אוסף מכתבים וטיוטות-מכתבים מרבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק, בענייני כשרות ובענייני העיר בני ברק. חלק מהמכתבים חתומים בחתימת ידו.
האוסף כולל בין היתר: מכתבים לרבנים בסוגיות הלכתיות שונות; בירורים בעניני כשרות של חומרי גלם וכדומה; חיזוק עניני הלכה שונים בבני ברק, צניעות והשגחת כשרות; מכתבים תקיפים ו"קנסות" לבעלי חנויות מזון ומפעלים שהפרו את הוראות הכשרות (אחד המכתבים לדוגמא, מסתיים במילים: "...בכשרות אין קומבינציות! תדע להזהר!").
טיוטות-מכתבים בענייני הכשר מקוואות (בהן טיוטת מכתב אל האדמו"ר מקלויזנבורג); טיוטות-מכתבים בעניינים פוליטיים בעיר, בהן טיוטות למכתב אל האדמו"ר מגור בענין הבחירות לראשות עיריית בני ברק.
16 פריטי נייר, בהם 7 דפים חתומים. גודל ומצב משתנים.

שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", אודות ההידורים וסידורי הכשרות המצוינים, שנהוגים במערכות השחיטה בבני ברק, תחת פיקוחו של רבי משה יהודה ליב לנדא - רבה של בני ברק. בני ברק, סיון-תמוז תשמ"ו [1986].
המכתבים נשלחו אל רבי משה יהודה ליב לנדא, לאחר ביקוריו של הרב וואזנר בבתי השחיטה העומדים תחת פיקוחו של הרב לנדא. ביקורים אלו נעשו לאחר שמתנגדיו של הרב לנדא ערערו על השחיטה שתחת השגחתו [רבי משה יהודה ליב לנדא הוכתר כרב העיר בני ברק בחודש שבט תשמ"ו, על פי בקשת אביו רבי יעקב לנדא בצוואתו. מינוי זה לא התקבל באהדה בזמנו על ידי חלק מהחוגים הליטאיים בעיר]. בעקבות הביקורים הוציא הרב וואזנר את מכתביו אלו - מכתב אחד מתייחס למערכת שחיטת הבהמות והמכתב השני למערכת שחיטת העופות:
• מכתב המפרט את ההידורים הנהוגים בשחיטת "בהמה גסה" שבפיקוחו של רבי משה יהודה ליב לנדא - רבה של בני ברק. ערב שבת פרשת קרח תשמ"ו [1986].
הרב וואזנר כותב במכתב שלפנינו: "הריני להעלות בקצרה הרושם הטוב שהי' לי בעת בקורי בשעת שחיטת בהמה גסה בשחיטת עיר בני ברק תחת השגחת ידידי הרב הגאון המושלם ומופלג בן גדולים כש"ת ר' משה יהודה ליב לנדא שליט"א האב"ד דבני ברק. ראיתי בדיקת הסכינים בין לפני השחיטה בין לאחר שחיטה, וכן בדיקת פנים ובדיקת חוץ של הריאות, והן עצם מעשה השחיטה ע"י השוחטים המובהקים ויראי אלקים, הכל חד וחלק כדרך המסור לנו, וראוי אפילו למהדרין ביותר. כל מעשה השחיטה והבדיקה נעשה בזהירות וכשרון רב, וע"כ [ועל כן] יאכלו ענוים וישבעו...".
• מכתב המפרט את ההידורים הנהוגים בשחיטת עופות שבפיקוחו של רבי משה יהודה ליב לנדא - רבה של בני ברק. ערב שבת פרשת מטות-מסעי תשמ"ו [1986].
במכתב שלפנינו כותב הרב וואזנר: "כבוד ידידי החשוב הרב הגאון מפואר ומופלג בן גדולים כש"ת מוהר"ר משה יהודה ליב לנדא שליט"א האב"ד דבני ברק יצ"ו... הריני מעלה על הכתב את אשר ראיתי הרגשתי וחקרתי אודות שחיטת עופות (כי בענין שחיטת גסות כבר כתבתי לכב'[וד] מעלתו [במכתב הקודם מערב שבת פרשת קרח]). הנה לפי ענ"ד [עניות דעתי] השחיטה היא שחיטה מהודרת ביותר כראוי לקהלה חרדית ראשון במעלה כעירינו הק'[דושה] בני ברק, הן הגישה המומחית של השוחטים הותיקים העומדים על משמרתם באמונה עוד מימי אביו הגה"צ רבי יעקב לנדא זצלה"ה אב"ד בני ברק... וגם כל הסכינים שבדקתי עד היום כולם חד וחלק, והן ממה שנתרשמתי ביותר סדור עבוה"ק [עבודת הקודש] איש איש על מקומו באחריות מלאה. עוד נתברר לי מכבר שבשחיטה מהודרת הזאת בודקים צומת הגידין של כל העופות ע"י בודקים מומחים, וכן בדיקת כל ריאות העופות. וכן אין חשש של 'נפולה' מחמת הלולים הנזרקים, היות כי במציאות של היום, כאשר נהוג גם פה, א"א לזורקם כלל מחמת גדלותם, והם מוגבהים ומורדים ע"י המזלג של המכונית [מנוף המלגזה]. והיות כי בשחיטת בני ברק אין משתמשים בעופות שקבלו זריקה וכו', א"כ פשוט שע"פ הלכה שחיטה זו כשרה אפילו למהדרין ביותר, ויאכלו ענוים וישבעו, יחי לבבם לעד...".
