מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (163) Apply book filter
- ספרי (108) Apply ספרי filter
- יד (107) Apply יד filter
- manuscript (107) Apply manuscript filter
- חסידות (104) Apply חסידות filter
- כתבי (97) Apply כתבי filter
- דפוס (77) Apply דפוס filter
- chassid (69) Apply chassid filter
- letter (69) Apply letter filter
- print (55) Apply print filter
- יהדות (52) Apply יהדות filter
- jewri (52) Apply jewri filter
- מכתבים (46) Apply מכתבים filter
- jewish (44) Apply jewish filter
- ומסמכים (41) Apply ומסמכים filter
- document (41) Apply document filter
- matter (38) Apply matter filter
- יד, (26) Apply יד, filter
- דברי (24) Apply דברי filter
- עתיקים (24) Apply עתיקים filter
- earli (24) Apply earli filter
- דפוס, (23) Apply דפוס, filter
- ומכתבים (23) Apply ומכתבים filter
- communiti (23) Apply communiti filter
- וגרפיקה (21) Apply וגרפיקה filter
- חפצים (21) Apply חפצים filter
- ודברי (21) Apply ודברי filter
- art (21) Apply art filter
- art, (21) Apply art, filter
- ceremoni (21) Apply ceremoni filter
- graphic (21) Apply graphic filter
- ישראל (19) Apply ישראל filter
- chassidut (19) Apply chassidut filter
- שנות (17) Apply שנות filter
- ערש (17) Apply ערש filter
- והש (17) Apply והש filter
- ודפוסי (17) Apply ודפוסי filter
- הר (17) Apply הר filter
- דפוסים (17) Apply דפוסים filter
- 16 (17) Apply 16 filter
- 16th-17th (17) Apply 16th-17th filter
- 17 (17) Apply 17 filter
- centuri (17) Apply centuri filter
- th (17) Apply th filter
- ותהילים (16) Apply ותהילים filter
- bibl (16) Apply bibl filter
- books, (16) Apply books, filter
- chabad (16) Apply chabad filter
- scroll (16) Apply scroll filter
- tehillim (16) Apply tehillim filter
נשלח אל לשכת הרבנות הראשית בתל אביב. בקשת עזרה עבור אשה עגונה מארה"ב שבעלה עזב אותה וברח לארץ ישראל: "...יש כאן אשה שהיא עגונה כמה שנים שעזבה בעלה ונסע לא"י... ועתה שמעה שמת... נא להודיע בזה בברור אם אמת בדבר שמת, ולשלוח אלי הגב"ע [הגביית עדות] שמת כדי שתהי'[ה] מותרת מהעיגון, ואם הוא חי יש לדבר עמו ולפעול עליו שישלח גט לאשתו...".
בשולי המכתב רישומים (של כמה כותבים), שנעשו בלשכת הרבנות בתל אביב, המתעדים את הניסיון לאתר את הבעל המעגן. באחד הרישומים נכתב: "לברר קודם כל ברשימת הנפטרים של חברה קדישה, אח"כ נחקור הלאה".
רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק, קרועים.
היתר נישואין לאשה שנישאה באופן פיקטיבי רק בנישואין אזרחיים: "...נתברר שלא היו קידושין... וגם לא היו דרים ביחד בבית אחד, ורק שבערכאות המדינה ניסת לו בלא עדים וגם בלא מעשה קידושין, בשביל שהוצרך לזה כדי לקבל זכות ישיבה באמעריקא...".
רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
רבי אלקנה זוברמן (תרס"ג-תשי"ט, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב', עמ' 975-974), אב"ד יורדנוב (גליציה) משנת תרפ"ט. מגדולי חסידי באבוב. בשנת ת"ש הוגלה לסיביר, ולאחר שחרורו בתש"א שימש כמו"ץ לפליטים בעיירה ליד טשקנט. משנת תש"ו כיהן כרב בעיר וולבזיך ועסק רבות בתקנת עגונות השואה. בתש"ח הגיע לארה"ב וכיהן בה ברבנות. היה מגדולי ההוראה בארה"ב והסמיך רבנים רבים להוראה. חבר בית הדין לתקנת עגונות של אגודת הרבנים בארה"ב יחד עם הגר"מ פיינשטיין.
