ספר התרומות מאת רבי שמואל הסרדי, עם פירוש גדולי תרומה, מאת רבי עזריה פיג'ו. זולקווא, תקס"ט [1809]. בדף השער: "כמו בויניציאה". שם הספר, מקום הדפוס וחלקים נוספים מנוסח השער נדפסו בדיו אדומה.
העותק של האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין בעל "אלפי מנשה". בספר מופיעות חותמות רבות שלו: "מנשה אייכנשטיין - דזיקוב", ומספר חתימות בכתב-יד קדשו (באותיות עבריות ובאותיות לטיניות): "מנשה אייכנשטיין"; "שייך לי הצעיר באלפי מנשה אייכנשטיין דזיקוב". בדפי הספר כארבע הגהות למדניות (מעט קצוצות) בכתב-יד קדשו, בהן שתי הגהות ארוכות החתומות בסופן: "מא"ש" [מנשה אייכנ-שטיין].
האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין (תרכ"ה-תרצ"ה), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי יששכר בעריש מווערצקי-זידיטשוב, וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע הורוויץ מדזיקוב-רופשיץ. גאון מופלג, מחבר הספרים "אלפי מנשה" על שו"ע חושן משפט, "תורת האשם" על ענייני טומאה וטהרה, "מטה מנשה" על ענייני שבת ומועדים ו"אלפי מנשה" על התורה. משנת תרס"ד כיהן כאב"ד ריישא על מקום רבי יהושע העשיל וואלרשטיין, לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב במונקטש ומשנת תרפ"ד כיהן כרב וכאדמו"ר בווערצקי, על מקום אביו האדמו"ר.
וריאנט. בעותק שלפנינו שלושה עמודים שאינם מופיעים בחלק מהעותקים. בעמודים אלו מופיעות כמה הסכמות, בהן הסכמה של המגיד מקוז'ניץ, וכן רשימה ארוכה של מנויים "מתנדבי העם" שהתחייבו לקנות את הספר לאחר הדפסתו.
ברשימת המנויים מערי פולין וגליציה, מופיעים שמות של רבים מגדולי הדור ההוא, בהם כמה מגדולי החסידות. בעיר לובלין מופיע שמו של החוזה מלובלין: "הרב ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ מלאנצט" (לפניו מופיע שמו של מתנגדו הגדול - רב העיר: "הרב ר' עזריאל הלוי איש הורוויץ אב"ד מלובלין", שנודע בכינויו "ראש הברזל" על שם גאונותו הגדולה). בעיר קוז'ניץ מופיעים: "הרב המגיד ר' ישראל מ"מ ומ"צ דק' קאזיניץ"; "הרב ר' מענדיל מפריסטיק" [האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב]; "ר' אשר יהושי' אב"ד דק"ק ראפטש'" [=האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ, חתנו של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ]; גיסו "ר' יעקב בהרב מלינסק" [=האדמו"ר רבי יעקב הורוויץ ממליץ, בנו של רבי נפתלי מרופשיץ שכיהן בימים ההם כאב"ד לינסק]. ייתכן ששהייתם של האדמו"רים מרימנוב ורופשיץ במחיצת המגיד מקוז'ניץ קשורה לאסיפה שעליה מספר האדמו"ר רבי אשר ישעיהו מרופשיץ באחד ממכתביו (ראה: "ילקוט עבודת ישראל", ירושלים תשע"א, עמ' רסו-רסז).
הסכמת המגיד מקוז'ניץ שלפנינו לא היתה ידועה למלקטי הסכמותיו בספרי "ילקוט עבודת ישראל" (מהדורות ברוקלין תשס"ד וירושלים תשע"א).
חותמות רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק.
[1], ב-ד, [2], לד; סו; מז, מט-נח, ס-סא, [1], סג-סד; יד, יז-מב; [4], ג-לב; [1], ב-יט דף; ט, [2] דף. מספור דפים משובש. 35 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש רבים, חלקם עם פגיעות קלות בטקסט. הדבקות נייר דבק בשולי השער. כריכה ישנה (לא מקורית), פגומה, עם סימני עש.
וריאנט. ברשומה מס' 000170811 במפעל הביבליוגרפיה נרשם [1] דף בלבד במקום [2] הדפים שנמצאים בעותק שלפנינו לאחר ד' הדפים הראשונים. ההסכמות ורשימת המנויים שבדפים אלה לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה ([11] דפי המפתחות שמופיעים לפנינו בסוף הכרך, מופיעים ברשומה הנ"ל בראש הספר לאחר ההסכמות).

ספר אהלי יהודה, חידושים על הרמב"ם וכללים בסוגיות הש"ס עפ"י סדר א-ב, מאת רבי יהודה בכר שלמה הכהן (מדייני ירושלים וממקובלי "בית אל"). ירושלים, [תר"ג 1843]. דפוס ישראל ב"ק.
העותק של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין. בדף השער חותמות ספרייתו: "אוצר הספרים של ישראל פריעדמאן מהוסיאטין".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט), זקן אדמו"רי בית רוז'ין בארץ ישראל, בנו של האדמו"ר רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין (בנו של הסבא קדישא מרוז'ין). משנת תרנ"ד החל לכהן באדמו"רות, והיה מגדולי האדמו"רים המפורסמים בגליציה. גדולי הפוסקים בגליציה הסתופפו בצילו, כדוגמת הרב מטשיבין, רבי מאיר אריק וה"מחזה אברהם", ועוד רבים. במלחמת העולם הראשונה העביר את חצרו לווינה. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל והתיישב בתל-אביב. איש קדוש מלא הוד, אשר מסופרים אודותיו סיפורים מופלאים. אנשים שנכנסו אליו עם בעיות ומצוקות יצאו עם בשורות מפתיעות ומדויקות. ברוח קדשו ראה דברים ברורים בנוגע לנעלם ולעתיד. "לא מעט עובדות מסופרות על היותו בו זמנית בשני עולמות, ואף משתתף בבית דין של מעלה בדיון על איש זה או אחר, או בקביעת גורלו של העולם..." (הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן, אמרו צדיק, רמת-גן תשס"ו, עמ' 111). ידוע סיפור תפילתו על קברו של ה"אור החיים" במעמד גדולי המקובלים בזמן השואה, כשהיה חשש כי הצבא הנאצי בפיקודו של רומל ינצח בחזית המצרית, וסכנת השמדה נשקפה ליישוב היהודי בארץ ישראל. לפי המפורסם, אמר אז כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל.
[3], קמה דף. דפים קלה-קלו נכרכו פעמיים. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (כולל בדף השער), משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער, ומספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים. חותמות ורישומים בכתב-יד. שפשופים ופגמים קלים בכריכה.
מביכורי הספר העברי בירושלים. ש' הלוי, מס' 10.