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", עם חתימות ידם של חברי בית דינו: הגאון רבי יצחק שלמה אונגר ורבי יצחק צבי ברנפלד - רבני "חוג חתם סופר". בני ברק, [אלול] תשמ"ז [1987].
מחאה תקיפה על פגיעה בכבודו של רבי משה יהודה ליב לנדא רבה של בני ברק [רבי משה יהודה ליב לנדא הוכתר כרב העיר בני ברק בחודש שבט תשמ"ו, על פי בקשת אביו רבי יעקב לנדא בצוואתו. מינוי זה לא התקבל באהדה בזמנו על ידי חלק מהחוגים הליטאיים בעיר. המכתב שלפנינו התפרסם על רקע זה, ובעקבות מאמר בעיתונות שפגע בכבוד התורה].
במכתב שלפנינו כותב הרב וואזנר: "הריני מוחה בכל תוקף נגד בזיון ועלבון של הגר"מ לנדא שליט"א רבה של בני ברק, ובפרט ע"י עתון, ואנה נגיע בדרכים כאלה להפקיר דם ת"ח [תלמידי חכמים] והעומדים על משמר הקודש. המצטער על קטגורי'[א] בין ת"ח [תלמידי חכמים]...".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (של הרב וואזנר). 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

"הזדעזעי ארץ ישראל" - שתי טיוטות לכרוז מחאה נגד החלת חוק "שרות לאומי לבנות ישראל בהתנדבות". [בני ברק ופתח תקווה, סתיו תשל"ב 1971].
לפנינו שתי טיוטות. טיוטה ראשונה בכתב-יד, עם 18 חתימות יד קדשם של גדולי וזקני הרבנים והאדמו"רים בבני ברק. הטיוטה השניה היא עותק מצולם של הטיוטה הראשונה, שעליו חתמו תשעת גדולי וזקני הרבנים בעיר פתח תקוה.
על הטיוטה הראשונה (של רבני בני ברק) חתומים הרבנים והאדמו"רים: רבי יעקב לנדא, רב העיר (תרנ"ג-תשמ"ו); רבי שמואל הלוי וואזנר, גאב"ד זכרון מאיר (תרע"ג-תשע"ה); רבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב (תרס"ג-תשמ"ז); רבי חיים מרדכי רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנה (תרס"ג-תשל"ח); רבי נחמן כהנא, האדמו"ר מספינקא (תרס"ה-תשל"ז); רבי אברהם שלמה כ"ץ, הרב מריסקווא ואב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק (תרמ"ד-תשל"ה); רבי יצחק צבי ברנפלד, אב"ד חוג חתם סופר (תרע"ז-תשנ"ח); רבי נתן צבי פרידמן, רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים" (תרע"ד-תשנ"ג); רבי יחיאל מאיר וינגורט, רב דחסידי גור (תרמ"ח-תשל"ג); רבי אברהם אביש ווייס, אב"ד חסידי ספינקא (תש"ז-סיון תשל"ב); רבי אברהם צבי ווייס, אב"ד נוה אחיעזר (תרס"ב-תשל"ט); רבי נתן גשטטנר, רב שיכון אגודת ישראל (תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי משה בלוי, אב"ד פרדס כץ (תר"ע-תשס"ב); רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי, האדמו"ר ממכנובקה (תרנ"ה-תשרי תשמ"ח); רבי משה שמואל רוטנברג, האדמו"ר מקוסון (תרנ"ד-תשל"ד); רבי דוד שמש, רב העדה הספרדית, פרדס כץ (תרע"ב-תשמ"ב); רבי דוד עדס [שליט"א], רב קהל יהודי משהד; רבי "משולם זוסיא בהר"צ מוה"ר יצחק" טברסקי, האדמו"ר מטשרנוביל (תר"ע-תשמ"ח).
