץ אב"ד מאקאווא ובית דינו; ועוד.
מכתב בולט באוסף שלפנינו נועד להישלח לרבנים רבים - כדי להשיג "היתר מאה רבנים". במכתב מפורטים השיקולים להתרת בעלים שנשותיהם נעלמו בזמן המלחמה (נכתב כשישה חודשים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בחשון תש"ו אוקטובר 1945). בשולי מכתב זה 11 חתימות רבנים ודיינים: רבי יעקב סגל לעבוויטש; רבי אברהם גוטענפלאן אב"ד טינניע [בעל "כתר כהונה"]; רבי אלעזר שפירא ראב"ד [קליינוורדיין?]; רבי מרדכי בן חיים יודא [הופמן] דומ"צ ב' אויפאלו; רבי מאיר לאמעט רב דק"ק טארנא גאולי ציון; רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד האידו סאבסלו [בעל "לקט הקמח החדש"]; רבי דוד גרוס רב בטאב; רבי צבי אריה שיק רב בשארואר; רבי יהושע לרנר אב"ד וואלוויץ; רבי יקותיאל צבי שיק ראב"ד מישקולץ; רבי יעקב צבי יונגרייז אב"ד פאהר דיארמאט.
46 מכתבים חתומים, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים, חלקם על דפים חלקים. שבעה מהאישורים נכתבו על גב תצלומים של מקבלי האישור. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
פורמט מיניאטורי. החיבור "גפן יחידית" נדפס לראשונה בברלין תנ"ט, אז צורף לו החיבור "לוח החיים" - "קיצור הנהגת האדם בדרך הרפואה" - חיבור רפואות עממי שהובא לדפוס על ידי רבי חיים ב"ר בנימין זאב בוכנר, בפראג תכ"ט. שני החיבורים כתובים בחרוזים.
בסוף "גפן יחידית" מספר שירים מאת המחבר, בהם קינה "על הקדושים והשבויים במדינת פאדליי' תל"ז לפ"ק וראשי החרוזים ע"פ חתימתי אני הקטן זאב וואלף". קינה זו היא תיעוד היסטורי יחיד על מאורע זה של רדיפת יהודים בפודוליה, שלא ידוע אודותיו ממקור אחר (ראה: פודהייצה - ספר קהילה, עמ' 25-24).
לו דף. 11 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה ישנה.
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין ומסכת שבועות, עם המפרשים. ווילנא, [תרמ"ז] 1887. דפוס האלמנה והאחים ראם.
בדף המגן הקדמי רישום ארוך בעפרון, תחת הכותרת "כתוב זאת זכרון בספר", ובו תיעוד אישי-היסטורי של בעל הגמרא, יהודי תושב צ'רנוביץ, המספר על גירושו במהלך מלחמת העולם הראשונה מאזור צ'רנוביץ שבבוקובינה אל תוככי רוסיה. כולל תיאור מרתק על תלאותיו, מאסרו וסכנות המוות שהיה נתון בהן, על מפגש עם יהודים מגורשים נוספים מגליציה ובוקובינה, ועוד. בסוף הרישום תיעד הכותב את המסכתות שלמד תחת התלאות והנדודים המתוארים ועד חזרתו לעירו. את המסכתות שלפנינו - סנהדרין ושבועות - למד לאחר שובו לצ'רנוביץ, בשנת תרע"ז. ברישום מופיעה חתימה לא ברורה: "הצעיר יהודא זעליג [?]...". ראה להלן ציטוט הרישום במלואו.
רישומים נוספים בדפי הבטנה הקדמיים.
קכד; לב; נ; כד; ס; ה; ח; לג; יח; ה דף. 40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים. סימני עש. כריכת עור מקורית, עם פגמים.
לימוד תורה במסירות נפש - תוך כדי גירוש ומאסר במלחמת העולם הראשונה
בגמרא שלפנינו תיעוד היסטורי יוצא דופן מתקופת מלחמת העולם הראשונה, עדות מכלי ראשון של אחד מיהודי העיר צ'רנוביץ שנתפס וגורש, כנראה במהלך הכיבוש הרוסי, מהכפר פריליפטשע (Prilipcze) שבבוקובינה בחודש אדר תרע"ה אל פנים רוסיה. הוא מתאר את המסע המפרך שעבר, שכלל מאסר וסכנות אחרות, "והוליכו אותי שֶבי בתוך הגולה למדינת רוסיע מעיר לעיר מכפר לכפר ביום אכלני קרח ובלילה שמו אותי בבור הוא בית התפיסה, ככה עברו ימים וחדשים נודד הייתי וגם חבשו אותי בבית האסורים על איזה ימים...". הוא מתאר סכנת מוות ממשית, "ולא אחת ולא שתים קרה אשר העבירו חרב חדה על צוארי נסתמרו שערות ראשי ובשרי וכפתע הי' בין המות לביני". לבסוף הובא אל פענזא (Penza) שבתוככי רוסיה, שם שוחרר. בפענזא מצא עוד כשש מאות פליטים יהודיים שגורשו אליה מבוקובינה וגליציה. הוא שהה שם למעלה משנה, עד שקיבל היתר לחזור לצ'רנוביץ. בהגיעו לעיר בחודש כסלו תרע"ז, מצא את העיר כבושה, ריקה מתושביה, ונתונה לשוד וביזה. גם בניו ובנותיו לא היו בעיר והוא נשאר בה בודד, "ובכן באתי הנה עירה טשערנאוויץ... עודנה ידי הצורר שולטת... אין איש מאזרחי העיר בבית, כולם עזבו רכושם והונם וערקו אל המקום אשר נשאו אותם רגליהם, חמס ושוד אראה כל היום בעיר, גם בני ובנותי יצאו והייתי יחידי כערער בערבה...". בכל השעות הקשות האלה למד וסיים הכותב שמונה מסכתות, כולל אחת מהן שנלמדה במאסר – "בהתפיסה בסוראש" (Surazh, פלך צ'רניגוב, רוסיה), כפי שתיעד בסוף רשימתו.