רבי חיים זאב בומזר (נפטר סיון תשע"ג), יו"ר ועד הרבנים של פלטבוש. מתלמידי רבי משה פיינשטיין ורבי יוסף דוב סולובייצ'יק. כיהן עשרות שנים ברבנות בקהילות שונות ניו יורק, ועסק רבות בעניני גיור והיתר עגונות.
[1] דף. כ-28 ס"מ. נייר שביר. מצב בינוני. קרעים חסרים בשולי הדף, עם פגיעות קלות בטקסט.
בתחילת המכתב מברך רבי משה בברכת "שלום וגמר חתימה טובה למע"כ ולביתו ולילדם יחיו".
תשובה הלכתית בדיני יום טוב שני של גלויות. בעניין אברך מארץ ישראל שנשא אשה מטורונטו כשבכוונתו לחזור לגור בארץ ישראל, אך מסיבות שונות התעכב עם אשתו בקנדה כשנה וחצי - האם דינם כדין בן ארץ ישראל הנוהג רק יום אחד של יום טוב, או כבן חו"ל שצריך לנהוג יו"ט שני של גלויות. התשובה נדפסה בספרו, שו"ת אגרות משה (אורח חיים, חלק ג', סימן עה).
רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
[1] דף (כתוב משני צדיו), נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע חסר בפינת ראש הדף, עם פגיעה במספר מילים בראש העמוד השני.
מצורפת מעטפת הדואר בה נשלח המכתב. מעטפת רשמית, עם רישום הכתובת בכתב יד. קרעים במעטפה.
מכתב מאת הסטייפלר, שנשלח אל הגאון רבי יעקב לנדא רבה של בני ברק, ושני העתקי מכתבים הלכתיים מהאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג ומרבי יעקב לנדא, בעניין ספק "פצוע דכא" (הרב לנדא עסק רבות בסוגיה זו, בירר עליה אצל רופאים והתכתב עם גדולי ישראל).
1. מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי - "הסטייפלר", אל רבי יעקב לנדא. [בני-ברק, אלול תשכ"ד/תשכ"ה? 1964/1965].
במכתבו נוטה הסטייפלר להקל ולהכריע שהמקרה הנידון איננו בגדר "פצוע דכא", אך בסוף המכתב הוא מסייג את דבריו וכותב בענוותנותו: "ואני עני אין בכוחי לומר פסק הלכה למעשה". בהמשך כותב: "מסתמא ב'אוצר הפוסקים' נמצא כל דעות הפוסקים בזה". בסוף מכתבו מסיים הסטייפלר בברכת שנה טובה: "יכתב ויחתם לחיים טובים בסשצ"ג [בספרם של צדיקים גמורים]".
כפי הנראה, המכתב לא נדפס.
[1] דף. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים.
2. העתק מכתב הלכתי בעניין ספק "פצוע דכא", מאת רבי יעקב לנדא, אל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. ט"ו טבת תשכ"ה [1965]. מודפס במכונת כתיבה. [2] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
3. העתק בכתב-יד של תשובה הלכתית בעניין ספק "פצוע דכא", מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. [נתניה, שבט תשכ"ה 1965].
כתיבת סופר על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. ללא חתימה. (התשובה נדפסה בספר השו"ת של האדמו"ר: שו"ת "דברי יציב", ה, אבן העזר, סימן יז, עמ' לט-מג).