על הטיוטה השניה (של רבני פתח תקוה) חתומים הרבנים: רבי יעקב שמריה דייטש, אב"ד חוג חתם סופר (תר"פ-תשנ"ג); רבי משה מלכה, הרב הראשי (תרע"א-תשנ"ז); רבי ברוך שמעון סלומון, רב כפר אברהם, לימים הרב הראשי (ת"ש-תשס"ט); רבי יעקב שלמה הכהן פרידמן, אב"ד "זכר חיים" (תר"ן-תשמ"ח); רבי צבי יהודה פוקס, רב השכונות פג'ה והסביבה (תרמ"ג-תש"מ); רבי בן ציון צביק, רב כפר גנים (תרמ"ו-תש"מ); רבי "יעקב ארי'" (טברסקי, האדמו"ר מטריסק-לונדון, תרמ"ה-תשרי תש"מ); רבי יהושע משה אהרונסון, מגדולי הרבנים בפתח תקוה (תר"ע-תשנ"ד); רבי שלמה ראם, מגדולי הרבנים בפתח תקוה (תרע"ג-תשנ"ג); רבי זכריה שרעבי, רב שכונות מחנה יהודה ושעריה (תרע"א-אייר תשל"ב).
נוסח הכרוז פותח: "הזדעזעי ארץ ישראל - באשר הוחלט להפעיל שרות לאומי לבנות ישראל בהתנדבות, דבר המהווה גזירה נוראה להעברה על הדת... אשר אנו חייבים למסור נפשנו עליו... אנו פונים אל הממשלה: חדלו לכם להתנכל בצפור נפשן של בנות ישראל ולהריסת כל קדשי ישראל אשר עליהם מסרנו נפשנו, וגם תבוטל גזירת גיוס הבנות בכל צורה שהיא...".
המלחמה נגד "גזירת שירות לאומי בהתנדבות" החלה בשנת תשי"ב, כאשר גדולי הרבנים ובראשם הרב מבריסק, ה"חזון איש" והרב פרנק אסרו את השירות לבנות באיסור "יהרג ואל יעבור". בקיץ תשל"א-סתיו תשל"ב, התעורר העניין מחדש ע"י השלטונות, וגדולי הרבנים והאדמו"רים נכנסו לעובי הקורה להילחם נגד הגזירה ופרסמו מכתבים חריפים בעניין (בחודשים חשון-כסלו תשל"ב, ראה חומר מצורף). לפנינו דפי ההחתמה המקוריים של מחאת רבני בני ברק ופתח תקוה (בכרוז שנדפס והופץ מופיעים כחותמים מספר רבנים נוספים מפתח תקווה שאינם חתומים על הדף שלפנינו).
[2] דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

"לא תביא תועבה אל ביתך", טיוטה לכרוז נגד הכנסת מכשיר הטלוויזיה לבתי ישראל, עם עשר חתימות ידם של גדולי הרבנים בבני ברק. בני ברק, [תשכ"ט 1969 בקירוב].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות יד קדשם של הרבנים: רבי יעקב לנדא, רב העיר (תרנ"ג-תשמ"ו); רבי יחיאל מאיר וינגורט, רב דחסידי גור (תרמ"ח-תשל"ג); רבי יצחק שלמה אונגר, ראש ישיבת חוג חתם סופר (תרפ"א-תשס"ד); רבי רפאל ברוך טולידאנו, אב"ד מקנס (תר"ן-חשון תשל"א); רבי אברהם שלמה כ"ץ, הרב מריסקווא אב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק (תרמ"ד-תשל"ה); רבי משה בלוי, אב"ד פרדס כץ (תר"ע-תשס"ב); רבי נתן גשטטנר, רב שיכון אגודת ישראל (תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי דוד שמש, רב העדה הספרדית, פרדס כץ (תרע"ב-תשמ"ב); רבי נתן צבי פרידמן, רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים" (תרע"ד-תשנ"ג); רבי אברהם צבי ווייס, רבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר (תרס"ב-תשל"ט).
על הדף חתום בדפוס רבי שמואל הלוי וואזנר, גאב"ד זכרון מאיר.
הרבנים מעוררים על הסכנה בהכנסת מכשיר הטלוויזיה אל הבית וכותבים כי "ע"י מכשיר זה מטמאים את נפש הבנים והבנות ועוברים תמיד על לאו דאורייתא ולא תתורו אחרי עיניכם...". הרבנים פונים בקריאה לתושבי העיר: "חוסו על נפשותיכם ונפשות בניכם ובנותיכם והזהרו לבל תט[מ]או נשמותיהם - בל יכניס איש לביתו מכשיר טלביזיא".
[1] דף. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול.