מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
- (-) Remove document filter document
- (-) Remove מכתבים, filter מכתבים,
- ומסמכים (15) Apply ומסמכים filter
- מכתבים (15) Apply מכתבים filter
- letter (15) Apply letter filter
- והבלקן (8) Apply והבלקן filter
- כתבי (8) Apply כתבי filter
- יד (8) Apply יד filter
- טורקיה (8) Apply טורקיה filter
- יהדות (8) Apply יהדות filter
- המזרח, (8) Apply המזרח, filter
- המזרח (8) Apply המזרח filter
- jewri (8) Apply jewri filter
- letters, (8) Apply letters, filter
- manuscript (8) Apply manuscript filter
- sephard (8) Apply sephard filter
- דפוס (7) Apply דפוס filter
- יהודי (7) Apply יהודי filter
- והגליל (7) Apply והגליל filter
- דפרי (7) Apply דפרי filter
- דפוס, (7) Apply דפוס, filter
- צפת (7) Apply צפת filter
- communiti (7) Apply communiti filter
- galile (7) Apply galile filter
- jewish (7) Apply jewish filter
- matter (7) Apply matter filter
- matter, (7) Apply matter, filter
- print (7) Apply print filter
- safe (7) Apply safe filter
מציג 1 - 12 of 15
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שם טוב ב"ר יצחק צבי אב"ד סאראיי (סרייבו, בוסניה), אל רבי אברהם דוד ב"ר שמואל שמעיה פאפו אב"ד ראגוזה. [סאראיי, ניסן ת"צ 1730].
כותב המכתב הוא רבי שם טוב צבי, שלפי השערתו של פרופ' מאיר בניהו היה נכדו של משיח השקר שבתי צבי. לפי בניהו, היה אביו, רבי יצחק צבי, בנו של שבתי צבי, שנולד לאחר התאסלמותו ונקרא בתחילה ישמעאל, אך לאחר מכן החליף את שמו ליצחק. רבי יצחק צבי ובנו רבי שם טוב כיהנו כרבנים בעיר סאראיי, נודעו כפוסקי הלכה והיו מוערכים מאד על ידי רבני האזור. ראה על כך להלן בהרחבה.
במכתב שלפנינו מנסה רבי שם טוב צבי להפיס דעתו של רבי אברהם דוד פאפו (אב"ד ראגוזה, חתן רבי משה זכות - הרמ"ז), לאחר שהאחרון כעס עליו. במכתב לא מובאת סיבת המריבה ביניהם ומתוך הדברים עולה כי אף רבי שם טוב עצמו לא הבין על מה יצא הקצף ("כיון דלא נח רוגזיה דמור יאמר מה פעלתי און..."). לאורך המכתב הוא מתנצל מספר פעמים ומבקש את סליחתו של הרב פאפו. הוא כותב כי לא התכוון לחלוק עליו בהלכה ואיננו נוקט בדרך של גאוה. הוא מוסיף כי הוא מצרף למכתב המלצה "מאחד המיוחד ברבני שאלוניקי" המעיד כי הוא מוערך אצלו ואצל רבים מחכמי הסביבה. הוא מסיים את המכתב בברכות וחותם בענווה: "..אורך ימים ושנות חיים ינוחו על ראשו יגיל וישמח בשרירי בטנו לנינו ולנכדו כנפשו הרמתה תבנית אשר ממעל וכרצון צב"י מודח, שם טוב נקלה ועבד לו".
בשולי המכתב הוסיף רבי שם טוב קטע נוסף בו כותב על מנהג הקהילה בקניית אתרוג ("ידיע להוי למור שכך הוא מנהגינו שאתרוג"א נקנה בכסף כוללות הק"ק ובו יוצאים חובת המצוה"), מספר על מה שאירע בחג הסוכות האחרון ("...שהאתרוגים אשר שלחו בתחלה אבדו ושם ישבנו גם בכינו איך נגרעה נחלתנו עד כי האיר ממזרח שמש והגיעו ממש ביום השני בפרק הנשיא"ה סמוך לנטיל"ת ברכה הודו לה' כי טוב"), ומגיב לטענה מסוימת הקשורה לנושא זה.
בצדו השני של המכתב כתובת הנמען: "...החכם השלם ועצום כמוהר"ר אברהם דוד בכמה"ר שמואל פאפו", עם חותמת שעוה של "שם טוב בכמהר"ר יצחק צבי".
רבי יצחק צבי ובנו רבי שם טוב צבי שימשו כרבנים בסאראיי, והיו מוערכים על ידי רבני הסביבה, בהם חכמי שאלוניקי. תשובות בהלכה שנשלחו אליהם נדפסו בספרי בני דורם, ובהם נכתבו עליהם שבחים מופלגים. ההיסטוריון שלמה רוזאניס העלה הצעה שרבי יצחק צבי היה למעשה בנו של רבי צבי אשכנזי - ה"חכם צבי". רוזאניס כתב זאת תחילה בפסקנות (בערך 'בוסניא' באנציקלופדיה 'אוצר ישראל', חלק ג'), אך לאחר מכן מיתן את דבריו וכתב את הדברים בתור השערה (בספרו "קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם", חלק ד', סופיה תרצ"ה, עמוד 256).
אלא שמאוחר יותר פירסם פרופ' מאיר בניהו מאמר מקיף בספונות יד (ירושלים תשל"א-תשל"ח), תחת השם: "רבי יצחק צבי רבה של סאראי בנו של שבתי צבי?", ובו אסף וניתח חומר מגוון של מקורות, המוכיח לפי דעתו שרבי יצחק צבי היה לא אחר מאשר ישמעאל צבי - בנו של משיח השקר שבתי צבי, שנולד לו לאחר התאסלמותו. ממאמרו של בניהו התברר במפתיע כי ההיסטוריוגרפיה הרשמית של השבתאים על מותו של ישמעאל בגיל צעיר איננה נכונה, ולמעשה הוא התחנך בישיבות שאלוניקי, הפך לתלמיד חכם, ולבסוף היה לרב בישראל (כשבשלב מסוים הוא משנה את שמו ל"יצחק"). בניהו כותב על כך בראש דבריו: "עלומות הן דרכי ההיסטוריה. פרשיות שגם סופר שדמיונו פורה ביותר לא יכול לציירן, מתגלות כאמת היסטורית... הידיעות על חיי ישמעאל בנו של שבתי צבי הן לכאורה ברורות ומוסכמות... ברם, צירוף הפרטים... מבקיעים בקעים בחומה שהקיפוה בה את פרשת חייו. אכן, אף מפריחי השמועות ובעלי האגדה השבתאית שלא היה גבול לדמיונם לא דימו בנפשם מה שעלה לו לבנו של ש"צ בגורלו, שהיה לרב ופוסק ידוע בזמנו...".