כתוב זאת זכרון בספר
אני הגבר ראיתי עוני פחד ורעדה קראני בשנת תרע"ה בראש חודש אדר עדת מרעים הקיפוני סבוני גם סבבוני הכוני פצעוני נלקחתי פתאום מכפר פריליפטשע והוליכו אותי שֶבי בתוך הגולה למדינת רוסיע מעיר לעיר מכפר לכפר ביום אכלני קרח ובלילה שמו אותי בבור הוא בית התפיסה, ככה עברו ימים וחדשים נודד הייתי וגם חבשו אותי בבית האסורים על איזה ימים ככה עברו שבעה ירחים כמעט שאמרתי נואש לא האמנתי כי אוכל לאמר אני עניתי מאד ולא אחת ולא שתים קרה אשר העבירו חרב חדה על צוארי נסתמרו שערות ראשי ובשרי וכפתע הי' בין המות לביני ואני לאלקי יושב מרום דלפי עיני אלהא דמאיר ענני ומחרב הצילני ומידי רשעים פלטני ומטיט הוציאני וד' עזרני יסר יסרני ולמות לא נתנני באתי עד עירה פענזא שמה חופשה ניתן לי התעכבתי שמה קרוב לארבעה עשר חדשים יצאתי לחרות שמה מצאתי את אחי ורעי הגולים ממדינת גאליציע ובוקאווינא כשש מאות נפשות היינו שם אחים לצרה היינו איש לרעהו בצפיותינו צפינו לישועה והנה זה לא כביר השגנו רשיון לעזוב עירה פענזא ולשוב למקומינו ובכן באתי הנה עירה טשערנאוויץ בחודש כסלו שנת עזר"ת והנה לצערי עדן לא נשעננו[?] עודנה ידי הצורר שולטת בעירה טשערנאוויץ אין איש מאזרחי העיר בבית כולם עזבו רכושם והונם וערקו אל המקום אשר נשאו אותם רגליהם חמס ושוד אראה כל היום בעיר גם בני ובנותי יצאו והייתי יחידי כערער בערבה יושב ומצפה לישועת ד' ואתפלל ואתחנן לפני בעל הרחמים שימהר ויחוש מעשהו להשיב לב אבות על בנים ולב בנים לאבותם וישים שלום עלינו ונזכה לגאולה שלמה אכ"י
נכתב ממני הצעיר יהודא זעליג [--?]
לזכרון
אלו הן המסכתות שסיימתי בגלותי בימי עני' בהיותי בארץ נכרי' כן יזכני ד' לסיים הש"ס בהרחבה מתוך עושר וכבוד במהרה בשלום ושלוה אכ"י'
שבת – בהתפיסה בסוראש קיץ תרע"ה
בבא קמא, בבא מציעא – בעיר פענזא חורף תרע"ו
בבא בתרא ברכות – בעיר פענזא קיץ תרע"ו
עבודה זרה – חורף תרע"ז התחלתי בעיר פענזא וסיימתי בעיר טשערנאויץ תשעה עשר ימים לחודש כסלי' תרע"ז
סנהדרין – סימתי תרע"ז שבעה ימים לחודש ניסן פה עירה טשערנאויץ
שבועות – התחלתי בעזר הצור ביום ו' פ' צו ז' ימים לחודש ניסן שנת עזר"ת סיימתי' י"ג סיון עזר"ת
תיאור של הטקס, עם נוסח התפילות שנאמרו במהלכו. התיאור נדפס בפורטוגזית ובהולנדית; התפילות נדפסו בעברית ובהולנדית. לצד התפילות, ברכה ארוכה מאת רבי שלמה שלם, רבה הראשי הספרדי של אמשטרדם.
מתוך השער: "אור גדול ליהודים, בק"ק ספרדים יזיי"א, בעת זריחת השמש באופק מחנה קדשנו ובית תפארתנו היא בית הכנסת הגדולה והמפוארה משוש כל הארץ... אשר זכנו בבית תפלתנו, הנשיא המרומם, יורש עצר, יושב על כס הממשלה, לשם ולתפארת ולתהלה, גיליילמו החמישי יר"ה, עם הנשיאה אשת חיקו גילו ובת גילו, בת מלך היא יורשת עצר פרוסייא פרידריקא צופיאה וילהילמינא יר"ה, עם כל יועציהם ושריהם ה' עליהם יחיו... והעיר אמשטרדם צהלה ושמחה...".
[4], 31-6 עמ'. 25.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. קונטרסים רופפים. כריכת קרטון מקורית, עם פגמים, צדה הקדמי מנותק.
בהכרזה המודפסת מופיעה קריאה לכל בני הקהילה, לתרום לקופת הצדקה הקהילתית, עקב ההוצאות המרובות של חלוקת כספים לעניים, ביקור חולים וקבורת מתים.
בראש הדף סמל מאויר של הקהילה, עם האותיות "ק.א.א." [=קהל אשכנזים אמשטרדם]. עברית ויידיש מעורבים: המילים בעברית נדפסו באותיות מרובעות והמילים ביידיש נדפסו באותיות כתב רהוט אשכנזי.
[1] דף (מודפס מצדו האחד). 39 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. סימני קיפול.