ספר בתי כהונה, שו"ת, חידושים על הרמב"ם ועל הש"ס ודרושים, מאת רבי יצחק הכהן רפפורט מחכמי ירושלים (תלמידו של ה"פרי חדש" ורבו של החיד"א). חלקים א-ב. איזמיר, [תצ"ו 1736]; שאלוניקי, [תקי"ד 1754]. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
העותקים של הגאון רבי עקיבא איגר, עם הגהות למדניות בכתב-ידו (אחת בכתיבה רהוטה ואחת בכתב מרובע).
בכרך ב' הגהה ארוכה (בת כ-46 מילים) בכתב-ידו של הגאון רבי עקיבא איגר (בשולי דף א' מהספירה השניה), הפותחת במילים: "במחכ"ת לחנם [הא]ריך ונכנס בפרצה דחוקה...". בדף עו/2 של הכרך הראשון הגהה למדנית (כ-34 מילים) בכתב-ידו של הגאון רבי עקיבא איגר. ההגהה פותחת במילים: "[בפ]שוטו י"ל...". בהמשך ההגהה הוא כותב: "...אח"כ [רא]יתי דהמחבר הזה [ב]עצמו כתב הכי ליישב... כוונת הפר"ח" (ההגהה מעט קצוצה, וסמוך לה כתם דיו שפגע בכ-3 מילים מההגהה).
למיטב ידיעתנו, תוכן הגהות אלו לא נדפס.
בשני הכרכים חותמות בעלות (בגרמנית) של בנו רבי יצחק ליב איגר מיוהנסבורג: "I. L. Eger - Johannisburg". בדף המגן של הכרך השני מספר רישומי בעלות של תלמידים הכותבים שהספר שייך למורם ורבם הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד ור"מ מארקיש פרידלנד. אחד הכותבים חותם: "...בעה"ח עבדו ותלמידו הק' שמעון מאסטראווי" [ראה צילום מכתב של רבי שמעון אסטראווי מליסא, אל רבו רבי עקיבא איגר: סופרי המלך - עוללות רבינו עקיבא איגר, לונדון, חשון תשע"ג, חלק הצילומים, עמ' כט].
חתימה בראש השער של כרך א': "הק' יהודא לוי".
הספר "בתי כהונה" נקרא כך בשל היותו מחולק ל"בתים". הכרך הראשון כולל את חלק השו"ת בשם "בית דין", וחלק נוסף בשם "בית ועד" עם ביאורים בלשונות הרמב"ם והפוסקים. הכרך השני נחלק לג' חלקים: חלק השו"ת בשם "בית דין", חלק חידושי הש"ס בשם "בית אבות" וחלק הדרוש, בשם "בית המדרש".
הגאון רבי עקיבא איגר למד ועיין בספר "בתי כהונה", והוא מביא מדבריו פעמים רבות בספריו ובהגהותיו.
חותמות רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק.
שני כרכים. כרך ראשון: [3], קלב; קח, [7] דף. כרך שני: [1], צ; פ; ל דף. 30-30.5 ס"מ. כרך ראשון במצב טוב. כרך שני במצב טוב-בינוני. כתמים ועקבות רטיבות. סימני עש, מרביתם בכרך השני, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים במספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. בדף קא בכרך הראשון קרע עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר. רישומים בכתב-יד. כריכות ישנות. 

הגאון המפורסם רבינו עקיבא (גינז) אֵיגֶר (תקכ"ב-תקצ"ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא איגר הראשון [אב"ד פרשבורג, בעל "משנת דרבי עקיבא"]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף איגר. בהיותו בן ט"ו שנה כבר החל לומר שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל"ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהיתה מרכז התורה באותה תקופה. בשנת תקנ"ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע"ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ"ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. איש קדוש בעל "רוח הקודש", ענוותן ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור. השיב תשובות לאלפי שאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל, וכתב חידושי תורה רבים.
מצאצאיו נודעו כגדולי דורם, הגאון רבי שלמה איגר (תקמ"ו-תרי"ב) - מנגידי וורשא וממלא-מקום אביו ברבנות פוזנא, בעל "גליון מהרש"א" וספרים נוספים; הגאון רבי אברהם איגר מהעיר ראוויטש, שערך את כתבי אביו (עם הוספותיו החתומות "אאבה"ה" - אמר אברהם בן הרב המחבר), וחתנו הגדול הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", שנשא בזיווג-שני את בת רע"א [הרבנית שרל, אֵם-צאצאיו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל ה"כתב סופר" ורבי שמעון סופר אב"ד קראקא].
רבינו עקיבא איגר עמל בתורה במסירות נפש כל ימיו. נודע בבקיאותו הרחבה ובהגדרותיו העמוקות אשר הפכו לאבני-יסוד בלימוד התורה עד ימינו. ספריו וחידושיו הפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות ואצל כל פוסקי ההלכה.
מחיבוריו: ספר "תשובות רבי עקיבא איגר" נדפס בחייו על ידי בניו על פי הוראותיו. אחרי פטירתו המשיכו בניו להדפיס מחידושיו את הספר "דרוש וחידוש", וכן נדפסו חלקים נוספים מתשובותיו. תשובות נוספות וחידושי תורה מכת"י נדפסים עד היום (כמו הספרים: "קושיות עצומות", "כתב וחותם", "מכתבי רבי עקיבא איגר" ועוד). ספריו השונים זכו למהדורות רבות, חלקן מהדורות מוערות ומורחבות, עם הוספת ליקוטים ממקומות אחרים מדברי תורתו ה"עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר".
הגהותיו של רבי עקיבא איגר נחשבות בקרב הלמדנים ובעולם הישיבות כבעלות ערך מיוחד, הראויות לעמול ולהתייגע עליהן בשל חריפותן ועמקותן. אף הוא עצמו החשיב את הגהותיו כחיבור הראוי להדפסה, כפי שניכר במכתביו לבנו רבי אברהם איגר, שנדפסו בראש ספר הגהות רבינו עקיבא איגר, ברלין תרכ"ב. מבין הגהותיו מפורסמות ההגהות לש"ס, הידועות בשם "גליון הש"ס" (שנדפסו תחילה בחייו בש"ס פראג ובש"ס וילנא), ההגהות לשולחן ערוך ו"תוספות רעק"א" למשנה. במהלך השנים נדפסו הגהותיו לספרים שונים במהדורות חדשות של ספרים אלה ובקבצים תורניים. לפי המסופר, רבי עקיבא איגר היה נוהג לכתוב את הגהותיו בשעת מנוחת הצהריים שלו, על הספרים החדשים שהובאו לו (ראה סדר יומו שפורסם ב"עלי זכרון", ג', אב תשע"ה, עמ' ד).
בנו, רבי יצחק ליב איגר (נפטר תרל"א), התגורר בלומזא ולאחר מכן ביוהניסבורג, שם הוציא לאור בשנת תרכ"ב את מהדורת השולחן ערוך עם הגהות אביו. בהקדמתו כתב כי הדפיס אך ורק את ההגהות שהיו לפניו מכתב-יד אביו, ולא ממה שכתבו תלמידיו בשמו. אביו מזכיר אותו בחידושיו: "מה שהקשה בני הנבון החתן יצחק ליב שיחי'" (דרוש וחידוש, על מס' כתובות, דף מ' ע"א). בשנותיו האחרונות של אביו כתב לעצמו במחברת מיוחדת חידושים ששמע מאביו, רובם על מסכת חולין.