בנו של רבי יצחק צבי - רבי שם טוב צבי, שמכתבו מופיע לפנינו, מילא את מקום אביו כרבה של סאראיי. כאביו החליף אף הוא תשובות בהלכה עם חכמי דורו (ראה בניהו, שם, עמ' קעז-קעח). ידוע כי נפטר לפני שנת תק"ח, שכן שמו מופיע בברכת המתים בספר מטה אשר שנדפס בשנה זו בשאלוניקי.
בניהו חותם את מאמרו הנ"ל במילים הבאות: "אכן מופלא הדבר ביותר שהאיש שהיה רב בצעירותו, הפך ל'משיח', ויצא והוציא עמו מאות מכלל ישראל, אעפ"כ חזרה התורה לאכסניה שלו, ובנו ובן בנו היו רבנים בישראל והרביצו תורה. אין ספק שגם כאן היתה מוצאת ה'קבלה' עניין לענות בו".
[1] דף כפול. 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים גסים חסרים, עם פגיעה בטקסט. סימני קיפול ובלאי.
כותב המכתב הוא רבי שם טוב צבי, שלפי השערתו של פרופ' מאיר בניהו היה נכדו של משיח השקר שבתי צבי. לפי בניהו, היה אביו, רבי יצחק צבי, בנו של שבתי צבי, שנולד לאחר התאסלמותו ונקרא בתחילה ישמעאל, אך לאחר מכן החליף את שמו ליצחק. רבי יצחק צבי ובנו רבי שם טוב כיהנו כרבנים בעיר סאראיי, נודעו כפוסקי הלכה והיו מוערכים מאד על ידי רבני האזור. ראה על כך להלן בהרחבה.
במכתב שלפנינו מנסה רבי שם טוב צבי להפיס דעתו של רבי אברהם דוד פאפו (אב"ד ראגוזה, חתן רבי משה זכות - הרמ"ז), לאחר שהאחרון כעס עליו. במכתב לא מובאת סיבת המריבה ביניהם ומתוך הדברים עולה כי אף רבי שם טוב עצמו לא הבין על מה יצא הקצף ("כיון דלא נח רוגזיה דמור יאמר מה פעלתי און..."). לאורך המכתב הוא מתנצל מספר פעמים ומבקש את סליחתו של הרב פאפו. הוא כותב כי לא התכוון לחלוק עליו בהלכה ואיננו נוקט בדרך של גאוה. הוא מוסיף כי הוא מצרף למכתב המלצה "מאחד המיוחד ברבני שאלוניקי" המעיד כי הוא מוערך אצלו ואצל רבים מחכמי הסביבה. הוא מסיים את המכתב בברכות וחותם בענווה: "..אורך ימים ושנות חיים ינוחו על ראשו יגיל וישמח בשרירי בטנו לנינו ולנכדו כנפשו הרמתה תבנית אשר ממעל וכרצון צב"י מודח, שם טוב נקלה ועבד לו".
בשולי המכתב הוסיף רבי שם טוב קטע נוסף בו כותב על מנהג הקהילה בקניית אתרוג ("ידיע להוי למור שכך הוא מנהגינו שאתרוג"א נקנה בכסף כוללות הק"ק ובו יוצאים חובת המצוה"), מספר על מה שאירע בחג הסוכות האחרון ("...שהאתרוגים אשר שלחו בתחלה אבדו ושם ישבנו גם בכינו איך נגרעה נחלתנו עד כי האיר ממזרח שמש והגיעו ממש ביום השני בפרק הנשיא"ה סמוך לנטיל"ת ברכה הודו לה' כי טוב"), ומגיב לטענה מסוימת הקשורה לנושא זה.
בצדו השני של המכתב כתובת הנמען: "...החכם השלם ועצום כמוהר"ר אברהם דוד בכמה"ר שמואל פאפו", עם חותמת שעוה של "שם טוב בכמהר"ר יצחק צבי".
רבי יצחק צבי ובנו רבי שם טוב צבי שימשו כרבנים בסאראיי, והיו מוערכים על ידי רבני הסביבה, בהם חכמי שאלוניקי. תשובות בהלכה שנשלחו אליהם נדפסו בספרי בני דורם, ובהם נכתבו עליהם שבחים מופלגים. ההיסטוריון שלמה רוזאניס העלה הצעה שרבי יצחק צבי היה למעשה בנו של רבי צבי אשכנזי - ה"חכם צבי". רוזאניס כתב זאת תחילה בפסקנות (בערך 'בוסניא' באנציקלופדיה 'אוצר ישראל', חלק ג'), אך לאחר מכן מיתן את דבריו וכתב את הדברים בתור השערה (בספרו "קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם", חלק ד', סופיה תרצ"ה, עמוד 256).
אלא שמאוחר יותר פירסם פרופ' מאיר בניהו מאמר מקיף בספונות יד (ירושלים תשל"א-תשל"ח), תחת השם: "רבי יצחק צבי רבה של סאראי בנו של שבתי צבי?", ובו אסף וניתח חומר מגוון של מקורות, המוכיח לפי דעתו שרבי יצחק צבי היה לא אחר מאשר ישמעאל צבי - בנו של משיח השקר שבתי צבי, שנולד לו לאחר התאסלמותו. ממאמרו של בניהו התברר במפתיע כי ההיסטוריוגרפיה הרשמית של השבתאים על מותו של ישמעאל בגיל צעיר איננה נכונה, ולמעשה הוא התחנך בישיבות שאלוניקי, הפך לתלמיד חכם, ולבסוף היה לרב בישראל (כשבשלב מסוים הוא משנה את שמו ל"יצחק"). בניהו כותב על כך בראש דבריו: "עלומות הן דרכי ההיסטוריה. פרשיות שגם סופר שדמיונו פורה ביותר לא יכול לציירן, מתגלות כאמת היסטורית... הידיעות על חיי ישמעאל בנו של שבתי צבי הן לכאורה ברורות ומוסכמות... ברם, צירוף הפרטים... מבקיעים בקעים בחומה שהקיפוה בה את פרשת חייו. אכן, אף מפריחי השמועות ובעלי האגדה השבתאית שלא היה גבול לדמיונם לא דימו בנפשם מה שעלה לו לבנו של ש"צ בגורלו, שהיה לרב ופוסק ידוע בזמנו...".
