פנקס שטרות של רבי רפאל אבן צור, חוזי שכירות והלוואה שנערכו בפאס בשנים תרכ"ד-תרכ"ח [1864-1867], חתומים בחתימות רבות של חכמים ונכבדים מהעיר פאס.
פנקס שטרות בכתב-יד, הכולל חוזי שכירות על נכסים שונים שהיו בבעלות רבי רפאל אבן צור, חלקם "במבוי שיש בו בה"ך [=בית הכנסת] הי"ג הנק'[ראת] ע"ש הרב הגדול כמוהר"ר יעקב אבן צור זצוקלה"ה", ושטרות הלוואה על כספים שהלווה רבי רפאל אבן צור לאנשים שונים.
לפנינו 45 שטרות. 11 שטרות משנת תרכ"ד, 30 שטרות משנת תרכ"ה, 3 שטרות משנת תרכ"ו, ושטר אחד משנת תרכ"ח.
על השטרות חתומים כעדים למעלה משלושים חותמים, מחכמי ונכבדי העיר פאס באותן שנים, בחתימות רבניות מסולסלות. ברוב השטרות חתום רבי אהרן הכהן כאחד העדים. הוא היה סופר שטרות בפאס וכפי הנראה גם כתב את רוב השטרות שלפנינו. מלבדו חתומים לפנינו: רבי עמנואל סירירו, רבי מסעוד בן עטייא, רבי אברהם ן' נצ'אם, רבי משה אלבאז, רבי אהרן הכהן סקלי, רבי אברהם ן' רמוך, רבי מסעוד ן' סמחון, רבי יהושע אהרן אפרייאט, רבי משה עטייא, רבי יהודה מונסונייגו, רבי אהרן ן' ששון, רבי שמעון הכהן סקלי, רבי יוסף ן' סוסאן, רבי משה אהרן בן ששון, רבי אברהם אביחצירא, רבי וולאד ה"ן צולטאן, רבי משה חיים ן' עטר, רבי שלם ן' נצ'אם, רבי חיים דוד הכהן ן' אהרן אלכלץ, רבי שלום בן נאיים, רבי רפאל יהושע ציון סירירו, רבי מרדכי בן שמול, רבי אליהו מונסונייגו, רבי אליעזר מונסונייגו, רבי דוד ן' יוסף ה"ן מרציאנו, רבי יהושע מונסונייגו, רבי ראובן אסולין, רבי משה צבע, רבי דוד אביטבול, ועוד.
בגב חלק מהשטרות (ובאחד השטרות - בשוליים) רישומים על הפרעונות. ברוב השטרות נעשה קרע במרכז הדף, לאות שהשטר נפרע או בוטל. בראש הפנקס: "פתחי שטר"ים" - מפתח עם שמות הלווים והשוכרים.
רבי רפאל ב"ר שלמה אבן צור (תק"ץ-תרע"ז), כיהן תחילה כסופר בית הדין בפאס, ולאחר מכן נתמנה לאב"ד העיר. זכה לתורה וגדולה במקום אחד, ומלבד חכמתו בתורה היה גם עשיר ובעל נכסים (כפי שמשתקף גם מהפנקס שלפנינו). הותיר אחריו מספר חיבורים בהלכה וחידושים בעניינים שונים. נודע גם כאספן ספרים וכתבי-יד, "אסף וקבץ ספרים רבים בכל מקצועות התורה נוסף על ספרים שירש מאבותיו הקדושים לרוב והניח אחריו אוצר גדול מלא ספרים..." (מלכי רבנן, דף קה).
[53] דף, מתוכם 45 דפים כתובים. 12.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. קרעים. כריכת עור מקורית, קרועה ופגומה.

כתב-יד, פיוטים לשבתות, למועדי השנה ולזמנים שונים. [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].
