שתי מהדורות של ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב - תלמיד הבעש"ט:
1. לבוב, [תרכ"ה] 1865. מהדורה ראשונה, עם הסכמות אדמו"רי רוז'ין.
[2], מג, [1]; מז, [3] דף (ספירת דפים משובשת). ללא קונטרס בן [8] דף עם חידושי נכד המחבר שצורף לחלק מהעותקים בסוף הספר. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בדפים רבים, עם פגיעות קלות בטקסט. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער. כריכה חדשה.
2. וורשא, תרל"א 1871. מהדורה שניה. עם הסכמות מהמהדורה הראשונה, והסכמות חדשות רבות.
[1], ג, פב, [2] דף. חסר הדף האחרון מרשימת "שמות המתנדבים". 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. קרעים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. רישומים וחתימות. כריכת עור חדשה.
ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה הראשונה נדפסו הסכמות של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור. הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין).
במהדורה השניה נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם רבני משפחת טברסקי - אדמו"רי טשרנוביל. המסכימים בשתי המהדורות מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).

ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
שני דפי שער.
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" - הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
רישום בעלות בדף המגן הקדמי: "זה הבית אהרן שייך להרבני... מרדכי... קאברין".
[6], 316, [3], [2] עמ'. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. קרעים בדף השער ובמספר דפים נוספים, ללא חיסרון בטקסט. שיקומים בנייר דבק בדף השער. סימני עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 82.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [4], הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראה: מאמר הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].

ספר אור החיים, תוכחות מוסר לעוסקים בחקירות באמונה ובלימוד פילוסופיה, מאת רבי יוסף יעב"ץ - "החסיד יעב"ץ", עם ביאורים והרחבות בשם "מעין גנים", מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל ה"בני יששכר". זולקווא, [תר"ח] 1848. מהדורה ראשונה של הפירוש "מעין גנים".
כרוך עם: ספר ישמח לב, ביאור על אגדות ומדרשי חז"ל [על סדר מסכתות הש"ס], מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטשרנוביל. לבוב, [תר"ח] 1848.
המחבר רבי יוסף יעב"ץ (ר'?-רס"ח), ממגורשי ספרד, מאריך לטעון בספרו שהסיבה לעונש הגירוש הייתה העובדה שרוב יהודי ספרד דבקו בלימוד פילוסופיית חכמי יוון והעדיפו את חכמת הגויים על פני חכמת התורה. ספרו "אור החיים" נדפס לראשונה בפיררא בשנת שי"ד.
החיבור "מעין גנים" שכתב ה"בני יששכר" הנו חיבור פולמוסי שנכתב בכאב גדול ובזעם רב. רובו הגדול כולל דברי התקפה חריפים ביותר על תנועת ההשכלה - על משכילי גליציה, על משה מנדלסון וכתביו, ועל כל ההולכים והנוטים ללכת בעקבותיהם.
כפי הנראה, זהו החיבור הראשון שבו נדפסו דברי קטרוג והתקפה חריפים על מנדלסון עצמו ולא רק דברי ביקורת על תוכן חיבוריו ותרגומיו. לדוגמה: "והנה בדורותינו רבם המובהק להם (בוודאי אשו לא כבה ותולעתו לא הומת, על שהחטיא את הרבים וגילה פנים בתורה בעזות מצח, שלא כהלכות דת ישראלית) העתיק התנ"ך ללשונות נכרים, והפך ובלבל הדת, עד שאפילו האומות מבינים שיצאו מכלל הדת, וספריו אסורים לבא בקהל ד' עד עולם" (דף ט/2).
"מעין גנים" נדפס לאחר פטירת המחבר (טבת תר"א). לאחר שנדפס הספר, הביא בן המחבר, האדמו"ר רבי דוד מדינוב, את הספר אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, מגדולי אדמו"רי גליציה. לאחר שעיין בספר, אמר רבי יהושע: "זה לא ספר, אלא חתיכת לב יהודי... אש להבה". אמר לו רבי דוד: "אספר לכם כיצד כתב אבי מורי זצ"ל את הספר 'מעין גנים'. אבי היה פעם חולה במשך ששה שבועות רצופים, מיעט באכילה ושתיה, כשהוא מהלך מהורהר ונאנח עמוקות. אנשי ביתו לא ידעו מה לעשות כדי לרפאותו. כאשר קראו לרופא שבדקו, אמר הלה: לחולה ישנה תשוקה מסוימת, ואם הוא יקבלה - ייטב לו... רבינו בשמעו את דברי הרופא, לקח נייר ודיו, הסתגר בחדר והחל לכתוב את הספר 'מעין גנים' עד תומו, ללא הפסקה. כאשר סיים את כתיבתו, הוציא אנחת רווחה מעמקי לבו. ובאמרו כי עתה הוטב לו, הוסיף: עתה גליתי לעין כל את פרצופם הטמא של המשכילים" (הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב, ב', מהדורת בני-ברק תשס"ה, עמ' תקיד).
שני ספרים בכרך אחד. ספר אור החיים: [1], לב, [2] דף. ספר ישמח לב: [18] דף. בספר ישמח לב חסרים [2] דפים לפני הדף האחרון. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש קלים בחלק מהדפים. במספר דפים (בעיקר בדפים האחרונים של ספר ישמח לב), סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 356.