בנו של רבי יצחק צבי - רבי שם טוב צבי, שמכתבו מופיע לפנינו, מילא את מקום אביו כרבה של סאראיי. כאביו החליף אף הוא תשובות בהלכה עם חכמי דורו (ראה בניהו, שם, עמ' קעז-קעח). ידוע כי נפטר לפני שנת תק"ח, שכן שמו מופיע בברכת המתים בספר מטה אשר שנדפס בשנה זו בשאלוניקי.
בניהו חותם את מאמרו הנ"ל במילים הבאות: "אכן מופלא הדבר ביותר שהאיש שהיה רב בצעירותו, הפך ל'משיח', ויצא והוציא עמו מאות מכלל ישראל, אעפ"כ חזרה התורה לאכסניה שלו, ובנו ובן בנו היו רבנים בישראל והרביצו תורה. אין ספק שגם כאן היתה מוצאת ה'קבלה' עניין לענות בו".
[1] דף כפול. 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים גסים חסרים, עם פגיעה בטקסט. סימני קיפול ובלאי.
קטגוריה
יהדות המזרח, טורקיה והבלקן - מכתבים, כתבי יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
תשובה הלכתית בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים משה אמארילייו בעל "דבר משה" ו"הלכה למשה". [קושטא? המחצית הראשונה של המאה ה-18].
תשובה קצרה בעניין הטלת מס על תלמיד חכם. בחלקו הראשון של העמוד מופיעה השאלה - בדבר תלמיד חכם מופלג שהגיע להתגורר בעיר אחת ונדרש לשלם מסים. רבי חיים משה עונה על כך בהחלטיות כי הדבר פשוט "שאין ראוי לשאול שום מס לת"ח שתורתו אומנותו...". הוא גוזר בכח התורה שהדבר לא ייעשה: "...עוד זאת באו דבריהם באלות וקללות והחרימו לכל הפוצה פה ומצפצף על זה, ומכחם אני בא לגזור בכח התורה ואלותיה כל השואל מס לת"ח מובהק שתורתו אומנותו...", ומסיים בברכה: "וכל המסייעו להקים דגל התורה אלדי אברהם יהיה בעזרו ויבורך מפי עליון".
למיטב בדיקתנו התשובה לא נדפסה.
רבי משה חיים אמארילייו (תנ"ו-תק"ח) מגדולי חכמי תורכיה. היה בנו של רבי שלמה אמארילייו בעל "כרם שלמה", רב בשאלוניקי. כבר בצעירותו מילא את מקום אביו כדרשן בחברת תלמוד תורה, וכבר בגיל 18 החל לכתוב פסקים. בין השנים תק"א-תק"ד נבחר לרב הכולל של קושטא, לצד גיסו, בעל אחותו, רבי יוסף הכהן ן' ארדוט שכיהן בתפקיד הרב הראשי. נודע כפוסק מובהק שהשיב לשאלות רבות שהפנו אליו קהילות שונות, ואף עמד בראש ישיבה, בה העמיד תלמידים חשובים. חיבוריו הנדפסים: שו"ת דבר משה, שלושה חלקים; ספר הלכה למשה, חידושים על הרמב"ם, שני חלקים; וספר יד משה, דרשות על התורה, הספדים וחידושים.
[1] דף כפול. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו.
תשובה קצרה בעניין הטלת מס על תלמיד חכם. בחלקו הראשון של העמוד מופיעה השאלה - בדבר תלמיד חכם מופלג שהגיע להתגורר בעיר אחת ונדרש לשלם מסים. רבי חיים משה עונה על כך בהחלטיות כי הדבר פשוט "שאין ראוי לשאול שום מס לת"ח שתורתו אומנותו...". הוא גוזר בכח התורה שהדבר לא ייעשה: "...עוד זאת באו דבריהם באלות וקללות והחרימו לכל הפוצה פה ומצפצף על זה, ומכחם אני בא לגזור בכח התורה ואלותיה כל השואל מס לת"ח מובהק שתורתו אומנותו...", ומסיים בברכה: "וכל המסייעו להקים דגל התורה אלדי אברהם יהיה בעזרו ויבורך מפי עליון".
למיטב בדיקתנו התשובה לא נדפסה.
רבי משה חיים אמארילייו (תנ"ו-תק"ח) מגדולי חכמי תורכיה. היה בנו של רבי שלמה אמארילייו בעל "כרם שלמה", רב בשאלוניקי. כבר בצעירותו מילא את מקום אביו כדרשן בחברת תלמוד תורה, וכבר בגיל 18 החל לכתוב פסקים. בין השנים תק"א-תק"ד נבחר לרב הכולל של קושטא, לצד גיסו, בעל אחותו, רבי יוסף הכהן ן' ארדוט שכיהן בתפקיד הרב הראשי. נודע כפוסק מובהק שהשיב לשאלות רבות שהפנו אליו קהילות שונות, ואף עמד בראש ישיבה, בה העמיד תלמידים חשובים. חיבוריו הנדפסים: שו"ת דבר משה, שלושה חלקים; ספר הלכה למשה, חידושים על הרמב"ם, שני חלקים; וספר יד משה, דרשות על התורה, הספדים וחידושים.
[1] דף כפול. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו.
קטגוריה
יהדות המזרח, טורקיה והבלקן - מכתבים, כתבי יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עמרם בעל "מטעם המלך". [שנות הת"ק].
המכתב נכתב "ליצחק אמרתי מהול"ל הדר הוא אהובי רצ"ו [רודף צדקה וחסד] הח"ר בכור נרו יאיר...". המכתב כתוב בעברית ולאדינו לסירוגין, והוא עוסק בענייני כספים. רבי חיים עמרם מוכיח את המכותב: "...וצר לי מאד לשמור ד"ל שפתי לבלתי יחטאו ולדבר דבר ולא חצי דבר תחת כבודו ומה גם לקרוא לו ליומא דדינא... כי לא טוב עשה לבזבז הנכסים מבלי דעת בעלים...".
בסיום המכתב חתימתו המסולסלת: "זעיר דמן חברייא הצעיר חיים עמרם".
