מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
- (-) Remove דפוס, filter דפוס,
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- דפוס (16) Apply דפוס filter
- ומכתבים (16) Apply ומכתבים filter
- חב (16) Apply חב filter
- חבד (16) Apply חבד filter
- יד (16) Apply יד filter
- כתבי (16) Apply כתבי filter
- ספרי (16) Apply ספרי filter
- חב"ד (16) Apply חב"ד filter
- book (16) Apply book filter
- books, (16) Apply books, filter
- chabad (16) Apply chabad filter
- letter (16) Apply letter filter
- manuscript (16) Apply manuscript filter
מציג 1 - 12 of 16
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $6,000
כולל עמלת קונה
ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. זולקווא, [תקנ"ט 1798].
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." (המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער).
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, ואפשר שנדפסה ללא ידיעתו. מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה. במהדורה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
למעשה, זו הפעם הראשונה שניתן לספר השם "תניא", שלאחר מכן נתקבע בפי כל. במהדורה הראשונה נקרא הספר "ליקוטי אמרים" בלבד.
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא [חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על נתינת ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
[3], ב-עד דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. כתם עם פגיעה בטקסט בשניים מהדפים. קרעים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. סימני עש. בשני הדפים הראשונים ובשני הדפים האחרונים סימני עש קשים, עם חסרון ופגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר על פני חלקים גדולים משטח הדפים ושוליהם (יתכן שדפים אלו הושלמו מעותק אחר). חותמת. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623; מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 36-43.
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." (המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער).
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, ואפשר שנדפסה ללא ידיעתו. מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה. במהדורה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
למעשה, זו הפעם הראשונה שניתן לספר השם "תניא", שלאחר מכן נתקבע בפי כל. במהדורה הראשונה נקרא הספר "ליקוטי אמרים" בלבד.
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא [חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על נתינת ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
[3], ב-עד דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. כתם עם פגיעה בטקסט בשניים מהדפים. קרעים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. סימני עש. בשני הדפים הראשונים ובשני הדפים האחרונים סימני עש קשים, עם חסרון ופגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר על פני חלקים גדולים משטח הדפים ושוליהם (יתכן שדפים אלו הושלמו מעותק אחר). חותמת. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623; מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 36-43.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
ספר לוח ברכת הנהנין, עם סדר נטילת ידים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. זולקווא, [תקס"א 1801]. המילים "בק"ק שקלאוו" נדפסו בשער באותיות גדולות, ואילו מקום הדפוס "זאלקווא" נדפס באותיות קטנות.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר הזקן במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שחיבר (בהיותו במזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו. אך קודם לכן (בשנות התק"נ או בראשית שנות התק"ס) כבר הדפיס האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
[1], ב-כז, [1] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (בדף ב קרע חסר עם השלמה של מספר שורות בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט, בדף השער ובדפים נוספים. חיתוך דפים על גבול הטקסט במרבית הדפים, עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט במספר דפים. חתימות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר הזקן במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שחיבר (בהיותו במזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו. אך קודם לכן (בשנות התק"נ או בראשית שנות התק"ס) כבר הדפיס האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
[1], ב-כז, [1] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (בדף ב קרע חסר עם השלמה של מספר שורות בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט, בדף השער ובדפים נוספים. חיתוך דפים על גבול הטקסט במרבית הדפים, עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט במספר דפים. חתימות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
"סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האריז"ל", עם "פירוש המלות... עפ"י כוונת האריז"ל", חלק ראשון - תפילות לימות החול, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. ברדיטשוב [תקע"ח 1818].
על פי הנדפס בשער, מהדורה זו הובאה לדפוס על ידי רבי מנחם נחום, בנו של האדמו"ר האמצעי, יחד עם גיסו רבי יקותיאל זלמן, חתנו של האדמו"ר האמצעי ונכדו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
במהדורה שלפנינו נוספו לראשונה כעשרה מאמרים חדשים של האדמו"ר הזקן, שנדפסו על פני למעלה מ-50 עמודים (לפני כל מאמר חדש נדפס סימון של סוגריים הפוכים). על הוספות אלו נכתב בשער: "ובתוספות מרובה עשרה בוגין [=קונטרסים] מדברי קודש... מעניני תפילה שלא נדפסו בסדורי הקודמין" [כלומר במהדורת קאפוסט תקע"ו].