כתב-יד שלם, הכולל ליקוט של פיוטים שונים, בעיקר מחכמי מרוקו (בהם: רבי יעקב בירדוגו, רבי שלום אבן צור, רבי דוד בן חסין, רבי משה עטייה, רבי שלמה חלוואה, רבי עמרם אלבאז, ועוד). מרבית הפיוטים בעברית ומיעוטם בערבית-יהודית. בחלק מהפיוטים צוין בכותרת שם המחבר וכן מרכיבים מוסיקליים של הפיוט, כגון "ביתאיין חגאז", מוואל וכדומה.
בעמוד האחרון - קולופון הכותב: "תם ונשלם שבח לאל בורא עולם, אני הכותב ע"ה ב"ה [עבד ה' ברוך הוא] המתאבק בעפר רגליהון של חכימייא וספריא, יהושע אלקובי השם יחיהו ויזכהו ומכל צרה ונזק יצילהו, אמן כן יהי רצון מלפני בעל הרצון בזכות משה רועי צאן" [כתב יד אחר, שנכתב כנראה על ידי אותו כותב - רבי יהושע אלקובי - וכולל "סדר רעמים" ותקופות, נמצא בספריה הלאומית (6542°8 Heb. Ms.)].
[78] דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשני דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.

כתב-יד, פיוטים, חידושים על התורה וליקוטים שונים. [מרוקו, המאה ה-19].
כתב היד כולל ברובו פיוטים שונים, בהם פיוטי רבי ישראל נאג'ארה ופיוטי חכמי מרוקו (בהם, רבי יעקב אבוחצירא, רבי דוד בן חסין, רבי אברהם קורייאט, רבי יעקב בירדוגו, ועוד).
בראש כתב-היד ובסופו מופיעים ליקוטים שונים: בדף הראשון מופיעה ברכת "מי שברך". בשוליה ובראשה חתימות "עקו בן זקן" ו"יעקב בן זקן". באחד הדפים שאחריו מופיעים העתקי שטרות, עם התאריכים תרל"ב ותרל"ד. בנוסף, מופיעים בתחילת כתב-היד: "מנהגים של בדיקת הריאה" והעתקה מספר אלפא ביתא דבן סירא. בסוף כתב-היד העתקה של ליקוטי חידושים שונים, וכן העתקה של שני דרושים: האחד, על מעלת מחזיקי תורה - נדפס בספר רב פנינים לרבי רפאל בירדוגו (קזבלנקה תש"ל, עמ' קצח ואילך), תחת הכותרת "דרוש למחזיקי בידי לומדי תורה בס"ד". השני, "דרוש למעלת הצדקה בס"ד" - נדפס כדרשה של רבי משה מאימראן בקובץ מקבציאל, כרך ל (ירושלים תשס"ה; עמ' תלג ואילך).
[172] דף. 15 ס"מ. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. כתמי עובש בחלק מהדפים. כ-20 דפים האחרונים במצב גרוע - קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה בטקסט. נזקי רטיבות קשים ועובש. כריכה ישנה, פגומה.

"ארציאט די אדונינו רבי חיים פינטו ז"ל" - דף מודפס בערבית-יהודית, מאת רבי משה פינטו. מוגאדור (אסווירה Essaouira, מרוקו), [שנות התש"י בערך]. דפוס אלברט בן וואליד.
בגב הדף נוסף מכתב בערבית-יהודית בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבי משה פינטו, אל "ידי"ן [ידיד נפשי] אהובי ואור עיני... יעיש אלמאליח...", בו מזמין אותו לבוא לסעודה לרגל יום השנה (יארצייט) לפטירתו של רבי חיים פינטו, להתברך בכל הברכות.
בדף המודפס קריאה להשתתף בהילולת הצדיק רבי חיים פינטו (הראשון), שיום פטירתו חל בתאריך כ"ו באלול. רבי משה פינטו כותב בו על כוחם וזכותם של הצדיקים, ועל כוחו העצום של רבי חיים פינטו - שהיתה לו נשמה קדושה שבזכותה תבוא גאולה לעולם. הוא מביא מעשה מתוך הספר "שבחי צדיקים" - הסיפור הידוע על ההצלה מעלילת הדם בעיר פראג, על ידי לידתו של המהר"ל בליל הסדר. לאחר מכן ממשיך לכתוב דברים מופלאים על בנו הבכור "התלמיד הנעים חיים שמעון פינטו", שנולד אף הוא בט"ו ניסן 5708 (1948), וכותב עליו (תרגום חופשי מערבית-יהודית): "הילד הזה נשמתו היא 'ניצוץ די רבי חיים פינטו' בעל ההילולה, ותראו כאילו רבי חיים פינטו נמצא עמנו בדור הזה, וכדאי שתזכרו לטובה את ביתו הקדוש של רבי חיים פינטו".
המקובל הקדוש רבי משה אהרן פינטו ממוגאדור (תר"ע בערך-אלול תשמ"ה). איש פלא ובעל מופת שנודע כפועל ישועות. בנו של הקדוש רבי חיים פינטו (השני - רבי חיים פינטו הקטן, שנפטר בשנת תרצ"ח). בגיל צעיר ציווה עליו אביו הקדוש לשבת בהתבודדות בבית אבותיו במלאח [הגיטו היהודי] של מוגאדור, מבלי לצאת החוצה. במשך כ-40 שנה הסתגר רבי משה אהרן פינטו בביתו, כדי להציל את עם ישראל מצרות הזמן ולהיות סנגורם בעולם הזה (ראה בספר: השושלת לבית פינטו, מאת אהוד מיכלסון). רבי משה פינטו העיד על עצמו כי נשאר בתוך בית אבותיו במוגאדור עשרות שנים מבלי לצאת מפתח ביתו, כדי שכל מי שיהיה זקוק לברכה ימצא אותו בבית הקדוש הזה, וכך יוכל לעודד אותו ולברכו (ראה: אנשי אמונה - תולדותיהם של צדיקי בית פינטו, ירושלים תשע"א, עמ' 323). גם בדף המודפס שלפנינו מזכיר רבי משה פינטו את כתובת מגוריו בבית אבותיו הקדושים: "ע"ה משה פינטו, דאר [=בית] רבי חיים פינטו, נ'[ומרו = מספר] 3, מללאח, מוגאדור". רבי משה פינטו נותר בבית אבותיו הקדושים [עד אמצע שנות התש"כ בערך] עד שחלם חלום בו נגלה אליו אביו הקדוש ואמר לו לעזוב את עירם ולעקור לעיר קזבלנקה, כדי לדאוג לחינוך ילדיו לתורה. גם בקזבלנקה המשיך בדרך ההתבודדות. לאחר תקופה עלה לארץ ישראל והתגורר באשדוד ורבים היו נוהרים אל ביתו להתברך מפיו ולהשתתף בהילולות לכבוד רשב"י הקדוש ולכבוד אבותיו הקדושים.
בניו ונכדיו הם הרבנים המפורסמים האדמו"רים הקדושים שליט"א לבית משפחת פינטו: רבי חיים (שמעון) פינטו, רבה של קרית מלאכי ואשדוד (חתנו של רבי מאיר אבוחצירא - ה"בבא מאיר"), ובנו רבי יאשיהו יוסף פינטו, ראש מוסדות "שובה ישראל" באשדוד ובארה"ב ואב"ד הקהילה היהודית במרוקו; רבי דוד חנניה פינטו, ראש מוסדות "אורות חיים ומשה" ומגדולי מרביצי התורה והיראה ברחבי תבל (בארה"ב ובדרום אמריקה, בצרפת ובישראל); רבי יעקב פינטו, מרבני לוס אנגלס ארה"ב; ועוד מקובלים קדושים שליט"א.
[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט. המכתב בכתב-היד מטושטש ודהוי בחלקו.