הגאון רבי חיים עמרם (תקי"ט-תקפ"ה בערך), נולד בצפת ומנעוריו התגדל בעיר דמשק, שם היה לאחד מגדולי החכמים, הרביץ תורה לעדרים ושימש כדיין בבית הדין. בשנת תקס"ה קבע את מושבו בעיר הולדתו צפת ובאחרית ימיו עבר לאלכסנדריה שבמצרים ושם נפטר. נודע בחיבוריו הרבים שהותיר אחריו, מהם שנותרו עדיין בכתב-יד. בין חיבוריו: מטעם המלך (שבעה חלקים), שו"ת תורי זהב, דבר המלך על התורה, נורא תהלים על תהלים, מספר חיבורים על מסכתות הש"ס, ועוד. מבניו נודע החכם והשד"ר רבי נתן עמרם, שהדפיס חלק מחיבורי אביו.
[1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.
המכתב נכתב "ליצחק אמרתי מהול"ל הדר הוא אהובי רצ"ו [רודף צדקה וחסד] הח"ר בכור נרו יאיר...". המכתב כתוב בעברית ולאדינו לסירוגין, והוא עוסק בענייני כספים. רבי חיים עמרם מוכיח את המכותב: "...וצר לי מאד לשמור ד"ל שפתי לבלתי יחטאו ולדבר דבר ולא חצי דבר תחת כבודו ומה גם לקרוא לו ליומא דדינא... כי לא טוב עשה לבזבז הנכסים מבלי דעת בעלים...".
בסיום המכתב חתימתו המסולסלת: "זעיר דמן חברייא הצעיר חיים עמרם".
הגאון רבי חיים עמרם (תקי"ט-תקפ"ה בערך), נולד בצפת ומנעוריו התגדל בעיר דמשק, שם היה לאחד מגדולי החכמים, הרביץ תורה לעדרים ושימש כדיין בבית הדין. בשנת תקס"ה קבע את מושבו בעיר הולדתו צפת ובאחרית ימיו עבר לאלכסנדריה שבמצרים ושם נפטר. נודע בחיבוריו הרבים שהותיר אחריו, מהם שנותרו עדיין בכתב-יד. בין חיבוריו: מטעם המלך (שבעה חלקים), שו"ת תורי זהב, דבר המלך על התורה, נורא תהלים על תהלים, מספר חיבורים על מסכתות הש"ס, ועוד. מבניו נודע החכם והשד"ר רבי נתן עמרם, שהדפיס חלק מחיבורי אביו.
[1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.
קטגוריה
יהדות המזרח, טורקיה והבלקן - מכתבים, כתבי יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
"סדר של ההבדלה כפי מנהג מ' אבי זלה"ה" - תפילות, קריאות ופזמונים למוצאי שבת. [קורפו], תקע"א [1811].
כתיבה מזרחית, מרובעת ובינונית. בראש כתב-היד שער מאויר, ובו נכתב: "סדר של ההבדלה כפי מנהג מ' אבי זלה"ה אני הכותב אביעד שר שלום ן' לא"א הזקן ונשוא פנים החכם השלם משה אליהו ז' י' עלינו ט' לח' אייר וכ"ד למטמונים ש"ש התקע"א ליצירה".
כולל פזמונים שונים, תפילה למוצאי שבת וסדר ההבדלה, פסוקי "ויתן לך", ואמירות המסוגלות לעניינים שונים: פרשת העקדה (עם הכיתוב: "פ' העקידה להכניע הקליפות שלא יקטרגו עליו"), פטום הקטורת ("שהוא סימן הצלחה"), פרשת וישלח יעקב מלאכים ("מסוגלת לשמירה ולחן ולחסד"), פרשת המן ("מסוגלת להצלחה ולעושר"), פרקי אליהו הנביא מספר מלכים (המעתיק הפסיק באמצע ההעתקה והותיר שני דפים ריקים), "פתיחת אליהו" ("שהיא מסוגלת מאד אל הנפש בעת הזאת"), ועוד. הוראות וכוונות על פי הקבלה מופיעות בכתיבה בינונית, באותיות קטנות יותר.
באחד הדפים איורי מנורות - מנורת "למנצח" ומנורת "אנא בכח" - עם שמות קודש.
[20] דף (ומספר דפים ריקים). 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים (דפים כהים). קרעים וסימני עש קשים, עם פגיעה בטקסט. מספר דפים מנותקים. כריכה מקורית, עם שדרת עור, פגומה.
אל כתב-היד מצורפת פיסת נייר עם רישום מאת הבעלים, המעיד שקנה את כתב-היד "ביחד עם כמה כ"י שכולם מקורפו".
כתיבה מזרחית, מרובעת ובינונית. בראש כתב-היד שער מאויר, ובו נכתב: "סדר של ההבדלה כפי מנהג מ' אבי זלה"ה אני הכותב אביעד שר שלום ן' לא"א הזקן ונשוא פנים החכם השלם משה אליהו ז' י' עלינו ט' לח' אייר וכ"ד למטמונים ש"ש התקע"א ליצירה".
כולל פזמונים שונים, תפילה למוצאי שבת וסדר ההבדלה, פסוקי "ויתן לך", ואמירות המסוגלות לעניינים שונים: פרשת העקדה (עם הכיתוב: "פ' העקידה להכניע הקליפות שלא יקטרגו עליו"), פטום הקטורת ("שהוא סימן הצלחה"), פרשת וישלח יעקב מלאכים ("מסוגלת לשמירה ולחן ולחסד"), פרשת המן ("מסוגלת להצלחה ולעושר"), פרקי אליהו הנביא מספר מלכים (המעתיק הפסיק באמצע ההעתקה והותיר שני דפים ריקים), "פתיחת אליהו" ("שהיא מסוגלת מאד אל הנפש בעת הזאת"), ועוד. הוראות וכוונות על פי הקבלה מופיעות בכתיבה בינונית, באותיות קטנות יותר.
באחד הדפים איורי מנורות - מנורת "למנצח" ומנורת "אנא בכח" - עם שמות קודש.
[20] דף (ומספר דפים ריקים). 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים (דפים כהים). קרעים וסימני עש קשים, עם פגיעה בטקסט. מספר דפים מנותקים. כריכה מקורית, עם שדרת עור, פגומה.
אל כתב-היד מצורפת פיסת נייר עם רישום מאת הבעלים, המעיד שקנה את כתב-היד "ביחד עם כמה כ"י שכולם מקורפו".
