"מחאה גדולה", טיוטה לכרוז בחתימות 18 רבני בני ברק - מחאה על כבוד הגאון הישיש רבי משה אריה פריינד ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שהותקף ע"י שוטרים בהפגנות השבת בירושלים. [בני ברק, אלול תשמ"ז 1987].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות ידם של הרבנים. הרבנים מביעים בדבריהם זעזוע מ"בזיון התורה ע"י שוטרים לובשי מדים... דבר אשר גויים שונאי ישראל לא היו מעיזים, וכאן באה"ק פרצו כל הגדרים". בהמשך הכרוז נכתב על מעלת שמירת השבת "מתנה טובה נתן לנו הקב"ה - שבת קדשנו, ורק בשמירה על השבת נצליח לשמור על דמותנו וצלמנו". בסיום מביעים הרבנים תפלתם לחזרה בתשובה של אחינו התועים: "והקב"ה יערה רוח ממרום בימי הרחמים והסליחות, להחזיר תועים בתשובה שלמה, ולקבל עול מלכות שמים ולהתברך בכוח"ט ברחמים גדולים" [ארבעת המילים האחרונות הן הוספה בכתב ידו של הרב וואזנר, המסיים בברכת שנה טובה].
עם חתימות ידם של הרבנים: רבי שמואל הלוי וואזנר (אב"ד ור"מ זכרון מאיר, תרע"ג-תשע"ה); רבי ניסים קרליץ (ראש כולל חזון איש וראב"ד בבני ברק, תרפ"ו-תשרי תש"פ); רבי יצחק שלמה אונגר (ראש ישיבת חוג חתם סופר, תרפ"א-תשס"ד); רבי יצחק צבי ברנפלד (אב"ד חוג חתם סופר, תרע"ז-תשנ"ח); רבי שמעון בעדני (חבר "מועצת חכמי התורה"); רבי משולם זושא לוריא (דומ"ץ חסידי ויז'ניץ, תרפ"ט-תשע"ז); רבי משה בלוי (אב"ד פרדס כץ "הרב מבודפסט", תר"ע-תשס"ב); רבי נתן צבי פרידמן (רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים", תרע"ד-תשנ"ג); רבי אלי'[הו] כץ (רב חסידי סאטמר, בנו וממלא מקומו של הרב מריסקיווא, תש"ז-תשרי תשע"ט); רבי יצחק זילברשטיין (רבה של רמת אלחנן); רבי משה יהודה ליב לנדא (רב העיר בני ברק, תרצ"ה-תשע"ט); רבי שלמה זילברשטיין (רב חסידי גור, תרפ"ט-תשס"ט); רבי נתן גשטטנר (רב שיכון אגודת ישראל, תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי משה יעקב ווייס (רבה של נוה אחיעזר, תרפ"ד-תשע"ב); רבי שלמה יוסף מחפוד (רבה של נוה אחיעזר וגאב"ד בד"ץ יורה דעה); רבי יהוסף חיים שיינפלד (רבה של קרית הרצוג); רבי יוסף זליכה (רבה של פרדס כץ, תש"ח-תשע"ב); רבי יואל טוביאס (רב שיכון ו').
[1] דף. 33 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים", אל רבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק. ירושלים, אייר תש"ה [1945].
מכתב בדברי תורה. במכתבו משיב ר' איסר זלמן על הערותיו של הרב לנדא על סוגיות שנדונו בספרו אבן האזל על הרמב"ם. בתוך הדברים כותב לו ר' איסר זלמן שכבר כתב את אחת מהשגותיו בגליון ספרו אבן האזל: "אעתיק לו מה שרשמתי בגליון ספרי באבן האזל... וז"ל [וזה לשוני] הרב לנדא העירני דהא...".
בסוף המכתב מתייחס ר' איסר זלמן לשאלת הרב לנדא בדין כשרות גבינת נכרים (הרב לנדא עסק אז רבות בסוגיא הלכתית זו), וכותב לו כי חדל לעסוק בשאלות הוראה הלכה למעשה: "מה ששאלני בענין גבינות הגויים... הנה אני רחוק עכשיו מלעסוק בעניני הוראה, כאשר נתרחקתי מכתר זה..." (כלומר, מאז פרישתו בשנת תרפ"ה מכתר הרבנות בסלוצק, ועלייתו לירושלים לעמוד בראשות הישיבה).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כתוב משני צדיו). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע משוקם בנייר דבק. סימני קיפול.