[6] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות יד קדשם של הרבנים: רבי יעקב לנדא, רב העיר (תרנ"ג-תשמ"ו); רבי יחיאל מאיר וינגורט, רב דחסידי גור (תרמ"ח-תשל"ג); רבי יצחק שלמה אונגר, ראש ישיבת חוג חתם סופר (תרפ"א-תשס"ד); רבי רפאל ברוך טולידאנו, אב"ד מקנס (תר"ן-חשון תשל"א); רבי אברהם שלמה כ"ץ, הרב מריסקווא אב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק (תרמ"ד-תשל"ה); רבי משה בלוי, אב"ד פרדס כץ (תר"ע-תשס"ב); רבי נתן גשטטנר, רב שיכון אגודת ישראל (תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי דוד שמש, רב העדה הספרדית, פרדס כץ (תרע"ב-תשמ"ב); רבי נתן צבי פרידמן, רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים" (תרע"ד-תשנ"ג); רבי אברהם צבי ווייס, רבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר (תרס"ב-תשל"ט).
על הדף גם חתום בדפוס רבי שמואל הלוי וואזנר, גאב"ד זכרון מאיר.
הרבנים מעוררים על הסכנה בהכנסת מכשיר הטלוויזיה אל הבית וכותבים כי "ע"י מכשיר זה מטמאים את נפש הבנים והבנות ועוברים תמיד על לאו דאורייתא ולא תתורו אחרי עיניכם...". הרבנים פונים בקריאה לתושבי העיר: "חוסו על נפשותיכם ונפשות בניכם ובנותיכם והזהרו לבל תט[מ]או נשמותיהם - בל יכניס איש לביתו מכשיר טלביזיא".
[1] דף. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול.
מכתב בכתב יד, בחתימת השד"ר רבי אברהם שלמה זלמן צורף. ליוורנו, כ"ה מרחשוון ש' ירא"ת ה' [תרי"א 1850].
נשלח אל "הנגיד הישיש... כמוהר"ר שלמה בער הי"ו סאקריטרייא דע"ת פיזרא יע"א" [המזכיר של קהילת פיזרו]. על המכתב מופיעה חתימתו של "אברהם שלמה זלמן ס"ט שליח ציון ת"ו". בשולי המכתב הוסיף רבי אברהם שלמה זלמן מכתב נוסף, בכתב-ידו וחתימתו: "ואומר שלום לכבוד מעלת אהובי... כמו"ה ארי' יהודא מהזקנים הי"ו...".
רבי אברהם שלמה זלמן צורף, מראשי קהילת "עדת הפרושים" תלמידי הגר"א בירושלים, מעשרת האשכנזים הראשונים שהתיישבו בירושלים. עלה לארץ בשנת תקע"א והצטרף אל קהילת הפרושים הקטנה בעיר צפת, בראשותו של רבי מנחם מנדל משקלוב. כשנה לאחר בואו לצפת פרצה בגליל מגפה שהפילה חללים רבים, אז ברח מצפת ועלה לירושלים. [באותם ימים לא יכלו האשכנזים להתיישב בירושלים, בשל החובות הכבדים שהותירו אחריהם אנשי עליית רבי יהודה חסיד, ומפני שהערבים ראו בכל אשכנזי ערב לחוב זה. רבי אברהם שלמה זלמן ובני משפחתו היו אז מראשוני האשכנזים שבאו לירושלים והתיישבו בה בסתר. בשל הפחד מבעלי החובות הערביים נאלצו להתחפש וללבוש את בגדי הספרדים]. בהשפעתו של רבי אברהם שלמה זלמן עלה גם רבי מנחם מנדל משקלוב מצפת לירושלים, יחד עם תשע משפחות, וכך קם והתבסס הישוב האשכנזי של תלמידי הגר"א בירושלים. רבי אברהם שלמה זלמן היה אז מעמודי התווך של הקהילה ויד ימינו של רבי מנחם מנדל משקלוב. בקשריו הטובים עם השלטון המקומי ועם הקונסולים של רוסיה ואוסטריה הצליח לבטל את החוב של העדה האשכנזית ולהשיג רישיון מהסולטן לחידוש בניית "חורבת רבי יהודה החסיד". באותם ימים יצא מספר פעמים כ"שליח ציון" לאסוף תרומות לטובת היישוב בארץ ישראל. פעילותו לשיקום "החורבה" הקימה עליו אויבים בקרב תושבי ירושלים הערבים, ולבסוף נרצח ע"י מספר ערבים שהכוהו בחרב. קדם לכך ניסיון התנקשות נוסף כאשר ערבי ירה לעברו אך החטיא את המטרה. רבי אברהם שלמה זלמן צורף מוזכר כיום כאחד מנרצחי הטרור הראשונים בארץ ישראל. בניו ונכדיו נקראו בשם המשפחה סלומון. אחד מנכדיו הוא ר' יואל משה סלומון, ממייסדי נחלת שבעה ופתח תקוה.
לפנינו מכתב משליחותו של רבי אברהם שלמה זלמן בליוורנו, מראשית השנה שבה נרצח.
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול משליחת המכתב בדואר. מעבר לדף רישומי כתובת וחותמות דואר.
במסמך שלפנינו, מחודש תמוז תרנ"א, מודים נאמני ועד השכונה כי אין להם זכות בקרקע, על אף שרישום הקושאן נעשה על שמם: "...לא לנו הנחלה הנז'[כרת] רק מקנת כסף החברים מחברה בית אברהם, וכל אחד מהחברים יש לו כתב ראי'[ה] מהועד הנז'[כר] על חלקו בהנחלה...". התעודה הופקדה "בידי אנשי הועד בית אברהם – מבני כולל ווילנא, זאמוט וקורלאנד". על החתום באו שלשת נאמני ועד השכונה: רבי זיסקינד שחור, רבי יעקב צבי בה"ר שמריה ורבי ישראל חיים בהרש"ג. לאחר חתימתם מופיע אישור בחתימת (וחותמת) רבי שמואל סלנט, המאשר את חתימות שלושת הנאמנים. מאוחר יותר, בשנת תרנ"ד, נוסף אישור בחתימת (וחותמת) הראשון לציון היש"א ברכה, המאשר את חתימתו של רבי שמואל סלנט.
באותה תקופה נוצרו בארץ ישראל בעיות משפטיות ברישום הקרקע על שם אגודות ציבוריות. מסיבה זו נרשמו הקרקעות על שם אנשים פרטיים [בדרך כלל נתינים עות'מאניים], ולא על שם האגודה המייסדת [החברה המשכנת], ואלו מצדם הפקידו בידי האגודות הודאה המבטלת את זכותם בקרקע.
קרקעות השכונה "כרם - בית אברהם" בצפון-מערב ירושלים, נקנו בתחילה בשנת תרמ"ה ע"י רבי משה גראף, שנטע בה כרם ענבים. בהמשך נקנו אדמות אלו ע"י הגביר רבי משה ויטנברג מוויטבסק [שבשנת תרמ"ה הקים את שכונת "בתי ויטנברג - שערי משה", הנמצאת כיום בין הרחובות שטראוס וחיי אדם בירושלים].
בשנת תרנ"א, מכר ויטנברג את הקרקע - שעליה נסוב המסמך שלפנינו - לראשי כולל ווילנא וכולל הורודנא, שהקימו ועד מיוחד להקמת השכונה "בית אברהם", ובנו עליה באותה שנה את השכונה, הנודעת עד היום בשם שכונת "כרם" [נמצאת כיום ממערב לרחוב יוסף בן מתתיהו, בין שכונת "יגיע כפיים" לבין שכונת "מקור ברוך"]. בשכונה זו התגוררו ברבות השנים גדולי תורה נודעים, בהם: רבי אלעזר מנחם שך ראש ישיבת פוניבז' [שהתגורר בשכונה בשנות ה-40-50], ורבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת "עץ חיים" [שהתגורר בשכונה קרוב ל-80 שנה עד יום פטירתו בשנת תש"ע].
[1] דף. כ-40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול.
בחלקו העליון של הדף מכתב בחתימת שלשת ממוני הכוללות האשכנזיים בירושלים, אודות בעל שנטש את אשתו העגונה בירושלים ומשמש כמורה בבית הספר בחַלֶבּ. בהמשך הדף מכתב רבי שמואל סלנט, בכתב יד סופר ובחתימת ידו וחותמתו, המצטרף אל הדברים. בהמשך הדף מכתב בית הדין הספרדי בענין זה, עם חותמת בית הדין.
הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נודע מילדותו כעילוי וגאון, וכבר בהיותו כבן שבע נדד למרכזי התורה בליטא. בנערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט (אבי תנועת המוסר). בהיותו כבן 14 קיבל מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא, מכתב שעסק בשאלה מסובכת של סידור גט, דבר המעיד כי כבר בצעירותו סמכו גדולי הרבנים על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.
[1] דף. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר.
הארכיון כולל:
• דף בכתב-יד, פרוטוקול ישיבת אנשי החצר ("לסדר עניני הנהגת החצר"), בחתימות: רבי אריה ליב ברוידא [רבי לייב'ציג ברוידא, אחיו הגדול של "הסבא מקלם"]; רבי יצחק מאלצאן [מתלמידי רבי ישראל מסלנט ומחבר ספרים רבים]; רבי חיים יצחק זיו [חתן "הסבא מקלם"]; רבי טוביה ליב פ[---?]; רבי ישראל דוד רופמאן [ממנהיגי וגבאי חצר שטרויס]; רבי שכנא מאיערס; רבי נחום יצחק ברוידא [סבו של רבי שמחה זיסקינד ברוידא, ראש ישיבת חברון]; רבי נחום אברהם ברוידא; רבי אליעזר צבי לעוויטן [רבי הירש'ל מסלבודקה]; רבי יהודה יעקב קופרשטוק; רבי אברהם ברוידא; רבי יהודא רוטנר [ממיר]. ירושלים, שבט תרע"ד [1914].
• שני עותקים של מכתב אל ד"ר אליהו שטרויס (בן הנדיב רבי שמואל שטרויס), בחתימות רבי אריה ליב ברוידא ובנו רבי נחום יצחק ברוידא. ירושלים, ניסן תרע"ד [1914].
• שטר עדות על צוואת האשה איטא הענא זאקש, אלמנת רבי שלמה מטעלז. בחתימות עדים, ובחתימות דייני ירושלים: רבי חיים יעקב [שפירא] מקובנה, רבי "אריה ליב בהרא"ד" [הרשלר, רבי ליב דיין] ורבי "חיים מענדל בהרא"ש" ספרא דדיינא [רבי חיים מנדל ספרא-שארלין]. ירושלים, שבט תרס"ב [1902]. בהמשך הדף: תוספת דברים, בחתימת האשה המצווה ובחתימות עדים. ירושלים, ניסן תרס"ג [1903].
• שטר עדות על צוואת האשה הינדא בת ר' משה קפלן, אלמנת רא"י שובאצקע מטעלז, בחתימות עדים, בחתימת האשה המצווה, ובחתימות דייני ירושלים: רבי חיים יעקב [שפירא] מקובנה, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר, רבי ליב דיין] ורבי חיים מענדל ספרא דדיינא [רבי חיים מנדל ספרא-שארלין]. ירושלים, שבט תרס"ד [1904].
• שטר תנאים [וטיוטת שטר תנאים] בכתב-יד, לאירוסי החתן מיכאל דוב ב"ר יוסף זאב, עם הכלה שיינא רחל בת המנוח ר' שבתי איינזילמן מבריסק. ירושלים, אב תרס"ד [1904].
• שטר תנאים בכתב-יד, לאירוסי החתן אברהם אבא ב"ר משה סלאנט, עם הכלה באשא בת ר' שמואל איידילמאן, נכדת רבי יהודה רוטנר ממיר. ירושלים, סיון תפר"ה [1925].
• ארבעה פנקסים מיניאטוריים של רבי ישראל דוד רופמאן מקובנה, עם רשימות שונות מהשנים תרנ"ז-תרפ"ו בקירוב: רשימות של תמיכות בנזקקים ושל הלוואות גמ"ח; רשימות שונות הקשורות לניהול בית המדרש "שונה הלכות" וישיבת "אור חדש" ב"חצר שטרויס", בהן חשבונות כספים ורשימות משתתפים בסדרי לימוד. בכמה מקומות מופיעות חתימות שונות, ובין הדפים מספר פתקאות חתומות.