קטגוריה
יהדות המזרח, טורקיה והבלקן - מכתבים, כתבי יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של דפי שער ודפי דפוס עם חתימות, הקדשות והגהות, מהמאות ה-19-17.
בין הפריטים: • שני דפי שער עם חתימתו של רבי חיים פאלאג'י. • דפים מספר משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, מהדורת ונציה של"ד. חתימה: "אברהם דיאבילה". הגהות בכתיבה ספרדית, ממספר כותבים. בדף לב/2 הגהה ארוכה במיוחד, הפותחת "אח"י פרץ ס"ט". בהמשך ההגהה כותב: "בא לידי הרגע ס' חזק יד לגדול הדור בעירינו קושטא... מהר"ר שלמה ן' מובחר ז"ל". בין הדפים פיסת נייר נוספת עם המשך אותה הגהה. • דף שער עם חתימת "הק' וואלף איגר" (כנראה הוא רבי וואלף איגר, דודו ורבו של רבי עקיבא איגר, המוזכר רבות בשו"ת רעק"א). • דפי שער עם חתימות רבנים: רבי ידידיה שלמה ישראל, רבי שמואל שלם [מרבני שאלוניקי, מחבר ספר "מלך שלם"], רבי יהודה בונומו, רבי אברהם קריספין, ועוד (חלק מהחתימות לא זוהו). • דף שער של הספר "קמח סלת" (שאלוניקי, תקנ"ח), עם הקדשת המחבר רבי יהודה בן משה עלי לרבי אליהו וינטורה. • מספר דפים עם הגהות. • רישום ארוך בדברי תורה הפותח: "אמר הצעיר יר"ח בן ימי"ן ז"ל" - כתב-ידו של רבי רחמים חיים יהודה ישראל, אב"ד רודוס ובעל "בן ימין". • ועוד.
34 פריטים. גודל ומצב משתנים.
בין הפריטים: • שני דפי שער עם חתימתו של רבי חיים פאלאג'י. • דפים מספר משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, מהדורת ונציה של"ד. חתימה: "אברהם דיאבילה". הגהות בכתיבה ספרדית, ממספר כותבים. בדף לב/2 הגהה ארוכה במיוחד, הפותחת "אח"י פרץ ס"ט". בהמשך ההגהה כותב: "בא לידי הרגע ס' חזק יד לגדול הדור בעירינו קושטא... מהר"ר שלמה ן' מובחר ז"ל". בין הדפים פיסת נייר נוספת עם המשך אותה הגהה. • דף שער עם חתימת "הק' וואלף איגר" (כנראה הוא רבי וואלף איגר, דודו ורבו של רבי עקיבא איגר, המוזכר רבות בשו"ת רעק"א). • דפי שער עם חתימות רבנים: רבי ידידיה שלמה ישראל, רבי שמואל שלם [מרבני שאלוניקי, מחבר ספר "מלך שלם"], רבי יהודה בונומו, רבי אברהם קריספין, ועוד (חלק מהחתימות לא זוהו). • דף שער של הספר "קמח סלת" (שאלוניקי, תקנ"ח), עם הקדשת המחבר רבי יהודה בן משה עלי לרבי אליהו וינטורה. • מספר דפים עם הגהות. • רישום ארוך בדברי תורה הפותח: "אמר הצעיר יר"ח בן ימי"ן ז"ל" - כתב-ידו של רבי רחמים חיים יהודה ישראל, אב"ד רודוס ובעל "בן ימין". • ועוד.
34 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות המזרח, טורקיה והבלקן - מכתבים, כתבי יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $2,500
לא נמכר
ארבעה דפים (8 עמודים) בכתב-יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד], תרכ"ה 1865.
רשימות לדרשות שכתב ה"בן איש חי", על פסוקי הפטרת מסעי (ירמיהו ב): "שמעו דבר ה'... מה מצאו אבותיכם בי עול...". הקטעים שלמים. בסוף ארבעה מהם מסיים ה"בן איש חי" בברכה: "אל שדי יהיה בעזרתינו וישמרנו ויעזרנו תמיד אכי"ר [=אמן כן יהי רצון]". באחד הקטעים הוא מקדים ברכה נוספת: "שתשוב עטרה ליושנה ותגלה ותראה מלכותו עלינו בעגלה ובזמן קריב אכי"ר".
בראש שלושה מן העמודים כתב ה"בן איש חי": "בס"ד בהנ"ו ליקבה"ו" [בסייעתא דשמיא, בשם ה' נעשה ונצליח, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה]. בשני עמודים הוסיף גם התאריך: "תרכ"ה".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, והוא נודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה לו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
[4] דף - שמונה עמודים (למעלה מ-150 שורות) בכתב-יד קדשו של ה"בן איש חי". 13.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים זעירים בשולי הדפים.
רשימות לדרשות שכתב ה"בן איש חי", על פסוקי הפטרת מסעי (ירמיהו ב): "שמעו דבר ה'... מה מצאו אבותיכם בי עול...". הקטעים שלמים. בסוף ארבעה מהם מסיים ה"בן איש חי" בברכה: "אל שדי יהיה בעזרתינו וישמרנו ויעזרנו תמיד אכי"ר [=אמן כן יהי רצון]". באחד הקטעים הוא מקדים ברכה נוספת: "שתשוב עטרה ליושנה ותגלה ותראה מלכותו עלינו בעגלה ובזמן קריב אכי"ר".
בראש שלושה מן העמודים כתב ה"בן איש חי": "בס"ד בהנ"ו ליקבה"ו" [בסייעתא דשמיא, בשם ה' נעשה ונצליח, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה]. בשני עמודים הוסיף גם התאריך: "תרכ"ה".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, והוא נודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה לו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
[4] דף - שמונה עמודים (למעלה מ-150 שורות) בכתב-יד קדשו של ה"בן איש חי". 13.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים זעירים בשולי הדפים.
קטגוריה
יהדות המזרח, טורקיה והבלקן - מכתבים, כתבי יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $550
כולל עמלת קונה
שלושה כתבי-יד - קבצי סגולות, קמיעות, גורלות ומזלות. ארצות המזרח, המאה ה-20.
• כתב-יד, קמיעות, סגולות ומזלות. [מצרים?, תש"א?].
חתימות הכותב: "שבתי בן ח' מאיר תנצב"ה".