חמשה מכתבים מאת רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב (שיל"א), בנו רבי אברהם אליעזרוב, כלתו הרבנית שיינא ונכדו רבי דוב בער אליעזרוב. ירושלים, [תרפ"ב]-תרצ"ח [1922-1938].
• מכתב (2 עמ'), בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הרב שיל"א, אל רבי יצחק ראובן אקסלרוד ורעייתו דבורה לאה. ירושלים, ה' מנחם אב [תרפ"ב 1922]. רוב המכתב ביידיש. נכתב על נייר מכתבים רשמי של הרב שיל"א.
המכתב עוסק בעניין הצעת שידוך לרבי יעקב לנדא (לימים רבה של בני ברק) עם בתו הצעירה של הרב שיל"א - לאנא אליעזרוב (שידוך שלא יצא אל הפועל בסופו של דבר), הכוללת הצעת רבנות חברון עבור רבי יעקב לנדא (במקומו של הרב שיל"א).
• מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו של הרב שיל"א, אל רבי יעקב לנדא. ירושלים, ה' סיון תרצ"ז [1937].
דרישת שלום ובירור בעניין המחאה שנשלחה לישיבת בית יוסף בבני ברק.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב שיל"א, אל רבי יעקב לנדא. ירושלים, ד' מנחם אב תרצ"ח [1938]. כתוב בעפרון. מצורפת מעטפת הדואר (קרועה).
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית.
• דף ובו שני מכתבים: מכתב מאת רבי אברהם אליעזרוב (בן הרב שיל"א) ומכתב מאת אשתו הרבנית שיינא, אל רבי יעקב לנדא ורעייתו הרבנית מינה. ירושלים, ג' מנחם אב תרצ"ח [1938].
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית (הרבנית שיינא אליעזרוב היתה בת דודתו של רבי יעקב לנדא).
• מכתב מאת רבי דוב בער אליעזרוב (נכדו של הרב שיל"א), אל רבי יעקב לנדא ורעייתו הרבנית מינה. ירושלים, א' מנחם אב תרצ"ח [1938].
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית.
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב - הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד, מייסד ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון". אביו הוא הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון. קיבל תורה מפי רבני חברון - רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לערי אוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד, שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר). תשובותיו בהלכה נדפסו בספר "שאילת שלמה" (ירושלים תשס"ב).
רבי דוב בער אליעזרוב (תרס"ח-תשנ"ז), מחשובי רבני חב"ד, היה רבה של שכונת קטמון בירושלים. נסמך לרבנות מאת רבי איסר זלמן מלצר, ראי"ה קוק ורבי שמשון אהרן פולנסקי - הרב מטפליק. מחבר הספרים: שו"ת "שאלי ציון" ג' חלקים, "מורה בהלכה" על הלכות נדה ו"דבר ציון" על התורה והמועדים.
5 מכתבים + 3 מעטפות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

מכתב מאת הסטייפלר ושני העתקי מכתבים הלכתיים מהאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג ומרבי יעקב לנדא, בעניין ספק "פצוע דכא" (הרב לנדא עסק רבות בסוגיה זו, בירר עליה אצל רופאים והתכתב עם גדולי ישראל).
1. מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי - "הסטייפלר", אל רבי יעקב לנדא. [בני-ברק, אלול תשכ"ד/תשכ"ה? 1964/1965].
במכתבו נוטה הסטייפלר להקל ולהכריע שהמקרה הנידון איננו בגדר "פצוע דכא", אך בסוף המכתב הוא מסייג את דבריו וכותב בענוותנותו: "ואני עני אין בכוחי לומר פסק הלכה למעשה". בהמשך כותב: "מסתמא ב'אוצר הפוסקים' נמצא כל דעות הפוסקים בזה". בסוף מכתבו מסיים הסטייפלר בברכת שנה טובה: "יכתב ויחתם לחיים טובים בסשצ"ג [בספרם של צדיקים גמורים]".
כפי הנראה, המכתב לא נדפס. [1] דף. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים.
2. העתק מכתב הלכתי בעניין ספק "פצוע דכא", מאת רבי יעקב לנדא, אל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. ט"ו טבת תשכ"ה [1965]. מודפס במכונת כתיבה. [2] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
3. העתק בכתב-יד של תשובה הלכתית בעניין ספק "פצוע דכא", מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. [נתניה, שבט תשכ"ה 1965].
כתיבת סופר על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. ללא חתימה. (התשובה נדפסה בספר השו"ת של האדמו"ר: שו"ת "דברי יציב", ה, אבן העזר, סימן יז, עמ' לט-מג). [6] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.

שלשה מכתבי אדמו"רים, שנשלחו אל רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק - ברכות לנישואי צאצאיו:
• מכתב בחתימת האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר, בעל "אמרי חיים". בני ברק, טבת תשט"ו [1955]. ברכות לרגל נישואי בתו של הרב לנדא.
• מכתב בכתב-יד וחתימת האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ רבי ברוך הגר, בעל "מקור ברוך". חיפה, אלול תשי"ח [1958]. ברכות לרגל נישואי בנו של הרב לנדא.
• מכתב בחתימת האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן, בעל ה"כנסת מרדכי". תל אביב, שבט תשט"ו [1955]. ברכות לרגל נישואי בתו של הרב לנדא.
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק. שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
האדמו"ר רבי ברוך הגר מסרט-ויז'ניץ בעל "מקור ברוך" (תרנ"ה-תשכ"ד), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. נסמך להוראה ע"י מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סרט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה, הקיימים עד היום לשם ולתפארה בחיפה ובערים נוספות. עם השנים הקים את שכונת רמת ויז'ניץ בחיפה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי" (תרנ"ז-תשל"ט 1896-1979), בן האדמו"ר רבי אהרן מסדיגורה וחתן האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'. בשנת תרע"ג - בהיותו בן ט"ז שנה - הוכתר לכהן באדמו"רות על מקום אביו, וכיהן כאדמו"ר כשישים ושש שנה. בשנת תרע"ד עבר לווינה ובשנת תרצ"ד עבר לפשמישל (פרמישלא). מראשי "אגודת ישראל" ומועצת גדולי התורה במשך שנים רבות. בשנת תרצ"ט ביקר בארץ ישראל, ועפ"י עצת דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין נשאר בארץ ישראל. אף בני ביתו זכו לעלות לארץ טרם פרוץ השואה. הקים את בית מדרשו "כנסת מרדכי" בעיר תל אביב.
3 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי. גודל משתנה. מצב טוב. מצורפות מעטפות הדואר המקוריות.