מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך הלוי הורביץ אב"ד אלקסוט, מראשי ישיבת סלבודקה בליטא. [אלקסוט Aleksotas, פרבר קובנה], תמוז תרצ"ד [1934].
נשלח אל רבי יעקב לנדא אב"ד ליבוי (לימים רבה של בני ברק), בתשובה לשאלתו בעניין כללי הבחירות לרבנות בעיירה גורזד (Gargždai, מערב ליטא). רבי ברוך (שכיהן אז כיו"ר "אגודת הרבנים" בליטא) משיב לו במכתבו, כי לבחירת רב אין צורך ברשיון מאגודת הרבנים, וכי "מרכז אגוה"ר [אגודת הרבנים] אינו אלא מאשר את הבחירות, אם הבחירות נעשו כדין".
רבי יעקב לנדא חשב באותם ימים לעבור מהעיר ליבוי שבלטביה ולכהן ברבנות בעיר אחרת בליטא (ראה פריט 410). בסופו של דבר עלה רבי יעקב לארץ ישראל בשלהי שנת תרצ"ד. עם עלייתו כיהן ברבנות המושבה רמתיים (כיום, משכונות הוד השרון), ולאחר פחות משנה עבר לכהן ברבנות המושבה החרדית בני ברק, בה כיהן בגאון חמישים שנה, והעמיד בה כראוי את כל ענייני הדת ושמירת ההלכה.
הגאון רבי ברוך הלוי הורביץ (תר"ל-תרצ"ו), מגדולי גאוני ליטא. מראשי ישיבת סלבודקה ומראשי "אגודת הרבנים" בליטא. תלמיד הסבא מסלבודקה, ששלחו ללמוד בישיבת קלם אצל הסבא מקלם. חתן משפחת פראנק, מעשירי קובנה. גיסם של רבי משה מרדכי עפשטיין ורבי איסר זלמן מלצר, ראשי הישיבה בסלבודקה. כיהן בצעירותו כר"מ בישיבת "אור החיים" של רבי הירש לוויטאן בסלבודקה, ולאחר תקופה נקרא ע"י החפץ חיים לכהן כר"מ בישיבת ראדין. בשנת תר"ס החל לכהן ברבנות העיירה אלקסוט (הסמוכה לעיירה סלבודקה - שתיהן עיירות בפרברי קובנה). במלחמת העולם הראשונה נדדה ישיבת "כנסת ישראל" מסלבודקה שבליטא לקרמנצ'וג שבאוקראינה. רבי ברוך, שנשאר באלקסוט, הקים בבניין הישיבה בסלבודקה ישיבה חדשה, בה למדו באותם ימים כמאתיים בחורים. עם חזרת ישיבת "כנסת ישראל" לסלבודקה אחרי נדודי המלחמה, בשנת תרפ"א, התאחדו שתי הישיבות ורבי ברוך החל לומר שיעורים כלליים בישיבה של גיסו הגרמ"מ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ובלאי (שיקום בהדבקת נייר דבק). סימני קיפול.