בסוף כתב-היד: "זה לכם סימן בשנת התש"א החטה תהיה ביוקר מאוד... והרבה בחורים ימותו... רעב במערב ומלך חזק יבוא במצרים והתלר [=היטלר] יכבוש את כל העולם!... הרחמן הוא יציל את עמו ישראל...".
[29] דף. 12.5 ס"מ.
• כתב-יד, "ספר קמיעות וגורלות". [ארצות המזרח, המאה ה-20].
כולל טבלאות, איורים קבליים ו"כתב מלאכים", סגולות לבעיות שונות ונוסחי קמיעות. עברית וערבית-יהודית.
[23] דף. 22 ס"מ.
• כתב-יד, קמיעות, תקופות ומזלות, "סדר רעשים ורעמים". [תימן, המאה ה-20].
כולל קמיע "שמירה לילד וליולדת", ומספר איורים. עברית וערבית-יהודית.
[23] דף. 20 ס"מ.
3 כתבי-יד. מצב משתנה (מצב כללי טוב-בינוני).
• כתב-יד, קמיעות, סגולות ומזלות. [מצרים?, תש"א?].
חתימות הכותב: "שבתי בן ח' מאיר תנצב"ה".
בסוף כתב-היד: "זה לכם סימן בשנת התש"א החטה תהיה ביוקר מאוד... והרבה בחורים ימותו... רעב במערב ומלך חזק יבוא במצרים והתלר [=היטלר] יכבוש את כל העולם!... הרחמן הוא יציל את עמו ישראל...".
[29] דף. 12.5 ס"מ.
• כתב-יד, "ספר קמיעות וגורלות". [ארצות המזרח, המאה ה-20].
כולל טבלאות, איורים קבליים ו"כתב מלאכים", סגולות לבעיות שונות ונוסחי קמיעות. עברית וערבית-יהודית.
[23] דף. 22 ס"מ.
• כתב-יד, קמיעות, תקופות ומזלות, "סדר רעשים ורעמים". [תימן, המאה ה-20].
כולל קמיע "שמירה לילד וליולדת", ומספר איורים. עברית וערבית-יהודית.
[23] דף. 20 ס"מ.
3 כתבי-יד. מצב משתנה (מצב כללי טוב-בינוני).
קטגוריה
יהדות המזרח, טורקיה והבלקן - מכתבים, כתבי יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
אוסף פריטים מארכיונו של המנצח והמוסיקולוג אלברטו חמזי (1898-1975), מנצח מקהלת בית הכנסת "אליהו הנביא" באלכסנדריה - חוברות תווים, תצלומים ופריטים נוספים. [מצרים וצרפת, שנות ה-20-70 של המאה ה-20 בקירוב]. עברית, ערבית וצרפתית.
האוסף כולל:
חוברות תווים מאת אלברטו חמזי, עם תווים לעשרות מנגינות ופיוטים - מצרים וצרפת, שנות ה-30-70: • "Lecha Dodi", אופוס 53. עם הקדשה מתוארכת בכתב ידו. • "קבלת שבת: ערבית", מזמורי תפילה לשימוש בבתי כנסת נוסח ספרד. פריז, 1971. עם הקדשה חתומה ומתוארכת בכתב ידו. • "קבלת שבת", מזמורי תפילה לשימוש בבתי כנסת נוסח ספרד. פריז, 1972. • "Kal Nidré", מנגינה לתפילת כל נדרי. אופוס 12 (הוצאת Edition Orientale de Musique, אלכסנדריה, מצרים, 1933). עם חותמת דיו של חמזי בשער. • "יום גילה ויבוא", אופוס 17. הוצאת Edition Orientale de Musique, אלכסנדריה, מצרים, 1934. • צילומים של תווים לעשרה לחנים ("ממעמקים", "עץ החיים", "צדיק כתמר יפרח", ועוד).
• תצלום קבוצתי של חברי המקהלה של בית הכנסת "אליהו הנביא" באלכסנדריה, לצד המנצח אלברטו חמזי ועוזרו "אדון סבח" [מצרים, 1939].
• שלושה תצלומים, בהם מתועדים כפי הנראה חברי ומנהלי תנועת הצופים באלכסנדריה, מצרים.
• שמונה העתקים של תצלומים המתעדים יהודים במצרים.
• שלושה כתבי-יד: שני כתבי-יד של בקשות ופיוטים [כתיבה מזרחית, המאה ה-20]; וכתב-יד של מגילת שיר השירים, עם תרגום ופירוש רש"י [תימן, המאה ה-19/20].
• ועוד דפים ופריטים נוספים.
אל האוסף מצורפים פריטים שונים הקשורים בד"ר רודולף זקס, ששירת כחבר צוות בבית החולים היהודי בקהיר, בהם:
• "נשף שבועות", כרוז מטעם "בית-הועד העברי" באלכסנדריה, מצרים, 1916. הכרוז מפרט את התכנית האמנותית של נשף מוצאי חג השבועות, שייערך בשעה תשע בערב, 8 ביוני 1916, באולם "האגודה האמנותית הצרפתית".
• תעודה מטעם הקהילה היהודית האשכנזית בקהיר ("אידישע אשכנזישע געמיינדע פון קאירא"); הוענקה לחבר הקהילה ד"ר רודולף זקס (Rudolf Sachs), בעד תרומה שהרים לשיקום והרחבת בית הכנסת של הקהילה. התעודה חתומה בידי נשיא הקהילה, גזבר הקהילה ושניים מחברי הוועד לשיקום בית הכנסת, ובחותמת דיו רשמית. קהיר, 1944.
• שמונה תעודות ורישיונות של ד"ר רודולף זקס (Rudolf Sachs), שהונפקו מטעם שלטונות מצרים, 1910-1952 בקירוב.
• תצלום קבוצתי של צוות בית החולים היהודי בקהיר. בין המצולמים נראה גם ד"ר רודולף זקס.
למעלה מ-30 פריטים. גודל ומצב משתנים.