• ועוד מסמכים ומכתבים שונים.
"חצר שטרויס" בירושלים, שכונה ידועה של צדיקים ופרושים מגדולי תנועת המוסר שעלו מליטא לירושלים. החצר נוסדה ע"י "הסבא מקלם" רבי שמחה זיסקינד ברוידא-זיו. הסבא עורר את הנדיב רבי שמואל שטרויס (שטראוס) מקרלסרוא שבגרמניה [חמיו של רבי יעקב רוזנהיים מייסד "אגודת ישראל" העולמית] - "לקנות בירושלים חצר ובתים, לכונן בית תלמוד לתורה ולמוסר" (ראה אור רש"ז, שמות, מאמר רצב). החצר שנקנתה בלב שכונת מוסררה, כוללת מבנה של עשרות דירות ובית מדרש [החצר נמצאת כיום ברח' הע"ח 20, קרוב לכיכר ספרא ועיריית ירושלים]. בחצר התגוררו עשרות תלמידי חכמים, ובבית המדרש קבעו את תלמודם דמויות ידועות מגדולי תנועת המוסר, בהם גדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט: רבי איצל'ה בלאזר אב"ד פטרבורג, שעלה לירושלים לעת זקנתו; רבי נפתלי אמשטרדם; רבי יצחק מאלצאן; רבי לייב'ציג ברוידא, אחיו הגדול של "הסבא מקלם"; רבי הירש'ל לוויטאן, מייסד הישיבה בסלבודקה; רבי שמואל הלל שיינקר [בנו של רבי אברהם תאניס שיינקר, מראשי "כולל הפרושים" בקובנה של רבי ישראל מסלנט]; ועוד דמויות מפורסמות. בבית המדרש בחצר שטרויס נוסדה בהמשך ישיבה בשם "אור חדש", בנשיאות הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד מירושלים והגאון רבי חיים הלוי אב"ד בריסק.
4 פנקסים בפורמט כיס, וכ-10 דפים (מכתבים ומסמכים). גודל ומצב משתנים.
הפריטים שלפנינו הגיעו כנראה מארכיונו של רבי ישראל דוד רופמן מקובנא, שהיה מגבאי ומנהלי "חצר שטרויס". רבי ישראל דוד, איש חסד ומוסר, היה חשוך-בנים וגידל בביתו ילדים יתומים (בהם הסופר א"ר מלאכי שגדל בביתו כבן, ראה חומר מצורף).
ארכיון המתעד את מצבה של המושבה בשלהי תקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל.
הארכיון כולל: מכתבי סמיכה; כתבי רבנות ומסמכים נוספים בחתימות תושבי עקרון; תעודות ומסמכים על התארגנויות של תושבי עקרון, להימנות כחברים בתנועות "אגודת ישראל" ו"המזרחי"; מכתבים, מסמכים ותעודות שונות.
בין הפריטים:
• תעודת סמיכה לשוחט, עם מכתבים בכתב-ידם וחתימתם של הרבנים: רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה וירושלים; רבי אברהם יצחק הכהן קוק אב"ד יפו; בית הדין בירושלים: רבי משה נחום וולנשטיין, רבי ליב בהרא"ד [הרשלר] ורבי צבי פסח פרנק; ראשי השו"בים בירושלים: רבי חיים זאב אריה [גוטליב?], רבי יוסף בנימין שימונוביץ ורבי ישראל ראבין. ירושלים ויפו, תרע"א-תרע"ב [1911-1912].
• מכתב סמיכה לרבנות, מאת רבי אריה ליב ראשקעס. ירושלים, [אלול תר"ע 1910]. • מכתב סמיכה לרבנות, מאת רבי יונה ראם מבירז'. ירושלים, אלול תר"ע [1910]. • מכתב מאת רבי יוסף אליהו וינוגרד, מראשי ישיבת תורת חיים. ירושלים, אלול תרע"ב [1912]. • תעודת אישור על משרת הרב אוסטרובסקי כרב מושבת עקרון, מאת ה"חכם באשי" בעיר יפו, רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל. יפו, אלול תרע"ה [1915]. • שני מכתבים מאת רבי ישראל אבא ציטרון (קטרוני) רבה של פתח תקוה. יפו, תרע"ח; פתח תקוה, תרע"ט [1918-1919]. • מספר מכתבים מהרב אוסטרובסקי (חלקם נשלחו אל הראי"ה קוק אב"ד יפו), מכתבים מרבנים ואישי ציבור, ומסמכים שונים.