[2], ה-מו, [1], מט-צד, צג-ק, קה-קסז דף, דף קסט. חסר דף קסח. 20 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר דבק (כתוצאה מההדבקות נותרו כתמים כהים גדולים לרוחבם של מספר דפים). קרעים חסרים (חלקם גדולים) עם פגיעות רבות בטקסט בדף השער ובמספר דפים נוספים (קרע גדול בדף י), משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של הטקסט בדף השער ובדף השני בכתב-יד). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט בדפים בודדים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
על פי הנדפס בשער, מהדורה זו הובאה לדפוס על ידי רבי מנחם נחום, בנו של האדמו"ר האמצעי, יחד עם גיסו רבי יקותיאל זלמן, חתנו של האדמו"ר האמצעי ונכדו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
במהדורה שלפנינו נוספו לראשונה כעשרה מאמרים חדשים של האדמו"ר הזקן, שנדפסו על פני למעלה מ-50 עמודים (לפני כל מאמר חדש נדפס סימון של סוגריים הפוכים). על הוספות אלו נכתב בשער: "ובתוספות מרובה עשרה בוגין [=קונטרסים] מדברי קודש... מעניני תפילה שלא נדפסו בסדורי הקודמין" [כלומר במהדורת קאפוסט תקע"ו].
[2], ה-מו, [1], מט-צד, צג-ק, קה-קסז דף, דף קסט. חסר דף קסח. 20 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר דבק (כתוצאה מההדבקות נותרו כתמים כהים גדולים לרוחבם של מספר דפים). קרעים חסרים (חלקם גדולים) עם פגיעות רבות בטקסט בדף השער ובמספר דפים נוספים (קרע גדול בדף י), משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של הטקסט בדף השער ובדף השני בכתב-יד). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט בדפים בודדים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. קאפוסט, [תקע"ו 1816]. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן. מהדורה ראשונה.
ספר יסוד המסביר מושגים רבים בקבלת האר"י ע"פ דרך החסידות. ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן בלילות שבת לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ביאורים אלו נאמרו ע"י האדמו"ר הזקן החל מי"ט כסליו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות. בספר זה נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר (כדברי בנו בסוף ההקדמה).
בשער הספר נדפס: "...ורובם ככולם מ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע ומאד ישרו בעיניו". בראש הספר הקדמה מאת בנו, האדמו"ר האמצעי, בה הוא מספר על תוכן הביאורים שבספר: "...אשר שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א' זה כמה שנים, ואשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא, ובפרט בביאורו בפי' המאמרים מכוונים לאמיתתן ממש, וכאשר שמעתי מפי קדשו ז"ל, לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא [...] ואמר ע"ע [על עצמו] שאין רגילותו ללמוד בכל שבת, רק דף א' או ב', אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדו' הלשון בכל מלה, שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".
בסוף ההקדמה מתאר האדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל, שבכל הכתבים שלי שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כ"א במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים, וכמארז"ל ד"ת [דברי תורה] עניים במקום זה ועשירים במ"א [במקום אחר]".
האדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא כותב בהקדמתו לפירושו "דמשק אליעזר" על הזהר, שבין הספרים שהיו לנגד עיניו בעת שחיבר את פירושו היה "ספר ביאורי הזהר מהרב הגאון הקדוש מו"ה דוב בער, בהרב נזר ישראל, רבם של ישראל הקדושים, מו"ה שניאור זלמן זלה"ה".
חתימות בדף [4] ובדף א/1 (בכתיבה מזרחית): "הצעיר יחזקיאל שמואל דויד בנימין".
[4], קלט; נז דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים. בלאי. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (קרע חסר גדול בדף השער), משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום). סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 79.
ספר יסוד המסביר מושגים רבים בקבלת האר"י ע"פ דרך החסידות. ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן בלילות שבת לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ביאורים אלו נאמרו ע"י האדמו"ר הזקן החל מי"ט כסליו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות. בספר זה נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר (כדברי בנו בסוף ההקדמה).
בשער הספר נדפס: "...ורובם ככולם מ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע ומאד ישרו בעיניו". בראש הספר הקדמה מאת בנו, האדמו"ר האמצעי, בה הוא מספר על תוכן הביאורים שבספר: "...אשר שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א' זה כמה שנים, ואשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא, ובפרט בביאורו בפי' המאמרים מכוונים לאמיתתן ממש, וכאשר שמעתי מפי קדשו ז"ל, לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא [...] ואמר ע"ע [על עצמו] שאין רגילותו ללמוד בכל שבת, רק דף א' או ב', אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדו' הלשון בכל מלה, שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".
בסוף ההקדמה מתאר האדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל, שבכל הכתבים שלי שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כ"א במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים, וכמארז"ל ד"ת [דברי תורה] עניים במקום זה ועשירים במ"א [במקום אחר]".
האדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא כותב בהקדמתו לפירושו "דמשק אליעזר" על הזהר, שבין הספרים שהיו לנגד עיניו בעת שחיבר את פירושו היה "ספר ביאורי הזהר מהרב הגאון הקדוש מו"ה דוב בער, בהרב נזר ישראל, רבם של ישראל הקדושים, מו"ה שניאור זלמן זלה"ה".
חתימות בדף [4] ובדף א/1 (בכתיבה מזרחית): "הצעיר יחזקיאל שמואל דויד בנימין".
[4], קלט; נז דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים. בלאי. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (קרע חסר גדול בדף השער), משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום). סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 79.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $600
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
ספר נר מצוה ותורה אור, יסודות בתורת חסידות חב"ד, מאת רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, תק"פ [1820]. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן. מהדורה ראשונה.
לספר שני חלקים. החלק הראשון נקרא "שער האמונה", "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. החלק השני נקרא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על כל השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, רבי הלל מפאריטש, חיבור שלם, בשם "לקוטי ביאורים" [וורשא, תרכ"ח]).
האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש אמר שכל ספר מספרי האדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסויים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
חותמת בדף האחרון: "יעקב חיים בה"ר מרדכי דוב סלאנים, פעה"ק חברון תובב"א" - מעסקניה החשובים של קהילת חב"ד בחברון.
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (עם סימני עובש). קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר, עם השלמות בכתב-יד במספר מקומות. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 395.
לספר שני חלקים. החלק הראשון נקרא "שער האמונה", "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. החלק השני נקרא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על כל השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, רבי הלל מפאריטש, חיבור שלם, בשם "לקוטי ביאורים" [וורשא, תרכ"ח]).
האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש אמר שכל ספר מספרי האדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסויים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
חותמת בדף האחרון: "יעקב חיים בה"ר מרדכי דוב סלאנים, פעה"ק חברון תובב"א" - מעסקניה החשובים של קהילת חב"ד בחברון.
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (עם סימני עובש). קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר, עם השלמות בכתב-יד במספר מקומות. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 395.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $700
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
ספר אמרי בינה, ביאורים בענייני קריאת שמע, ציצית ותפילין על פי תורת הקבלה והחסידות, מאת רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, [תקפ"א 1821]. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של בעל התניא. מהדורה ראשונה.
הספר "אמרי בינה" הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס האדמו"ר האמצעי. הוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה", ומיוסד על תורת אביו, בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער קריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.
האדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של אנשים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפלער. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ולז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש - רבי דוב בער שניאורי (תקל"ד-תקפ"ח), בנו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל ה"תניא". לאחר פטירת אביו בשנת תקע"ג בעת מנוסתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו"ר בעיירה ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות.
רישום בעלות בדף השער (דהוי ומחוק בחלקו): "שייך לר' יעקב ה---".
[2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בשוליים העליונים של דף השער, עם פגיעה בטקסט משני צדי הדף, משוקם במילוי נייר (עם השלמות בצילום). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. חותמת בדף האחרון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 55.
הספר "אמרי בינה" הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס האדמו"ר האמצעי. הוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה", ומיוסד על תורת אביו, בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער קריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.
האדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של אנשים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפלער. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ולז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש - רבי דוב בער שניאורי (תקל"ד-תקפ"ח), בנו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל ה"תניא". לאחר פטירת אביו בשנת תקע"ג בעת מנוסתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו"ר בעיירה ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות.
רישום בעלות בדף השער (דהוי ומחוק בחלקו): "שייך לר' יעקב ה---".
[2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בשוליים העליונים של דף השער, עם פגיעה בטקסט משני צדי הדף, משוקם במילוי נייר (עם השלמות בצילום). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. חותמת בדף האחרון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 55.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. קאפוסט, תקצ"ז 1836. מהדורה ראשונה.
הספר נכתב מפיו של בעל התניא על ידי אחיו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", וסודר ונערך לדפוס על ידי נכדו-תלמידו האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון (תקמ"ט-תרכ"ו). כשעסק ה"צמח צדק" בעריכת והגהת הספר "תורה אור", לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב ובעל פה, מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהגהת ועריכת כתבי זקנו בעל התניא. כאשר יצא הספר מבית הדפוס כתב ה"צמח צדק" אגרת לחסידיו על חשיבות הספר "תורה אור", ש"כל דבריו כגחלי אש להלהיב הלבבות ולקרבן לאביהן שבשמים, ולהמשיכן על אפיקי מים חיים התורה והמצוה" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת ברוקלין תשע"ג, עמ' מא-מג).
חותמת בדף ב/1: "שייך לחברה פרחי שושנים דבהמ"ד, פה שימבורג".