האוסף כולל:
חוברות תווים מאת אלברטו חמזי, עם תווים לעשרות מנגינות ופיוטים - מצרים וצרפת, שנות ה-30-70: • "Lecha Dodi", אופוס 53. עם הקדשה מתוארכת בכתב ידו. • "קבלת שבת: ערבית", מזמורי תפילה לשימוש בבתי כנסת נוסח ספרד. פריז, 1971. עם הקדשה חתומה ומתוארכת בכתב ידו. • "קבלת שבת", מזמורי תפילה לשימוש בבתי כנסת נוסח ספרד. פריז, 1972. • "Kal Nidré", מנגינה לתפילת כל נדרי. אופוס 12 (הוצאת Edition Orientale de Musique, אלכסנדריה, מצרים, 1933). עם חותמת דיו של חמזי בשער. • "יום גילה ויבוא", אופוס 17. הוצאת Edition Orientale de Musique, אלכסנדריה, מצרים, 1934. • צילומים של תווים לעשרה לחנים ("ממעמקים", "עץ החיים", "צדיק כתמר יפרח", ועוד).
• תצלום קבוצתי של חברי המקהלה של בית הכנסת "אליהו הנביא" באלכסנדריה, לצד המנצח אלברטו חמזי ועוזרו "אדון סבח" [מצרים, 1939].
• שלושה תצלומים, בהם מתועדים כפי הנראה חברי ומנהלי תנועת הצופים באלכסנדריה, מצרים.
• שמונה העתקים של תצלומים המתעדים יהודים במצרים.
• שלושה כתבי-יד: שני כתבי-יד של בקשות ופיוטים [כתיבה מזרחית, המאה ה-20]; וכתב-יד של מגילת שיר השירים, עם תרגום ופירוש רש"י [תימן, המאה ה-19/20].
• ועוד דפים ופריטים נוספים.
אל האוסף מצורפים פריטים שונים הקשורים בד"ר רודולף זקס, ששירת כחבר צוות בבית החולים היהודי בקהיר, בהם:
• "נשף שבועות", כרוז מטעם "בית-הועד העברי" באלכסנדריה, מצרים, 1916. הכרוז מפרט את התכנית האמנותית של נשף מוצאי חג השבועות, שייערך בשעה תשע בערב, 8 ביוני 1916, באולם "האגודה האמנותית הצרפתית".
• תעודה מטעם הקהילה היהודית האשכנזית בקהיר ("אידישע אשכנזישע געמיינדע פון קאירא"); הוענקה לחבר הקהילה ד"ר רודולף זקס (Rudolf Sachs), בעד תרומה שהרים לשיקום והרחבת בית הכנסת של הקהילה. התעודה חתומה בידי נשיא הקהילה, גזבר הקהילה ושניים מחברי הוועד לשיקום בית הכנסת, ובחותמת דיו רשמית. קהיר, 1944.
• שמונה תעודות ורישיונות של ד"ר רודולף זקס (Rudolf Sachs), שהונפקו מטעם שלטונות מצרים, 1910-1952 בקירוב.
• תצלום קבוצתי של צוות בית החולים היהודי בקהיר. בין המצולמים נראה גם ד"ר רודולף זקס.
למעלה מ-30 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות המזרח, טורקיה והבלקן - מכתבים, כתבי יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-יד, בקשה לתמיכה עבור היישוב של תלמידי הגר"א בקהילות צפת וירושלים. בחתימת ידו של תלמיד הגר"א רבי ישראל משקלוב וחתימות ידם של גדולי קהילת תלמידי הגר"א. ירושלים וצפת, כסלו תקצ"א [1830].
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלם ערי הק' ירוש' וגליל הק' ת"ו ויושביה ומיישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם רשכבה"ג הגאון החסיד אמיתי רבינו אליהו ז"ל מק"ק ווילנא".
החותמים הם הרבנים: "חיים כהן שהי' אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעה"ק צפת ת"ו" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל זללה"ה מירושלם עה"ק תובב"א" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט. אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירושת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "הקטן ארי' ליב בהרב מו"ה יוסף ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "ארי' בא"א מו"ה ירחמיאל זלה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לים] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז].
[1] דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלם ערי הק' ירוש' וגליל הק' ת"ו ויושביה ומיישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם רשכבה"ג הגאון החסיד אמיתי רבינו אליהו ז"ל מק"ק ווילנא".
החותמים הם הרבנים: "חיים כהן שהי' אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעה"ק צפת ת"ו" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל זללה"ה מירושלם עה"ק תובב"א" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט. אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירושת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "הקטן ארי' ליב בהרב מו"ה יוסף ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "ארי' בא"א מו"ה ירחמיאל זלה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לים] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז].
[1] דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $5,000
לא נמכר
ספר תהלים, עם פירוש באורי זוהר ומצודת ציון. צפת, [תקצ"ג 1833]. דפוס רבי ישראל ב"ק.
מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר.
מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק: "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.
בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות שאומרים לפני ואחרי קריאת תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.
[4], קנב דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים, בעיקר בתחילת הספר, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. שוליים תחתונים חתוכים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. דף קמח הושלם כנראה מעותק אחר. חותמות. רישומים. כריכת עור חדשה, נאה.
בדף השער, מעל שם מקום הדפוס 'צפת', רישום בכת"י אשכנזי: "עפר ארץ ישראל פה [צפת]". לפי הידוע, כך נהג לחתום רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, שישב בצפת בתקופת ההדפסה [להערכתנו, הכיתוב הנ"ל אינו בכתב-ידו, והוא כנראה חיקוי מתקופה מאוחרת].
מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר.
מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק: "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.
בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות שאומרים לפני ואחרי קריאת תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.
[4], קנב דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים, בעיקר בתחילת הספר, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. שוליים תחתונים חתוכים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. דף קמח הושלם כנראה מעותק אחר. חותמות. רישומים. כריכת עור חדשה, נאה.
בדף השער, מעל שם מקום הדפוס 'צפת', רישום בכת"י אשכנזי: "עפר ארץ ישראל פה [צפת]". לפי הידוע, כך נהג לחתום רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, שישב בצפת בתקופת ההדפסה [להערכתנו, הכיתוב הנ"ל אינו בכתב-ידו, והוא כנראה חיקוי מתקופה מאוחרת].
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
מכתב מרבני צפת אל השר משה מונטיפיורי, בחתימת רבני העיר רבי שמואל העליר ורבי שמואל עבו. צפת, תשרי תרל"א [1870]. עברית.
כתיבת יד סופר (כתיבה אשכנזית רהוטה), עם חתימות הרבנים (וחותמתו של הרב עבו). במכתבם מדווחים הרבנים על חלוקת הכספים ששלח השר מונטיפיורי לצפת בשלושה מכתבים - כספים לעניי צפת, להכנסת כלה וביקור חולים, ולמוסדות "שלשה ארצות": צפת, טבריה וחברון.
בדף האחורי רישום באנגלית (שנכתב כנראה ע"י אחד ממזכיריו של מונטיפיורי), המסכם את הדו"ח המופיע במכתב הרבנים בעברית.
רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
רבי שמואל עבו (תקמ"ט-תרל"ט), רב הקהילה הספרדית בצפת וקונסול צרפת. אבי שושלת משפחת עבו בצפת. עלה מאלג'יר לצפת בשנת תקע"ז. הקים ושיפץ את המבנים על קבר הרשב"י במירון. רכש קרקעות והקים התיישבות חקלאית של יהודים בכפר מירון. כאות הוקרה על פעולותיו בגאולת קבר הרשב"י במירון העניקה לו קהילת צפת ספר תורה, ומאז שנת תקצ"ג ועד לימינו, הילולת הרשב"י בל"ג בעומר נפתחת בתהלוכת ספר התורה היוצאת מבית משפחת עבו בצפת לעבר הציון הקדוש במירון. רבי שמואל עבו שיקם את העיר צפת לאחר "הרעש" בשנת 1837. כדי שממשלת צרפת תגן על יהודי הגליל מרדיפות ופרעות הפך לקונסול צרפת. רבי שמואל עבו עבד בשיתוף פעולה הדוק עם רבי שמואל העליר מנהיג הקהילה האשכנזית בעיר. במשך שנים רבות היו שני הרבנים הללו הנמענים של כספי התמיכה ששלח מונטיפיורי ליושבי הגליל.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). כ-29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני קיפול.
כתיבת יד סופר (כתיבה אשכנזית רהוטה), עם חתימות הרבנים (וחותמתו של הרב עבו). במכתבם מדווחים הרבנים על חלוקת הכספים ששלח השר מונטיפיורי לצפת בשלושה מכתבים - כספים לעניי צפת, להכנסת כלה וביקור חולים, ולמוסדות "שלשה ארצות": צפת, טבריה וחברון.
בדף האחורי רישום באנגלית (שנכתב כנראה ע"י אחד ממזכיריו של מונטיפיורי), המסכם את הדו"ח המופיע במכתב הרבנים בעברית.
רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
רבי שמואל עבו (תקמ"ט-תרל"ט), רב הקהילה הספרדית בצפת וקונסול צרפת. אבי שושלת משפחת עבו בצפת. עלה מאלג'יר לצפת בשנת תקע"ז. הקים ושיפץ את המבנים על קבר הרשב"י במירון. רכש קרקעות והקים התיישבות חקלאית של יהודים בכפר מירון. כאות הוקרה על פעולותיו בגאולת קבר הרשב"י במירון העניקה לו קהילת צפת ספר תורה, ומאז שנת תקצ"ג ועד לימינו, הילולת הרשב"י בל"ג בעומר נפתחת בתהלוכת ספר התורה היוצאת מבית משפחת עבו בצפת לעבר הציון הקדוש במירון. רבי שמואל עבו שיקם את העיר צפת לאחר "הרעש" בשנת 1837. כדי שממשלת צרפת תגן על יהודי הגליל מרדיפות ופרעות הפך לקונסול צרפת. רבי שמואל עבו עבד בשיתוף פעולה הדוק עם רבי שמואל העליר מנהיג הקהילה האשכנזית בעיר. במשך שנים רבות היו שני הרבנים הללו הנמענים של כספי התמיכה ששלח מונטיפיורי ליושבי הגליל.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). כ-29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני קיפול.
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מסמכים, קבלות מודפסות ושטרות-חוב ("וועקסיל"), מכתבים ופתקאות ("צעטלאך"), הקשורים למוסדות הצדקה והחסד בעיר צפת [תרט"ו-תרצ"ו בקירוב; רוב המסמכים משנות התר"ל-תר"פ].
המסמכים חתומים בחתימות ממוני הציבור בעיר צפת ונכבדיה: הרב הדומ"ץ רבי רפאל זילברמן; ראשי כולל קוסוב-וויז'ניץ, רבי משה חר"ג [צייגער] ורבי איתמר מסעריט; רבי יעקב ב"ר מרדכי הלוי; רבי קהת בן אפרים פישל; רבי דוד יודיל אויערבאך [סבו של הגרחי"ל אויערבאך מירושלים]; רבי זעליג אדליר שטיין; רבי דוד סגל; רבי יעקב מראזניטוב; רבי ברוך כהנא; רבי יוסף צבי גייגער [אבי הציור הצפתי - מציירי צפת הנודעים ועסקניה, נכדו בן-בתו של רבי משה חר"ג]; ועוד.
האוסף כולל עשרות פתקאות ("צעטלאך") בחתימות הגבאים, עם הוראות לגזבר, על תשלומים מהקופה עבור צרכי ציבור ועניני צדקה שונים.
בין הפריטים: שטר פרוזבול מחודש אלול תרל"ה, בחתימות: רבי שלמה מטלוסט, רבי יעקב יחיאל [שמרלר?] ורבי משה חר"ג.
96 פריטי נייר. במרביתם חתימות שונות. גודל ומצב משתנים.
המסמכים חתומים בחתימות ממוני הציבור בעיר צפת ונכבדיה: הרב הדומ"ץ רבי רפאל זילברמן; ראשי כולל קוסוב-וויז'ניץ, רבי משה חר"ג [צייגער] ורבי איתמר מסעריט; רבי יעקב ב"ר מרדכי הלוי; רבי קהת בן אפרים פישל; רבי דוד יודיל אויערבאך [סבו של הגרחי"ל אויערבאך מירושלים]; רבי זעליג אדליר שטיין; רבי דוד סגל; רבי יעקב מראזניטוב; רבי ברוך כהנא; רבי יוסף צבי גייגער [אבי הציור הצפתי - מציירי צפת הנודעים ועסקניה, נכדו בן-בתו של רבי משה חר"ג]; ועוד.
האוסף כולל עשרות פתקאות ("צעטלאך") בחתימות הגבאים, עם הוראות לגזבר, על תשלומים מהקופה עבור צרכי ציבור ועניני צדקה שונים.
בין הפריטים: שטר פרוזבול מחודש אלול תרל"ה, בחתימות: רבי שלמה מטלוסט, רבי יעקב יחיאל [שמרלר?] ורבי משה חר"ג.
96 פריטי נייר. במרביתם חתימות שונות. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג