ספר תשואות חן, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת רבי גדליהו מליניץ. ברדיטשוב, תקע"ו [1816]. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי גדליהו מליניץ (תצ"ח-תקס"ד), "אור תורתו הופיע בק"ק מרופאליא ובק"ק אוסטריפאליא, ולסוף ימיו תקע אהלו אוהל של תורה בק"ק ליניץ" (מתוך נוסח השער). זכה להסתופף בצעירותו אצל הבעש"ט מספר פעמים, ואף מביא בספרו מדברי תורתו של הבעש"ט ששמע מפיו. היה תלמידו המובהק של רבי אריה ליב ה"מוכיח" מפולנאה, בעל "קול אריה" (מגדולי תלמידי הבעש"ט), וכן קיבל מתורתם של כמה מגדולי תלמידי הבעש"ט. בספר שלפנינו מובאים דברי תורה רבים ששמע מפיהם. המחבר היה ממעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, והוא אחד מהמקורות החשובים ביותר של הספר "שבחי הבעש"ט" (מחברו מרבה להביא דברים שקיבל מרבי גדליהו). מסופר שהבעש"ט עצמו "כיבדו מאד, אם כי היה רך בשנים כבן שמונה עשרה או עשרים שנה, עם כל זה חלק לו הבעש"ט כבוד גדול כאחד מתלמידיו הגדולים" (נכדו רבי יהושע העשיל ממונסטריץ', בספרו תורת אבות, במאמר ערך אבות). המאמרים בספר שלפנינו נכתבו והובאו לדפוס על ידי תלמידו רבי יהודה ליב מליניץ (בנו של רבי דוב בער מליניץ, מחברו של הספר "שבחי הבעש"ט").
[5], מה דף. 21 ס"מ. נייר ירקרק. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר. הדבקות נייר רבות לחיזוק. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 641.

ספר תולדות אהרן, מאמרים על פרשיות התורה, על דרך החסידות והקבלה, מאת רבי אהרן מז'יטומיר (תלמידו המובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב). ברדיטשוב, [תקע"ז 1817]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מפיקוב. בשלושת ההסכמות לספר מכונה המחבר "בוצינא קדישא איש אלוקים".
הספר תולדות אהרן מכיל דרשות התעוררות והדרכה לעבודת ה' בדרך החסידות, שנכתבו על ידי אחד מתלמידי רבי אהרן מז'יטומיר, אשר הביאו לדפוס בתוך שנת האבל על פטירת רבו המחבר. החיבור כתוב בסגנון חי ולוהט, כפי שמתואר בהסכמות: "דבריו הקדושים מעוררים לבבות ישראל לאביהם שבשמים בלהב העולה השמימה"; "דבריו בוערים כאש להבה". בספר מובאות עשרות אמרות שקיבל המחבר מרבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, וכן דברי הערצה והערכה על רבו.
המחבר, הרב הקדוש רבי אהרן מז'יטומיר (תק"י בערך - תקע"ז, אנצ' לחסידות, א', עמ' קנו), התמנה על ידי רבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב למגיד מישרים בעיר ז'יטומיר, בערך בשנת תקנ"ח, "והזהיר אותם [את אנשי ז'יטומיר] עליו מאד מאד" שיזהרו בכבודו. בתפקידו זה כיהן כשלוש שנים. לאחר מכן עקר לגלילות הונגריה וכיהן כמגיד מישרים בערים קראלי ואשוואר. את זו האחרונה הפך לעיירה חסידית בהשפעתו. בספר שלפנינו נדפסו דרשותיו שאמר בז'יטומיר בשנים תקנ"ח-תקס"א.
[2], טז, [2], יז-לו, מ-קצא דף. [2] דף נכרכו שלא במקומם, לאחר דף טז במקום לאחר דף כ. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר. סימני עש (בדף השער סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 604.

ספר מעיין החכמה, על חמשה חומשי תורה, תנ"ך ותהלים, פרקי אבות וליקוטי חידושי אגדות, מאת האדמו"ר רבי אשר צבי המגיד מאוסטרהא. קוריץ, [תקע"ז 1816].
מהדורה ראשונה שנדפסה בחייו, שבועות ספורים לפני פטירתו (הספר נדפס בחנוכה תקע"ז והמחבר נפטר בט"ז שבט תקע"ז). עם הסכמות הרב רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, הכותב עליו: "הרב... המקובל איש אלוקי... בוצינא קדישא... הרב החסיד המפורסם... כי ידוע שכל דבריו נאמרו ברוח הקודש", ומברך את המסייעים בדבר ב"ברכות טוב, וישכנו בטח ושאנן עד ביאת ינון".
רבי אשר צבי מאוסטרהא (ת"ק בערך-תקע"ז), מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש. איש קדוש, חסיד ומקובל. כיהן כמגיד באוסטרהא, ונודע כאחד מגדולי האדמו"רים בדורו. הסכמותיו מופיעות על ספרי חסידות וקבלה רבים משנות התק"מ-תק"נ [בהסכמתו על ספר "מאור עיניים", סלאוויטא תקנ"ח, נכתב עליו: "הרב החסיד, איש אלוקים קדוש"]. בשנת תקס"ד עבר לעיר קוריץ, בה כיהן כאדמו"ר וכרב.
[2], קטז דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. עקבות רטיבות ופטריה בשולי דפים רבים. קרעים. בשלושת הדפים הראשונים קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקת נייר. סימני עש. חותמות. רישום בכתב-יד. כריכת עור חדשה, מהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 355.

ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מספרי היסוד של תורת החסידות, מאת רבי אלימלך ווייסבלום מליז'נסק. הרובשוב, [תקע"ז] 1817. מהדורה שישית. חלק ממילות השער נדפסו בדיו אדומה.
[1], צד דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. קרעים חסרים בחלק מהדפים (כולל קרע חסר בדף השער), עם פגיעה בטקסט. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. בדפים רבים הודבקו (על גבי הטקסט) רצועות נייר שקוף לחיזוק. חותמות ורישום בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 379.

ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". [סדילקוב, תקפ"ה 1825]. דפוס צבי זאב רבין-שטיין. מהדורה ראשונה.
בהקדמה מספר "המעתיק" כי ספר זה נתחבר בארץ ישראל, אליה עלה המחבר לאחר שספריו הראשונים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" נדפסו ונתפשטו "ברוב עיירות ומדינות". הוא מעיד על דברי המחבר הקדוש, שאמר שחיבור זה "שער התפילה" סגולה יש בו להתקרבות הגאולה: "...הגאון המחבר בעצמו זי"ע... כתב בזה"ל: שמשהגיע להלוך לפני ה' בארצות החיים האיר והשכיל דעתו עד למאוד... והוסיף לדבר במעלות הספר בזה הלשון: בטחוני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם יהיה בזה התקרבות הגאולה...".
האדמו"ר בעל שומר אמונים כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בראש הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה הוא משיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק - תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
י, קב, קיג-קטו דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשוליים הפנימיים של דף השער והדף שאחריו, קרעים חסרים נוספים בשולי מספר דפים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, רובם משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה מכוונת, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של צבי זאב רבין-שטיין "שהי'[ה] מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
סטפנסקי חסידות, מס' 538.