23 תלושים לקבלת מזון שהונפקו בארץ ישראל, מרביתם בידי מוסדות צדקה או אגודות שיתופיות. ירושלים ומקומות נוספים, [המחצית הראשונה של המאה ה-20]. בהם: • תלוש חלוקת קמח ליתומים בצפת "מאת ההילפסקאמיססיאן 1915 בווין". • תלוש "חצי ראטיל מצה מסולת" מטעם ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (ירושלים, 1915). • תלוש ראטיל תפוחי אדמה מתרומת זאב בן שיינדיל בלומבערג מאודסה (ירושלים, 1916). • שני תלושים לקבלת חיטים "מנדבת השר הגדול של הימיה ומפקד המחנה הרביעי ג'אמאל פאשא" (ירושלים, 1917). • וכן תלושים מטעם חברת "המעביר", מסעדה קואופרטיבית "לשובע", מחלבת כפר מל"ל, "ועד הכללי כנסת ישראל" ועוד. מקצתם ממולאים בכתב-יד וחתומים בחותמות דיו. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קמטים וקרעים קלים בשוליים של חלק מהתלושים. מצורפת: מעת נייר לשימוש ב"מזנון הבית הכחול", בעריך 10 אגורות (שנות ה-60?).

עשרה אמצעי תשלום מנייר – ירושלים וחברון בתקופת המנדט הבריטי. 1-7. שבע פתקאות תשלום לשימוש ב"מכולת מובחרת א. ניגרין, רחוב היהודים בעיר העתיקה". בעריכים: 1, 2, 5, 10, 20, 50 ו-100 מיל. 8-10. שלוש פתקאות תשלום בעריכים 1, 5 ו-10 גרוש מצרי. הונפקו בשנות ה-20 על ידי נח אמרמן, בעל מאפיה בחברון (חותמת בית העסק בצדה האחורי של אחת הפתקאות). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. נח אמרמן (נכתב גם אימרמן) אופה ותלמיד חכם יליד סלוצק, מהרוגי מאורעות תרפ"ט. בצעירותו למד בישיבת שצ'וצ'ין, ועם פרוץ מלחמת העולם גויס לצבא הרוסי למשך שלוש שנים. לאחר המלחמה למד את מלאכת האפייה אצל אביו וחילק את זמנו בין לימוד תורה ועבודה. עלה ארצה בשנת 1925 ופתח בעיר חברון מאפייה משלו – מאפית אמרמן, שנעשתה לאחת המצליחות בעיר. נרצח באכזריות ביום י"ח באב תרפ"ט.

אחד עשר אמצעי תשלום. ירושלים, תל-אביב, טבריה ועפולה, [אמצע המאה ה-20 בקירוב]. בהם: שני כרטיסי נפט מטעם ועד שכונת מאה שערים, תש"ח (שונים); תלוש מטעם מחלקת הספקת המים של ירושלים ("טוב לארבעים פחים"); שלושה תלושים מטעם ועדת המצב עפולה – "מס בטוח דלק"; כרטיס לפח נפט בתחנת הדלק של יוסף פרג' מזרחי בטבריה; כרטיס לינה בבית הכנסת אורחים אשל אברהם במאה שערים; ועוד. גודל ומצב משתנים. מצורפות שתי קבלות תרומה: קבלת תרומה על סך 10 מיל לקרן היישוב; קבלת תרומה לחברת תהלים בעיר ספקס (תוניסיה).

שני שוברים לתשלום מיסי עירייה (50 מיל ו-100 מיל). הונפקו על-ידי עיריית תל-אביב, ספטמבר 1948. במהלך מלחמת העצמאות נוצר מחסור במטבעות בעלי עריך נמוך, אשר הקשה על עיריית תל-אביב בהשבת עודף בעת גביית מיסי העירייה. שוברים אלה הונפקו כתחליף למטבעות ושימשו עד לאוגוסט 1949, אז החלה המדינה להנפיק מטבעות ושטרות בעריכים נמוכים. 1. שובר בצבע אדום על סך 50 מיל. מצב F. כתמים, בהם כתמי חלודה. 2. שובר בצבע כחול על סך 100 מיל. מצב F. כתמים, בהם כתמי חלודה. קרע קטן עם חיסרון. ראו: • אלכסנדר גולברג, קטלוג פתקאות אמצעי תשלום מנייר בישראל, עמ' 32. • Sylvia Haffner, The History of Modern Israel's Money 1917-1970, עמ' 361.