ספר מדרש רבה, עם פירוש "מתנות כהונה" ופירוש מהרי"א בדרך הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב. לבוב, תרל"ד-תרל"ה 1874-[1875]. מהדורה ראשונה. ארבעה כרכים.
בני המחבר כותבים בהקדמתם כי נמצא בידיהם גם כתב-היד של פירושו של המחבר לתורה, וכי מין הראוי היה להדפיס את הפירוש על התורה קודם להדפסת הפירוש על מדרש רבה, אך מכיוון ששמעו מפי אביהם שברצונו להדפיס את פירושו על המדרש קודם לפירושו על התורה, מוטלת עליהם החובה שלא לשנות מדעת קדשו של אביהם. בנוסף, כותבים בני המחבר כי הם מדפיסים בראש הפירוש שלפנינו על המדרש את הקדמת אביהם לפירושו על התורה - שנכתבה בעצם כתב-יד קדשו, מפני שלא נמצאה הקדמה אחרת לפירושו על המדרש.
ארבעה כרכים. כרך ראשון: [4], קלו דף. כרך שני: [2], סז; נד דף. חסר [1] דף אחרון. דף יא נכרך פעמיים. כרך שלישי: [2], צא, כו דף. דף צא מספירת הדפים הראשונה ודף א מספירת הדפים השניה נכרכו שלא כסדרם. כרך רביעי: [2], קלו דף. 34 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש במספר דפים. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. חותמות. רישומים בכתב יד. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 336.

ספר בת עין על התורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוב מאַבְריטש. ירושלים, [תר"ז 1847]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה ראשונה.
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י תלמידיו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידו לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, כפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת ז'יטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בהן כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל כותב בהסכמתו למהדורת תרכ"ט: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש שעל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרב ומנהיג של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן, סיפר הרב מאַבְריטש כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר שהאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.
בדף השער חתימה: "חיים יעקב קלאפהאלץ" (הצדיק רבי חיים יעקב קלאפהולץ, מחכמי ירושלים, בעל ספר עקבי חיים על הש"ס והפוסקים).
[2], קכה, [1] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים בדפים הראשונים והאחרונים. חתימה ורישומים בעט. כריכת עור חדשה.
העותק שלפנינו כולל גם את הדף האחרון עם רשימת המנויים מערי ארץ ישראל, שאינו מופיע בחלק מהעותקים. דף זה מהווה תיעוד היסטורי לאנשי היישוב החסידי בירושלים, צפת, טבריה וחברון באמצע המאה ה-19.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בז'יטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בז'יטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בז'יטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ' בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ' 401-402; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 49-53].
ש' הלוי, מס' 38; סטפנסקי חסידות, מס' 103.

ספר קול נהי, הספד על פטירת הצדיק רבי ישראל מרוז'ין, מאת רבי יוסף לנדא אב"ד יאס. טשרנוביץ, [תרי"א 1851]. מהדורה ראשונה.
כז, [1] דף. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרע חסר בשולי דף השער, וקרע חסר קטן נוסף עם פגיעה קלה במסגרת השער. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים נוספים. סימני עש קלים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 519.

שני ספרים מאת האדמו"ר רבי יעקב יצחק מלובלין - ה"חוזה מלובלין", מהדורות ראשונות:
1. ספר זאת זכרון, "חידושי תורה ורזין דאורייתא". לבוב, תור"ה [תרי"א 1851]. מהדורה ראשונה.
[1], לד, לז, לט-מ, מב-נו; י דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 194.
2. ספר זכרון זאת, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה וליקוטים על נ"ך. וורשא, [תרכ"ט] 1869. מהדורה ראשונה.
רישום בעלות בדף השער: "שייך לר' מרדכי בהרב ר' משה דוב נ"י מקאסניטין...". רישומים רבים בדפי המגן, ביניהם: "צבי בן ר' מרדכי ראבינאוויטש מקאנסטאנטין".
[2], עד דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 204.

ספר ארבעה חרשים, דרושים בחסידות [על ארבע פרשיות, הגדה של פסח ועוד], מאת רבי אריה ליב מלאנצהוט, עם "הנהגות קדושות" לרבי אלימלך מליז'נסק "אשר קראם בשם צעטיל קטן". [לבוב], שנת נזכה כלנו לישועה [תר"ט 1849].
זו המהדורה הראשונה של ה"צעטיל קטן" לרבי אלימלך מליז'נסק בעל "נועם אלימלך". בסופו נדפס: "כ"ז [=כל זה] מצאתי בכ"י". מאז זכה חיבור זה לאין ספור מהדורות, והוא אחד החיבורים העיקריים במשנת עבודת השם בדרכי החסידות.
בראש הספר נדפסו גם "מאמר שבתות ה'" (החלק השני) להרמ"ע מפאנו, ו"תפלת השב לרבינו יונה".
[4], כ דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בשולי רבים מהדפים, עם מעט פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 64.