רבי משה המאירי-אוסטרובסקי (תרמ"ו-תש"ז), מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל. נולד בקרלין-פינסק ועלה בבחרותו לירושלים. תלמיד ישיבת "תורת חיים" בירושלים. חתן רבי גדליה נחמן בראדער מראשי "ועד הכללי" בירושלים. בשנים תרע"ב-תרע"ט כיהן כרב המושבה מזכרת בתיה (עקרון), עד שעבר לפתח תקוה על מנת לשמש כמנהל בתי הספר "נצח ישראל". מראשי תנועת המזרחי, וממקימי הרבנות הראשית לארץ ישראל. ממייסדי שכונת קרית משה בירושלים (הרחוב בו היה ביתו נקרא כיום על שמו: "שדרות המאירי"). ראה עוד אודותיו בפריט הבא.
מעניין לציין שבחלק מהתעודות והחותמות בארכיון שלפנינו מופיע שמו בתור "משה בראדער" על שם משפחת חותנו (אולי עקב בעיה פורמאלית מול השלטונות העות'מאנים באותה תקופה).
31 פריטים: מכתבים, מחברות ומסמכים שונים. גודל משתנה. מצב טוב.
ארכיון של הרב משה המאירי-אוסטרובסקי - "איש התורה והמעשה", מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20. הארכיון כולל גם מכתבים, דפים מודפסים, תעודות ומסמכים חשובים - מעזבון חותנו, רבי גדליה נחמן בראדער, שהיה ממנהיגי הציבור בירושלים, מראשי "הוועד הכללי" וממונה "כולל הורודנא".
מלבד המכתבים והמסמכים הרבים שבארכיון (הכולל מכתבים רבים מרבני ארץ ישראל וממנהיגי היישוב וראשי הציונות), נמצאים בארכיון מאות עבודות, טיוטות ספרים ומאמרים של הרב אוסטרובסקי, ולקט גזרי עתונים עם מאמרים רבים שהרב אוסטרובסקי פרסם בעיתונות.
הארכיון כולל למעלה מ-100 מכתבים מרבני ארץ ישראל, בהם: רבי אברהם יצחק הכהן קוק (3 מכתבים חתומים, ומכתבים נוספים לא חתומים); רבי נפתלי הירץ הלוי; רבי צבי פסח פראנק; רבי מאיר סטלביץ; רבי ליפמאן דוד (דובצ'ה) שובקס; רבי משה נחום וולנשטיין; רבי יעקב מאיר; רבי יונה ראם; רבי ירוחם פישל ברינשטין; רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג (3 מכתבים); רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל (2 מכתבים); רבי ישראל אבא ציטרון-קטרוני (למעלה מ-5 מכתבים); רבי ראובן כץ; רבי אבא יעקב הכהן ברוכוב (2 מכתבים); רבי יוסף גרשון הורביץ; רבי אברהם פילוסוף; רבי יעקב יוסף סלונים; רבי יהודה ליב לנדא אב"ד יוהנסבורג; רבי משה צבי נריה; ועוד מכתבים ומסמכים רבים.
מכתבים רבים מאישי ציבור ומנהיגי המפלגות והיישוב בארץ ישראל, כדוגמת: יצחק בן צבי; ד"ר טהון; הרב מאיר ברלין (בר אילן); הרב יהודה ליב פישמן-מיימון; הרב יצחק מאיר לוין; ועוד.
