רות שלוס (1922-2013), פועל ממתין, 1956. שמן על בד. חתום ומתוארך. 54X81 ס"מ. רות שלוס (1922-2013) נולדה בנירנברג ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1935. בעודה בת 16 בלבד החלה ללמוד ב"בצלאל", ועם סיום לימודיה הצטרפה לגרעין המקימים של קיבוץ להבות הבשן. שלוס תרמה מכישוריה למפעלי האמנות והדפוס של התנועה, ועבדה כמאיירת בעיתון "משמר לילדים" וכמעצבת כריכות עבור "ספריית פועלים". מ-1950 עד 1952 בערך למדה אמנות ב"אקדמיה גרנד שומייר" בפריז, ולאחר שובה ארצה, עקב הפילוג בתנועה הקיבוצית, עזבה את קיבוצה. שלוס הייתה חברה במפלגה הקומוניסטית וציוריה שהתאפיינו בריאליזם חברתי הביעו לעתים קרובות מסר סוציאליסטי של חשיפת פערי הכוחות וההשלכות של הבדלי המעמדות. היא ציירה את שוליה של החברה – נשים קשות-יום, ילדים רעבים, פועלים ויושבי-מעברות. בהמשך פנתה לחייהן של נשים, לחוסר האונים שבחוויית הלידה ולחידלון שבזקנה – ואת כולם ציירה במבט רגיש הרואה את האדם הנטוע בסביבתו, כפי שכתב עליה המשורר נתן זך – "המוטו שלה נותר זה שהיה לאורך כל השנים. החיים עצמם. ללא כחל ושרק". העבודה שלפנינו הוצגה בתערוכה "ריאליזם חברתי בשנות ה-50, אמנות פוליטית בשנות ה-90" (מוזיאון חיפה לאמנות, 1998). בקטלוג התערוכה כותבת האוצרת גילה בלס: "בשנות החמישים ציירה רות שלוס הרבה תמונות של פועלים. 'פועל ממתין'... הוא הציור החשוב ביותר שלה בתחום זה. מכונס בתוך עצמו, שקוע בדאגותיו, הוא יושב שפוף על שפת המדרכה, מחכה לעבודה מזדמנת. העיצוב הריאליסטי החזק, הדגשת הצורה התלת-מימדית, המאסה הכהה של הדמות על הרקע של אפורים צבעוניים, מעניק לתמונת שמן זאת איכות שמזכירה עבודות מסוימות של סיזן". ספרות ותערוכה: "ריאליזם חברתי בשנות ה-50, אמנות פוליטית בשנות ה-90" (מוזיאון חיפה לאמנות, 1998; אוצרות: גילה בלס ואילנה טננבאום). קטלוג התערוכה, עמ' 27, 89 (תמונה מס' 8). מקור: אוסף עוזי אגסי.