[1], ב-קסז, [1] דף. חסר דף השער הראשון. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. הדף האחרון, עם קרעים חסרים, הודבק על נייר לחיזוק. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 610.
הספר שלפנינו הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס, בווילנא ובז'יטומיר, שעמדו תחת פיקוח חמור של השלטון הרוסי. רק בשנת תר"ח נדפס בז'יטומיר חלקו השני של הספר, על חומשים ויקרא-דברים, במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה".
הספר נכתב מפיו של בעל התניא על ידי אחיו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", וסודר ונערך לדפוס על ידי נכדו-תלמידו האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון (תקמ"ט-תרכ"ו). כשעסק ה"צמח צדק" בעריכת והגהת הספר "תורה אור", לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב ובעל פה, מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהגהת ועריכת כתבי זקנו בעל התניא. כאשר יצא הספר מבית הדפוס כתב ה"צמח צדק" אגרת לחסידיו על חשיבות הספר "תורה אור", ש"כל דבריו כגחלי אש להלהיב הלבבות ולקרבן לאביהן שבשמים, ולהמשיכן על אפיקי מים חיים התורה והמצוה" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת ברוקלין תשע"ג, עמ' מא-מג).
חותמת בדף ב/1: "שייך לחברה פרחי שושנים דבהמ"ד, פה שימבורג".
[1], ב-קסז, [1] דף. חסר דף השער הראשון. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. הדף האחרון, עם קרעים חסרים, הודבק על נייר לחיזוק. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 610.
הספר שלפנינו הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס, בווילנא ובז'יטומיר, שעמדו תחת פיקוח חמור של השלטון הרוסי. רק בשנת תר"ח נדפס בז'יטומיר חלקו השני של הספר, על חומשים ויקרא-דברים, במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה".
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $800
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
ספר לקוטי תורה (בארבעה כרכים) וספר תורה אור (בשני כרכים) - מאמרי החסידות של האדמו"ר הזקן בעל התניא על התורה:
• ספר לקוטי תורה, ארבעה חלקים, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. ז'יטומיר, תר"ח 1848. דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה.
ארבעת החלקים בארבעה כרכים. השערים של חלקים ויקרא ודברים נדפסו בחלקם בדיו אדומה.
הספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי), ואילו המאמרים על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז).
בספר מובאים "דרושים" שאמר בעל התניא בפני הציבור בשבתות ומועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר תלמידים באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכדו ותלמידו המובהק של בעל התניא, האדמו"ר ה"צמח צדק". כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס על ידי בני ה"צמח צדק", האדמו"רים רבי יהודה ליב מקאפוסט ורבי חיים שניאור זלמן מלאדי.
בספר "בית רבי" נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
• ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, עם קונטרס "הוספות לספר תורה אור", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. ז'יטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של קונטרס ההוספות. שני כרכים.
בדף השער השני מצוין: "נדפס מחדש בתכלית ההידור, ובהגהות אמתיות ונתקנו בפנים...".
בקונטרס ההוספות נוספו 15 מאמרים חדשים של בעל התניא. בעוד שרוב הספר נדפס על פי הנוסח שכתב אחי המחבר רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, המאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות הם מכתיבתו של בן המחבר - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, כפי שנכתב בדף השער לקונטרס ההוספות.
בספר "בית רבי" מאת רבי חיים מאיר היילמן (ברדיטשוב תרס"ב, ב', עמ' 34) מובאת מסורת שהמאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות עברו עריכה וקיצור בידי האדמו"ר ה"צמח צדק", חתנו של האדמו"ר האמצעי: "ושמענו שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע תיקנם, היינו שלקח דרושי חותנו רבינו [האדמו"ר האמצעי] הארוכים מאד וקצרם".
חותמות וחתימה בדפי השער של כרך תורה אור ובמקומות נוספים: "ש' זלמן יצחק וואלשאניק - ריגא".
ששה כרכים. לקוטי תורה – כרך ראשון (ויקרא): [1], ח; נ דף. כרך שני (במדבר): [1], צו דף. כרך שלישי (דברים): [1], ק דף. כרך רביעי (שיר השירים): [1], ב-ג, ג-נא דף. כרך חמישי – תורה אור: קב דף. כרך ששי – הוספות לספר תורה אור: כד דף. 27.5-24.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. מרבית הכרכים במצב כללי טוב-בינוני, כרך רביעי של לקוטי תורה במצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. כתמי רטיבות גדולים בכרך הרביעי של ספר לקוטי תורה. סימני עש קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בדף השער של הכרך הראשון של לקוטי תורה, עם פגיעה במסגרת השער, וקרע חסר קטן עם פגיעה קלה בטקסט בדף השער של כרך תורה אור. בכרך הרביעי של ספר לקוטי תורה קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר, וסימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. הדבקות נייר רבות בדף האחרון של כרך זה. רישומים בכתב-יד. כריכות חדשות (לא אחידות).