הארכיון כולל גם:
מסמכים רבים מארגון "נשות המזרחי" וממוסדות שונים בראשות הרבנית הינדא אוסטרובסקי; מכתבים משפחתיים ושטרי "תנאים" לאירוסין של כמה מבני המשפחה; מסמכים שונים, קושאנים ותעודות; מסמכים הקשורים לייסוד שכונת "קרית משה" בירושלים ע"י קרן מונטיפיורי; מכתבים לרגל יובל ה-80 של אבי המשפחה רבי גדליה נחמן בראדער בשנת תרצ"ז והוצאת הספר "איש ירושלים" לכבודו, ומכתבי תנחומים על פטירתו בשנת ת"ש; מכתבים לרגל יובל ה-60 של הרב משה אוסטרובסקי בשנת תש"ו והוצאת הספר "איש התורה והמעשה" לכבודו, ומכתבי תנחומים על פטירתו בשנת תש"ז.
הרב משה המאירי-אוסטרובסקי (תרמ"ו-תש"ז), מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל. נולד בקרלין-פינסק לאביו רבי מאיר נחמן ועלה בבחרותו לירושלים. תלמיד ישיבת "תורת חיים" בירושלים (בתקופה בה למדו בישיבה, רעיו: רבי צבי פסח פראנק ורבי אריה לוין). חתן רבי גדליה נחמן בראדער מראשי "ועד הכללי" בירושלים. בשנים תרע"ב-תרע"ט כיהן כרב המושבה מזכרת בתיה (עקרון) - מסמכים מתקופה זו מופיעים בקטלוג זה בפריט הקודם. בשנת תרע"ט עבר לפתח תקוה לשמש כמנהל בתי הספר "נצח ישראל". מראשי תנועת המזרחי, וממנהיגי היישוב בארץ ישראל בתקופה המנדטורית. ממקימי "הרבנות הראשית לארץ ישראל". עמד בראש מערכות פולמוסי השחיטה בירושלים. ממייסדי שכונת קרית משה בירושלים (הרחוב בו היה ביתו נקרא כיום על שמו: "שדרות המאירי"). פרסם ספרים ומאמרים רבים: "המדות שהתורה נדרשת בהן" (ירושלים, תרפ"ד); "מבוא לתלמוד" (תל אביב, תרצ"ה); "כנסת ישראל" (תל אביב, תרצ"ז); "תולדות המזרחי בארץ ישראל" (ירושלים, תש"ד); ועוד. בשנת תש"ו, הוציאו מוקיריו ספר לכבודו, לרגל יובלו השישים: "איש התורה והמעשה".
מאות פריטי נייר (אלפי דפים): מכתבים, מחברות ומאמרים. גודל ומצב משתנים.
שער צבעוני מעוטר. בדפים הראשונים מכתב קריאה לעזרה מאת הנהלת הישיבה, בכתיבה מרובעת, עם תיקונים ושינויים בכתב רהוט. על מכתב זה חתמו בכתב-ידם ראשי הישיבה: רבי חיים יודא ליב אויערבאך "דומ"ץ ור"מ ובעל מחבר ספר חכם לב", ורבי שמעון צבי הורוויץ "ר"מ ובעה"ס אור המאיר ועוד". בהמשך אותו עמוד מכתב בחתימתו וחותמתו של הרב הראשי הספרדי "הראשון לציון" רבי יעקב מאיר [כפי הנראה, המכתב כולו - כתב היד והחתימה - נעשה באמצעות חותמת, ורק התאריך נרשם בכתב-יד. לצד חותמתו של הרב יעקב מאיר, שתי חתימות ושתי חותמות מטנג'יר שבמרוקו וממרסיי שבצרפת.
בדף [6/א] מכתב הרב הראשי לארץ ישראל רבי אברהם יצחק הכהן קוק. כתיבת סופר בכתב מרובע, עם חותמת בצורת חתימת יד קדשו בכתב רש"י ובאנגלית, ועם חותמת רשמית שלו.
פנקס זה נעשה עבור שליחות השד"ר רבי לוי סוויסיא שיצא לערי צפון אפריקה, ספרד, צרפת ובלגיה.
[6] דף כתובים (7 עמ' כתובים, ועמודים ריקים רבים). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בודדים. סימני עש קלים. כריכה מקורית.