ספר אמרי משה, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי אברהם יוסף משה פודהורצר, תלמיד רבי משה ליב מסאסוב. צפת-[לבוב], [תרכ"ו 1866]. מהדורה ראשונה. שני עותקים.
הספר נדפס בשני מקומות: צפת ולבוב. מרבית הספר (דפים א-לב) נדפס בצפת, באותיות רש"י גדולות. לאחר מכן הושלם הספר בלבוב, שם נדפסו דף השער (בו מופיע מקום הדפוס: "צפת"), שבעת הדפים שאחריו ודפים לג-לו. דפים אלו נדפסו באותיות רש"י קטנות. כדי להקל על המעבר בין הדפים של שני הדפוסים (השונים מבחינה טיפוגרפית), נדפס בלבוב בשנית גם העמוד הראשון של דף א' והודבק על דף א' המקורי.
לפנינו שני עותקים, עותק אחד בו מודבק הדף עם העמוד שנדפס בשנית אל הדף המקורי; ועותק נוסף, שממנו נתלש הדף המודבק ונתגלה העמוד המקורי (לעותק זה צורף גם העמוד שנדפס שנית בלבוב, מעותק אחר).
מעבר לדף השער הסכמת רבי חיים הלברשטאם.
עותק ראשון: [8], לו דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בדף השער, משוקם בהדבקת נייר, וקרע קטן בשולי דף נוסף, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
עותק שני: [8], לו דף; [1] דף מצורף. 21.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי דיו, ובלאי. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט בדף א המקורי, עם הדבקות נייר לחיזוק. סימני עש קלים (כולל בדף המצורף, עם פגיעה קלה בטקסט). חיתוך דפים לא אחיד. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ישנם עותקים בהם מופיעים שני שערים בראש הספר. בעותקים שלפנינו מופיע שער אחד בלבד.
סטפנסקי חסידות, מס' 56.

ספר לקוטי הלכות, ביאורים וחידושים על סדר ארבעת חלקי שולחן ערוך - על דרך עבודת ה', מיוסד על תורת רבי נחמן מברסלב, מאת רבי נתן ברסלב (מוהרנ"ת), תלמידו המובהק של רבי נחמן. לבוב, [תרי"ט] 1859.
לפנינו החלק השישי של החיבור, על חלקו הראשון של חשן משפט, הלכות דיינים - הלכות אפטרופס [סימן א-רף], ומפתחות.
"ליקוטי הלכות" הוא מן החיבורים המיוחדים בתורת ברסלב, בו נותן רבי נתן מברסלב ביאור חסידי וקבלי, עם הנהגות מעשיות לעבודת השם, על סדר הסימנים והסעיפים בשולחן ערוך, על פי דרכו המיוחדת של רבו - רבי נחמן מברסלב. מוהרנ"ת התבטא על ספריו אלו, כי בעריכתם ובכתיבתם הורגשה "התנוצצות אלוקית". גם בנו של רבי נחמן חזן מטולטשין (עורך הספרים), סיפר על אביו: "שכמה פעמים ברוב הרגשתו והתנוצצות אלוקות שזרחה עליו, מחמת זה הוכרח להניח את הקולמוס מתוך ידו ולפסוק לגמרי מהכתיבה" (ראה בהרחבה קטלוג קדם, מכירה 77, פריט 141).
המחבר, רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב - מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא הספר שלפנינו "ליקוטי הלכות". רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
[2], עט; קיט; [8] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים (במספר דפים כתמים רבים). בלאי. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, מרביתם משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת, משוקם בהדבקות נייר. יתכן ודפים קיז-קיח הושלמו מעותק אחר. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 277.
[8] דף אחרונים, עם המפתחות, אינם מופיעים בעותק שנרשם על ידי מפעל הביבליוגרפיה (נרשמו על ידי ג' שלום, אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ' 11, מס' 26).