סטפנסקי חסידות, מס' 297.
• ספר לקוטי תורה, ארבעה חלקים, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. ז'יטומיר, תר"ח 1848. דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה.
ארבעת החלקים בארבעה כרכים. השערים של חלקים ויקרא ודברים נדפסו בחלקם בדיו אדומה.
הספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי), ואילו המאמרים על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז).
בספר מובאים "דרושים" שאמר בעל התניא בפני הציבור בשבתות ומועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר תלמידים באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכדו ותלמידו המובהק של בעל התניא, האדמו"ר ה"צמח צדק". כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס על ידי בני ה"צמח צדק", האדמו"רים רבי יהודה ליב מקאפוסט ורבי חיים שניאור זלמן מלאדי.
בספר "בית רבי" נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
• ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, עם קונטרס "הוספות לספר תורה אור", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. ז'יטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של קונטרס ההוספות. שני כרכים.
בדף השער השני מצוין: "נדפס מחדש בתכלית ההידור, ובהגהות אמתיות ונתקנו בפנים...".
בקונטרס ההוספות נוספו 15 מאמרים חדשים של בעל התניא. בעוד שרוב הספר נדפס על פי הנוסח שכתב אחי המחבר רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, המאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות הם מכתיבתו של בן המחבר - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, כפי שנכתב בדף השער לקונטרס ההוספות.
בספר "בית רבי" מאת רבי חיים מאיר היילמן (ברדיטשוב תרס"ב, ב', עמ' 34) מובאת מסורת שהמאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות עברו עריכה וקיצור בידי האדמו"ר ה"צמח צדק", חתנו של האדמו"ר האמצעי: "ושמענו שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע תיקנם, היינו שלקח דרושי חותנו רבינו [האדמו"ר האמצעי] הארוכים מאד וקצרם".
חותמות וחתימה בדפי השער של כרך תורה אור ובמקומות נוספים: "ש' זלמן יצחק וואלשאניק - ריגא".
ששה כרכים. לקוטי תורה – כרך ראשון (ויקרא): [1], ח; נ דף. כרך שני (במדבר): [1], צו דף. כרך שלישי (דברים): [1], ק דף. כרך רביעי (שיר השירים): [1], ב-ג, ג-נא דף. כרך חמישי – תורה אור: קב דף. כרך ששי – הוספות לספר תורה אור: כד דף. 27.5-24.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. מרבית הכרכים במצב כללי טוב-בינוני, כרך רביעי של לקוטי תורה במצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. כתמי רטיבות גדולים בכרך הרביעי של ספר לקוטי תורה. סימני עש קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בדף השער של הכרך הראשון של לקוטי תורה, עם פגיעה במסגרת השער, וקרע חסר קטן עם פגיעה קלה בטקסט בדף השער של כרך תורה אור. בכרך הרביעי של ספר לקוטי תורה קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר, וסימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. הדבקות נייר רבות בדף האחרון של כרך זה. רישומים בכתב-יד. כריכות חדשות (לא אחידות).
סטפנסקי חסידות, מס' 297.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
ספר דרך חיים ותוכחת מוסר השכל, "דברי כיבושין שכובשין לבו של אדם ומקרבין לאביו שבשמים בתשובה שלימה", מאת רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ז'יטומיר, תרכ"ג 1863. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא.
קיא דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישום בכתב-יד (נמחק בגירוד). כריכה חדשה.
קיא דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישום בכתב-יד (נמחק בגירוד). כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" - פירוש והרחבה על סידור האדמו"ר הזקן, מאת בנו האדמו"ר רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.
שני שערים, השער הראשון בנוסח קצר והשני מפורט יותר.
בשנת תקע"ו הדפיס האדמו"ר האמצעי בקאפוסט את נוסח הסידור שערך אביו האדמו"ר הזקן ("סדור הרב"), עם המאמרים ("פירוש המילות") שנאמרו על ידי אביו ונכתבו על ידו. ביאורי האדמו"ר הזקן נאמרו בתמצות ובקיצור, על חלקים גדולים של הסידור, אך לא על כולו. וכפי שנכתב בשער השני של הספר שלפנינו: "יען כי אז הובאו פירושן ובאורן בכתובים קצרים, הנה לעת זקנתו של מרן אדמו"ר מרנא דובער הנ"ל, הוסיף אומץ וכח... למשוך בקסת שנית ידו לבאר פירושן של הדברים שנאמרו מכבר...". מסיבה זו נקרא הספר שלפנינו בשם "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה בסידור בקאפוסט, שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב הספר שלפנינו הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק מהספר הוא פירוש חדש על אותם חלקים שהאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו המחבר (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו).
רבני ויטבסק מעידים בהסכמתם: "כי כבוד קדשו נ"ע [=האדמו"ר המחבר] חבב מאוד קונטרסים אלו, והרבה בשבחן, כאשר שמעתי בעצמי מפיו הקדוש בעוד זרחה לנו שמשו".
[2], קיד דף. 28 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. חותמות בדף השער הראשון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 474.
שני שערים, השער הראשון בנוסח קצר והשני מפורט יותר.
בשנת תקע"ו הדפיס האדמו"ר האמצעי בקאפוסט את נוסח הסידור שערך אביו האדמו"ר הזקן ("סדור הרב"), עם המאמרים ("פירוש המילות") שנאמרו על ידי אביו ונכתבו על ידו. ביאורי האדמו"ר הזקן נאמרו בתמצות ובקיצור, על חלקים גדולים של הסידור, אך לא על כולו. וכפי שנכתב בשער השני של הספר שלפנינו: "יען כי אז הובאו פירושן ובאורן בכתובים קצרים, הנה לעת זקנתו של מרן אדמו"ר מרנא דובער הנ"ל, הוסיף אומץ וכח... למשוך בקסת שנית ידו לבאר פירושן של הדברים שנאמרו מכבר...". מסיבה זו נקרא הספר שלפנינו בשם "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה בסידור בקאפוסט, שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב הספר שלפנינו הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק מהספר הוא פירוש חדש על אותם חלקים שהאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו המחבר (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו).
רבני ויטבסק מעידים בהסכמתם: "כי כבוד קדשו נ"ע [=האדמו"ר המחבר] חבב מאוד קונטרסים אלו, והרבה בשבחן, כאשר שמעתי בעצמי מפיו הקדוש בעוד זרחה לנו שמשו".
[2], קיד דף. 28 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. חותמות בדף השער הראשון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 474.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
שלחן ערוך הרב, חלק שלישי ורביעי, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. [סדילקוב, תקפ"ו 1826]. שני חלקים בשני כרכים. המילה "בקאפוסט" הובלטה בדפי השער. המהדורה היחידה בה מופיעה הסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל.
שני הכרכים מהמהדורה שלפנינו נדפסו דף על דף ושורה על שורה, בקירוב, על פי המהדורה הראשונה.
כרכי המהדורה הראשונה נדפסו בשנים תקע"ד-תקע"ו בשקלוב ובקאפוסט שברייסין (רוסיה הלבנה - בלארוס). מאז עברו כעשר שנים עד הדפסת המהדורה השניה שלפנינו, שנדפסה בסדילקוב שבאוקראינה. המגיד הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, מחותנו של המחבר בעל התניא, מספר בהסכמתו הנלהבת למהדורה זו (המופיעה בראש שני הכרכים שלפנינו), על הביקוש למהדורה זו בקרב החסידים באוקראינה, שלא הגיעו לידיהם כל חלקי החיבור שנדפסו ברייסין: "בא אלי הרבני המופלא [המו"ל]... לומר שרוצה לרוות צמאון עם קדוש בני ישראל אשר בערה בם תבערת והתלקח[ו]ת שלהבת יה בחשיקה וחפיצה שיפוצו מעיינות חכמת פסקי ההלכות ויסודו אמת לאמיתם של השלחן ערוך מהרב הגאון הגדול איש אלקים החסיד המפורסם אור ישראל בוצינא קדישא ע"ה פ"ה [=עמוד הימני פטיש החזק] מו"ה שניאור זלמן מק"ק לאדי... כי גם אני בשלהובותא דנורא דלבא התלקחתי מזמן זמנים, ואמרתי מתי יבא לידי איש אשר ידבנו לבו להאיר אור חדש וקדוש הזה בעולם, ובפרט במדינתינו [אוקראינה] שלא זכינו להיות בידינו כל השלחן ערוך שלו כולם כאחד יחד, מחמת שאורחי רחיקא מדינתינו ממדינתו [רייסין] שנדפסו שם זה כבר שנים כבירים, וטרם בואו לכאן למדינתינו, כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא...".
על המהדורה שלפנינו, ועל המדפיס ובית הדפוס שהדפיסו מהדורה זו, ראה בקבצי "היכל הבעש"ט", לז ולט.
בדף השער של החלק הרביעי, חותמת של "הק' אהרן משה מגזע צבי מבראד" - הגאון הקדוש רבי אהרן משה מגזע צבי (תקל"ה-תר"ה), מגדולי החסידות, תלמיד החוזה מלובלין ורבי אורי מסטרליסק, ראשון העולים החסידיים לירושלים (עלה בתקצ"ט). נחשב למייסד הישוב החסידי בעיר הקודש וראש כולל החסידים. על מצבתו בהר הזיתים נכתבו תארי קודש שאינם מצויים בדור ההוא בירושלים: "מנוחת איש תם אדומו"ר הרב הצדיק המפורסם בוצינא קדישא מגזע צבי".
שני כרכים. חלק שלישי (אורח חיים, הלכות עירובין): [4], קפ, קפה-קצב, קפט-קצג, קצו-רלג, רלו-רנב, ריג-רך, רסא-רסח דף. חסרים 4 דפים: קצד-קצה, רלד-רלה. חלק רביעי (אורח חיים, הלכות פסח וקונטרס אחרון): [2], כט, לג-רמט דף. 18.5-18 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. בדף השער של החלק הרביעי קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט משני צדי הדף, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של הטקסט ומסגרת השער). בשני דפים בחלק הרביעי נגזרו השוליים החיצוניים על גבול הטקסט, עם חסרון ופגיעה בטקסט. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 565-570; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 40-55.
שני הכרכים מהמהדורה שלפנינו נדפסו דף על דף ושורה על שורה, בקירוב, על פי המהדורה הראשונה.
כרכי המהדורה הראשונה נדפסו בשנים תקע"ד-תקע"ו בשקלוב ובקאפוסט שברייסין (רוסיה הלבנה - בלארוס). מאז עברו כעשר שנים עד הדפסת המהדורה השניה שלפנינו, שנדפסה בסדילקוב שבאוקראינה. המגיד הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, מחותנו של המחבר בעל התניא, מספר בהסכמתו הנלהבת למהדורה זו (המופיעה בראש שני הכרכים שלפנינו), על הביקוש למהדורה זו בקרב החסידים באוקראינה, שלא הגיעו לידיהם כל חלקי החיבור שנדפסו ברייסין: "בא אלי הרבני המופלא [המו"ל]... לומר שרוצה לרוות צמאון עם קדוש בני ישראל אשר בערה בם תבערת והתלקח[ו]ת שלהבת יה בחשיקה וחפיצה שיפוצו מעיינות חכמת פסקי ההלכות ויסודו אמת לאמיתם של השלחן ערוך מהרב הגאון הגדול איש אלקים החסיד המפורסם אור ישראל בוצינא קדישא ע"ה פ"ה [=עמוד הימני פטיש החזק] מו"ה שניאור זלמן מק"ק לאדי... כי גם אני בשלהובותא דנורא דלבא התלקחתי מזמן זמנים, ואמרתי מתי יבא לידי איש אשר ידבנו לבו להאיר אור חדש וקדוש הזה בעולם, ובפרט במדינתינו [אוקראינה] שלא זכינו להיות בידינו כל השלחן ערוך שלו כולם כאחד יחד, מחמת שאורחי רחיקא מדינתינו ממדינתו [רייסין] שנדפסו שם זה כבר שנים כבירים, וטרם בואו לכאן למדינתינו, כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא...".
על המהדורה שלפנינו, ועל המדפיס ובית הדפוס שהדפיסו מהדורה זו, ראה בקבצי "היכל הבעש"ט", לז ולט.
בדף השער של החלק הרביעי, חותמת של "הק' אהרן משה מגזע צבי מבראד" - הגאון הקדוש רבי אהרן משה מגזע צבי (תקל"ה-תר"ה), מגדולי החסידות, תלמיד החוזה מלובלין ורבי אורי מסטרליסק, ראשון העולים החסידיים לירושלים (עלה בתקצ"ט). נחשב למייסד הישוב החסידי בעיר הקודש וראש כולל החסידים. על מצבתו בהר הזיתים נכתבו תארי קודש שאינם מצויים בדור ההוא בירושלים: "מנוחת איש תם אדומו"ר הרב הצדיק המפורסם בוצינא קדישא מגזע צבי".
שני כרכים. חלק שלישי (אורח חיים, הלכות עירובין): [4], קפ, קפה-קצב, קפט-קצג, קצו-רלג, רלו-רנב, ריג-רך, רסא-רסח דף. חסרים 4 דפים: קצד-קצה, רלד-רלה. חלק רביעי (אורח חיים, הלכות פסח וקונטרס אחרון): [2], כט, לג-רמט דף. 18.5-18 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. בדף השער של החלק הרביעי קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט משני צדי הדף, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של הטקסט ומסגרת השער). בשני דפים בחלק הרביעי נגזרו השוליים החיצוניים על גבול הטקסט, עם חסרון ופגיעה בטקסט. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 565-570; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 40-55.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
שני דפים גדולים בכתב-יד - כתב הכתרה של רבי משה יהודה ליב לנדא לרבנות קורניץ, עם 144 חתימות מבני הקהילה. קורניץ (פלך ווילנא), י"ז סיון תרמ"ד [1884].
כתב ההכתרה שלפנינו נכתב באמצע ימי ה"שבעה" על הרב הקודם של קורניץ - רבי מרדכי זיסקינד (המכונה "ר' זישקא"), חותנו של רבי משה יהודה ליב לנדא, שנפטר בי"ד סיון תרמ"ד.
על כתב ההכתרה שלפנינו סיפר בנו של רבי משה יהודה ליב - רבי יעקב לנדא - בזכרונותיו: "כתב הרבנות אשר נמסר אחרי פטירת ר' זישקא לאבי, מתחיל במלים אלה: 'אחרי אשר גברו אראלים את מצוקים והועלה ארון הקודש מאור עינינו עטרת ראשנו מרא דאתרינו הכ"מ, נתאספנו...'. כתב רבנות זה נכתב על ידי החסיד המופלג ר' יהושע קאסטרעל... מיד, בשוב הקהל מהלויה, התאספו ראשי הציבור וקיבלו עליהם לרב העיר את אבי ז"ל [רבי משה יהודה ליב לנדא], והכתב נכתב ביום טו"ב סיון" (מגילת קורניץ, עמ' 23-24).
[2] דף. 35 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. בכמה מקומות תיקונים בנייר דבק. סימני קיפול. נקבי תיוק.
הגאון החסיד רבי משה יהודה ליב לנדא אב"ד קורניץ (תרי"ג?-אלול תרע"ג), מחשובי רבני חב"ד. נסמך להוראה בשנת תרל"ו, בהיותו כבן עשרים ושלש, על ידי רבי אריה ליב זיבוב אב"ד דווינסק. "הגדול ממינסק" כתב לו בתשובה הלכתית בהיותו כבן עשרים וחמש: "שאלת חכם חצי תשובה ושאלת חכם שכמוהו הוא תשובה שלימה". על פי עדות בנו רבי יעקב: "כל הש"ס עם תוספות והרא"ש היה שגור על פיו, מלבד בקיאותו הנפלאה בכל חלקי שלחן ערוך ובספרי שאלות ותשובות". הסתופף בצ"ל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שהעריכו מאד והתחשב בפסקיו (מגילת קורניץ, תל אביב תשט"ז, עמ' 24).
כתב ההכתרה שלפנינו נכתב באמצע ימי ה"שבעה" על הרב הקודם של קורניץ - רבי מרדכי זיסקינד (המכונה "ר' זישקא"), חותנו של רבי משה יהודה ליב לנדא, שנפטר בי"ד סיון תרמ"ד.
על כתב ההכתרה שלפנינו סיפר בנו של רבי משה יהודה ליב - רבי יעקב לנדא - בזכרונותיו: "כתב הרבנות אשר נמסר אחרי פטירת ר' זישקא לאבי, מתחיל במלים אלה: 'אחרי אשר גברו אראלים את מצוקים והועלה ארון הקודש מאור עינינו עטרת ראשנו מרא דאתרינו הכ"מ, נתאספנו...'. כתב רבנות זה נכתב על ידי החסיד המופלג ר' יהושע קאסטרעל... מיד, בשוב הקהל מהלויה, התאספו ראשי הציבור וקיבלו עליהם לרב העיר את אבי ז"ל [רבי משה יהודה ליב לנדא], והכתב נכתב ביום טו"ב סיון" (מגילת קורניץ, עמ' 23-24).
[2] דף. 35 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. בכמה מקומות תיקונים בנייר דבק. סימני קיפול. נקבי תיוק.
הגאון החסיד רבי משה יהודה ליב לנדא אב"ד קורניץ (תרי"ג?-אלול תרע"ג), מחשובי רבני חב"ד. נסמך להוראה בשנת תרל"ו, בהיותו כבן עשרים ושלש, על ידי רבי אריה ליב זיבוב אב"ד דווינסק. "הגדול ממינסק" כתב לו בתשובה הלכתית בהיותו כבן עשרים וחמש: "שאלת חכם חצי תשובה ושאלת חכם שכמוהו הוא תשובה שלימה". על פי עדות בנו רבי יעקב: "כל הש"ס עם תוספות והרא"ש היה שגור על פיו, מלבד בקיאותו הנפלאה בכל חלקי שלחן ערוך ובספרי שאלות ותשובות". הסתופף בצ"ל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שהעריכו מאד והתחשב בפסקיו (מגילת קורניץ, תל אביב תשט"ז, עמ' 24).
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג